הדיון המדהים והדוחה כאחד ב"יציע העיתונות" בנושא ועדת זליכה השאיר את הצופה פעור פה. בשלב שבו עלה על המוקד משה בוקר מ"הארץ" חובב הכדורגל קיבל שם מנות מופרזות של דם ואלימות שקשה אפילו למצוא ב"דקסטר". אבל בניגוד לסדרה המוערכת יתר על המידה, העסק רק הלך והתבלבל בנוגע לטובים והרעים. פתאום אייל ברקוביץ' מבקר כתב על שיקולים בעייתיים? פתאום שלמה שרף עוקץ עיתונאי שמואשם באינטרסנטיות מוגזמת? ב"יציע העיתונות"? באמת? ב"יציע העיתונות"? מה יהיה השלב הבא פוליטיקאית שאין לה קשר לספורט והיא חלק מממשלה ומפלגה שהפכו את המינויים הפוליטיים לדרך חיים, בוחרת לבקר יו"ר של התאחדות ספורט על התנהלות דומה לשלה.
זו בערך השאלה האמיתית והמסר החשוב שעלה מתוך התוכנית: תראו מי מבקר את מי. תראו מי מתחפש לטוב ומנסה להילחם ברע. משה בוקר, כתב "הארץ", שמתעקש לא להבין איפה הוא טועה באופן הסיקור האוהד שלו לאבי לוזון, חוטף אש מברקוביץ', האיש שדרדר את התקשורת למקומות שאפילו שלמה שרף לא העז לצלול אליהם, בתוכנית שהיא סמל הריקבון המוסרי שפשה בעיתונות. לא רק בספורט, אלא בהכול. כי ראינו כבר עיתונאים שמגנים על אריה דרעי ואהוד אולמרט. אנחנו קוראים כל בוקר ישראל היום, וצולחים (בקושי רב) את הטורים של דן מרגלית. אבל איש לא חצה את הגבולות כמו "יציע העיתונות".
אבי לוזון שוב תוקף: "הריקבון נמצא אצל זליכה במוח"
ועדת זליכה קבעה: "בעל ניגוד עניינים לא יהיה יו"ר"
ועכשיו, התוכנית הזו, שבה עובדים סוכנים, מגישים שעובדים בכמה כלי תקשורת, מאמני נבחרות שעובדים תחת אבי לוזון, אדם שכל הזמן מקדם את השחקנים של טוברוק, ואייל ברקוביץ' אחד - שלקח את כל מה שהם עשו עד היום שלושה צעדים קדימה - תוקפת עיתונאי שהלך בדרכה בצורה כזו או אחרת. ולא רק מבקרת. אלא ממש מתייחסת אליו בבוז כאילו אנחנו לא זוכרים את כל האירועים שהתרחשו שם בשנים האחרונות. ברקוביץ' מדבר אל בוקר כמו בריון בשכונה, אומר לו ללכת הביתה, בגסות רוח ובשפה שגם ברחוב בקושי קיימת, וצועק כמו הילד הכי לא מתוחכם בכיתה שרוצה לחמם את הניצים - במקרה הזה האורח צחי פישביין, יו"ר הטוטו. רגע, ברקוביץ' זה לא אותו אחד שאמר שהשנה אבי לוזון עשה עבודה מצוינת, זה לא אותו אחד שעומד עכשיו לדין בהתאחדות לכדורגל?
זה נתון שכל אוהד כדורגל שמגשש את עמדתו בנושא ועדה זליכה חייב לזכור. מאחורי הרעיונות הנהדרים שעלו בדוח, מדרך הבחירה ליו"ר ההתאחדות ועד למבנים המוצעים לבעלות על קבוצות כדורגל, מסתתרים גם לא מעט אינטרסים. אלו שרוצים לעשות כאן מהפכה הם לא בדיוק צדיקי הדור ויש מעט מאוד אנשים בעיתונות הישראלית מודל 2013 שיכולים לבוא למשה בוקר בטענות, לפני שהם מסתכלים על עצמם. אנשים בעייתיים הם לא פתרון לאנשים בעייתיים, ומי שראה את הלהט של ברקוביץ' בעניין חייב להיזהר. הוצאה של תפוח רקוב אחד מהסל לא אומרת ששאר התפוחים לא רקובים.
הבהרה: בין מערכת וואלה! לעיתון "הארץ" אין כל קשר עסקי.
בלאטר: "זה לא רק כרטיס צהוב, זו רק אזהרה"
על מסקנות ועדת זליכה
כדורגל ישראלי בוואלה! ספורט
