כל השנה הם ליוו אותנו, סיקרנו כל הופעה, שער ובישול, דירגנו את רשימת המצטיינים השבועית ועקבנו בדאגה אחרי פציעות וירידה בדקות המשחק. עכשיו הגיע זמן הסיכומים לעונה שעמדה בסימן הנהירה ההמונית של נציגינו לאירופה. וואלה! ספורט בוחרת חמשת השגרירים המצטיינים של העונה ועוד חמישה שפספסו במעט את הרשימה.
1. ביברס נאתכו (רובין קאזאן)
העונה של נאתכו החלה אי שם במרץ 2011 ואי אפשר להגדיר אותה במילה אחרת מלבד סנסציונית. עונת פריצה לכדורגל האירופית בה הפך מרכש אלמוני אחרי התאקלמות, לשחקן מוביל ומנהיג הקישור בקבוצת צמרת מליגה בה משחקים כוכבים בעלות של עשרות מיליוני יורו. המספרים שלו היו נהדרים, היציבות מרשימה, אבל יותר מכל צריך להחמיא לנאתכו על הדרך, העבודה הקשה והשיפור בכל אספקט במשחק שלו.
נאתכו הגיע לקאזאן מהפועל תל אביב בינואר 2010. הוא היה אז בן 22 ורק בתחילת תהליך הפריחה תחת אלי גוטמן. עוד לא בשל, לא מאיים מספיק על השער ומאבד לא מעט כדורים במרכז המגרש. רבים חשבו כי המהלך מוקדם מדי. הטענה הרווחת הייתה שנאתכו צריך היה לסיים את העונה, להמשיך להתפתח ושהליגה הרוסית היא לא המקום בשבילו. נאתכו שמע, שתק ולא ויתר גם כשעונת ההתאקלמות הראשונה שלו סיים עם 14 הופעות בלבד.
העבודה של נאתכו השתלמה והקרדיט מקובאן ברדייב הגיע בתחילת העונה הארוכה בת 44 מחזורים. נאתכו לא הביט לאחור. הוא שדרג את מעמדו לאט לאט משחקן סגל לשחקן הרכב קבוע, לשחקן מוביל ולמנהיג הקישור של קאזאן. הוא היה השחקן הטוב ביותר בקבוצה וכמעט לא הפסיד דקת משחק ב-14 החודשים האחרונים. המספרים פשוט מדהימים: נאתכו שיחק 56 משחקים במדי קאזאן בכל המסגרות הקבוצתיות, כבש 13 שערים ובישל 15. הגביע הרוסי בו זכתה קאזאן, במשחק בו נאתכו חצי בישל את שער הניצחון, היה קינוח מושלם לעונה מופלאה.
השורה הסטטיסטית מלמדת על השדרוג במשחקו של נאתכו. למעשה, הוא השלים את התהליך שהחל תחת גוטמן. התחזק פיזית, שיפר את יכולת המסירה והבעיטה מחוץ לרחבה, מאיים יותר לשער והכדורים הנייחים שלו הם אימת הליגה הרוסית. עכשיו תורו של גוטמן להשתמש ביהלום המלוטש ולהפוך אותו למנהיג הבא של נבחרת ישראל.
נאתכו נהנה בקאזאן, אבל לא יישאר בה זמן רב. כבר בינואר פורסם כי הגדולות של מוסקבה הגישו הצעה לרוכשו. הקשר עצמו התבטא לא אחת ואמר כי הוא שואף להגיע בעתיד לגרמניה, אנגליה או ספרד. אחרי עונה כזו, אין בכלל ספק שהוא שייך לרמות הללו.
2. דודו אוואט (מאיורקה)
שוער נבחרת ישראל סיים את העונה התשיעית ברציפות שלו בלה ליגה והיא אולי הייתה הטובה ביותר שלו. הרביעייה שספג אמש בברנבאו מול ריאל מדריד (4:1) קלקלה לאוואט שיא ספיגות אישי בספרד, אבל המספרים שלו מדברים בעד עצמם. רק ברצלונה, ריאל מדריד ו-ולנסיה ספגו העונה פחות ממאיורקה. הקבוצה, שבתחילת העונה הייתה חותמת על הישארות בליגה, סיימה במקום השמיני מרחק נגיעה מהכרטיס לאירופה.
