שלב הסיכומים

מה היה קורה אם... קרית שמונה היתה עולה לליגת האלופות

וואלה! ספורט חוזרת לרגעי המפתח בעונת 2012/13 ובודקת האם הדברים היו נראים אחרת במקרה של שינוי קל בתסריט. והפעם: כיצד היתה מתפתחת העונה של עירוני קרית שמונה אם גילי לנדאו היה מביא את הקבוצה לשלב הבתים בצ'מפיונס ליג

ענבל מנור
"שמעון, רביד, שיר, לאסלו, סלאח", ירה המאמן את סדר הבועטים והתפנה לשאת תפילה חרישית לבורא עולם. לנדאו (צילום: ברני ארדוב)

אוגוסט 2012. אצטדיון רמת גן. עירוני קרית שמונה נגד באטה בוריסוב הבלארוסית. פלייאוף העלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות. משחק הגומלין. לאסלו לנצ'ה (זוכרים אותו?) מקפיץ את 3,000 הצופים עם בעיטה חופשית מושלמת בדקה ה-67, מעלה את הקריה ל-0:1 ומצמק את התוצאה בסיכום שני המשחקים ל-2:1. האלופה נכנסת לטירוף. הבלארוסים נופלים מהרגליים מהחום והלחות. הכדורים שורקים ליד שערו של אנדריי גרובונוב ומסרבים להיכנס. הזמן הולך ואוזל. השופט ההונגרי ויקטור קסאי מניף ארבע אצבעות באוויר. השלט מונף. ואז, רגע לפני שהחלום מתנפץ, זה קורה. שמעון אבוחצירא מנצל ערבוביה ברחבה ושולח עם כל הלב פנימה. הולכים להארכה.

איזי שרצקי בוכה ביציע.

בהארכה לא הובקעו עוד שערים והקבוצות ניגשות לדו קרב פנדלים. גילי לנדאו אסף את השחקנים לנאום אחרון: "עבודת צוות היא הסמל המסחרי שלנו וגם בפנדלים אין אדם לעצמו. אנחנו נוגעים בחלום להגיע לירח". איש לא פצה פה. "שמעון, רביד, שיר, לאסלו, סלאח", ירה המאמן את סדר הבועטים והתפנה לשאת תפילה חרישית לבורא עולם. על הקווים הוא עמד במתח. לא זז כשדני עמוס זינק והדף את הבעיטה הראשונה של באטה; הגניב חיוך קליל כשהבעיטה הרביעית הלכה מחוץ למסגרת והניף ידיו אל השמיים לאות תודה רק כשחסארמה הפציץ את החמישי לרשת.

איזי שרצקי התעלף ביציע.


ההחמצות הגדולות של העונה בליגת העל

השערים הגדולים של העונה בליגת העל

טעויות השוערים הגדולות ביותר של העונה

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
"הייתה עונה קשה", אמר שרצקי בראיון סיכום העונה. "מה יהיה איתי בעונה הבאה? אני צריך לחשוב" (צילום: אדריאן הרבשטיין)

שרצקי ולנדאו, לבושים בחליפות מהודרות, נראו קרובים מתמיד בהגרלת שלב הבתים במונאקו. בין הסיגרים לקוקטיילים, להתערבבות עם גדולי הענף, לחש הבעלים על אוזנו של המאמן: "אם נקבל שם גדול, תקבל כל שחקן חיזוק שתבקש". ההגרלה מצאה את השניים מרוצים. בית ו'. באיירן מינכן, ולנסיה וליל. משחק הבית הראשון יהיה מול האימפריה הבווארית שחוזרת בפעם השלישית לישראל במסגרת שלב הבתים.

איזי שרצקי חייך חיוך רחב והלך ללחוץ יד להנס ורומניגה.

