רק עוד קסם אחד ודי

מי שהחזיק לפני פדרר בתואר הלא רשמי של 'הטניסאי הגדול בהיסטוריה' הגיע לאליפות ארצות הברית ב-2002 אחרי 26 חודשים מבלי לזכות באף טורניר. עם 13 תארי גרנד סלאם בכיסו, המפציץ האמריקאי בן ה-32 הלך ודעך, עם הדחות בסיבוב הראשון ברולאן גארוס ובסיבוב השני בווימבלדון, אחרי הפסד לג'ורג' באצל השוויצרי אותו הגדיר כ-"נקודות השפל של הקריירה שלי".

האוהדים בפלשינג מדו התכוננו לדחוף את סמפראס קדימה, אבל הבינו שימיו היפים מאחוריו, אחרי שנתיים של תבוסות בגמרים מול כישרונות מבטיחים - לייטון יואיט ומראט סאפין. לאחר ששרד מותחן של חמש מערכות מול גרג רוזצקי בסיבוב השלישי, אמר הבריטי שסמפראס איטי בצעד וחצי מבעבר, אבל המדורג 17 (!) בטורניר רק הלך והשתפר.

הקורבנות הבאים היו טומי האס ואנדי רודיק הצעירים, ובחצי הגמר הוא נזקק לשני שוברי שוויון כדי להדיח בשלוש מערכות את ההולנדי המפתיע סחנג שאלקר. בגמר חיכה לו לא אחר מאשר אנדרה אגאסי, יריבו הוותיק עליו גבר בדרך לתואר הגרנד סלאם הראשון שלו בניו יורק אי שם ב-1990. המפגש ה-34 בין שני האמריקאים נפתח עם הסתערות של סמפראס שהפגיז אייסים כמו פעם ושלט בשתי המערכות הראשונות. אגאסי החזיר מלחמה, לקח את המערכה השלישית ואיים לאזן ברביעית, אבל סמפראס שמר עוד כמה רגעי קסם בצד, והשתמש בהם כדי לנצח 3:6, 4:6, 7:5, 4:6, במה שהתברר לאחר מכן כמשחקו האחרון בקריירה.

ב-1999, שלוש שנים אחרי תואר הגרנד סלאם ה-21 ואחרון שלה עד אז, חזרה שטפי גראף בת ה-30 לרולאן גארוס, הטורניר בו זכתה בגיל 17 עם ניצחון בלתי נשכח על מרטינה נברטילובה. הגרמניה הנערצת דורגה רק שישית בפריס, אבל שיחזרה את קסמי העבר כשהפכה לטניסאית הראשונה בעידן הפתוח שגוברת באותו טורניר על המדורגת שלישית - מוניקה סלש, על המדורגת שנייה - לינדסי דבנפורט, ועל המדורגת ראשונה - מרטינה הינגיס.

12 שנה אחרי הקרב הקלאסי מול נברטילובה, נתקלה גראף במרטינה מסוג אחר לגמרי. השוויצרית בת ה-18 הרתיחה את הקהל הצרפתי עם סדרת ויכוחים ורטינות כלפי השופט ושופטי הקו, בעוד שהגרמניה קרת הרוח החזיקה מעמד גם כשהינגיס הגישה לניצחון במשחק ביתרון 4:5 במערכה השנייה. זה נגמר עם 6:4, 5:7, 2:6 ענק של גראף, שהגדירה את המשחק בסיום: "הניצחון הכי גדול שהיה לי אי פעם". כחודש לאחר מכן היא עוד הספיקה להעפיל לגמר בווימבלדון שם נכנעה לדבנפורט וכעבור חודש נוסף הודיעה על פרישה, אבל אקורד הסיום האמיתי שלה תמיד יהיה הזכייה ההיא בפריס.

ווימבלדון היה המגרש הביתי של בוריס בקר מאז 1985, אז הגרמני בן ה-17 הפך לטניסאי הצעיר אי פעם שזוכה בטורניר גרנד סלאם וגם הוכתר כאלוף הראשון של הטורניר היוקרתי מכולם שעושה זאת מבלי להיות מדורג. ב-1997, עם עוד שני תארים באול אינגלנד קלאב באמתחתו לצד שלושה גרנד סלאמים נוספים, בקר בן ה-30 בנה על פרידה ראויה מהמגרש אותו הגדיר פעם כ-"סלון הפרטי שלי".

בקר, שדורג שמיני, תפס עוד ועוד ביטחון במהלך הטורניר, אחרי שלא שמט מערכה בדרך לרבע הגמר, אבל שם הוא פגש דווקא את סמפראס. המדורג 1 שייט במערכה הראשונה, לפני שבום בום חילץ ניצחון בשובר השוויון במערכה הבאה, אבל אז סמפראס שוב העלה הילוך וסגר עניין עם 1:6, 7:6, 1:6, 4:6, כשהגרמני לא מצליח לרשום אפילו שבירה אחת לאורך כל המשחק.

