יש לא מעט סיבות לכך שבור הקפיצות כבר לא נחשב לאחד המקומות האטרקטיביים באליפויות העולם באתלטיקה, כמו גם במשחקים האולימפיים. מבחינת דרמות, כנראה שאף אחד לא מאמין שאפשר לשחזר את קרב הקפיצה לרוחק בין מייק פאוול לקארל לואיס באליפות העולם ב-1991. מבחינת יכולת, אף אחד לא מתקרב למה שעשו פאוול ולואיס ברוחק, שלא לדבר על הקפיצה המשולשת ושיאו העולמי של ג'ונתן אדוארדס שמחזיק מעמד מאז 1995. בשורה התחתונה, הקפיצה לרוחק והקפיצה המשולשת איבדו את זה עוד באמצע שנות התשעים. המשולשת איבדה את זה עד כדי כך, שרק תוצאה פנומנלית של 18 מטרים "תציל" אותה. החדשות הטובות - יש מי שיעשה את זה, יש אפילו יותר מבן אדם אחד שיכול לעשות את זה.
שמעתם פעם על צעיר שבגיל 22 כבר השיג הכל בקריירה הספורטיבית שלו? כזה הוא כריסטיאן טיילור האמריקאי, ואולי חלקכם לא מכירים את שמו כי זו בדיוק הבעיה של הקפיצה המשולשת. כבר בגיל 21 טיילור רשם את הקפיצה התשיעית בכל הזמנים, 17.96 מטרים, שהפכה אותו לאלוף עולם. שנה לאחר מכן הוא זכה במשחקים האולימפיים בלונדון עם קפיצה של 17.81 מטרים. השבוע הוא חגג את יום הולדתו ה-23 וההגיון אומר שבעונת האתלטיקה הנוכחית הוא אמור לעשות את זה, לעבור את מחסום 18 המטרים ואפילו להתקרב אל שיאו המטורף של ג'ונתן אדוארדס העומד על 18.29 מטרים. מה שכל כך יפה בסיפור של טיילור הוא שאם מסתכלים על גרף ההתקדמות המרשים שלו מאז שהוא ילד - אין שום סיבה שהוא לא יעמוד במשימה, לפחות בחלק הראשון שלה.
ג'סטין גאטלין מכריח את אמריקה לאהוב אותו
רשמית: ורוניקה קמפבל-בראון הושעתה
שמו של כריסטיאן טיילור פורסם לראשונה מחוץ לארצות הברית בקיץ 2007. בגיל 17, הוא הפך לאלוף העולם לקדטים בקפיצה משולשת וגם זכה במדליית הארד בקפיצה לרוחק באותה אליפות שהתקיימה בצ'כיה. בדרך כלל, ילדים שזוכים באליפות העולם עד גיל 17 מתקשים להפוך לאתלטי צמרת בעולם כשהם מתבגרים. במקרים רבים מדובר באתלטים שעשו קפיצה גדולה מדי בגיל נוער, או שפשוט עבדו איתם חזק מדי ופגעו להם בגרף ההתקדמות. במקרה של טיילור, מדובר בנער שקפץ אז רחוק יותר מכולם (15.98 מטרים) ולא הפסיק להתקדם בשנים שלאחר מכן. אחרי התיכון, במכללת פלורידה, הוא הפך לאחד האתלטים הדומיננטיים באליפויות המכללות. שם הוא גם הכיר את מי שהפך ליריבו הגדול ביותר היום, וויל קליי, שבגיל 20 היה שותפו לאימונים וכשהשניים יהיו בני 23 מצפים מהם בארצות הברית לסוג של שחזור של גמר הרוחק בין מייק פאוול לקארל לואיס מטוקיו 91'.
אז אולי שני האתלטים ביחד עדיין רחוקים ממחסום 18 המטרים (שיאו האישי של קליי הוא 17.62 מטרים), אבל הם כל כך צעירים, חזקים פיזית (לעומת טדי טאמגו ופיליפס אידוו - שני הטוענים האחרים לכתר באליפות העולם הקרובה), ודוחפים אחד את השני. עם כל הכבוד ליריבים שלהם, נראה שגם במוסקבה 2013 הקרב המרכזי בגמר הקפיצה המשולשת יהיה ביניהם. על המשחק המקדים באליפות ארצות הברית בסוף השבוע הקרוב טיילור ויתר מאחר והוא מחזיק בכרטיס חופשי למוסקבה כאלוף עולם. קליי ינסה לנצל את תנאי התחרות ה"דוחפים" באליפות כדי לשפר את שיאו לכזה שיאיים באמת על חברו הטוב.
