פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אהבה בימי כולרה: אורן יוסיפוביץ על המגפה הישראלית

        קשה שלא להתרגש מהנבחרת הצעירה, אבל תוספת הזמן זו מגפה חשוכת מרפא. אורן יוסיפוביץ סבל בפקקים, ראה מדינה שלא לומדת ושמע מהארמט סינג איך מפרקים את ישראל. יורו 2013 יצא לדרך, באופן הכי צפוי שבעולם

        אהבה בימי כולרה: אורן יוסיפוביץ על המגפה הישראלית
        צילום ועריכת וידאו: דרור פיקלני

        אין מנוס מזה: תוספת הזמן תמיד מזכירה לנו את גורלן של אהבות נכזבות.

        ***

        ועדת ביקורת

        גישות וחניות: מה שבאמת מדהים, זה שזה היה כל כך ברור. הרי ידעתם. כולם אמרו לכם. סיפרו על האצטדיון החדש בנתניה ועל התחלואים. פקפקו בכם – אמרו שאין סיכוי שתצליחו לפתור את בעיית הפקקים והדוחק. לא האמינו בכם. נתנו לכם את כל הסיבות לצאת מגדרכם, לעשות קסם ולגרום לכולם לאכול את הכובע. להגיד "פייר, שיחקו אותה. הכול עובד פיקס ואיזה כיף לבוא לנתניה". אבל לא ולא ולא.

        כאילו לא הספיק הסיוט הרגיל בהגעה לאצטדיון, בתל אביב החליטו לסגור גם את גשר רוקח ויצרו מפלצת. לבאים מגוש דן ציפה סבל. אנשים סיפרו על שעה וחצי ויותר, ושעתיים ויותר, והאימה לא נגמרה בעמידה עם הרכב. כחמישה קילומטרים מהאצטדיון ראית אנשים שזרקו את האוטו והתחילו לרוץ. אבא עם ילד בכל יד, צעיף משוך על הקרקע, גוררים רגליים כדי להספיק לשריקה. והנה תור שלא נגמר, לקופת מחזיקי הכרטיסים של "לאן". עמדו שם יותר מ-200 אנשים. הם לא הספיקו לשריקת הפתיחה. אוהדים שהגיעו לכאן בפעם הראשונה לא ידעו איזו פנייה לקחת ומאיזו כניסה להיכנס. אף אחד לא היה שם כדי להסביר להם. שבע דקות לשריקה היו אלפים מחוץ למתקן הנהדר הזה. אלפים.

        עכשיו קחו את האלפים האלה, ותמצאו את אלו שזו היתה הפעם הראשונה שלהם במשחק כדורגל. היו לא מעט כאלה. מה אתם חושבים - שהם יבואו שוב? כנראה שלא. כשמדברים על מצב הכדורגל ועל דעיכה בהגעת הקהל למגרשים, תזכרו את הימים האלה. את האבא ושני הילדים, אחד בכל יד, שגוררים רגליים כדי להספיק לשריקה ואז עומדים בתור ארוך מדי. תעשו משהו בנידון. הרי ידעתם. כולם אמרו לכם. אבל לא. נחכה לטדי, אם בכלל יש אישור לשחק בו. ואם המשחק מול אנגליה יהיה רלוונטי עבור ישראל, נמתין לראות איך 25 אלף איש נתקעים בכל פינה בירושלים. או שאולי טיפלתם בבעיה. או שלא.

        ואם הבעיה היא בציבור שלא יודע לצאת מהבית מוקדם יותר או איך לקחת את השאטל או לאן הרכבת מגיעה, האשמה עדיין בכם ולא בו. הלקוח תמיד צודק, בישראל הוא גם סובל.

        משחקי היורו משודרים בספורט2

        אוהדי נבחרת ישראל, יורו 2013 (ברני ארדוב)
        לא כולם נראו כך בכניסה. אב ובן כמעט בפנים (צילום: ברני ארדוב)

        קופות: 20-30 ילד/חייל/סטודנט/ותיק, 40-60 מבוגר.

        כמה המשחק היה שווה: כשכבר נכנסים, המתקן מדהים, וכל פריים נראה נוצץ; ארבעה שערים, פנדל, אדום, באזר ביטר. יופי של משחק פתיחה ליורו 2013. 90 שקל.

        קהל ישראל: אחרי המפלה מול פורטוגל כבר אמרנו, שמה שחסר לקהל הנבחרת זה כמה ניצחונות של דבק. אתמול זה שוב לא הגיע, ושוב קיבלנו קהל אדיש ברוב שלבי המשחק, קהל אדיר לאחר גולים וקהל שביר בסיום. בכל זאת, גם 11 אלף איש שצלחו את הפקקים זה הישג שאין לזלזל בו. ציון: 7

        קהל נורבגיה: כמה עשרות נצפו פה ושם. היה להם סוף טוב. ציון: 4

        הרגע של המשחק: דקה 76. ישראל מוליכה 1:2 אחרי הווינר של אלון תורג'מן. הלבנים סוף סוף נראים טוב, אבל אז טור אולה סקולרוד, המאמן הנורבגי, הגיב בחילוף כפול. נכנסו: הווארד נילסן והארמט סינג. כעבור רבע שעה, הראשון ישחק בכדור עם החזה והשני ישלח אותו לרשת. 2:2, איזה חילוף.

