במרץ 1991 שיקגו בולס התארחה אצל בוסטון סלטיקס בגרדן האלמותי. מייקל ג'ורדן עדיין לא ענד טבעות אליפות, אבל בדיעבד היה בדרך לכזו בעוד כמה חודשים וכבר ביסס את מעמדו כשחקן הטוב ביותר בעולם. מולו התייצב באותו משחק פורוורד צנום, רג'י לואיס שמו, והוא לא היה מוכן להיכנע ללא קרב.
לואיס חסם את ג'ורדן באותו לילה לא פחות מארבע פעמים וכשנשאל אחרי המשחק אם זה קרה לו בעבר, הוא השיב: "אף אחד לא עשה זאת לפני כן ואף אחד לא יעשה זאת בעתיד". שנים לאחר מכן הגארד האגדי סיפר לג'קי מקמולן מ-ESPN: "אני זוכר את הלילה הזה. ניסיתי להיות אגרסיבי איתו, ניסיתי להטעות אותו, אבל הוא לא נסוג. הוא קצת הכניס אותי להלם".
אתמול (שבת) ציינו בארצות הברית 20 שנה למותו של לואיס.
ב-27 ביולי 1993 לואיס השתתף באימון קליעות של הסלטיקס במתקן האימונים במכללת ברנדייס. הוא עלה לאוויר, שיחרר זריקה ונפל ארצה. הפורוורד האמריקאי התמוטט במהלך משחק בסדרת הפלייאוף נגד שארלוט כמה חודשים לפני כן וחלק מהרופאים הזהירו אותו שחזרה לפרקט עשויה לסכן את חייו. זה היה המשחק האחרון בחייו. הוא עבר בדיקות נוספות, התייצב לפתיחת אימוני טרום העונה הבאה ואז מת מדום לב.
"אני רואה אותו נופל כל יום", נזכר הפוינט גארד הננסי דאז של שארלוט, מגסי בוגס. "חשבתי שמישהו נתקל בו והוא נפל. ג'וני ניומן מבוסטון ניסה להרים אותו אחרי שנפל, לא חשבנו בכלל כמה זה מדאיג ורציני".
הזיכרונות אינם מרפים גם מקווין גמבל, חברו של לואיס בסלטיקס. "במשחק עצמו לא חשבתי על זה, חשבתי שיש לו סחרחורת או שלא אכל מספיק - לא ידענו שיש לו בעיות בריאות", נזכר גמבל, "אני זוכר שביום מותו חזרתי הביתה ומיד הבנתי שמשהו קרה כי במשיבון האוטומטי שלי היו 32 הודעות, אני זוכר עד עכשיו, 32!".
ערב מותו לואיס היה בשיאו. הסמול פורוורד שנבחר על ידי הסלטיקס בבחירה מספר 22 בדראפט 1987, נבחר ב-1992 לאולסטאר ועד מותו הספיק להעמיד ממוצעי קריירה של 17.6 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים למשחק.
בעונת 1992-3 הוא הפך לשחקן היחיד בהיסטוריה של הסלטיקס שרושם 100-100-100-100 בריבאונדים-אסיסטים-חטיפות-חסימות בעונה אחת והוא סומן כמי שאמור להוביל את הקבוצה בימי פוסט לארי בירד, קווין מקהייל ורוברט פאריש.
"כשרג'י הגיע לליגה הוא בקושי ידע לשחק. הוא רק זרק וזהו בסך הכול", סיפר לארי בירד הגדול, ששיחק ביחד עם לואיס במשך חמש מתוך שש השנים של האחרון בליגה, "הוא היה איש עבודה והוא בילה הרבה זמן בשיפור היכולת. הוא אהב כדורסל, זה תמיד היה ברור. היה קשה לעצור אותו. היו כמה שחקנים ב-NBA ששנאתי לשמור עליהם ותמיד הייתי שמח שרג'י בקבוצה שלי כי הוא היה אחד מהם".
אחד מהאנשים הקרובים ביותר ללואיס היה בריאן שואו. סטיב אשברנר כתב באתר הרשמי של ה-NBA: "הם גרו בבתים סמוכים, הם חלקו את אותו סוכן, הם אפילו עשו ביטוח ביחד". "אני מתגעגע אליו", סיפר שואו ל-ESPN, "אני מתגעגע למישהו שהיה חבר קרוב שלי ושעבר דברים דומים לשלי. נהגנו לדבר על הדברים שאנחנו רוצים לעשות ביחד בקו האחורי של הסלטיקס".
"הייתי בשיקגו כששמעתי את החדשות", שיחזר ג'ורדן השבוע, "כמובן שהידיעה הפתיעה אותי. הייתי מאוד עצוב. רג'י היה בדרכו להפוך לשחקן מיוחד. הוא היה בחור טוב שלא עשה דבר רע ושעשה כל כך הרבה בשביל בוסטון. ופתאום הוא מת".
במרץ 1995 הסלטיקס הפרישו את הגופיה עם הספרה 35 שהייתה שייכת לסמול פורוורד המנוח. כשנתיים אחרי שמת, הופיעה ידיעה ב"וול סטריט ג'ורנל" על כך שייתכן שהזרז לדום הלב שלו היה שימוש בקוקאין. בוסטון סלטיקס איימה לתבוע את העיתון בסכום של 100 מיליון דולר, אך לבסוף הסיפור נשכח ומה שנשאר הם הזכרונות.
