31 במאי 2010 - חתימה בריאל מדריד
אחרי הצלחה מסחררת בפורטו, צ'לסי ואינטר, ז'וזה מוריניו נחת במדריד והוצג כמאמן הגלקטי הראשון של מועדון הפאר. מי אם לא פלורנטינו פרס, אבי תורת הגלקטיקוס, היה חתום על המינוי ונתן למוריניו חוזה עד 2014 שבהמשך הוארך ל-2016. לבסוף, החוזה הראשון לא מומש עד תומו. כך גם המטרה לשמה הובא: גביע האלופות העשירי.
29 בנובמבר 2010 - 'מאניטה' בקלאסיקו הראשון
מוריניו הפך את היריבות עם ברצלונה לאובססיה אישית. כמי שעבד במועדון עבר וכבר חגג בקאמפ נואו עם אינטר, גם בברצלונה סימנו את הפורטוגלי כבוגד. בקלאסיקו הראשון של מוריניו בריאל, היו אלה האוהדים הקטלאנים שחגגו. ברצלונה מחצה את יריבתה המושבעת 0:5 בקאמפ נואו, במשחק אותו כינה הנשיא פרס: "הגרוע בהיסטוריה של ריאל מדריד". גם חורחה ולדאנו, אז עוד המנהל הספורטיבי, ביקר את מוריניו ומשם ראה את הדרך החוצה. נקודת השפל הראשונה דווקא בנתה את מוריניו כאיש החזק במועדון.
21 באפריל 2011 - זכייה בגביע ראשון
את הנקמה שלו בברצלונה השיג מוריניו בגמר גביע המלך, אז כריסטיאנו רונאלדו כבש בנגיחה בהארכה והעניק לריאל זכייה ראשונה במפעל לאחר 18 שנים. היה זה המשחק השני בסדרת המרתון המשוגעת של ארבעה מפגשי קלאסיקו ב-18 ימים, ובאותו רגע נראה היה כי המטוטלת נוטה לטובת ריאל. רק לרגע.
28 באפריל 2011 - קטטה והפסד בחצי גמר האלופות
שבוע לאחר מכן, בחצי הגמר הראשון של הבלאנקוס בליגת האלופות מאז 2003, ברצלונה רשמה את ניצחונה היחיד בסדרה, אך המשמעותי מכולם. ליאונל מסי כבש צמד מאוחר מול 10 שחקני ריאל, כאשר האירוע המרכזי היה בירידה לחדרי ההלבשה, אז פרצה תגרה בין שחקני הקבוצות. גם מוריניו הורחק לאחר מכן, ולגומלין בקאמפ נואו הוא אפילו לא טרח להגיע.
18 באוגוסט 2011 - אצבע לעין של טיטו וילאנובה
"מי זה הפיטו הזה שאתם מדברים עליו?", שאל מוריניו את העיתונאים לאחר שתחב אצבע לעינו של עוזר מאמן ברצלונה. הייתה זו תגובת מוריניו קלאסית, של מי שאינו מכיר את היריב. הוא עשה זאת בפורטוגל, באיטליה וכעת גם לעוזר של גווארדיולה. התקשורת כולה (בקטלוניה ומדריד) התגייסה למאבק נגד מאמן ריאל, אבל הוא יצא עם עונש קל והמשיך לעונה נהדרת. רק וילאנובה לא שכח.
21 באפריל 2012 - ניצחון בקאמפ נואו
במדריד רק רצו לקחת את ההגמוניה מברצלונה. באפריל 2012 זה קרה. אמרו שאליפות בלי ניצחון על ברצלונה זו לא אליפות ראויה? אז מוריניו השיג ניצחון ראשון בקריירה במגרשה של ברצלונה והפער בפסגה צמח לשבע נקודות. סמי חדירה ורונאלדו כבשו, וברצלונה נחלה הפסד ביתי ראשון אחרי 34 משחקים. גם שם הבינו שזו העונה של ריאל.