        המספר הנוסף: 1. השער של ניר ביטון היה הגול הישראלי הראשון בתולדות היורו. השער של אלון תורג'מן היה גול השדה הישראלי הראשון בתולדות היורו. מברוק לתקדימים. כפי שאמר ביטון בסיום המשחק, זה לא מנחם אותם.

        ניר ביטון שחקן נבחרת ישראל הצעירה כובש בפנדל, יורו 2013 (ברני ארדוב)
        נבחרת במתנה, אומרים שקיבל. ניחא. טורניר בחינם, יאללה. אבל לכבוש מפנדל בלי לעבור את החצי זו כבר אמנות של ממש. קפטן ביטון ברגע היסטורי (צילום: ברני ארדוב)

        מעשה שהיה, כך היה

        היום זה כבר 14 שנה. 14 שנה מאז ה-0:5 על אוסטריה. 14 שנה מאז ההישג הכביר האחרון של נבחרת כדורגל ישראלית. היה התיקו הדרמטי מול צרפת בבוגרים, וגירוד ניצחון או שוויון דרמטי; והיתה ההעפלה המחמיאה ליורו הצעירות של 2007. אבל אלו לא היו רגעים כבירים. המשחק החשוב מול פורטוגל במוקדמות המונדיאל היה יכול להיות כזה, ואתם יודעים איך הוא נגמר. המשחק אתמול מול נורבגיה, בפתיחת הטורניר הכי חשוב שנערך כאן, גם היה כזה. ואיך הוא נגמר זה גם דבר ידוע. ובין החמסה של שרף וברקוביץ' ורביבו לבין הפס השטוח והמחסל של סינג, עברו להן 14 שנים של כולרה.

        כי זה מה שזה. מחלה, מגפה מגעילה ומזוהמת. אל תמכרו שזה קורה גם לדורטמונד ולמלאגה. לנבחרת ישראל זה תמיד קורה. שוב מגיע המשחק הזה, הגורלי, הדלי הגדול הזה.

        ואתמול דווקא הכול הלך לטובת גיא לוזון. נבחרת במתנה, אומרים שקיבל. ניחא. טורניר בחינם, יאללה. אבל לכבוש מפנדל בלי לעבור את החצי זו כבר אמנות של ממש. ואז משווים מולך, ואז, שוב, בלי כמעט לעשות כלום, אתה ביתרון מספרי במשך מחצית שלמה. והחילופים שלך טובים, ותורג'מן השחיז פנימה והוציא שאגה. 1:2 מדהים על נורבגיה – זו שהדיחה את צרפת. ואתה בבית, ולך תדע, תיקו מול איטליה או אנגליה ויכול להיות שזה מספיק. ואתה נישא על אדים של מוטיבציה, ותוקף ותוקף. ודאבור כמעט וזגורי כמעט. ואז השעון מתקתק ל-80. עוד עשר, אתה חושב. והם, להזכירך, בעשרה שחקנים.

        ואז אתה נהיה ספורטאי ישראלי.

        אופיר קריאף שחקן נבחרת ישראל הצעירה מאוכזב (ברני ארדוב)
        זה כל כך מעצבן", סיכם אופיר קריאף הנהדר, שחקן שכל מצביא היה לוקח לקרב. "אתה לא מבין באיזה עצבים ובאיזה דיכאון היינו כשנגמר. איבדנו ריכוז לשנייה. טעינו. הם היו בנחיתות מספרית ולא ניצלנו את זה" (צילום: ברני ארדוב)

        התוצאה המרשימה מספקת אותך. פתאום כל כדור קצת פחות מדויק, וכל גליץ' קצת פחות מחויב. ואתה הולך קצת אחורה, למרות שהמאמן ביקש ההפך. ועשרה שחקנים בלבד שולטים בכדור, מאיימים עוד ועוד. ואז הם מגביהים כדור לרחבה – רק תעיף. אבל התיקול קצת מאוחר, ונילסן, בתוספת זמן, סוחט כדור עם החזה כאילו כלום. וסינג מקבל את הכדור לרגל החלשה שלו, ויורה. היה אפשר לשרוק לסיום ברגע שסינג הניף את הרגל. אין אדם בייקום הזה שלא ידע שהכדור הזה ימצא רשת. ככה זה. מגפה.

