לפני שנדבר על המשחק, אפשר לפתוח במילים טובות. כמה יפה ומכובד לראות את הספורט הישראלי מארח מפעל כל כך חשוב ויוקרתי. אין ספק שאירועים כאלה, מלבד התרומה לספורט, תורמים לנו גם תדמיתית. אפשר לראות כמה התקדמנו מבחינת תנאים ומתקנים שעומדים בסטנדרטים האירופאיים, ונקווה שבסיום הטורניר, תהיה התוצאה אשר תהיה, נשאיר רושם חיובי על כל אותן נבחרות ואורחים שביקרו כאן. זה יכול רק לתרום לספורט הישראלי.
משחקי היורו משודרים בספורט2
אומנם יש הרבה יתרונות באירוח של הטורניר כאן בארץ, והדבר אמור היה להשפיע על הנבחרת לטובה, אבל מהר מאוד היתרון הפך לחיסרון. יכולנו לראות בתחילת המשחק את הנבחרת שלנו די מהססת וחוששת, וכנראה שהרצון הגדול של השחקנים שלא לאכזב את הקהל הגדול ושלא לעמוד בציפיות הגבוהות הביא אותם למצב שבו היה קשה להם לבצע מהלכים פשוטים. הנבחרת, שהוכיחה את עצמה לא פעם בשנים האחרונות, כמעט שלא הצליחה היום להביע את יכולתה.
מנגד, מתחילת המשחק הנבחרת הנורבגית לא התייחסה לביתיות של נבחרת ישראל. מהרגע הראשן היא הפעילה לחץ חזק מאוד על כל המגרש, ואילצה את נבחרת ישראל להרחיק כדורים ארוכים וסתמיים, שגרמו מן הסתם לנורבגים החסונים להשתלט על הכדור בקלות ולשלוט במגרש, והביאו התקפות חוזרות ונשנות לעבר השער הישראלי. רק חוסר ריכוז וחוסר מזל, יחד עם יכולת טובה של קליימן, מנעו מהנורבגים לעלות ליתרון גבוה כבר במחצית הראשונה.
למעשה, במחצית הראשונה, כשהנורבגים לא סבלו מנחיתות מספרית, יכולנו לראות בבירור את ההבדלים בכל הפרמטרים בין שתי הנבחרות. האתלטיות, הפיזיות, הלחץ שהפעילו הנורבגים, משחק האגפים, משחק הגובה, היציאה המסודרת להתקפות. אין ספק שרק ההרחקה לקראת סוף המחצית הראשונה הביאה לשוויון מסוים.
במחצית השנייה יכולנו לראות את נבחרת ישראל משחקת טוב יותר, אבל חשוב להודות: גם הדקות הטובות של ישראל הגיעו כשהנורבגים כבר היו תשושים. היה ברור שהם לא יוכלו להפעיל לחץ 90 דקות, וככל שהדקות נקפו, לקחנו את השליטה, עלינו ליתרון, וניצלנו קצת את העייפות שהצטברה אצל האורחים.
וכשהניצחון נראה באופק, הגיע גם החשש לאבד אותו. כשנותרו כל כך הרבה דקות עד לסיום, הנבחרת שוב נלחצה לאחור במטרה לשמור על התוצאה. ואז, כמו שהכדורגל הישראלי מכיר היטב, לאורך כל השנים, ספגנו בדקות הקריטיות. אותה הרגשה שהייתה בלבם של כל כך הרבה אוהדים, אכן קרתה. הייתה ממש תחושה שזה יקרה, זה עמד באוויר, ושוב פעם נבחרת ישראל מאבדת ברגעים הקריטיים את הניצחון. מדהים כמה פעמים הכדורגל הישראלי ידע סיומת כזאת, אך אם להיות הוגנים, לאור המתרחש על המגרש, תוצאת התיקו היא הוגנת, ואפשר להתנחם בנקודה.
דבר שהיה לי חסר מאוד בנבחרת, במיוחד כשמדובר בטורניר נבחרות מהטובות באירופה, היה יכולת הנעת הכדור מול לחץ. הנבחרת תעמוד במבחן הזה גם במשחקים הבאים, נגד נבחרות טובות יותר כמו אנגליה ואיטליה. הכדורגל האירופאי מאופיין לא פעם בלחץ על כל המגרש, והיכולת להתמודד עם זה היא מכריעה. ישראל נראתה לא פעם מבולבלת, נלחצת, ולא הצליחה להגיב נכון. זה משפיע מאוד על המשחק, והיום זה בלט מאוד. כדי להצליח בטורניר, ישראל תהיה חייבת להשתפר בפרמטר הזה, ולהשתחרר מהלחץ, תרתי משמע.
