10 האירועים שאסור להחמיץ באליפות העולם באתלטיקה

בוידאו: משדר מיוחד לקראת אליפות העולם בהגשת הילה קובו ובהשתתפות אלכס אברבוך, רוגל נחום ודני בורשבסקי

אליפות העולם באתלטיקה קלה יוצאת לדרך ביום שבת במוסקבה. אירוע הספורט הגדול ביותר של קיץ 2013 אמור לספק לנו יופי פיצוי לימי אוגוסט החמים, אז נכון שהתדמית של האתלטיקה הקלה נפגעה בצורה מסויימת בגלל פרשיות החומרים האסורים של טייסון גיי, אסאפה פאוול ואחרים. מצד שני, כבר הוכח בעבר ששום פרשיה לא פוגעת בתחרות הגדולה ביותר של מלכת הספורט. כדי לעשות עבורכם סדר, קיבצנו את 10 האירועים המרכזיים הצפויים באליפות שמסתתרים להם בתוך לוח זמנים עמוס במיוחד בן תשעה ימים. תהנו. השעות שנציין כאן הן לפי שעון ישראל ובאליפות תוכלו לצפות בשידורים ישירים בערוץ 1 וביורוספורט.

לקראת אליפות העולם

סקנדל בטורקיה: 31 ספורטאים הושעו

האם צריך להקל על מדיניות הסמים באתלטיקה?

מה הנזק שייגרם ליוסאין בולט בעקבות התפיסות האחרונות?

כך אנחנו שוכחים שערוריות סמים בענף פעם אחר פעם

עם כל הכבוד ליוסאין בולט, מו פראח היה הכוכב הגדול של תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים בלונדון. הרבה מזה קרה משום שהוא היה מקומי והצליח להלהיב בדרך נדירה את 80 אלף הצופים באצטדיון האולימפי. הפעם פראח מגיע לתחרות טוב יותר, כך לפחות טוען מאמן נבחרת האתלטיקה הבריטית, אבל מצד שני הוא כבר לא מקומי. מה שכן, פראח ינסה לעשות היסטוריה ולהפוך לאתלט השני בכל הזמנים אחרי קנניסה בקלה שמחזיק בתארים ל-5,000 ו-10,000 מטר,גם במשחקים האולימפיים וגם באליפות העולם בו זמנית. כבר ביום הראשון של האליפות נדע אם יש לו סיכוי לעשות את זה. הקרב נראה הפעם קשה אפילו יותר מבלונדון 2012. אמנם קנניסה בקלה נסע ללונדון רק בתור מחליף, אבל לפראח צפוי קרב קשה במיוחד מול ארבעה אתיופים, שלפחות שלושה מהם נחשבים מי שיכולים לזכות באליפות העולם בכל יום נתון. מדובר בדג'ן גברמקסל שמחזיק בתוצאת השנה בעולם (26:51.02 דקות) והוא גם סגן האלוף האולימפי ב-5,000, איברהים ג'יילאן שהוא בעצם אלוף העולם המכהן שגבר על פראח לפני שנתיים בדרום קוריאה ואימנה מרגה שבאותה אליפות ב-2011 זכה במדליית הארד.

אברה קומה משלים את הסגל של האתיופים שנהנים מארבעה רצים בגלל הכרטיס החופשי המיועד לאלוף העולם. לכל אלה תוסיפו שלושה רצים קנייתים בראשותו של אלוף אפריקה קנת קיפקמוי ותקבלו קרב טקטי בין שמונה רצים עילויים. החדשות הטובות, זה לא נגמר כאן. מי שהפתיע אפילו יותר מפראח בריצת ה-10,000 בלונדון היה גיילן ראפ האמריקאי, הרץ הלבן שהדהים את האפריקאים וזכה במדליית הכסף. כמו פראח, גם הוא מגיע לאליפות העולם אחרי הכנה מצויינת שכללה שיא אישי בריצת המייל בתחרות ליגת היהלום בלונדון. גם הרץ המצויין מאוגנדה מוזס קיפסירו יהיה שם, מה שמביא אותנו לעשרה רצים נהדרים. האם האתיופים יחזרו לשלוט בריצה שהם כל כך מזוהים איתה? האם מו פראח יעשה צעד ראשון בדרך להיסטוריה, עד לאן יוכל להגיע גיילן ראפ ואולי בכלל הקנייתים יצחקו על כולם? כל התשובות – בסביבות השעה 18:23.

