שני חברים יצאו לדרך: הכירו את יורחן קולין וברנקו איליץ'

יורחן קולין היה בחופשה כשקיבל את הטלפון המסקרן. הפועל תל אביב, אמר הסוכן, רן בן שמעון בונה קבוצה. עוד לפני שבכלל בדק לעומק, זה נשמע לו טוב. קולין אוהב לנדוד, לטעמו זה הקסם בכדורגל. כחובב הרפתקאות, הפועל נשמעה לו כאחת רצינית. כשהוא הבין שגם ברנקו איליץ', חברו להגנת אנורתוזיס, יעשה את אותה הדרך, ההצעה האטרקטיבית הפכה לאטרקטיבית עוד יותר.

הסלובני וההולנדי ערכו כמה שיחות ביניהם, והכיוון היה חיובי. איליץ', שותף לחדר של משה אוחיון כשברק יצחקי היה פצוע, שאל את הקשר כמה שאלות. קולין טלפן לשגריר קפריסאי אחר, אוהד לויטה, ששיחק עמו ב-RKC ואלווייק ההולנדית. שני הנציגים הישראלים נתנו את ברכתם למדינה, לעיר ולקבוצה; קולין ואיליץ' אמרו כן, וחתמו לשנתיים במועדון החדש של רב"ש.

בחמישי בערב הגיע איליץ' למתחם של פמגוסטה, ונפרד מאוחיון. אתמול בבוקר עשה זאת קולין, לפני שיצא לישראל. השניים הופתעו מהבדיקות הביטחוניות הקפדניות בנתב"ג. איליץ' סיפר לאוחיון שהרשויות חקרו כל סנטימטר בציוד שלו, ותהה מדוע עושים זאת. אוחיון הסביר.

אז לבדיקות הקפדניות שיש לבן גוריון להציע, השניים עוד יתרגלו. עכשיו נותר לגלות האם הבלמים הזרים יתרגלו גם לקבוצה החדשה שלהם. ויותר מכך – האם הקבוצה החדשה שלהם תתרגל אליהם?

עוד כשהיה בגיל חד ספרתי, פ.ס.וו הגדולה שמה עין על יורחן קולין, כיום בן 32, והעבירה את העולל לשורותיה. אחרי משחקים בודדים בעונת הבוגרים הראשונה שלו במועדון, הוא הושאל לגנק ולאחר מכן ל-NAC ברדה. עונת ההשאלה השנייה היתה טובה מאוד, והשילוב עם העובדה שמאמן פ.ס.וו חוס הידינק לא בנה על קולין, הביאו את הבלם לחתום על חוזה בברדה. "לא היתה לי סבלנות", אמר אז בהולנד. "לא הסכמתי לחכות שהבלמים הפותחים של פ.ס.וו ייפצעו". היכולת הטובה כמעט זיכתה אותו בחוזה אצל דייויד מויס ואברטון, אבל סעיף שלא פורסם פוצץ את העסקה ברגע האחרון. בברדה הוא נתן עוד עונה יציבה, שזיכתה אותו בחוזה אצל נוריץ' מהצ'מפיונשיפ, ב-2005.

לאחר שנתיים באנגליה קולין הרשים במחנה אימון באייאקס, וזכה בחוזה. הוא קיבל כמה הזדמנויות, עשה כמה טעויות, נראה רע וחזר שוב לספסל. ואז הוא התראיין לעיתון באוטרכט – העיר שבה נולד וגדל – ומה שאמר הכעיס את מאמנו אז, אדרי קוסטר. "היחסים שלי איתו מקצועיים בלבד", אמר הבלם, ובהמשך רמז שהוא לא בדיוק מקשיב וסומך על הוראות המאמן. קוסטר ייבש אותו לתקופה ארוכה. ב"טלחרף" פורסם שכשקולין קיבל הארכת חוזה לשנתיים, למרות הביצועים הבינוניים שלו, כולם הופתעו – כולל קולין. את הזמן באייאקס הוא לא זכר לטובה יותר מדי. "מה שקורה כאן לא צודק", אמר לאחר עוד ספסול. "שמים אותי בצד למרות הופעות טובות שלי. ככה הורסים שחקן".

