השגריר הישראלי הטוב של 2012/13

לא להאמין, אבל העונה הטובה בקריירה של עדן בן בסט החלה אי שם באוגוסט על הספסל של ברסט. בשלושת המחזורים הראשונים הוא עלה כמחליף. מאז הוא לא הביט לאחור. 12 שערים (מקום 11 בטבלת ההבקעות בליג 1), מעבר לקבוצה גדולה יותר בינואר, הופעת בכורה בנבחרת ישראל ושערים מכריעים במדיה. בגיל 26, בן בסט, יחד עם תומר חמד, הוא שחקן ההתקפה המוביל של הכדורגל הישראלי.

בן בסט הוא שחקן של מספרים. שער ליגה כל 159 דקות (ובמשחקי בית כל 114 דקות), 12 שערים מתוך 17 בעיטות למסגרת, חמישה שערים במדי הנבחרת בשבע הופעות. אתר הסטטיסטיקות אינפוסטרדה מצא בחודש פברואר שמדובר בחלוץ היעיל ביבשת.

בן בסט הוא גם שחקן של עבודה קשה ודרך נכונה. הוא היה סופרסטאר בנוער ומחזיק בשיא כיבושים לעונה בקבוצת הנוער של מכבי חיפה, אחר כך באו שנים של דשדוש עד הפריצה בהפועל חיפה. גם היציאה לאירופה הייתה מתוזמנת היטב. ברסט הקטנה הייתה פלטפורמה נוחה. בעונה שעברה החלוץ הבקיע רק ארבעה שערים, אבל עדיין שיחק 32 משחקים, מה שאיפשר לו לצבור מומנטום גם בזמן תקופת ההתאקלמות. העונה הוא קטף את הפירות.

גם המעבר לטולוז היה נכון. בן בסט קיבל הזדמנות טובה להתקדם וניצל אותה, בעוד בלעדיו, האקסית ברסט נשרה לליגת המשנה. בטולוז הוא שיחק רק שמונה משחקים (שלושה שערים), בעיקר בגלל שחזר פצוע ממשחקי הנבחרת במרץ. אלא שהמבחן האמיתי יגיע בעונה הבאה. בן בסט כבר הוכיח שהוא חלוץ לגיטימי בליג 1 וזה הזמן שלו לעשות עוד קפיצת מדרגה. עונה נוספת עם מספרים כאלה תקרב אותו למעבר הגדול באמת. הליגה הצרפתית הפכה בשנים האחרונות לתחנת ביניים בדרך לפרמיירליג. לבן בסט יש את מה שדרוש בשביל להגיע גם לשם יום אחד.

שגריר העונה אשתקד יורד מקום אחד, אבל מסיים עונה פנטסטית מבחינה אישית. שימו לב לנתון המדהים, נאתכו החמיץ רק שש דקות העונה בליגה, כאשר רק שחקן אחד בכל הליגה הרוסית - שוער קובאן קרסנודאר אלכסנדר בלנוב - שיחק יותר ממנו. בליגה האירופית, שם רשמה קאזאן את הישג השיא שלה עם העפלה לרבע הגמר, נאתכו רשם 11 הופעות מ-12 משחקים. הרוטציה של קובאן ברדייב פסחה שוב ושוב על הישראלי, המנהיג הבלתי מעורער של קבוצת צמרת ברוסיה, ליגה שמושכת שחקני רכש בעשרות מיליוני יורו. מספר כלי תקשורת אפילו בחרו בו כזר העונה. במקום אחר הגיע חמישי בדירוג עשרת השחקנים הטובים של העונה. סמואל אטו היה רק תשיעי.

נאתכו המשיך העונה את השיפור בשורה הסטטיסטית עם תשעה שערי ליגה ועוד שניים בליגה האירופית (לעומת 13 בכל המסגרות בעונה שעברה שהייתה ארוכה יותר), חמישה בישולים בליגה ועוד ארבעה באירופה (15 אשתקד). התהליך מבחינתו הושלם. לא עוד שחקן בעונת פריצה, או בהתפתחות, אלא שחקן שלם ומוכח. שחקן מוביל. הספיק היה לראות את הנוכחות שלו במשחקי קאזאן מול אתלטיקו מדריד וצ'לסי בליגה האירופית כדי להבין שלנאתכו יש מקום בכל ליגה באירופה.