בדיק לפני 10 שנים, באליפות העולם בפריז, ריצת הגמר ל-100 מטרים לגברים הגיעה לשפל חדש. טים מונטגומרי כבר היה די "גמור" וזה היה עוד לפני שנתפס על חומרים אסורים ולא ממש היה כוכב גדול באירוע היוקרתי ביותר. אצן אלמוני יחסית בשם קים קולינס נהנה מ"תקופת היובש" זכה באליפות העולם בזמן לא משכנע. אז טייסון גיי ואסאפה פאוול (שגם כך לא היה אמור להשתתף) בחוץ בגלל חומרים אסורים, יוהאן בלייק בחוץ בגלל פציעה ועדיין, כל עוד יוסאין בולט בשטח ריצת ה-100 עדיין תהיה האירוע המרכזי של האליפות. אפשר להתכונן לשני תרחישים: 1. קרב של יוסאין בולט נגד עצמו, ואז אנחנו יכולים לקוות לתוצאה שתרים אותנו מהכורסא, כלומר ריצה יותר מהירה מ-9.70 שניות. 2. מאבק שג'סטין גאטלין יתן ליוסאין בולט לפחות עד ל-10 המטרים האחרונים, וזאת רק אם יזנק טוב. גם זה יכול לקרות, אחרי הכל מי ציפה לפני שנתיים לפסילה של בולט?

מתחרים נוספים? הם יהיו שם וחייבים לתת להם את הכבוד ולציין אותם, אם כי כמו שזה נראה הם יהיו מספיק טובים רק לקרב על המקום השלישי וגם זה מכובד כמובן. נסטה קרטר הג'מייקני ששמו נקשר לפרשת אסאפה פאוול רק בגלל שמועות יתחרה במוסקבה יחד עם ניקל אשמייד מהאי הקאריבי. יהיה גם מעניין לעקוב אחרי ג'יימס דסאולו הבריטי, שרץ השנה 9.91 שניות. דווין צ'יימברס הוותיק יתחרה אף הוא באליפות, כשהוא בן 35, והניסיון הרב שלו יוכל לסדר לו לפחות מקום בגמר.

אם הזכרנו מקודם את הקהל, אז את העידוד הקולני תשמעו ככל הנראה בתחרות הקפיצה במוט, וזה כשמדובר ברוסים. רובם יחכו לתחרות הנשים בכיכובה של ילנה איסינבאייבה, שתיפרד מהקהל המקומי בתחרות הפרישה שלה. עם כל הכבוד לאיסינבאייבה, את התוצאות האיכותיות יותר אנחנו אמורים לקבל בתחרות לגברים. נראה שכיום יש כוכב אחד גדול בקפיצה במוט וזהו רנו לאבילני הצרפתי. השנה הוא כבר עבר גובה של 6.02 מטרים וניסה להתמודד אפילו עם שיאו העולמי של סרגיי בובקה האגדי שעומד על 6.14 מטרים. מצד שני, בקפיצה במוט הכל יכול לקרות וגם הגדולים ביותר כמו בובקה הפסידו במעמדים הגדולים ביותר.

אז אנחנו מקבלים כאן בעצם שתי משמעויות. 1. רנו לאבילני יכול להמשיך ולככב גם במוסקבה, ובעזרת העידוד המאסיבי והתרבותי של חובבי הקפיצה במוט במוסקבה, הוא יוכל לעבור שוב גובה של מעל לשישה מטרים, השאלה בכמה. 2. הפייבוריט הצרפתי יקבל פייט רציני ולא חסרים כאלה שיכולים לעשות לו בעיות. רק בגרמניה יש שלושה: ביורן אוטו שמחזיק בשיא אישי של 6.01 מטרים, מאלטה מור ורפאל הולצדפה. אגב, גם בראד ווקר האמריקאי שמחזיק בשיא אישי של 6.04 מטרים משנת 2008, ישתתף בתחרות.

