יורו 2013: ניתוח על הסכין

    עוד פגישה: על הדחת נורבגיה מיורו 2013

    מאמן שהפך מאלמוני לגיבור לאומי, מנהל מקצועי בלי אגו, מאגר שחקנים אדיר והתנהלות שקטה ונכונה. ענבל מנור נפרד מהפתעת היורו נורבגיה וצופה שרק בעוד חמישה חודשים, כשניפגש שוב, נבין כמה הפערים בינה לבין ישראל גדולים

    ענבל מנור
    צילום ועריכת וידאו: דרור פיקלני
    יש הרבה מה ללמוד. שחקני נורבגיה (צילום: מגד גוזני)

    זו לו היה נקלע לבריכה של מלון "שרתון תל אביב" בשבת לא היה מאמין שהחבורה החוגגת שמול עיניו הפסידה שעה קלה קודם 3:0 בחצי גמר אליפות אירופה. אחרי שבועיים קשים, הנורבגים רק רצו להתפרק. היה שם אוכל, בירות, נאומים, חלוקת מדליות הארד של הטורניר והרבה צחוקים. בשיאו של הערב, זרקו השחקנים את המאמן טור אולה סקולרוד לבריכה ובהמשכו, קיבלו לילה חופשי לצאת לבלות בתל אביב. אחד מראשי המשלחת אף דרש מהם: "לכו תשחררו קיטור".

    משחק מוזר כדורגל. הרי אם לא שער השוויון שספגו בתוספת הזמן מול איטליה, הנורבגים היו מסיימים בראש הבית עם יותר סיכויים להפתיע את הולנד. מצד שני, אם לא שער השוויון של הרמט סינג בתוספת הזמן של משחק הפתיחה, הייתה ישראל זו שמעפילה לחצי גמר היסטוריה וגיא לוזון היה מוצא את עצמו בבריכה. או שהיו בונים פסל בדמותו. לכו תדעו.

    אבל המציאות העגומה היא שבין נורבגיה וישראל לא מפריד רק שער בודד. בכל הקשור לעבודה נכונה, מחשבה לטווח ארוך, התנהלות מקצועית ותקשורתית וכן, גם מאמן, הפערים עצומים. לא במקרה נורבגיה חוזרת הביתה כהפתעת היורו. מדובר בתוצאה ישירה של עבודה קשה. בעוד חודשים ספורים, אגב, הנורבגים יחזרו לכאן למשחק במסגרת מוקדמות יורו 2015. גיא לוזון לא יהיה שם, באזז האירוח כבר מזמן ייגמר והשאלה היא: האם יהיה מי שיפיק לקחים וייקח דוגמה מנבחרת קטנה שעשתה את זה בגדול?

    עוד בוואלה! NEWS

    הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

    בשיתוף בית בלב
    לכתבה המלאה
    "גאה שחזרנו ושינינו את המשחק". טור אולה סקולרוד (צילום: ברני ארדוב)

    סיפור כמו של סקולרוד כנראה לא היה יכול לקרות בכדורגל הישראלי. לאחד כמוהו, בלי שם ובלי קשרים, לא היו נותנים צ'אנס. היה שחקן אלמוני בליגות נמוכות, שהתקדם לאט ובהדרגתיות. במשך שנים הדריך את נבחרת הנוער והיה מוכר יותר בתור פרשן. הוא האחרון שהעלה נבחרת נורבגית לטורניר גדול (את נבחרת הנוער לאליפות אירופה ב-2005) ולמעשה, בכל שלב המוקדמות והפלייאוף בכלל שימש כעוזר המאמן בצעירה. אבל אז קיבל המאמן פר יואר האנסן את הג'וב ברוזנבורג. סקולרוד קודם. עכשיו הוא כבר גיבור לאומי בנורבגיה.