התחנה הבאה היתה ספורטינג חיחון הספרדית. קולין הגיע, היה שותף לתבוסה 7:1 לריאל מדריד (ואן דר וארט ורובן ההולנדים היו אחראים להשפלת חברם עם ארבעה שערים מהשביעייה), ולא ראה דשא. הפציעות חירבו לו את המשך העונה, אבל ברקע הסתתר משהו עצוב עוד יותר.

הבן הרביעי של קולין, ראשילון, כיום בן שש, סבל ממחסור בחמצן ברחם אמו ונולד עם מפרקים נוקשים. התוצאה: הוא משותק ברגליו ואינו יכול להזיז גם את הידיים. הוא עבר שני ניתוחים ומצבו יציב, אך העול המנטלי והפיזי הכביד ומכביד ויכביד.

"כשהוא נולד, זה היה כמו סטירה לפנים", אמר קולין בכתבה של העיתונאי ההולנדי ווילבר האק, לפני שנתיים. "אתה לעולם לא מצפה שמשהו כזה יקרה. נולדו לי שני בנים בריאים וילדה בריאה, והייתה לי בעיה גדולה לקבל את המצב של ראשילון. אתה חוזר הביתה וצריך לעזור לו, והראש תמיד שקוע בזה וכמעט לא בכדורגל. חוץ מלשתות דרך קשית, הוא לא יכול לעשות שום דבר לבד. היה לי מאוד קשה להשקיע בקריירה, ובשנים האחרונות אף פעם לא התאמנתי ב-100 אחוז. כשהוא יהיה בבית ספר לנו תהיה קצת יותר מנוחה ואוכל להתרכז עוד יותר בקריירה. הוא ילד כל כך חייכן ודברן ושמח, ואני מאושר שלאט לאט המצב נהיה סביר יותר. בסוף אתה מתרגל".

אחרי ספרד הוא חזר להולנד, ל-RKC, שם שיחק ביחד עם לויטה. המועדון הצנוע מוואלווייק ידוע כקרש קפיצה לשחקנים צעירים או מתקמבקים, אבל לקולין קרצה במיוחד האפשרות להיות עם בנו בהולנד שוב, שם הטיפולים טובים יותר, לדבריו. היכולת של קולין ב-RKC היתה סבירה, אבל לא מנעה ירידת ליגה. בליגת המשנה הוא לא ממש רצה לשחק, ובקבוצה שמו לב לכך. כשהוא קיבל את ההצעה מאנורתוזיס, בוואלווייק שמחו להיפרד מחוזהו הכבד.

בפמגוסטה הוא היה שחקן קבוע בהרכב, ומחוץ לדשא היה מופנם, כהרגלו. לא במרכז החבורה, קצת מנותק. שומע מוסיקה באוזניות, משחק והולך הביתה. גם מערכת היחסים עם רוני לוי לא היתה לבבית במיוחד. רק ביזנס.

עכשיו נראה איך יתחבר לרן בן שמעון. המשפחה, כמו בזמן הקדנציה בקפריסין, תישאר בהולנד, והחבר'ה יקפצו לבקר מדי פעם. בניגוד לספרד ובניגוד לקפריסין, קולין קיבל מספר חוות דעת טובות מאוד על הרפואה הישראלית, והוא מתכנן להביא את ראשילון לבדיקות אצל מומחים. "הוא פשוט אחלה בנאדם", מחמיא לויטה. "לא תמצא מישהו שלא הסתדר איתו או מישהו שיגיד דברים רעים על האופי שלו. שחקנים טובים יש הרבה, אבל המאמנים כיום, במיוחד בקבוצות הגדולות, מחפשים שחקנים שיביאו את האקסטרה. לקולין יש את זה. הוא שחקן שיודע להתמודד עם לחץ, יודע להתמודד עם קהל שרוצה תוצאות. הוא אדם שלו, לפעמים גובל באדישות, ומבחינתי זו תכונה חיובית מאוד. אף פעם לא ראיתי אותו מאבד את קור הרוח".