העובדה שטיילור וקליי משבחים אחד את השני באה לידי ביטוי כמעט בכל תחרות שבה השתתפו השניים. גמר אליפות המכללות בשנת 2011 בקפיצה משולשת נחשב לטוב בכל הזמנים. בגמר הזה טיילור וקליי עקפו אחד את השני בכל סיבוב עד שהראשון ניתר ל-17.80 מטרים בסיבוב האחרון. בגמר אליפות העולם באולם ב-2012 הם שוב נפגשו, ואז ניצח קליי. בגמר האולימפי בלונדון בקיץ האחרון, טיילור פסל בשתי הקפיצות הראשונות שלו ונראה בדרך להדחה. קליי הוביל את התחרות , עד שבקפיצתו הרביעית קליי ניתר ל-17.81 מטרים וניצח.
"אני וכריסטיאן מתחרים כל כך הרבה זמן אחד נגד השני ויש לנו יחסי אחים. כשאתה מתחרה נגד מישהו שהוא כמו אח, אתה מוציא מעצמך יותר. זו יריבות גדולה. אנחנו דוחפים אחד את השני וגם עוזרים אחד לשני", מספר קליי שגם נשמע מאוד אופטימי בעניין הפופולאריות של הקפיצה המשולשת ואומר: "אנחנו רוצים להפוך את הקפיצה המשולשת למקצוע גזעי. יש כיום קופצים נהדרים, אנחנו רוצים שילדים יעשו את זה ואנחנו פשוט רוצים לכייף". אפרופו גזעי, בנוסף להיותו קופץ משולשת ורוחק, קליי הוא גם ראפר די מצליח, בעל קליפ שזכה ליותר ממיליון צפיות ביוטיוב. אם יש אנשים שאמורים לתרום לפופולאריות של ענפים מסויימים ומקצועות מסויימים אלו אנשים כמו קליי, שהם גם ספורטאי על, גם בעלי כשרונות נוספים וגם אינטיליגנטיים. הנה עוד סיבה לבילד אפ רציני לקראת גמר הקפיצה המשולשת באליפות העולם.
אין ספק שמדובר בשני אתלטים אדירים, שעשו כל כך הרבה וכל דבר שיעשו מעבר יהיה מדהים. קליי היה האתלט הראשון מאז נאוטו טאג'ימה היפני ב-1936 שזכה במדליות אולימפיות בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת במשחקים האולימפיים. טיילור הוא קופץ המשולשת החמישי בכל הזמנים, והשני בעידן הנוכחי שמתקרב ל-18 מטרים. טדי טאמגו הצרפתי מחזיק בשיא אישי של 17.98 סנטימטרים, אבל לצרפתי כבר יש רקע של ניתוח בקרסול וזה נתון מדאיג מאוד כשמסתכלים על גרף ההתקדמות שלו.
טיילור עשה את זה בקלאסה באליפות העולם ב-2011 בדרום קוריאה, שגם שם קליי סיים כסגנו. בקפיצתו הרביעית הוא ניתר בצורה מושלמת, והחל להשתולל כשהבין שישבנו נחת בקו מקביל לנקודת הציון של 18 המטרים. רק ארבעה סנטימטרים היו חסרים לו כדי לשבור את המחסום הזה, אבל זה לא מנע ממנו להשתולל, קצת כמו יוסאין בולט. "כשהוא נכנס לאצטדיון כולם מצפים ממנו לשיא עולם, אני רוצה שזה יהיה ככה גם אצלי", הוא מסביר. על אותה קפיצה חלומית הוא אמר: "כשעשיתי את זה הבנתי שנותרו לי עוד כ-30 סנטימטרים כדי לשבור את שיא העולם. הבנתי שזה לא בשמיים ושאני יכול לעשות את זה. אני רוצה לעשות את זה ואני רוצה להיות האיש של השואו טיים. אני כל הזמן חושב על הפרסמות של מייקל ג'ורדן שאומרת 'לנצח מבפנים'. אני חושב שהתשוקה והמוטיבציה שיש לי לוקחים את הגוף שלי לרמה אחרת. זה גורם לי להאמין שהכל אפשרי".
כריסטיאן טיילור, ספורטאי על שפרט לקופץ מדהים הוא גם רץ 400 מטרים מצטיין, מסביר גם מה זה בשבילו "רמה אחרת": "המספר שאני חולם עליו הוא 18.50 מטרים, אם היו שואלים אותי מה אני רוצה לעשות כשהתחלתי להתאמן הייתי אומר 18.50. אני יודע שזה נשמע מטורף, אני יודע בליבי שאני יכול לעשות את זה. זה עניין של זמן".
ומה חושב על כך שיאן העולם בעצמו, ג'ונתן אדוארדס? "יש לו מהירות יוצאת מן הכלל. אני חושב שיש לו את היכולות לשבור את שיא העולם יש לו עוד דרך ארוכה אבל ראיתי את קפיצת ה-17.96 שלו וממנה אני מסיק שהוא יכול להשיג יותר. מדובר בכשרון עצום".