ז'וזה מוריניו מכיר היטב את הפתגם הצרפתי "חפש את האישה". במקרה של איקר קסיאס, הוא לא היה צריך לחפש. ב-29 בינואר 2013, תשעה ימים אחרי הניצחון 0:5 על ולנסיה, במה שהתברר כמשחקו האחרון של השוער בקדנציה של המאמן הפורטוגלי, הופיעה בת זוגו בתכנית טלוויזיה מקסיקנית וסיפקה אמירה ברורה. "האווירה בחדר ההלבשה של ריאל מדריד לא טובה", טענה קרבונרו. "ברור שהשחקנים בכלל לא מסתדרים עם המאמן כרגע. יש שם קרע ונצטרך להמתין לסיום העונה כדי לראות אם מוריניו יעזוב".
דל בוסקה צופה גמר קונפדרציות חלומי בין ספרד לברזיל (01:00, ערוץ 1)
איקר קסיאס מסכם את התקופה הקשה: "היו לי לילות שלמים ללא שינה"
ניימאר מוכן: "מקווה שיהיה לי הכבוד לכבוש מול איקר קסיאס"
אנדרס אינייסטה הציל את קבוצת נעוריו אלבסטה מהורדת ליגה
לכולם היה ברור מהיכן כתבת הטלוויזיה היפהפייה קיבלה את המידע על הנעשה בחדר ההלבשה של ריאל. לא היה קשה לנחש. גם העיתוי היה מושלם: בדיוק חמישה ימים אחרי שעיתון "מארקה" פרסם בעמוד השער שלו פרטים מהפגישה החשאית בין הנשיא פלורנטינו פרס לקסיאס וסרחיו ראמוס, שלמעשה הבהירו כי מבחינתם אין דרך חזרה. "זה או מוריניו או אנחנו", קבעו אז השניים. אותה קרבונרו שיצרה את הסערה החדשה, הייתה גם זו שהוציאה את מוריניו מכליו כמעט שנתיים קודם לכן, כשחשפה חלק מתכניות הרכש של המועדון. מוריניו סימן אז, ולא שכח. לאחר הראיון הזה במקסיקו, הקרע בינו לבין קסיאס, אותו כינה "החפרפרת", כבר היה בלתי ניתן לאיחוי.
השוער בן ה-32, הסמל הבלתי מעורער של ריאל מדריד, סבל גם מפציעה והוחרם בצורה בוטה לאחר שחזר. הוא נשך את השפתיים והמתין עד שקיבל את מבוקשו. מוריניו, שמתחילת דרכו סימן את כל מוקדי הכוח במועדון ונטרל בזה אחר זה את ראול, חורחה ולדאנו וזינדין זידאן, נחל כישלון צורב מול האיש שנחשב לקונצנזוס מהלך במדריד. ברגע שבו מוריניו בחר לשבור את הכלים ביחסיו עם קסיאס, הוא איבד את תמיכת הקהל, את הגיבוי התקשורתי וכן את מעמדו אצל פרס, שלא הסתיר מעולם את חיבתו לקסיאס. השוער הוותיק סבל במשך חמישה חודשים, אבל יצא מהם כמנצח הגדול ולטענתו "כאיקר קסיאס חדש". את סיבוב הניצחון המזכך הוא עורך כעת בברזיל, שם הוא רחוק משחק אחד מהתואר היחיד בו עדיין לא זכה. הקיץ של קסיאס.
מיד עם מינויו בקיץ 2010, החל מוריניו במאבקי השליטה. ראול היה הקורבן הראשון, כשמוריניו ידע מראש כי מדובר בדמות השלטת בחדר ההלבשה וגם בקפטן שמקורב מאוד להנהלה. למרות "חוזה לכל החיים" עליו חתם ראול יחד עם קסיאס בפברואר 2008, הוא מצא עצמו מחוץ למדריד. כך, סרט הקפטן עבר לקסיאס, לכאורה טיפוס שקט יותר שלא מבקר דרך קבע במשרדי ההנהלה. מוריניו חשב שנטרל את המחנה הספרדי בחדר ההלבשה של ריאל, אבל לשחקנים המקומיים היה קל יותר להתאחד סביב קסיאס, כאשר לצדו החל להישמע יותר ויותר קולו של ראמוס הדומיננטי. "מוריניו, ממש בלי להתכוון, היה האיש שיצר את קסיאס הפוליטיקאי", מסביר לואיס רוחו, כתב "מארקה". "לפני תקופת מוריניו וכמובן לפני שהפך לקפטן, הוא לא היה מתקרב בכלל לנשיא. קסיאס נכנס בקלות לנעליו של ראול".