ומקצועית? "הוא מביא ניסיון למשחק", אומר שוער אומוניה. "שחקן שקט, שלא לוקח יותר מדי סיכונים ויודע להוביל כדור מצוין. קבלת ההחלטות שלו ברמה גבוהה מאוד". מנהיג, לפי העיתונאי האק, הוא לא. "בזמן המשחקים אני לא חושב על הנהגה", אמר קולין להאק. "בזמן המשחק אני רק חושב על לעשות את העבודה שלי. באימונים, כמובן, אני מנסה להעביר מהידע שלי לצעירים".

קולין הוא טיפוס שלא אוהב ולא מחפש את המצלמות, לא חולה תקשורת. שחקן שהפוטנציאל שלו הבטיח הרבה יותר ממה שקיים, וכעת, גם בגיל 32, הוא עדיין מרגיש שחובת ההוכחה עליו. הוא לא מגיע לישראל כבלם הולנדי שגדול על הליגה הזו. הוא בא לעבוד קשה. "הוא לא היה מצוין אף פעם", אומר האק. "אבל הוא גם לא גרוע. הוא בלם ממוצע בליגה הראשונה בהולנד". העונה נראה איך הוא בליגה הראשונה בישראל.

ברנקו איליץ' (30) נולד בלובליאנה, סלובניה, להורים סרבים. מילדות שיחק באולימפיה המקומית והעריץ גם את קבוצת הכדורסל המפורסמת יותר. כשהיה בן 21, לאולימפיה לא היה כסף להשאירו והיא נאלצה למכור אותו לדומז'אלה, במדיה שיחק שנתיים וחצי נוספות. במקביל, הפך לשחקן דומיננטי בנבחרת הבוגרת והחלו לקנן בו מחשבות על יציאה לליגה בכירה יותר.

בדצמבר 2006, הבלם היה על סף מעבר לבולטון מהפרמיירליג. הוא הרשים במבחנים, עבר בדיקות רפואיות, אבל רגע לפני השלמת העסקה סם אלרדייס שינה את דעתו והחליט ללכת על שחקן בתפקיד אחר. "נחשוב עליו בעתיד", אמר המנג'ר. "כרגע הוא לא יכול להשפיע על הקבוצה".

איליץ' לא המתין. חודש לאחר מכן הוא סגר בבטיס של לואיס פרננדז. מספרים שאחד מעוזריו של הצרפתי הכיר את איליץ' ממשחקים בינלאומיים של נבחרת סלובניה, והמליץ. בטיס העבירה לדומז'אלה חצי מיליון יורו כדמי השאלה וקיבלה אופציה לרכישה. ההתחלה היתה בינונית. איליץ' שיחק בעיקר כמגן ימני ולא הרשים. אפילו בדומז'אלה הודו שלא האמינו שהאופציה תמומש. אבל במחזור האחרון של העונה איליץ' בישל שער נהדר לאדו ב-0:2 על סנטאנדר, בטיס ניצלה מירידה ורכשה אותו תמורת 1.5 מיליון יורו נוספים. העונה השנייה היתה פחות טובה. הסלובני לא שיחק בקביעות וכשכבר קיבל את הצ'אנס מהמאמן פאקו צ'פארו (שהחליף במהלך העונה את הקטור קופר), שוב תופקד כמגן ימני ולא הותיר רושם חיובי.