כבר כמה שנים שאלנה איסינבאייבה מחכה לתחרות הזאת כדי לפרוש סופית מאתלטיקה קלה. מי שנחשבת לסרגיי בובקה הנשית קבעה לאורך הקריירה שלה 28 שיאי עולם, 15 מתוכם באצטדיון פתוח. אבל בשנים האחרונות איסינבאייבה מגמגמת, ומתקשה לשחזר את היכולות שלה כששיאה העולמי האחרון העומד על 5.06 מטרים נקבע ב-2009 בציריך. כמה סמלי שדווקא בשנת הפרישה של איסינבאייבה, נרשמה הקפיצה השניה של יותר מחמישה מטרים על ידי אשה. מדובר בג'ניפר שור האמריקאית (האלופה האולימפית) , שקבעה במרץ האחרון 5.02 מטרים באולם ומחקה למעשה את שיאה העולמי באולם של איסינבאייבה. שור תהיה ככל הנראה הדמות הכי פחות אהודה במוסקבה ביום שלישי בערב, כי לאור יכולתה הנוכחית של הכוכבת הרוסיה, דווקא האמריקאית היא זו שנראית פייבוריטית למדליית הזהב.

עם זאת, כשהאתלטית שנחשבת בעיני רבים לגדולה בכל הזמנים מתחרה בפעם האחרונה מול הקהל הביתי, אף אחת לא הייתה רוצה להיות היריבה שלה. השנה אגב, איסינבאייבה הצליחה להשיג תוצאה של 4.78 מטרים. אין דבר שהיא תרצה יותר מאשר לפרוש עם מדליית זהב שלישית בקריירה באליפות העולם. בשתי האליפויות הקודמות לא הלך לה: בברלין 2009 היא לא הצליחה לעבור גובה התחלתי ובדאגו 2011 היא סיימה שישית עם 4.65 מטרים. פרט לשור, גם אלופת העולם המכהנת מברזיל פביאנה מורר תהיה שם, אבל השנה היא נראתה פחות בכושר לעומת סגנית האלופה האולימפית, יאריסליי סילבה הקובנית, שנראית מאיימת במיוחד עם שיא אישי חדש של 4.90 מטרים. מה שבטוח, זה הולך להיות צמוד ודרמטי.

לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי לשווק לכל אחד את האירוע הזה, שיש בו בדיוק את מה שצריך: 1. ריצה מהירה של פחות מדקה. 2. קרב בין שני רצים גדולים ששולטים במקצוע הזה, אחד אמריקאי והשני מהאיים הקאריביים. 3. עם תנאי מזג אוויר טובים, אפשר בהחלט לבנות על תוצאה שתיכנס לרשימת 10 התוצאות הטובות בכל הזמנים וזה משהו שלא תמיד רואים בריצת ה-400 בשנים האחרונות. קיראני ג'יימס, שאולי רוב המהמרים ישימו את כספם על ניצחון שלו, עשה את זה בלונדון 2012 עם שיא אישי של 43.94 שניות. לשון מריט שיתחרה נגדו וכבר ניצח אותו פעם אחת השנה מחזיק בשיא אישי של 43.75 שניותמימים בהם הוא נראה יותר מבטיח ולפני שהושעה לשנתיים על שימוש בחומרים אסורים.

בכל מקרה, מדובר בשני רצים שיכולים לנצח אחד את השני ולרדת מ-44 שניות, השאלה בכמה. ג'יימס הוא רק בן 20 אבל השיג כל כך הרבה עד עכשיו. הוא היה הכי מהיר אי פעם בנערים ובנוער, זכה באליפות העולם לבוגרים בגיל 18 ובשנה שעברה במדליית זהב אולימפית. כעת נותר לו לגבור בקרב אמיתי על האיש ששלט בריצה הזאת לפניו וזכה באליפות העולם ב-2009. הוא גם ירצה להוכיח בנוסף שאפשר לבנות עליו כרץ 400 שיוכל להגיע לתוצאות של מייקל ג'ונסון האגדי, שגם מחזיק בשיא העולם (43.18 שניות).

מאז ומתמיד היה כיף לצפות בקפיצה לגובה, אבל דווקא מי שמתחבר יותר למקצוע הזה התקשה להתלהב ממנו בעשור האחרון. 13 שנים עברו מאז שמישהו קפץ 2.40 מטרים באצטדיון פתוח בפעם האחרונה, והשנה עשו את זה כבר שניים. בוגדן בונדרנקו שקפץ 2.41 מטרים והפך לקופץ השלישי בכל הזמנים, ומוטאז עיסא בארשים הקטארי שניתר ל-2.40 מטרים. אלו שני אתלטים צעירים, שכל עתידם עוד לפניהם, והראשון שביניהם כבר ניסה מספר פעמים להתמודד מול שיאו העולמי של חאבייר סוטומאיור העומד על 2.45 מטרים.

