בתקציר: המשחק האחרון של מכבי תל אביב בעידן אוסקר גרסיה, מול בני יהודה
רק לפני כמה ימים דיברו על השושלת הבאה של מכבי תל אביב. דיונים סוערים כיצד האימפריה של גולדהאר הולכת לשלוט בכדורגל הישראלי הציתו ללא מחשבה יתרה את הרשת. אף אחד לא האמין שהרעיון הלא מבוסס הזה יישלל במהירות כזו, כשאוסקר גרסיה הודיע על עזיבת מכבי תל אביב פחות מיומיים אחרי שריקת הסיום לעונה. בפעם הקודמת שמכבי תל אביב זכתה באליפות היא היתה צריכה לחכות עד לסיום מחנה האימון כדי להבין שהאידיאליה מהזכיה בתואר היא לא אמיתית, בדרך למחנה נמני ומחנה בנין. הפעם, לעומת 2003, הפנצ'ר הענק הראשון הגיע כמו סופה.
ואת זה בדיוק שכחו אלו שמיהרו להכריז את שושלת צהובה בדיבורים מכבי תל אביב לא תשיג כלום. העונה היא הבינה את זה ופעלה בהתאם, אבל לקראת הסיום חשבו הצהובים (וגם הפרשנים) שהם כבר חזקים מהכל. הם שכחו שפנצ'ר קטן יכול לעצור גם את המכונית הכי חדישה ויוקרתית. שחקן כועס על גילוי גזענות כלפי בני עמו, שחקן אחר מקנא בשחקן אחר שהגיע, ריב במחנה אימון כל אלו חזקים יותר מפנקס הצ'קים של גולדהאר. מכל אלו צריכה מכבי להיזהר ולא למהר להכריז, שוב, שלה זה לא יקרה יותר והכתר שלה מובטח לתמיד. אותה זהירות ואחריות היו מונעות מהמועדון גם את התקלה הנוראית עם המאמן אוסקר גרסיה.
***
ומה שקרה למכבי תל אביב עם גרסיה זו תקלה, תקלה שניתן היה למנוע. תקלה שאת הנזק שלה אפשר היה למזער. מכבי הרי ידעה שגרסיה שוקל לעזוב. במקום לדרוש ממנו תשובות הרבה לפני סיום העונה, היא נתנה לגרסיה למשוך זמן. במסיבות העיתונאים השבועיות גרסיה המשיך לשטות בכתבים. רמז שיישאר, טען שהוא מתכנן לחזור, סיפר שיש סיכוי טוב שימשיך, למרות שתמיד השאיר לעצמו פתח מילוט בין השורות. אף אחד בכלי התקשורת לא סבר שהמצב כזה חמור, וגם מכבי תל אביב נהנתה לשחק את המשחק הזה באדישות. גם אם היתה מודעת באמת לכוונת המלאות של גרסיה, היא נתנה למאמן שלה למשוך אותה ורק אחרי הרמזים שפיזר בחדר ההלבשה בסיום המשחק האחרון מול בני יהודה, החליטה להצמיד אותו לקיר ולבקש ממנו תשובות.
זה קרה מאוחר מדי. קבוצה אלופה, קבוצה מקצוענית, לא אמורה להיתקע בלי מאמן בשלב כזה של ההכנות לעונה הבאה. שלא תטעו ג'ורדי קרויף הוא עדיין מנהל מקצועי נפלא, מבריק ומודרני, וייתכן מאוד שהוא יפתור את הנקודה הזו במהירות וימצא מאמן שיתעלה על גרסיה. איש לא שוכח או גורע מאומה מהישגיו. אבל גם הוא היה חלק ממערכת שפעלה בסרבול, באיטיות, מערכת שלא דרשה לדעת מי המאמן שלה לעונה הבאה בזמן הנכון, במיוחד שיש לה משימות חשובות ביותר כבר באמצע יולי, במוקדמות ליגת האלופות. אולי מרוב שמכבי חלמה על שושלת, היא נרדמה ולא קלטה שאת המאמן שלה זה לא ממש מעניין. אם לא העונה האדירה שהצהובים עשו, אפשר היה לקרוא לזה מחדל.
***
עכשיו המבחן הוא של ג'ורדי קרויף. המנג'ר ההולנדי צריך להתמודד עם משהו שהוא לא הכיר במשך רוב העונה משבר אמיתי. כשגרסיה נסע לבלגיה, זה היה משבר קצר. כאן מדובר במשבר אמיתי. משבר שמאגד אליו את כל הפאניקה ההיסטורית של מכבי תל אביב. קרויף יצטרך להראות שהוא בעל הבית, אולי גם להרגיע את בעל הבית שלא הצליח להשאיר את המאמן שהוא חשק בו, ולמצוא מהר מאוד תשובות למאות אלפי אוהדים ששוב הפכו סקפטיים.
ההכנה של מכבי תל אביב ספגה מכה אנושה מהמחדל הזה. החתמות בוודאי מתעכבות, שחקנים הופכים פתאום חשדניים, חוששים לעתידם, למעמדם. גם אחרים במערכת לא יודעים מה יהיה איתם. לכל אלו קרויף חייב למצוא פתרונות ומהר. אחרת השאננות של הקיץ שעלתה באובדן המאמן תוביל גם לשקיעת הפרויקט שהושג בעמל רב.