בעונת 2008/9 שיחק רק שלושה משחקים (107 דקות). "כשאתה לא משחק, אתה לא יכול להיות שמח", אמר אז. "אני חייב לחכות להזדמנות שלי. צ'פארו לא מדבר עם שחקנים שלא משחקים. אחכה עוד קצת, אבל לא יותר מדי כי אני רוצה לשחק בקבוצה ולהגיע למונדיאל. אני קורא בעיתונים שהמאמן לא רוצה אותי ולא צריך אותי, אבל אף אחד לא אמר לי לחפש קבוצה". בטיס ירדה בתום אותה עונה ליגה ואיליץ' הבין שעליו לעזוב. הוא הושאל לפ.צ מוסקבה למחזורים האחרונים של העונה ברוסיה. "הוא יכול לשחק בכל עמדה בהגנה והוא מאוד מנוסה", טען סגן הנשיא ולדימיר אובצ'יניקוב. "כמות ההופעות שלו בנבחרת סלובניה מדברת בעד עצמה".

שש הופעות טובות בתוספת העובדה שבטיס שחררה אותו מחוזהו, הפכו את איליץ' לשחקן מבוקש ברוסיה לקראת פתיחת עונת 2010. פ.צ מוסקבה רצתה שיישאר, ספרטק התעניינה, אבל איליץ' החליט ללכת ללוקומוטיב של יורי סיומין. זו היתה טעות. הסלובני שיחק רק משחק אחד מתוך 30 ואת מרבית השאר ראה מהיציע. "עברתי שנה רעה, שנה של עינויים. לא קיבלתי שום צ'אנס. עברתי למועדון גדול, אבל המאמן פשוט לא ספר אותי", זעם.

סיומין סיים את תפקידו בתום אותה עונה ואיליץ' החליט להישאר ולהילחם על מקומו. הוא עבד עם מאמן אישי בפגרה בסלובניה והיה נחוש להוכיח את עצמו ברוסיה. בפברואר 2011, חודש לפני פתיחת העונה, אף התקשר למאמן הנבחרת מתיאז' קק וביקש: "אל תזמין אותי למשחק נגד אלבניה". הבלם הסביר למאמן המופתע: "הנבחרת חשובה לי מאוד, אבל עכשיו אני צריך להילחם על המקום שלי בלוקומוטיב. אם אשחק בקביעות, אהיה שימושי גם לנבחרת. במרץ יש לנו משחקים חשובים נגד איטליה וצפון אירלנד ואני מקווה שעד אז תהיה לי הזדמנות לחכות לזימון שלך".

זה לא קרה. איליץ', בחור נחמד וחברותי ביום יום - תשאלו את החברים בכל קבוצה שבה שיחק - בקושי קיבל הזדמנויות והחל לאבד את הסבלנות. "תמיד האמנתי בעצמי וראו את זה באימונים", אמר. "אם אשחק שלוש או ארבע פעמים ברציפות, אחזור לכושר הטוב שלי". כשהדקות לא הגיעו, בפברואר 2012, לקראת פתיחת משחקי הפלייאוף, הגיע איליץ' לסיכום על התרת חוזהו והפך לשחקן חופשי. את הקור הרוסי החליף בשמש הקפריסאית. אנורתוזיס העניקה לו חוזה לשנתיים והבלם רק רצה לשחק. גם רוני לוי השתמש בו בתחילה כמגן, אבל אחרי הופעה איומה בהפסד המשפיל לדילה גורי הגיאורגית בליגה האירופית הוא הסיט אותו לעמדת הבלם.

בנבחרת איליץ' שמר על מקומו. בפתיחת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2010 ביצע טעות חמורה שעלתה לסלובנים בהפסד 1:0 בצ'כיה. בשל כך, איליץ' לא ראה את חולצת ההרכב במשך שלוש שנים. הוא זומן לסגל למונדיאל, אבל שם העדיף המאמן קק את אקס האדומים מרקו שולר בהרכב. "עשיתי טעות, וזה לא מפריע לי", אמר אז. "שחקנים גדולים ממני עשו טעויות והחוכמה היא לא לפחד מזה".

