זה נראה כל כך מוזר, אבל בהפועל תל אביב סוף סוף קיבלו את ההחלטה הברורה, הצפויה והמצוינת. ועוד בסוף מאי. אין לקחת את זה כמובן מאליו. לא ברור כיצד שכנע חיים רמון את רן בן שמעון לקבל את התפקיד, לא ברור איזה ספרים הראה לו ואילו הבטחות הבטיח ולא ברור מאיפה הכסף. אבל מה שברור על החתמת רב"ש חובה לפרגן. מדובר בשיחוק ענק של חיים רמון, שחוטף ויחטוף המון ביקורת, בצדק, אבל הפעם צריך להחמיא לו, ובצדק.
זה מאוד פשוט.
השכונתיות המתמשכת בהפועל הוכיחה שרק מאמנים חזקים יכולים להצליח במועדון הזה. ב-20 השנים האחרונות רק שלושה מאמנים שייטו מעל לגובה השלולית. דרור קשטן, אלי גוטמן ואלי כהן. שני דאבלים ועונת שרוכים. המשותף לשלושה ברור. מדובר באנשים חזקים, ששולטים ביד רמה בקבוצה שלהם ומנחילים משמעת בלתי מתפשרת. לפי הקריירה הקצרה והמוצלחת של רב"ש, הוא בהחלט יכול להפוך לחבר במועדון האקסקלוסיבי הזה.
"הפועל תל אביב צריכה שינוי. נקודה" (רב"ש, 20.5.2013)
בן שמעון יודע. הפועל חייבת שינוי עצום. מצב הסגל איום ונורא, אבל השינוי העמוק חייב לבוא בהתנהלות. יותר מדי בכירים, יותר מדי מקורבים, יותר מדי שכונה. ערן זהבי מקבל הצעות בוואטסאפ, ואלמוג כהן מוחתם על ידי נציגים של נציגים של. רב"ש צריך לשלוט בקבוצה שלו בכוח, ולא רק בשחקנים. הוא צריך לאמץ את האוהדים שרוצים לעזור ולתרום - כנראה שבלעדיהם לא תהיה הפועל תל אביב. אבל הוא צריך לשמור על הסדר. אם אין ג'נרל מנג'ר מעליו, הוא הג'נרל מנג'ר. הוא מחליט מי בא ואיך, הוא מחליט מי נוכח באימונים ומי לא, מי על הספסל ומי ביציע. הכול. הכול עובר דרכו. מקצועיות, התנהלות, שיווק, תקשורת. הוא הבוס.
אין לבוא בתלונות לניצן שירזי, יוסי אבוקסיס ופרדי דוד, על כך שבתקופתם שרר כאוס. שלושתם הוגדרו כמאמנים זמניים או מאולצים, וכך התייחסו אליהם. בן שמעון מגיע על תקן בעל הבית החדש, והוא צריך להתנהג ככזה. והוא כזה. בקרית שמונה מספרים על מאמן שקודם כל דואג לחדר הלבשה הרמוני, מחונך ומאוחד. הגיבוש לא פחות חשוב לו מהטקטיקה. הוא רוצה קבוצה מסודרת ונקייה. כדי לעשות זאת גם בהפועל, יש אורווה שצריך לנקות. אבל הוא ינקה.
"אעשה עבודת שטח עמוקה, וכשנגלה את הבעיות נדע להתמודד"
כשמפקד בכיר נכנס ליחידה חדשה בצבא, הוא עושה שני דברים: מחפש את נקודות החולשה, ומסיר את המוקשים. גם את המוקשים אפשר להסיר בשתי דרכים בפיצוץ, או בהזזה מבוקרת. בהפועל תל אביב של העונה, אותם מוקשים היו שי אבוטבול וסלים טועמה. לא מדובר בשחקנים עם בעיות התנהגות מרובות, וכן מדובר בשניים שהפועל תל אביב חשובה להם, כנראה יותר מכולם, ובשניים שיש להם המון ברגליים והמון בניסיון. הבעיה - לא באשמתם, הם נהיו גדולים מדי.