26 באפריל 2012 - הפסד בחצי גמר ליגת האלופות
ריאל מדריד שוב הגיעה לארבע הגדולות, ושוב נעצרה שם. יממה אחרי שצ'לסי הדיחה את ברצלונה, גם ריאל נפרדה מהמפעל כשהפסידה לבאיירן מינכן בפנדלים. רונאלדו, קאקה וסרחיו ראמוס החטיאו מהנקודה הלבנה, והבווארים המשיכו רק כדי לחוות מפח נפש זהה בגמר. הנקודה שהעיבה על עונה חלומית של ריאל.
2 במאי 2012 - זכייה באליפות ה-32
רצף הזכיות של ברצלונה הגיע לסיומו, בזכות "האליפות הכי קשה שזכיתי בה", כפי שהגדיר אותה מוריניו. עבור הפורטוגלי הייתה זו אליפות שביעית ובמדינה רביעית, ובעונה הזאת קבעה ריאל מספר רב של שיאים: נקודות (100), ניצחונות בליגה (32), ניצחונות חוץ (16), שערים (121) ויחס שערים (89+).
15 בספטמבר 2012 - "אין לי קבוצה"
לא מעט נאומים מפורסמים היו למוריניו בקדנציה בריאל מדריד. זהו אחד מהם. אחרי ההפסד 1:0 לסביליה, שהציב את הבלאנקוס עם ארבע נקודות אחרי ארבעה מחזורים, טען הפורטוגלי: "נכון לעכשיו, אין לי קבוצה. אנחנו סובלים מחוסר ריכוז וסף שבירה נמוך, אבל אם זה המצב אז כמאמן האשמה היא אך ורק עליי". פרס יישם.
22 בדצמבר 2012 - תחילת הסכסוך עם קסיאס
הוא נפטר מהר מאוד מראול, ניצח במלחמה מול ולדאנו ולא נבהל גם מזינדין זידאן. מוריניו נטרל את כל מוקדי הכוח במדריד, פרט לאחד - איקר קסיאס. הקרבה של הסמל להנהלה גרמה למוריניו לחשוד בו כמדליף, ובמשחק מול מלאגה הוא החליט לעשות מעשה והוריד אותו לספסל לראשונה זה 10 שנים. לאחר מכן קסיאס חזר לרגע, נפצע וגם ראה את דייגו לופס חוזר ומועדף על חשבונו. מוריניו פתח חשבון עם קסיאס, שמצידו חגג ביום הולדתו ה-32 את ההודעה על סיום דרכו של 'המיוחד'.
24 באפריל 2013 - רביעייה מדורטמונד
כן, שוב חצי גמר ליגת האלופות. משוכה בלתי עבירה מבחינת ריאל של מוריניו. אף אחד לא האמין שדורטמונד תחלוף על פני ריאל, גם לא מאמנה יורגן קלופ, אבל הגרמנים סיפקו תצוגת תכלית במשחק הראשון, ניצחו 1:4 והחזיקו מעמד גם בגומלין בו הפסידו 2:0. "האסון של מדריד", זעקו הכותרות בעיתוני הבירה. לאחר הגומלין מוריניו עצמו כבר רמז על חזרה לאנגליה ואמר: "רוצה להיות במקום בו אוהבים אותי".
17 במאי 2013 - הפסד בגמר גביע
הקש ששבר את גב הגמל. אחרי 14 שנים, אתלטיקו מדריד סוף כל סוף ניצחה את ריאל, ועוד עשתה זאת בגמר הגביע בסנטיאגו ברנבאו. מוריניו, שלא מורגל בהפסדים בגמרים, נוצח בהארכה ושוב הורחק. התקשורת הספרדית, שלא שכחה את העימות עם קסיאס והסכסוך הטרי עם פפה, דיווחה על הפיטורים הקרבים ושלחה מסר ברור: "תיהנה באנגליה".