הדרמה הגדולה הגיעה מיד בסיום, כשבקר לחש משהו באוזנו של יריבו בזמן לחיצת הידיים המסורתית, וסמפראס נראה המום ולרגע שכח ללחוץ גם את ידו של השופט. בתוך דקות ספורות התמונה התבהרה, כשבקר הודיע שגילה לסמפראס על כוונתו לפרוש בשל ההכרה שכבר אין לו את הכוחות לזכות בטורניר גרנד סלאם, שנה וחצי בלבד אחרי שזכה באליפות אוסטרליה. עם זאת, בקר הפר את הבטחתו כשחזר לווימבלדון ב-1999, לקאמבק קצר שהוליד שלושה ניצחונות והפסד לפטריק ראפטר בשמינית הגמר.

המלכה הבלתי מעורערת של ווימבלדון הייתה על הקרשים ב-1990. היא אומנם עדיין החזיקה ברצף בלתי נתפס של שמונה הופעות רצופות בגמר הטורניר הכי יוקרתי בענף, אבל שני הגמרים האחרונים הסתיימו בהפסדים צורבים לשטפי גראף אחרי שמיטת יתרון מערכה, וגם מעריציה הגדולים בלונדון העריכו שבגיל 34 היא כבר בצד היורד של הגבעה.

אבל הגעתן של שנות התשעים לא הרתיעו את האגדה האמריקאית-צ'כית, שדורגה שנייה בטורניר, כמובן אחרי גראף. נברטילובה, שלא זכתה בגרנד סלאם כמעט שלוש שנים - נצח במושגים שלה - הזכירה נשכחות כשלא שמטה אף מערכה לאורך הטורניר, אבל נהנתה בעיקר מהסנסציה של זינה גריסון. האמריקאית שדורגה חמישית הצילה נקודת משחק בניצחון דרמטי על מוניקה סלש ברבע הגמר, והיממה את גראף בחצי הגמר.

נברטילובה, שגברה על גבריאלה סבאטיני בחצי הגמר השני, חיכתה לגריסון המותשת, שעמדה על מאזן עגום של 27:1 מולה. האמריקאית החזיקה מעמד שעה ורבע בלבד בגמר הגרנד סלאם הראשון שלה בדרך להפסד 6:4, 6:1. אלא שהנסיבות לא פגמו בחגיגה האדירה של נברטילובה, שקטפה את תואר הגרנד סלאם ה-18 והאחרון שלה, והכתר התשיעי במספר בווימבלדון, שהקפיץ אותה מעל השיאנית הלן וויליס מודי.

"שום דבר לא יכול להתעלות על זה", היא אמרה בסיום והוסיפה: "זה מוכיח שלדברים טובים שווה לחכות, ואני בהחלט חיכיתי לזה". ארבע שנים לאחר מכן היא חזרה לטנגו אחרון בגמר באול אינגלנד קלאב, אבל הפעם היא כבר באמת הייתה איטית בצעד וחצי, ונכנעה לקונצ'יטה מרטינס לפני פרישתה הסופית.

בגיל 36, כשהוא כלל לא מדורג בגרנד סלאם הביתי שלו באליפות ארצות הברית 2006, אנדרה אגאסי לא חלם על חיקוי ההמלכה המאוחרת של אשתו שבע שנים קודם לכן. בתחילת השנה הוא החמיץ את אליפות אוסטרליה ואת הרולאן גארוס בשל פציעות, ובווימבלדון הוא נכנע לכח העולה רפאל נדאל בסיבוב השלישי. לאחר מכן הצהיר על כוונתו לפרוש מטניס בתום הפלשינג מדו, והתרכז בניסיון לתלות את המחבט בצורה מכובדת.

אלא שכדי לצלוח בכבוד את הביקור האחרון בהחלט שלו באיצטדיון ארתור אש, אגאסי נאלץ לקבל סדרה של זריקות קורטיזון לכאבי הגב העזים שלו, והסבל הלך וגבר בכל סיבוב. לאחר שצלח בארבע מערכות את המפגש עם אנדיי פאבל, הוא פגש את מרכוס בגדאטיס בסיבוב השני. הקפריסאי המוכשר היה בעיצומה של שנת פריצה עם גמר באוסטרליה וחצי גמר בווימבלדון, אבל לגיבור האמריקאי המקריח היה כוח לעוד התעלות אחת.

23,000 הצופים דחפו את אגאסי לפתיחה מסחררת וניצחון בשתי המערכות הראשונות, לפני שבגדאטיס לקח את השלישית. הדרמה גברה כשאגאסי הוליך 0:4 במערכה הרביעית אבל קרס בהמשך ונגרר למערכה חמישית, בה מנהטן כולה רעדה כשאגאסי הציל שלוש נקודות שבירה במצב של 5:5 והמשיך לניצחון עצום 4:6, 4:6, 6:3, 7:5, 5:7

"אלה הרגעים שבשבילם אתה משחק", אמר לאחר מכן אגאסי, שכזכור זכה בשמונה תארי גרנד סלאם בקריירה המפוארת שלו. "כמובן שהייתי מאוכזב אם הייתי מפסיד, אבל איך אתה יכול להיות מאוכזב כשהכל כל כך סוריאליסטי מסביב?". את הפרידה הסופית שלו מהקהל האוהד השלים אגאסי אחרי ההפסד לבנג'ימן בקר בסיבוב השלישי, בסיומו הוא זכה לארבע דקות ארוכות של מחיאות כפיים סוערות.

פדרר יפגוש את נדאל כבר ברבע הגמר בווימבלדון

טניס בוואלה! ספורט