טועמה ואבוטבול חזקים מול הקהל וחזקים מול ההנהלה ועקב כך חזקים מול המאמן. "באמצע האימון יוסי היה מחבק את סלים", אומר שחקן בהפועל. "היו שחקנים שהשתגעו מזה. לא הבינו אם זה מאמן או חבר. הזרים לא סבלו את זה". לפי גורמים, אחת הסיבות שהגעת ערן זהבי טורפדה היתה קשורה לעובדה שהוא ואבוטבול וטועמה לא מדברים.
רב"ש, שוב, לפי הקבוצות בהן אימן, יטפל בנושא. בקרית שמונה הוא היה גוער בסאלח חסארמה יותר מכולם, למרות ובגלל הוותק. רב"ש תמיד שם את עצמו כשחקן הכי בכיר במועדון, ואם יעשה את זה גם בהפועל, יצליח. לשם כך הוא צריך להנהיג את היחס הזה אל טועמה ואבוטבול כבר מהפתיחה. להבהיר להם שהם שניים מסגל, ולא יותר. בכבוד, אבל בתקיפות. החלטה מעניינת ראשונה תהיה למי להעניק את סרט הקפטן. וואליד באדיר פרש, והמועמדים הם מן הסתם אבוטבול וגילי ורמוט. הענקת הסרט לאבוטבול תסמן את הפשרה של רב"ש, את הגישה העדינה בסילוק המוקש; הענקת הסרט לורמוט תסמן מעבר טוטאלי להפועל חדשה, אבל עשויה גם לגרום לפיצוץ.
בן שמעון עשוי ללכת בין הטיפות. לתת לאבוטבול את ההנהגה החברותית אבל להזיז אותו מקצועית. בעונת הדאבל, בעיקר בגלל פציעה, אבוטבול פתח רק בשני משחקי ליגה; טועמה לא היה במועדון בכלל. עוגנים מקצועיים הם בטוח לא, למרות שכשחקני סגל יש לכל אחד מהם לא מעט מה לתרום.
"הגעתי עם רמון להמון הסכמות. נבנה את הקבוצה הכי טובה שאפשר"
רב"ש כבר לקח את האליפות הכי צנועה במילניום הנוכחי, והוא יצטרך להוכיח שהוא יכול לעשות זאת שוב. זה יתחיל בסילוק מאסיבי. רוצ'לה, דג'מבה דג'מבה, דנין, פאביצ'ביץ', אנטבי (יכול לעזור בהדרכת השחקנים הצעירים), נחום, קוסטה, הרוש, חוטבא. כל אלו לא נמצאים כרגע ברמה של קבוצת צמרת בליגת העל, ולא צריך להיות גאון גדול כדי להמר שרב"ש לא יזדקק לשירותם.
לגבי הרכש, המאמן חייב לבוא עם דרישות. להיות מוביל ולא מובל. המאמנים האחרונים של הפועל קיבלו שחקנים ובנו לפיהם שיטה שהשתנתה גם מדי שבוע. לא עוד. רב"ש צריך להמשיך את השיטה שלו, ולפיה להביא שחקנים.
בעמדת השוער האדומים מסודרים. בהגנה קטסטרופה. אף שחקן הגנה שסיים את העונה בהרכב לא ראוי לשחק בהרכב בעונה הבאה, ובן שמעון יצטרך להביא חוליה בילט אין. אלעד גבאי, לפי הדיווחים, מעדיף את הפועל על מכבי חיפה. את שלושת החברים האחרים רב"ש יצטרך למצוא במקומות אחרים. בהנחה שאיזי שרצקי, שיאבד בקיץ גם את גבאי, חרסיסיץ' (להפועל) ואבוחצירא, לא ירצה לאבד גם את צדק, האדומים יצטרכו לבחור בין הימור על עמרי בן הרוש לבין שיבוץ זרים בעמדות הללו.
כמובן שגם הקישור צריך חיזוק, בעיקר בצד הדפנסיבי (חרסיסיץ'), אבל כבר קראנו שרב"ש ירצה לחזק עוד, ויסתמך כנראה על המוכר והטוב. אלכס דה סילבה מלרנקה בתוכניות, כשאופציות מעניינות נוספות יכולות להיות ישראל זגורי ואדריאן רוצ'ט.
בהתקפה יהיה קשה לשמור על טב"ח ודמארי וגם לצרף קליבר. אבל לכו תדעו, בסוף גם שכטר יחבור לורמוט. נשמע הזוי (ונראה שלשכטר כבר הוכן שטיח בקרית אליעזר), אבל גם להצליח לצרף את אלמוג כהן בינואר זה הזוי.