        "זה כל כך מעצבן", סיכם אופיר קריאף הנהדר, שחקן שכל מצביא היה לוקח לקרב. "אתה לא מבין באיזה עצבים ובאיזה דיכאון היינו כשנגמר. איבדנו ריכוז לשנייה. טעינו. הם היו בנחיתות מספרית ולא ניצלנו את זה". אתה רואה לקריאף בעיניים כמה כואב, ומתעודד מהאכפתיות. גם מונס דאבור גמור. בין מילה למילה הוא מוציא אוויר, זורק "אנשים פה לא מבינים מה היה לנו בידיים". "אתה רואה את הכדור יורד לקרקע ונבעט", תיאר בוריס קליימן, "ופשוט מנסה להציל. אבל יצאה לו בעיטה חזקה". "ידענו שהנורבגים יעיפו כדורים למעלה לחלוצים ושיהיו מכות", אומר הקפטן ביטון. "אבל כנראה שלא היינו מספיק מוכנים למה שקרה בדקה ה-92. עשינו טעות".

        לא יעזור כלום. יש משהו בחבר'ה האלה. בשנתון הדחוי הזה, שמורכב משוער שלא קיבל הזדמנות, משחקני הגנה שספגו הכי הרבה שערים בליגה, מקישור אפור מדי ומחוד שעושה הכול חוץ מלכבוש. זו נבחרת דחויה עם מאמן דחוי, שמנסים לעשות דווקא וסוחפים אחריהם הרבה יותר אנשים מהצפוי. ישראל אוהבת את הנבחרת הצעירה שלה. את החבר'ה הדחויים האלה, הלא נוצצים האלה, שמנסים להוכיח ולעשות פה משהו שאף פעם לא עשו. והקהל מזדהה איתם, ומתאהב בהם, והולך אחריהם. ובדיוק בגלל זה, הפגיון של סינג דוקר עוד יותר.

        שחקני נבחרת נורבגיה הצעירה חוגגים, במרכז מרקוס פדרסן, יורו 2013 (ברני ארדוב)
        הנורבגים בעננים בשאר הראשון. בסוף יגיע גם הפגיון של סינג (צילום: ברני ארדוב)

        לפני המשחק התראיין קשר פיינורד באתר אופ"א, ולא שמר על צניעות. "הניסיון שלי הוא היתרון שלי", אמר האיש עם הכי הרבה הופעות מבין שחקני יורו 2013. אחרי המשחק הוא המשיך באותו הקו: "מה שאמרתי זה מה שקרה. שיחקתי הרבה משחקים גדולים, וידעתי שזה הזמן שלי".

        הרגשת ששיחקתם עם שחקן אחד פחות?

        "הרגשתי ששיחקנו עם שחקן אחד יותר. היינו פשוט טובים".

        על 'המנטליות הישראלית' יצא לך לשמוע?

        "שיחקתי נגד ישראל בגילאי 17 ו-19, ואף פעם לא הפסדתי", סינג הוסיף עקיצה לעקיצה. "השחקנים הישראלים עובדים טוב, אבל הם נותנים לך לתקוף לקראת הסוף. יש מרווחים גדולים בין השחקנים שלהם, וזה נוח יותר. בדקה האחרונה קיבלתי כדור מושלם ולא חשבתי יותר מדי. שחקנים טובים מגיבים מהר, באינסטינקט, וזה מה שעשיתי".

        ועוד עם הרגל החלשה.

        "אין לי רגל חלשה".

        איזה בן זונה שחצן, הסינג הזה. איפה קונים חולצה שלו?

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

        מייל: orenjos@walla.co.il

        ישראל סיימה בתיקו 2:2 דרמטי מול נורבגיה

        תקווה: לא עומדים בלחץ

        לוזון: "המשחק הכי גרוע שלנו"

        גולסה אכזב, קריאף שדרג: הציונים

        הארמט סינג שחקן נבחרת נורבגיה (GettyImages , Alex Grimm)
        "שיחקתי נגד ישראל בגילאי 17 ו-19, ואף פעם לא הפסדתי", סינג הוסיף עקיצה לעקיצה. "השחקנים הישראלים עובדים טוב, אבל הם נותנים לך לתקוף לקראת הסוף" (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)
        גיא לוזון מאמן נבחרת ישראל הצעירה, יורו 2013 (ברני ארדוב)
        זה היה בידיים. לוזון (צילום: ברני ארדוב)
        מונס דאבור שחקן נבחרת ישראל הצעירה מאוכזב (ברני ארדוב)
        בלתי נתפס (צילום: ברני ארדוב)
        אלון תורג'מן שחקן נבחרת ישראל הצעירה כובש שער, לצידו אייל גולסה, יורו 2013 (ברני ארדוב)
        תורג'נן עשה שמח (צילום: ברני ארדוב)
        שחקני הנבחרת הצעירה של ישראל, על המגרש ועל המסך, יורו 2013 (ברני ארדוב)
        זה נהיה סוער בסוף (צילום: ברני ארדוב)
        בוריס קליימן שוער הנבחרת הצעירה של ישראל מול פרדריק סמב ברגה, אנדרס קונראדסן שחקני נבחרת נורבגיה הצעירה (ברני ארדוב)
        קליימן התקשה ביציאות אך השתפר (צילום: ברני ארדוב)

        נבחרת ישראל הצעירה במשחק הפתיחה של יורו 2013 (ברני ארדוב)
        לפני (צילום: ברני ארדוב)