מבחינת דומיננטיות, נאתכו הוא לאל ספק השגריר הבכיר של הכדורגל הישראלי. מבחינת שיפור והתקדמות, נאתכו הוא תופעה. מישראל הוא יצא כשחקן אלמוני, בוסר ואפילו לא כוכב ברמה המקומית ואחרי שלוש שנים מדובר בשחקן עם תג מחיר של 10 מיליון יורו. אף שחקן ישראלי לא עשה כזו התקדמות תוך זמן כה קצר בעבר.

בעונה בה דודו אוואט בדרך לליגה השנייה, יוסי בניון מסיים חוזה בצ'לסי וטל בן חיים עובר (או שלא) ל-MLS, אפשר להכתיר את נאתכו כשגריר העל החדש של הכדורגל הישראלי. וזה בדיוק הזמן שלו למצוא בית חדש.

מלבד נאתכו, רפאלוב הוא השחקן היחיד בחמישייה שנכלל בה גם בעונה שעברה. גם אשתקד הוא הגיע למקום השלישי וזו בעצם תמצית הסיפור. העונה השנייה בקריירה של שגריר, במיוחד אחרי עונת בכורה מוצלחת. אלמוג כהן, מאור מליקסון ואליניב ברדה, למשל, חוו ירידה מסוימת בעונה השנייה. כך גם דקל קינן שהעונה השנייה בה כמעט לא שיחק הובילה אותו לחזרה למכבי חיפה. רפאלוב עבר את מכשול העונה השנייה בהצלחה יתרה.

דקות המשחק שלו דווקא ירדו מעט לעומת אשתקד, בעיקר בגלל שורה של פציעות, אבל בשורה הסטטיסטית היה שיפור. 10 שערי ליגה לעומת שישה ושחזור מאזן הבישולים שעמד על חמישה. אלא שרפאלוב של השנה כבר היה הרבה יותר דומיננטי. הוא השתפר מאוד והתחזק פיזית. המשחק של ברוז' עובר דרכו, הוא נע מהאגף למרכז, מאיים על השער וביסס את מעמדו כאחד הקשרים המובילים בליגה הבלגית.

זה לא פשוט. בקבוצה כמו קלאב ברוז', עם סגל של 25-30 שחקנים בינלאומיים, קשה יותר להשתלב ולתפוס מקום מאשר בקבוצה קטנה בצרפת או ספרד. העובדה שרפאלוב מצליח להשפיע על ברוז' כמו שהשפיע על מכבי חיפה, רק מלמדת על ההתקדמות שלו. וגם הוא צפוי להיות מלפפון חם בקיץ. צסק"א מוסקבה ניסתה להחתימו בינואר ובכלל, במהלך כל העונה עקבו אחריו נציגים מקבוצות אנגליות וגרמניות (וולפסבורג וגלאדבך הוזכרו). שנתיים זה זמן מספיק בשביל להבשיל לצעד הבא. עכשיו נותר לרפאלוב לבחור בקפידה קבוצה שתבנה עליו כשחקן מוביל.

העונה של חמד במאיורקה עלולה להסתיים ביום שבת בירידת ליגה כואבת, אבל הקריירה שלו ספגה מכה קשה עם הפציעה החמורה בגיד אכילס, זו שהשביתה גם את קובי בריאנט וחאבייר סאנטי. לשחקן שכבש 11 שערי ליגה העונה (או 19 בשנתיים) בלה ליגה לא הייתה אמורה להיות בעיה למצוא קבוצה באירופה. ההצעות קיימות, מאיורקה לא הייתה מהססת למכור וכל מה שהיה אמור להישאר לחמד הוא לבחור את הקבוצה ואת הליגה שהכי מתאימות לו. עכשיו הכול השתנה. חמד לא אמור לחזור לפני אוקטובר ועד אז יהיה לו קשה למצוא קבוצה. הוא ייאלץ להישאר במאיורקה, כנראה בליגה השנייה, ואולי לנסות את מזלו בינואר.

ובכל זאת, הפציעה לא הורסת לחמד עונה טובה מאוד. כמו בן בסט, גם ההצלחה של חמד קשורה בבחירת קבוצה קטנה בה קל יותר לקבל דקות וכמו רפאלוב, גם חמד של העונה השנייה היה טוב מהראשונה. למעט חלוצים בארץ יש יכולות כמו של חמד. חד ברחבה, סיבוב קטלני, מיקום ומשחק ראש נהדר. הסיומת שלו פשוט פנטסטית והשערים הנפלאים שכבש העונה בספרד ובנבחרת, הראו את ארסנל היכולות שלו. הוא סקורר אמיתי שלא צריך יותר מחצי מצב, אבל עדיין צריך לעבוד על יציבות ביכולת תוך כדי משחק. בשורה התחתונה, 11 שערים בקבוצה חלשה כמו מאיורקה זה הישג עצום. לחמד אמנם הייתה נפילה גדולה באמצע העונה, אבל השורה התחתונה האישית הייתה הרבה יותר מחיובית.