בשורה התחתונה, לא הייתה תחרות קפיצה לגובה כל כך מסקרנת מאז שנות התשעים המוקדמות, ולשני הפייבוריטים כאן צריך להוסיף עוד קופץ צעיר בשם אריק קיינארד, אמריקאי שכבר ניתר השנה ל-2.37 מטרים. יותר מזה, זה לא אמור להסתכם בקרב משולש כי אל השלישייה שהזכרנו כאן צריך להוסיף את שלושת הנציגים מרוסיה, ששלטו במקצוע הזה בשנים האחרונות: איבן אוחוב שכבר קפץ 2.40 באולם, סגן אלוף העולם אלכסיי דימיטריק ואלכסנדר שוסטוב. גם אלוף העולם המכהן, ג'סי וויליאמס האמריקאי, יהיה שם. המארגנים הרוסים צריכים לדאוג שלא יהיה גשם ביום הזה, ואז נקבל תחרות חלומית.

מדובר במקצוע שדה נחמד, אבל בדרך כלל היינו נוטים להמליץ על אירועים אחרים אם היינו בוחרים את 10 הטובים ביותר. אז מה השתנה? המתנה שהאתלטיקה הישראלית קיבלה מאוקראינה. רק לפני שנה אנה קנייזבה הייתה במרחק נגיעה ממדליה אולימפית וסיימה במקום הרביעי במשחקים האולימפיים בלונדון, תחת הדגל של אוקראינה. מאז היא הספיקה להתחתן עם האתלט הישראלי אנטולי מיננקו, ולמרבה ההפתעה ההתאחדות האוקראינית שיחררה אותה ללא הקפאה, מה שמאפשר לה לייצג את ישראל כבר בתחרות הנוכחית.

קנייזבה היא לא עוד אתלטית ברמה גבוהה ביחס לישראל, מדובר באתלטית שביום נתון יכולה לזכות במדליה באליפות העולם – משהו שרק אלכס אברבוך עשה עד היום, ועוד פעמיים. קנייזבה מחזיקה בשיא אישי של 14.71 מטרים, במשחקים האולימפיים בלונדון הספיקה תוצאה של 14.79 מטרים כדי לעמוד על הפודיום. זה פחות או יותר טווח המדליות, ומאחר וקנייזבה כבר קפצה השנה 14.58 מטירם ועוד בתחרות ליגת היהלום, היא בהחלט נראית כמו מישהי שיכולה לסכן גם את הגדולות ביותר. תחרויות הקפיצה המשולשת לנשים הן בדרך כלל צמודות ביותר וגם השנה צפוי שזה יקרה.

הפייבוריטית לניצחון בבור היא קתרין איברגוון הקולומביאנית, סגנית האלופה האולימפית שנראתה הכי טוב העונה בליגת היהלום. חוץ מזה, גם אופת העולם האוקראינית אולגה סלאדוחה תהיה שם. חדשות טובות? אנחנו הישראלים הרי תמיד מחפשים היעדרויות כשספורטאים שלנו נמצאים בשטח. אז יש היעדרות משמעותית אחת – האלופה האולימפית מקזחסטן, אולגה ריפאקובה, לא תשתתף אחרי שילדה בן. למה צריך לקוות? שאנה קנייזבה שמרבה לפסול, תצלח את אחד משלושת הניסיונות הראשונים כדי לשמור על מקום בין שמונה הראשונות במטרה להתמודד על הצמרת בהמשך. אם זה לא יקרה, לא יהיו לה שלושה ניסיונות נוספים.