אוואט ספג העונה 46 שערי ליגה ב-37 הופעות (ממוצע ספיגה של 1.24 שערים למשחק), כאשר רק בעונות 2009/10 (מאיורקה) ו-2006/7 (דפורטיבו לה קורוניה) הוא סיים עונה מלאה עם פחות כדורים ברשת. בנוסף, השוער הישראלי רשם בינואר הופעה 250 בלה ליגה ואם הוא ימשיך עונה נוספת כשוער ראשון, הוא צפוי להגיע בעונה הבאה גם ל-300. הישג נדיר וחסר תקדים לשחקן ישראלי באחת מהליגות הטובות בעולם. הישג שלא תמיד מוערך מספיק.
אסור לקחת את העונה של אוואט כמובנת מאליה. בקיץ, החליט מיכאל לאודרופ לצרף לסגל את השוער המנוסה חואן קלאטאיוד (32), ששימש כשוערה הראשון של הרקולס, על מנת ליצור תחרות לאוואט. אלא שהישראלי לא השאיר מקום לספק ולמרות כמה טעויות, גילה שיפור משמעותי לעומת אשתקד. לפני הרביעייה בברנבאו, אוואט ספג שני שערים בשבעה משחקים במהלך הריצה המטורפת של מאיורקה מהחלק התחתון לעליון. מחליפו רשם העונה שתי הופעות ליגה בלבד - אחת כשאוואט היה מורחק ושמונה דקות נוספות בברנבאו ביום ראשון.
לאוואט חוזה לעונה נוספת במאיורקה ולאחרונה נפוצו שמועות לפיהן הוא מעוניין לסיים את הקריירה באנגליה. "אני לא עוזב", אמר השוער בסוף השבוע. "אם יציעו לי חוזה חדש, אחתום מחר".
3. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז')
שחקן העונה בליגת העל אשתקד נכנס לרשימת המצטיינים בזכות עונה בכורה מרשימה בכדורגל האירופי. עונה שהיוותה המשך ישיר לתהליך שהניב פירות אשתקד במכבי חיפה. רפאלוב התבגר מאוד בעונה האחרונה בישראל ויצא לאירופה כשהוא בשל ומוכן לאתגר. לפיכך, לא נשבר גם כשהגיעו הביקורות, לא חשב על חזרה אחרי הירידה לספסל והרוויח את העונה בגדול.
עונה מוזרה עברה על ברוז'. הפתיחה הייתה נהדרת, אחר כך הגיעה הדעיכה ופיטורי אדרי קוסטר, קאמבק מופלא תחת כריסטוף דאום וחלומות אליפות שנגוזו בפלייאוף. בסופו של דבר, המקום השני והכרטיס למוקדמות ליגת האלופות מהווים הצלחה לקבוצה שאמנם רעבה לתואר, אבל גם לא מצאה עצמה נאבקת עליו בעונות האחרונות.
גם לרפאלוב היו עליות וירידות. הוא נראה נהדר במחזורים הראשונים, אבל אז נפצע, הורחק והחל לספוג ביקורות. אנשי תקשורת בבלגיה הציגו אותו כ"רכש כושל", ביחס ל-2.5 מיליון היורו ששולמו עליו, אבל הקשר ידע להתאושש. דאום זיהה מיד את הפוטנציאל, ידע לדבר אל ליבו ולהחזיר את הביטחון, וגם הציב את הקשר בעמדה המועדפת עליו במרכז המגרש. רפאלוב החזיר עם שישה שערים וחמישה בישולים ב-32 הופעות ליגה. מאזן מצוין לעונת בכורה באירופה.
דאום לא ימשיך בברוז' בעונה הבאה ועל הקווים יעמוד ג'ורג' לייקנס הוותיק, שהודיע על התפטרותו מהנבחרת על מנת לקחת את המשרה. ללייקנס היסטוריה טובה עם שחקנים ישראלים. תחתיו, עומר גולן, אבי סטרול ויואב זיו פרחו בלוקרן. גם רפאלוב יקווה לגורל דומה. בעונה הבאה, רף הציפיות יעלה. הקשר יצטרך להמשיך ולהנהיג ואולי להוביל את ברוז' להופעה בשלב הבתים בליגת האלופות וזכייה בתואר אחרי חמש שנים עקרות.