"הגעתי כדי לגרום לשינוי, לקדם שחקנים"
כמו שאלי גוטמן עשה לערן זהבי, וכמו שרב"ש עשה בקרית שמונה - כשהתקציב לא גבוה, צריך להפוך אבן ליהלום. אם זה בהחזרת מושאלים ושדרוג מהותי ביכולתם (אטזיאנוב? עבאס? אלקסלסי?), ואם זה בעין טובה לשחקני דרג שני. אבל גם בסגל הנוכחי מסתתרים שני שחקנים שיכולים להפוך ליהלומים.
אלרואי כהן פרח אצל רב"ש בקרית שמונה. בהפועל, כהן ידע מעט מדי רגעי זוהר ולא השתדרג. רב"ש יכול להחיות את האש בקשר המוכשר. לכהן מגיעה עוד הזדמנות. בטח לאחר ההושבה ההזויה שלו ביציע בסוף העונה, שנועדה כדי לחסוך כמה גרושים. הרי ברור היה שכל מאמן שיגיע להפועל, ירצה לפחות לתת לכהן הזדמנות, כך שמחשבה לטווח ארוך לא היתה. במקום לנסות להריץ את כהן בחודשיים האחרונים, בהפועל בחרו לחסוך כ-100 אלף שקל לפי החוזה שלו, כל נקודת ליגה שווה כ-6,000 שקל. אלא אם הסכום הזה יעזור בהבאת רכש עתידי, מדובר בהחלטה תמוהה שיצרה יותר מינוסים מפלוסים.
חנן ממן התחיל נהדר את העונה, ודעך עם שאר הקבוצה בהמשך. בממן יש המון איכויות, ועם תג המחיר המגוחך שלו מהפועל חיפה, יהיה מופרע שלא לממש את האופציה עליו.
ביחד עם השניים האלה, יש את הברורים מאליהם: ורמוט, טב"ח, דמארי. בקיצור, יש על מה לבנות.
"אני מודע לחשיבות של כסף, אבל יש דברים שאפשר לעשות"
למשל, כושר. מכבי תל אביב טרפה את הליגה בעיקר בגלל מקצוענות וכושר. האימונים של חואן טוריחו, הסשנים המיוחדים לפני המשחקים ומיד לאחריהם. הצהובים דהרו ברמה אחרת, חסרת תחרות. בהפועל, להבדיל, סבלו מכושר נוראי ומכמות פציעות חסרת תקדים. זכורה במיוחד התקופה שבה מספר דו ספרתי של שחקנים נעדר תשעה בגלל מתיחה באותו שריר. גם פרדי דוד נדהם מכמות הפציעות והמחלות.
מאמן הכושר דרור שמשון הוא מאמן הכושר של הנבחרת, ולא היה מגיע לתפקיד ללא הערכה, אבל בשורה התחתונה הפועל תל אביב סבלה בתחום הזה, והכישלון הוא שלו, ובגדול. רון ציבלין כנראה יחזור לחודורוב, ובתקופתו היה הרבה יותר טוב. אבל לא יזיק לאדומים, כמערכת, ללמוד ממה שקורה בקרית שלום אולי אפילו לעבות את צוות הכושר. נחכה לאימוני השחרור אחרי המשחק הראשון במחנה האימון, ונראה.
"הגעתי כדי לבנות מערכת בריאה ותחרותית"
שכרו של בן שמעון מוגדר ונאה, גם תוקף החוזה ידוע (וקצר מדי). האדומים חייבים לתת לבן שמעון לעבוד. שמונה הפסדים רצופים בתחילת העונה, הדחה מהגביע, תבוסה באירופה לא משנה מה. לעבוד. שהמטרה תהיה קבוצת על ב-2015 או ב-2016, ולא באוגוסט הקרוב. אחרי שלושה מאמנים שונים בחצי שנה, אפשר וצריך לנוח עם החרב.
אין הרבה מאמנים בשוק, ויחסית להתנהלות האבדנית של האדומים בעונות האחרונות, הם זכו בלוטו עם בן שמעון. עכשיו שישמרו עליו.