בסך הכול, איליץ' הופיע 46 פעמים במדי הנבחרת בתשע השנים האחרונות. שולר סיים את הקנדציה בישראל עם גביע, בטרם זכה באליפות עם לגיה ורשה הפולנית רק עונה לאחר מכן. איליץ', שקטף רק תואר אחד בכל קריירת הבוגרים שלו – גביע סלובני בעונה הראשונה באולימפיה – ישמח לשחזר את צעדיו של שולר הקולגה. אחרי הכול, עבר יותר מדי זמן מאז שהריח משהו כסוף.

השניים מגיעים לחודורוב העונה, וכולם מתרשמים מההחלטה של רב"ש – להביא שני בלמים ששיחקו באותה ההגנה, לשם התיאום. זה אמנם נכון, אבל מבחינת בלמים – יש סייג. גם קולין וגם איליץ' יכולים לשחק בכל עמדות ההגנה, וכך הם עשו בכל מקום בו דרכו. באנורתוזיס, למשל, רוני לוי בקושי השתמש בהם כצוות בלמים. למעשה, רק בשבעה משחקים השניים הופיעו יחד במרכז ההגנה העונה. קולין שיחק רבות כמגן ימני (ב-RKC שיחק גם על הקו המקביל), וגם איליץ' נע בין האמצע לבין האגף השמאלי.

בקפריסין מספרים על שני שחקנים טובים מאוד. על איליץ' אומרים שפעם במשחק הוא מבצע טעות ומאבד קצת את הראש. קולין, טוענים, מאוד טכני ומאוד מהיר. איליץ' אגרסיבי, בעוד קולין נמנע לפעמים ממגע, משחק סטרילי, נקי. יותר יפה ופחות לוחמני. לאיליץ' משחק ראש הרבה יותר טוב משל קולין. לסיכום, אומר הגורם: "שניהם טכנים, שניהם בעלת הנעת כדור מצוינת, אבל מבחינה הגנתית הם פחות טובים. לישראל הם מתאימים, לכל קבוצה בליגה. כשיהיה משחק צמרת אמיתי שבו תיבחן היכולת שלהם בהנעת הכדור, כולם יגידו 'וואו'".

"שניהם היו אהובים על כולם", אומר אוחיון. "אמרתי את זה גם להם – הם עשו בחירה טובה. אני מאחל להם המון בהצלחה. מבחינה חברתית הם ישתלבו מהר מאוד. מקצועית – איליץ' חזק וקשוח, קולין מהיר ושקט. אני מאמין שבליגת העל הם יהיו טובים מאוד". עיתונאי קפריסאי הוסיף: "אני יכול להבין על סמך מה רן בן שמעון הביא את איליץ'. ברוב המשחקים הוא נראה טוב מאוד וגם האוהדים אהבו אותו. מצד שני, בכסף שיש להפועל אפשר היה להביא בלם יותר טוב מקולין. הוא לא שחקן רע, אבל לא מצוין. אצל בן שמעון שיחק בעונה שעברה הספרדי דויד קטאלה, לדעתי הוא טוב יותר משניהם".

ואין מתאים יותר מרוני לוי, מאמנם של השניים בעונה החולפת, לסכם את העסק הזה: "את קולין רצו לשחרר כשאני הגעתי, אבל בחרתי להשאיר אותו. מדובר בשני שחקנים יוצאים מן הכלל. שניהם מקצוענים אמיתיים והם שחקני רכש נהדרים להפועל תל אביב. הנעת הכדור שלהם והיכולת הטכנית שלהם תבוא לידי ביטוי. אתם עומדים לצפות בשני בלמים מהטובים שהיו כאן בשנים האחרונות".

מייל: orenjos@walla.co.il

קולין נחת בישראל: "הפועל זה מועדון גדול"

איליץ' וקולין חתמו בהפועל תל אביב

הפועל תל אביב בוואלה! ספורט