ריאל מדריד אמנם זכתה בגביע בעונתו הראשונה של מוריניו והשיגה אליפות מרשימה לכל הדעות בעונה שנייה, אך המתיחות בין הקפטן למאמן תמיד הייתה ברקע, עוד לפני ההחלטה המפתיעה של מוריניו להדיח את קסיאס מההרכב לטובת אנטוניו אדאן במשחק מול מלאגה ב-22 בדצמבר. באופן די סמלי, המשחק הראשון בו קסיאס סופסל זה עשור, הסתיים בהפסד 3:2 ושבועיים לאחר מכן ראה מוריניו את הקפטן שלו נבחר בפעם החמישית ברציפות לשוער הטוב בעולם של האיגוד הבינלאומי להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל (IFFHS). מאז, כאמור, השוער שיחק רק עוד שלוש פעמים בליגה (כמחליף מול ריאל סוסיאדד אחרי הרחקתו של אדאן, ובהרכב נגד אוסאסונה ו-ולנסיה) ואז נפצע בידו במשחק גביע בוולנסיה, הושבת ליותר מחודשיים וכשהחלים ראה את דייגו לופס נשאר בשער עד סיום העונה.
אחרי שריאל איבדה סיכוי לאליפות וגם הודחה מליגת האלופות, מוריניו ניצל כל הזדמנות להקניט את קסיאס וגם ניסה להשפילו כשבחר לפתוח עם השוער הרביעי חסוס במחזור הסיום. "הבעיות מתחילות כששחקן אחד חושב שהוא נמצא מעל האחרים", תקף המאמן. "הדבר היחיד שהייתי משנה בשלוש העונות שלי במדריד הוא שהייתי מביא את דייגו לופס כבר בסיום העונה הראשונה. אולי לא עשיתי מספיק כדי שזה יקרה. הקהל? הוא מחה בגלל קסיאס ובגלל היכולת. זה בסדר, לא יכולתי להישאר גיבור לנצח". מוריניו מעולם לא אהב את היחסים הפתוחים של השוער עם התקשורת במדריד (לא רק קרבונרו) ותמיד חשד בו כמי שאינו נאמן לקבוצה. בנוסף, מוריניו סלד מן העובדה שהקפטן שלו כה מיודד עם צ'אבי ושחקנים אחרים בברצלונה.
קסיאס היה זה שהוביל להפשרת היחסים בין המועדונים אחרי התקריות בהן היה מעורב מוריניו, ובכללן תחיבת האצבע לעינו של טיטו וילאנובה. לאחר אותו סופרקופה בו זכתה ברצלונה ב-2011, הבלאנקוס לא נשארו לטקס הענקת הגביע וקסיאס נסחף אחר מאמנו והאשים את ססק פברגאס בהתחזות. אחרי שספג ביקורת פומבית, השוער היה הראשון להתנצל עם טלפון לצ'אבי בחלוף 24 שעות. מוריניו זעם. "מבחינתו זו הייתה כניעה ליריב", כתב העיתונאי פרננדו בורחוס, ידיד קרוב של קסיאס ומי שהפך למבקר הנחרץ ביותר של מוריניו. קסיאס נענש אז ולא פתח מול גלאטסראיי בגביע סנטיאגו ברנבאו. אף אחד לא ייחס כל חשיבות לאותה החלטה. היום מבינים שזו הייתה יריית הפתיחה.
יריית הפתיחה, אם כן, הייתה שייכת למוריניו. אקורד הסיום כל כולו של קסיאס. דייגו לופס הצדיק כל אשראי שקיבל ממוריניו עם יכולת נפלאה בין הקורות, אבל בשורה התחתונה: המאמן הפורטוגלי סיים לראשונה עונה ללא תואר. "זו העונה הגרועה בקריירה שלי", הקפיד לציין "המיוחד" בשלב הסיכומים. לפחות מבחינה זאת, הוא וקסיאס מתואמים. "זו הייתה השנה הגרועה בחיי, בעיקר כי נפצעתי", הודה קסיאס בראיון לאתר פיפ"א. "היה קשה להיות בחוץ ארבעה חודשים אחרי ששיחקתי במשך 14 שנים. מה שכואב יותר מכל זה שלא זכינו בשום דבר. בכיתי, סבלתי, הרגשתי אבוד. עברתי לילות ללא שינה. היו זמנים ששקלתי לעזוב, אבל אני שמח שנשארתי. אני מדרידיסטה, ומעל הכול - יותר ממני, מהמאמנים, הנשיאים והמנהלים - נמצא המועדון. למדתי להעריך יותר את זמן המשחק שלי, אני נהנה מכל משחק כאילו הוא האחרון בחיי".