    ניהול המשחק שלו מבריק וההתנהלות על הקווים ומחוץ לקווים מעוררת התפעלות. הוא המאמן היחיד ביורו שאחרי מסיבת העיתונאים ממשיך גם לאזור הראיונות. הוא מתייצב אצל כל כתב בנפרד, מקדיש כמה דקות, עונה בסבלנות על כל השאלות, לא מתלהם, לא מספר סיפורים ולא מחפש תירוצים.

    עוד לפני הסיכומים לטורניר מופלא, הוא לא שוכח שיש משחק לנתח ומדגיש בפני וואלה! ספורט כמה היה מאוכזב מהמחצית הראשונה: "ספרד טובה מדי עם הכדור. האיכות שלהם פנטסטית. לא יכולנו להתמודד עם הקצב או לזכות בכדור אז היינו צריכים לרדת אחורה כי המרווחים היו גדולים מדי בשבילנו. כשירדנו אחורה, התחילו הצרות. השוער שלנו היה אדיר במחצית הראשונה והשאיר אותנו במשחק, אבל אני מאוכזב מהשער המאוחר. אני גאה שחזרנו ושינינו את המשחק".

    מה השתנה במחצית השנייה? "חזרנו ללחוץ גבוה", מסביר המאמן. "אמרתי לשחקנים במחצית שהם נראים קצת עייפים והם צריכים להילחם. ידעתי שאנחנו יכולים להחזיק בכדור יותר טוב מבמחצית הראשונה ועשינו את זה אחרי ההפסקה. התוצאה מאכזבת, אבל אחרי שספגנו את השני לא היו לנו כוחות. שתיים או שלוש? זה לא משנה".

    טובים יותר מדור הזהב הנורבגי? סמב (צילום: ברני ארדוב)

    מאי 1998. בוקרשט. חצי גמר אליפות אירופה לנבחרת צעירות. שער של ויקטור סאנצ'ס ארבע דקות בתוך תוספת הזמן סידר לספרד 0:1 על נורבגיה בדרך לזכייה בטורניר. הנורבגים, בהופעה הראשונה שלהם בטורניר, סיימו במקום השלישי. נילס יוהאן סמב היה המאמן ובמקביל הדריך גם את הנבחרת הבוגרת וכעבור שנתיים הוביל אותה להופעה היחידה שלה באליפות אירופה.

    סמב נהנה אז מדור הזהב של הכדורגל הנורבגי, אבל כשהתבקש השבוע להשוות בין שתי הנבחרות, ענה ללא היסוס: "הנבחרת הזו טובה יותר. ב-98' היו לנו אולי 14-15 שחקנים טובים והשאר בפער גדול. היום יש לנו 40 והרבה שחקנים מצוינים נשארו מחוץ לסגל". המשפט הזה מהווה את תמצית הסיפור. נורבגיה אולי לא הייתה במעמד יורו צעירות 15 שנה, אבל בפרק הזמן הזה עבדו שם על טיפוח דורות חדשים.

    "ההתאחדות שמה דגש על פיתוח שחקנים יחד עם הקבוצות הגדולות. עובדים מהשורשים ויש תשתית טובה", הסביר סמב, שמשמש כיום כאחראי על הנבחרות הצעירות. "העלינו את כמות המשחקים של הנבחרות הצעירות ב-40 אחוז בשלוש השנים האחרונות. זה עולה הרבה כסף, אבל זה מאוד חשוב ששחקן יצבור ניסיון בינלאומי. קבוצות נורבגיות לא משחקות יותר מדי באירופה ולכן את הניסיון שחקן צעיר צובר דרך נבחרות הנוער".

    קשה שלא להשוות את הדברים הללו לנאום ה"דוקים" (או "תתקשרו לנכדים שלי") של גיא לוזון אחרי הניצחון על אנגליה. גם אם המאמן התכוון לסגור חשבון עם עיתונאים שלא פרגנו לו, אי אפשר לפספס את הביקורת כלפי הכדורגל הישראלי בכללותו. כאילו אמר: אין לנו סיכוי ולעולם לא נגיע להישגים. זה בדיוק ההבדל בין מדינה שעובדת, למדינה שתלויה בדור ספציפי או ביו"ר התאחדות חזק ומשפיע שמסדר לה לארח את הטורניר.