עד שהגיעה הפציעה האיומה.

מליקסון סוגר לא רק את חמישיית המצטיינים, אלא גם את רשימת חמשת השגרירים הבולטים שיש לכדורגל הישראלי כיום. לא מדובר רק בחמשת השגרירים הטובים של העונה, אלא בחמישייה שצריכה להוביל את נבחרת ישראל לפחות בשני הקמפיינים הבאים. שחקנים שקנו לעצמם העונה מעמד מיוחד. מעמד על ששמור לגדולים באמת. כמו שנכתב במדור הזה לא אחת, השנה הזו הייתה השנה בה הושלמה המהפכה. יש סדר חדש בכדורגל הישראלי.

גם מליקסון נמצא על גרף התקדמות ראוי לציון. אחרי האליפות עם ויסלה והעלייה הסנסציונית למעמד סופרסטאר בפולין, הגיע אשתקד משבר ייצוג הנבחרת ופציעה לא פשוטה. אבל מליקסון התאושש וגם ידע לעזוב בזמן, ברגע שהבין ששום דבר טוב כבר לא יצמח בוויסלה. מעבר לשני השערים ושני הבישולים בחצי עונה בוולנסיין, ההישג האמיתי שלו נעוץ לא רק ביכולת המקצועית, אלא גם בהתאקלמות המהירה. תוך זמן קצר הוא הפך לשחקן חשוב במערך וסחט מחמאות. בדיוק כמו שקרה בוויסלה. זה מעיד על אופי חזק ומוכנות מנטאלית. שני מצרכים לא שכיחים בכדורגל הישראלי.

ברק יצחקי (אנורתוזיס) - שיקם את הקריירה בקפריסין. מלך שערי השגרירים עם 14 כיבושים.

גיא חיימוב (א.א.ק לרנקה) - העונה הטובה בקריירה תסדר לו סופסוף הכרה גם בישראל?

ברק בדש (בוורן) - בגיל 31, רשם עונת בכורה אירופית מעל לכל הציפיות.

דודו ביטון (אפואל) - חצי עונה נהדרת ואליפות קפריסין.

מלך השערים

1. ברק יצחקי (אנורתוזיס) 14
2. עדן בן בסט (טולוז) 12
3. תומר חמד (מאיורקה) 11
4. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז') 10
5. ביברס נאתכו (רובין קאזאן) 9

מלך הבישולים

1. מאור מליקסון (ולנסיין) 6
2. ביברס נאתכו (רובין קאזאן) 5
-. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז') 5
-. אליניב ברדה (גנק) 5
-. משה אוחיון (אנורתוזיס) 5

דקות משחק

1. דודו אוואט (מאיורקה) 2940
2. ביברס נאתכו (רובין קאזאן) 2694
3. גיא חיימוב (א.א.ק לרנקה) 2598
4. תומר חמד (מאיורקה) 2394
5. מאור מליקסון (ויסלה קרקוב, ולנסיין) 2280

הכי מעט דקות

1. דן מורי (ויטסה) 207
2. מוחמד גדיר (בוורן) 233
3. רמי גרשון (סטנדרד ליאז', סלטיק) 311
4. דור מלול (בירסחוט) 331
4. יוסי בניון (ווסטהאם, צ'לסי) 367

הופעות

1. תומר חמד (מאיורקה) 37
2. דודו אוואט (מאיורקה) 35
3. ביברס נאתכו (רובין קאזאן) 30
4. מאור מליקסון (ויסלה קרקוב, ולנסיין) 29
-. גיא חיימוב (א.א.ק לרנקה) 29

הכי מעט הופעות

1. רמי גרשון (סטנדרד ליאז', סלטיק) 4
2. מוחמד גדיר (בוורן) 5
3. דן מורי (ויטסה) 6
4. אורי פסו (איה נאפה) 6
5. דור מלול (בירסחוט) 8

* הנתונים כוללים משחקי ליגה בלבד ורק שחקנים ששיחקו עונה מלאה באירופה.

לטוויטר של ענבל מנור

לעמוד השגרירים בוואלה! ספורט