ובנבחרת קסיאס באמת נהנה. אחרי שהיה שותף לרוטציה עם ויקטור ואלדס ופפה ריינה בשלב הבתים של גביע הקונפדרציות, שיאן ההופעות של נבחרת ספרד חזר אל בין הקורות בחצי הגמר מול איטליה וסיפק מחצית ראשונה נפלאה, במהלכה עצר פעמיים את כריסטיאן מאג'ו במצבים של אחד על אחד. בדו קרב הפנדלים הוא לא הצטיין, בניגוד לשתי העצירות ברבע גמר יורו 2008 מול האיטלקים, אך בסופו של דבר שמר פעם נוספת על שער נקי במשחק נוקאאוט ושיפר את המאזן הנדיר שלו במשחקי הכרעה. למי ששכח: קסיאס לא ספג בשלבי הנוקאאוט של יורו 2008, לא הוציא כדור מהרשת גם בארבעת משחקי ההכרעה של מונדיאל 2010 וביורו האחרון לא ספג שער מאז אנטוניו די נטאלה הכניע אותו במחזור הראשון של שלב הבתים. בכל המקרים הוא סיים צוהל על הפודיום. מניף את הגביע אל על.
עם הגיבוי המוחלט שמעניק לו ויסנטה דל בוסקה ("איקר תמיד היה השוער הראשון שלי") והתמיכה מהחברים, קסיאס שכח את 136 ימי הבלהות מחוץ למגרשים. "הוא הקפטן שלנו, השחקן ששיחק יותר מכל אחד אחר בנבחרת ומי שתמיד מספק הופעות אדירות במשחקי ההכרעה", פרגן סרחיו בוסקטס. "הוא תמיד מתעלה ברגעי האמת, לכן הוא משמעותי כל כך". גם העובדה כי קסיאס נמצא בנתק עם אלברו ארבלואה מאז המגן גיבה את מוריניו, לא מפריעה לו להוביל את דור הזהב של ספרד להצלחה נוספת. "הנבחרת עזרה לי לשכוח את התקופה הקשה ולחזור לחייך", אמר השוער והתפנה להודות לצ'אבי והחברים מברצלונה: "מעבר ליריבות בין המועדונים, יש בינינו חברות בזכות השנים הארוכות בנבחרת והרגעים המיוחדים שחווינו יחד. אני לא יכול לשכוח את זה".
החזרה המהירה לכושר באמצעות הנבחרת, אמורה לסדר לקסיאס את תפקיד השוער הראשון אצל קרלו אנצ'לוטי. המאמן החדש החמיא לקפטן במסיבת העיתונאים בה הוצג, אך דאג להבהיר כמובן כי כל אחד יצטרך להיאבק על מנת להרוויח את המקום בהרכב. בכל מקרה, נראה כי נקודת הפתיחה של קסיאס מצוינת. היכולת שלו במדי ספרד מוכיחה שעדיין לא נס ליחו, למרות שהיו כאלה שהספידו אותו בעקבות חצי העונה הבינונית במדריד, והתמיכה של פפה ואחרים לפני סיום העונה הוכיחה כי גם מעמדו בחדר ההלבשה נותר איתן. אפילו הנשיא פלורנטינו פרס שיגר חצי התנצלות: "החיבה שלי לאיקר לא נעלמה לרגע. כאב לי על מה שהוא עבר ואני בטוח שזה לא היה פשוט, אבל הוא יודע שתמיד אהבתי אותו".
"בגביע הקונפדרציות אנחנו רואים את קסיאס האמיתי", משוכנע העיתונאי לואיס רוחו. "אצל מוריניו הוא חש רדוף, עכשיו הוא חזר לעצמו. ברגע שראינו את קסיאס ניגש כמו ספורטאי אמיתי לנחם את ג'יג'י בופון לאחר דו קרב הפנדלים במקום לרוץ לחגוג עם החברים, הבנו שהוא שם הכול מאחוריו. זה שוב אותו קסיאס שביקש מהשופטים לכבד את איטליה ולשרוק לסיום בגמר היורו. הוא קודם כל ספורטאי למופת, ואז גם סמל של דור הזהב הספרדי וכמובן אחד השוערים הטובים בעולם. יש לריאל ולנבחרת עוד שנים רבות ליהנות ממנו".
הגמר במרקאנה יהיה המשחק ה-147 של קסיאס במדי הנבחרת, ה-85 שלו כקפטן של ספרד וה-36 בטורנירים הבינלאומיים. 14 הופעות בגביע העולמי, 15 באליפות אירופה וכעת הופעה שביעית בגביע הקונפדרציות. יותר מאגדות כמו ספ מאייר (22 משחקים), פיטר שילטון (22), דינו זוף (24) ופביאן בארטז (28). מתוך 35 המשחקים הקודמים, ב-19 הוא שמר על רשת נקייה ולא ספג בשלב נוקאאוט מאז ההפסד בחצי גמר גביע הקונפדרציות ב-2009 לארצות הברית 2:0. "קסיאס הוא אייקון של ספרד ושל ריאל מדריד", הזכיר החבר ראמוס. "אני ראיתי אותו עובד בהתלהבות כדי לחזור לעצמו". עכשיו, אחרי שסיים לנגב את הדמעות מתקופת מוריניו, קסיאס רוצה להניף עוד גביע ולגרום לברזילאים לבכות במרקאנה.