    יחזור לישראל במוקדמות הקמפיין הבא. נילסן (צילום: ברני ארדוב)

    יש עוד הבדל משמעותי. מינוף ההצלחה לנבחרת הבוגרת. רק לשחקנים מעטים מהסגל של לוזון יש סיכוי להפוך להיות שחקנים משמעותיים בבוגרת בטווח הקצר. בנורבגיה, לעומת זאת, בונים על הסגל הנוכחי שלהם הרים וגבהות. "הרבה מהשחקנים שלנו יקבלו הצעות וחשוב בשיל הקריירה העתידית שלהם שיבחרו קבוצה בליגה ראויה שהם ישחקו בה. יש כאן שחקנים מוכנים לצעד הבא", טוען המנהל המקצועי סמב.

    סקולרוד מחזק: "אני מאוד גאה במה שעשינו. קיוויתי והייתה לי אמונה חזקה בשחקנים. ההישג שלנו גדול מאוד. הנבחרת הזו תספק הרבה שחקנים טובים לעתיד הכדורגל הנורבגי". גם החלוץ הבארד נילסן משוכנע: "הרבה מהשחקנים שכאן יעלו לנבחרת הבוגרת. לא היינו באליפות אירופה 15 שנה, עכשיו יש לנו הרבה שחקנים טובים שיעזרו לקחת את הכדורגל הנורבגי לרמה הבאה. הצלחנו מאוד. לא חשבנו שנהיה בחצי הגמר, אבל הראינו שנורבגיה יכולה לשחק כדורגל טוב. המפתח להצלחה? קשה להגיד. אנחנו מכירים אחד את השני מצוין ושיחקנו הרבה זמן יחד. עבדנו קשה אחד בשביל השני. יש לנו שחקנים טובים שמשחקים בעולם, אבל רוח הלחימה של הנבחרת הייתה מכרעת".

    נילסן הוא מהצעירים בסגל ויוכל ליטול חלק גם בקמפיין הבא של הצעירה. ב-15 בנובמבר, חמישה חודשים מהיום, נורבגיה עם סקולרוד על הקווים תשוב לארץ למפגש עם ישראל במסגרת בית 8 של שלב המוקדמות. חודש מוקדם יותר, השתיים ייפגשו באוסלו. "הנבחרת הבאה אולי לא טובה כמו זו, אבל עדיין נבחרת טובה ויש הרבה שחקנים מוכשרים שעולים", מסביר נילסן. "נבחרת הנוער שלנו ניצחה את גרמניה 1:3. יש פוטנציאל ואנחנו רוצים להעפיל שוב לאליפות אירופה. אני מקווה שבסופו של דבר הנבחרת הבאה תצליח כמו הנוכחית".

    ומה יהיה בישראל עד אז? רב הנסתר על הגלוי. הדור לא מלא בשמות גדולים, המאמן הגרמני החדש מיכאל נס, שישמש גם כמנהל המקצועי של כל הנבחרות, עדיין בגדר חידה. דווקא אז, בלי ההייפ של האירוח, יתגלו הפערים האמיתיים. כי עם כל הכבוד (ויש כבוד) לניצחון על האנגליה, לשערים ולנקודות ההיסטוריות, לא עשינו כלום. ישראל במצבה לא צריכה לחשוב על העפלה ולא לפתח ציפיות. צריך לבנות כאן מלמטה, להגדיל את מאגר השחקנים המוכשרים בכל שנתון, לשחק יותר משחקים בינלאומיים, לבנות תשתית, להפיק לקחים וללמוד ממקומות שעובדים כמו שצריך. מקומות כמו נורבגיה. זה תהליך של שנים, אבל אולי אולי בסופו, ביום קיץ חם בעוד מי יודע כמה שנים, נוכל להרים טלפון. ולהתקשר לגיא לוזון.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully