שחייני צמרת ממדינות של שחיה הם אנשים לחוצים מאוד, במיוחד כשאליפות העולם מתקרבת. בכתבה האחרונה התייחסנו לספרינטר האוסטרלי ג'יימס מגנוסן שסוחב תקוות של מדינה שלמה לחוויה מתקנת אחרי לונדון 2012. אז מה נאמר על יה שיוון? היא רק בת 17, היכולת שלה במשחקים האולימפיים בלונדון הפכה אותה לשחיינית המרשימה בעולם, היא תסחוב על כתפיה בסוף החודש תקוות של מיליארד סינים וחצי, כשאת שאר המיליארדים על פני כדור הארץ היא תצטרך להמשיך ולשכנע שהתופעה הנדירה הזאת ששמה הוא יה שיוון היא טבעית בלבד ולא ניזונה מחומרים אסורים.
תקציר הפרקים הקודמים. בגיל 16 יה שיוון מגיעה למשחקים האולימפיים בלונדון ומדהימה עם דאבל במשחי ה-200 וה-400 מעורב אישי, כשבמשחה האחרון היא מקצצת בסך הכל 7 שניות משיאה האישי כדי לקבוע שיא עולם מדהים. אם זה לא מספיק, 50 המטרים האחרונים שלה במשחה הזה מהירים יותר מ-50 המטרים האחרונים של ריאן לוכטה במשחה המקביל לגברים. אף אחד לא מצליח להבין איך שחיינית, ועוד ילדה, מצליחה להוציא מעצמה כאלה אנרגיות בסופו של משחה כל כך מתיש, אנרגיות שגם הגברים הטובים ביותר לא מוציאים. מהר מאוד התעלומה הופכת להנחה שהתוצאות של יה שיוון לא הגיוניות ואנשי שחיה רבים כולל יו"ר איגוד המאמנים הבינלאומי, ג'ון לאונרד, רומזים לשימוש בחומרים אסורים. במסיבת העיתונאים אליה הגיעה יה שיוון עם חיוך היא מותקפת במשך 20 דקות בשאלות על חומרים אסורים ויוצאת משם בוכה. כך למעשה מסתיימת החוויה האולימפית הראשונה שלה ברגשות מעורבים.
גם ג'יימס מגנוסן האוסטרלי מגיע לאליפות בלחץ עצום
הדבר הקל ביותר היה להתבסס על נתונים שלא נראים הגיוניים וכמו שעשה ג'ון לאונרד, לקבוע שמדובר במקרה הזוי: "כשאנחנו רואים דברים יוצאי דופן בספורט, ההיסטוריה מלמדת אותנו שהיו שם גם חומרים אסורים". ללאונרד היה נוח להתבסס על נתונים מספריים, אבל מי אמר ששמונה מדליות זהב של מייקל פלפס זה הגיוני? כפי שטענו אז הסינים שסינגרו על יה שיוון: "אנחנו לא הטלנו ספק במייקל פלפס כשהוא זכה בשמונה מדליות זהב בבייג'ינג, וזה לא בסדר להטיל ספק בספורטאי רק בגלל שהוא סיני".
לספקות של אנשי המעולם המערבי יש בסיס. אחרי הכל, סין היא לא בדיוק הדוגמה ל"טוהר בספורט" ובתחילת שנות התשעים נראו שם אינספור מקרים של ספורטאים וספורטאיות שסוממו, קבעו שיאי עולם מדהימים, ונעלמו מהר מפני השטח. אם תרצו, זו סיבה מספיק טובה להרבה אנשים לעקוב באליפות העולם הקרובה אחרי יה שיוון.
קצת לפני שנראה אותה מזנקת למים, ננסה להיות אופטימיים ולהבין בכל זאת, איך צומחת שחיינית כל כך טובה, עם נתונים שאין לאף שחיין אחר בעולם? נתחיל בזה שמערכת איתור הספורטאים בסין לא מזכירה כיום שום מקום אחר בעולם, וזאת בניגוד לפעם בימי ברית המועצות הגדולה. בסין עדיין קובעים עבור הילדים מה הם יהיו לפי הנתונים הגנטיים והכישורים שלהם. במקרה של יה שיוון, הגננת שלה זיהתה ידיים ארוכות במיוחד, כמו גם כפות רגליים, ושלחה אותה מיד ללמוד שחיה. זה קרה כשהיא הייתה בת 6, תוך 4 שנים היא כבר ניצחה בתחרויות אזוריות ותוך 6 שנים, כשהייתה בת 12, היא צורפה לנבחרת הנוער של סין. בגיל 14 כבר זכתה באליפות אסיה, ונשלחה להתאמן באוסטרליה כדי לשפר את שני הסגנונות החלשים שלה שהיו החזה והפרפר. אפילו ספורטאית סינית שרגילה למשטר נוקשה כמוה אמרה על האימונים באוסטרליה: "אכזריים, אבל מאוד יעילים".