אליסון פליקס ושלי אן פרייזר פרייס לא התחרו יותר מדי פעמים אחת נגד השניה ב-200 מטרים עד לגמר האולימפי בלונדון, שהסתיים בניצחונה המוחץ של פליקס בזמן של 21.88 שניות. כעת הגיע זמן הנקמה של הג'מייקנית, שרוצה לראשונה בקריירה המפוארת שלה לזכות בדאבל בריצות הספרינט בתחרות משמעותית. בלונדון 2012 פליקס הרסה לה את זה אחרי שפרייזר פרייס ניצחה ב-100. כדי להצהיר על כוונותיה, פרייזר פרייס מחזיקה בתוצאת השנה בעולם שעומדת על 22.13 שניות. פליקס קבעה השנה רק 22.36 שניות אבל היא אתלטית של תחרויות גדולות.

מצד שני צריך לזכור מה קרה לפליקס באליפות העולם לפני שנתיים. היא הגיעה לדרום קוריאה עם שלושה תארים ברציפות בריצת ה-200 מאליפויות העולם הקודמות וגם אז לא היה נראה כאילו שמשהו אמור לעצור אותה. בסופו של דבר, ורוניקה קמפבל בראון עשתה את זה, וכרמליטה ג'טר הורידה את פליקס למקום השלישי. קמפבל בראון נשארת הקיץ בבית בגלל שגם היא מושעית בגלל חומרים אסורים, פליקס הולכת לא סתם על תואר, אלא על תואר רצת ה-200 הטובה ביותר בכל הזמנים.

מבלי שמישהו צפה את זה, סאלי פירסון האוסטרלית הפכה לכוכבת הגדולה ביותר של אליפות העולם לפני שנתיים, כשהתוצאה המדהימה שלה בגמר ה-100 משוכות, 12.28 שניות, הייתה רחוקה בשבע מאיות בלבד מאחד משיאי העולם המיתולוגיים והשנויים במחלוקת באתלטיקה העולמית. היה ברור שצומחת לה אתלטית שתדבר חזק עוד הרבה שנים. פירסון המשיכה בשלה גם לפני שנה בלונדון עם מדליית זהב אולימפית, אבל בעונה הנוכחית משהו רע עובר עליה. מזמן של 12.28 שניות לפני שנתיים היא רצה השנה רק 12.65 שניות, ובהרבה תחרוית היא אפילו לא סיימה בין שלוש הראשונות.

פירסון תהיה כמובן במוסקבה, אבל תהיה שם גם כוכבת חדשה בשם בריאנה רולינס, שהצליחה אפילו לרוץ יותר מהר מפירסון גרסת 2011. רולינס, שתחגוג יום הולדת 22 יום לאחר ריצת הגמר במוסקבה קבעה באליפות ארצות הברית 12.26 שניות והייתה רחוקה בחמש מאיות בלבד מאותו שיא עולם. אז קודם כל הריצה הזאת היא "צפייה חובה" רק בגלל הסיכוי שיישבר כאן שיא עולם משנת 1988. בנוסף, זה יהיה המפגש הראשון בין שתי כוכבות המשוכות, שאולי יתרגשו יתר על המידה ויפנו את הבמה לאתלטיות מצויינות אחרות כמו קווין האריסון ודון הארפר האמריקאיות.

גם המקצוע הזה שקצת הוזנח בשנים האחרונות קיבל כמה "הנשמות" בזכות שני קופצים נפלאים. כריסטיאן טיילור האמריקאי, עוד אתלט צעיר (23) שמחזיק בתואר אלוף העולם והאלוף האולימפי בו זמנית, וטדי טאמגו הצרפתי שהוא כשרון ענק שסבל מפציעות חוזרות ולא תמיד בא לידי ביטוי בחרויות גדולות. המשותף לשניהם, שיא אישי שרחוק כמה גרגרי חול ממחסום 18 המטרים. טדי טאמגו כבר קפץ 17.98 מטרים בעוד שטיילור קפץ 17.96 מטרים בדרך למדליית הזהב באליפות העולם הקודמת.

למה לראות? 1. בגלל הסיכוי הריאלי שמישהו מהם יעבור 18 מטרים וזה יכול להיות מחזה אדיר באליפות העולם. 2. בגלל שבקפיצה משולשת אנחנו תמיד רואים מהפכים נהדרים. 3. בגלל שיש עוד כמה מתחרים ראויים שיכולים להפתיע את השניים כמו וויל קליי האמריקאי (שיא אישי של 17.70) ופדרו פבלו פישארדו הקובני, שמחזיק בתוצאת השנה בעולם (17.69 מטרים). לא להחמיץ.