4. יוסי בניון (ארסנל)
קפטן הנבחרת ספג העונה לא מעט ביקורות במדור הזה. בשלבים ארוכים של העונה, שהישראלי נשכח על הספסל של ארסן ונגר, הבחירה בארסנל נראתה הזויה. סיום העונה הפנטסטי רק הוכיח שלבניון יש מה עוד לתרום בפרמיירליג, הוא רק צריך לשחק בקבוצה שתיתן לו את דקות המשחק שמגיעות לשחקן במעמדו. בניון כבר בן 32, החדות והזריזות כבר לא מה שהיו, אבל הברק נשאר.
החודש האחרון של בניון היה קסום. מיקל ארטטה נפצע והישראלי תפס את מקומו בהרכב וכבש שלושה שערי ליגה בששת המשחקים האחרונים. השערים של בניון עזרו לארסנל לסיים במקום השלישי ולהבטיח השתתפות בליגת האלופות. הישג יוצא מן הכלל בעונה שהחלה עם עזיבת ססק פברגאס וסמיר נאסרי והתפרקות טוטאלית באולד טראפורד.
ונגר אוהב מאוד את בניון ומעריך את הגישה שלו, הניסיון והאיזון שהוא מכניס כשהוא בהרכב ולא בכדי הוא שילב אותו בהרכב כמעט בכל המשחקים הגדולים. למרות זאת, דווקא סיום העונה הנהדר מעלה טעם של החמצה מאותם שבועות וחודשים ארוכים שבניון הפך לשחקן רוטציה שנכנס לרבע שעה מדי פעם. עכשיו הקשר חוזר אוטומטית לצ'לסי ומחכה לו קיץ לא פשוט. הוא חייב לבחור בקפידה את הקבוצה הבאה שלו. הפיניש המצוין ודאי העלה את קרנו, ההצעות יזרמו, אבל לבניון אסור בשום אופן לוותר על האספקט החשוב ביותר - דקות משחק. גם במחיר של ירידה לקבוצה קטנה יותר.
5. דודו ביטון (ויסלה קרקוב)
רשימת המצטיינים אינה יכולה להיות מושלמת בלי מלך שערי השגרירים. בעונתו המלאה הראשונה באירופה, ביטון העמיד מאזנים נהדרים: 11 שערי ליגה ב-25 הופעות (38 אחוז מכלל שערי הקבוצה בליגה), שלושה שערים בשש הופעות בליגה האירופית ועוד שניים בגביע הפולני. בסך הכל, 16 שערים ב-35 משחקים. מספרים של סקורר אמיתי שהושגו למרות עונה קשה של הקבוצה בליגה.
ביטון לא רצה לשמוע בקיץ על פולין, אבל דודו דהאן ומאור מליקסון שכנעו אותו שבוויסלה הוא יכול לפרוץ. וזה מה שאכן קרה. ביטון עשה העונה קפיצת מדרגה, הציג ארסנל תכונות של חלוץ אמיתי, כבש כמה שערים מדהימים בבעיטות מחוץ לרחבה וצבר ניסיון בקבוצה גדולה ובמעמדים מכריעים. כעת, הוא מרגיש מוכן לתחנה הבאה.
ויסלה לא יכולה לעמוד ברכישת החלוץ ואילו חזרה לשרלרואה לא באה בחשבון מבחינתו. אלא שעם מספרים כאלה, לא יהיה קשה לשווק את ביטון גם לליגות בכירות יותר. המבחן האמיתי שלו בעונה הבאה יהיה מבחן היציבות. איפה שהוא לא יהיה, החלוץ יצטרך לשאוף לשמור על השורה הסטטיסטית ולהמשיך להתקדם ולעשות לעצמו שם. אז, גם בנבחרת ישראל כבר לא יוכלו להתעלם ממנו.
שווים אזכור
תומר חמד (מאיורקה) - עונת בכורה מעל לכל הציפיות
אליניב ברדה (גנק) - הספק מרשים בעונה מלאת פציעות
עדן בן בסט (ברסט) - התאקלם מצוין בליגה קשה
רועי דיין (בירסחוט) - סיום עונה בסטייל
יובל שפונגין (אומוניה) - קפיצת מדרגה משמעותית
ורמוט ירד ליגה, כיאל חזר למגרשים
גם בן שהר ואוקזר ירדו ליגה בצרפת
אברהם גרנט עוזב את פרטיזן בלגרד
לעמוד השגרירים בוואלה! ספורט