למעשה, מדובר כאן במקרה של השקעה מקסימלית בספורטאית מוכשרת כבר מגיל 10-11 וחשוב לציין זה לא שהסינים כאלה גאונים שהם סימנו רק אותה מבין אלפי שחיינים מוכשרים והשקיעו בה. יה שיוון היא חלק מפרוייקט של 119 שחיינים שהשקיעו בהם הכל מספיק ששניים או שלושה מהם הגיעו לצמרת העולמית ואפשר לציין שהפרוייקט הזה מוצלח. אין עוד מדינה בעולם שבה "האח הגדול" ינסה לאתר כשרונות לשחיה בין כל התושבים ולאחר מכן גם יהפוך אותם לשחיינים הטובים ביותר. תחשבו מה היה קורה אם כל ילד שמוכשר לשחיה בארצות הברית היה באמת מתאמן בשחיה? ככה זה פחות או יותר בסין, רק שצריך להכפיל את כמות האוכלוסייה ב-6.
כשיה שיוון שיפרה בלונדון את שיאה האישי ב-7 שניות (במהלך שני מקצים) היא הייתה בת 16. שיאיה הקודמים נקבעו כשהייתה בת 14 ואם כבר מדברים על מדע, הנתונים מספרים שבשנתיים האלה הסינית צמחה מגובה של 1.60 ל-1.72 מטר. כשאחד מגדולי השחיינים בכל הזמנים, איאן ת'ורפ, למד את הנתונים הוא אמר: "גם אני עשיתי התקדמות מטאורית כשקפצתי בגדילה, השיפור שלה בתוצאות הוא די הגיוני". ת'ורפ הצטרף לכמה קולות אוהדים אחרים שכללו גם את יו"ר הוועד האולימפי הבריטי וביקשו להניח לשחיינית הסינית שעברה בהצלחה את כל בדיקות הסמים.
בקיץ הנוכחי, הציפייה מיה שיוון היא לשפר את התוצאות שלה, והיא תצטרך לעשות את זה ללא קפיצת גדילה נוספת. הסינית המוכשרת התחרתה בחורף בכמה תחרויות בינלאומיות בבריכות קצרות. בגרנד פרי איסטנבול היא הפסידה להאנה מיילי הבריטית במשחה ה-400 מעורב, וחזרה לאימונים בארצה. לאחר מכן היא זכתה בארבע מדליות זהב אישיות באליפות סין, אבל התוצאות שלה נכון לעכשיו רחוקות מאלו שהיא קבעה בלונדון. במשחה ה-400 מעורב היא שחתה השנה 4:34.27 דקות, תוצאה האיטית בכמעט שש שניות משיאה העולמי, כשתוצאת השנה בעולם מהירה בשש מאיות ושייכת למיילי. גם במשחה ה-200 מעורב אישי שיוון קבעה "רק" את התוצאה השניה בטיבה בעולם השנה, והייתה רחוקה ב-35 מאיות מהזמן של אליסיה קוטס האוסטרלית.
בסין קצת מודאגים מהתוצאות של יה שיוון בשנת 2013, אבל גם יודעים שתחרויות שחיה באמצע עונה פוסט-אולימפית לא מרמזות על יותר מדי דברים. את יכולותיה האמיתיות של יה שיוון נראה אך ורק בבריכה בפלאו סנט ג'ורדי בברצלונה. למען טוהר הספורט נראה שרבים הם האנשים שירצו לראות אותה שוב מנצחת בצורה פנומנלית. אם זה יקרה הם יוכלו לנשום לרווחה, תוך כדי הידיעה שבכל תחרות שחיה בת 8 ימים מהסוג הזה, שחיינים מובילים כמו יה שיוון נבדקים 5-6 פעמים. אולי 2 מדליות זהב נוספות שלה, ועוד כמה בדיקות שתן ודם, יגרמו לנו להשתכנע שיש ספורטאים שיכולים לעשות את זה באופן טבעי.