הבעלים עמד במילה ופתח את הכיס, הקריה צירפה שלושה זרים והחזירה את מאור בוזגלו, אבל קרסה במפעל היוקרתי. זה התחיל עם הפסד 2:0 בליל במחזור הפתיחה, לפני 6:1 משפיל ברמת גן מול באיירן הלוהטת ובסך הכול אפס נקודות בשלב הבתים. התבוסות בצ'מפיונס הובילו לנפילה בליגה ומערכת היחסים בין שרצקי ללנדאו ובין לנדאו לשחקנים החלה לבעבע. בסוף דצמבר, אחרי סיום הקמפיין האירופי וכשהקבוצה הידרדרה למקום ה-12, שרצקי החליט על פיטורי המאמן ומינוי העוזר ברק בכר. שחקני הרכש שוחררו והבעלים הודיע: "אני סוגר את הברז. המטרה להישאר בליגה".

"הייתה עונה קשה", אמר שרצקי בראיון סיכום העונה. "מה יהיה איתי בעונה הבאה? אני צריך לחשוב".

***

עונה מלאת זעזועים. בכר (צילום: קובי אליהו)

גם במציאות, קרית שמונה עברה לא מעט זעזועים העונה. מהאליפות ההיסטורית, העזיבה של המאמן האהוב רן בן שמעון, קמפיין די בינוני בשלב הבתים של הליגה האירופית דרך חילופי המאמנים. לאור הנסיבות הללו, במועדון רואים במקום הרביעי הצלחה אדירה על אף ההפסד בגמר הגביע לקבוצה שירדה לליגה הלאומית. אפילו המאמן ברק בכר נשם לרווחה בסיום משחק הניצחון על רמת השרון וגם הודה: "אולי עדיף לנו בלי אירופה".

בכר לא טועה. קרית שמונה זה מועדון שנמצא בתהליך גדילה, בתהליך של מיתוג. האליפות הייתה ענקית. סנסציונית, אבל הקריה עדיין לא קבוצה שבאופן אוטומטי יכולה לראות את עצמה כטוענת לכתר בכל שנה. היא עדיין בבנייה להפוך לקבוצת צמרת, אבל הכי רחוקה מלהיות קבוצה גדולה באמת. גם ובעיקר בגלל שאין לה בסיס של קהל בשביל להיקרא קבוצה גדולה. גם בגלל שאין לה את הבסיס הניהולי המתאים.

שרצקי הוא איש עסקים מבריק. הפטרון של העיר קרית שמונה. יום אחד אולי יקבל פרס ישראל או ידליק משואה על עבודת הקודש שהוא עושה בעיר, אבל מדובר במנהל כדורגל בינוני למדי. יותר מדי מעורב. יותר מדי דומיננטי. וקולו נשמע הרבה הרבה יותר מדי. שרצקי אפילו לא מנסה להסתיר או להתגונן. לא אכפת לו מהביקורת ואף אחד לא יגיד לו איך לנהל את המועדון שלו. אולי הוא צודק, אבל האם הקבוצה שלו באמת מרוויחה מזה.

הנה דוגמה. אחרי גמר הגביע יצא שרצקי לאזור ה"מיקס-זון". העיתונאים ניסו לשכנע אותו לדבר, אבל הוא סירב וסירב וסירב ואז ירה: "בושה איך ששיחקנו. פשוט בושה. לא מגיע לנו להיות באירופה". שלא תטעו, זו לגמרי לא הייתה מעידה או נפילה בלשון. שרצקי התכוון לכל מילה והוא רוצה שהדברים ייצאו החוצה, בדיוק כמו בפעמים בהם סיפק יותר מרמיזה לגבי מדיניות שיתוף הצעירים שהוא דורש מהמאמנים שעובדים אצלו. בקריה יש הטוענים ששרצקי ממדר בהחלטות גם את הבכירים שמסייעים לו בניהול המועדון ומנסה להיות שוב ושוב באור הזרקורים. הכי רחוק מיעקב שחר ומיטש גולדהאר.

בתחילת העונה, כשהאווירה בחדר ההלבשה הייתה על סף פיצוץ, שרצקי התערב והכריז מלחמה על המדליפים. כשבעיות המשמעת רק גברו וחדר ההלבשה המגובש החל להתפורר, שרצקי תלה את האשם בלנדאו ופיטר אותו 24 שעות לפני המשחק עם ליון במחזור השני של שלב הבתים. גם במקרה הזה, ההחלטה אולי לגיטימית מצד הבעלים, אבל הצורה היתה בוטה וצורמת לעין.

***

קרית שמונה עדיין לא ממש שם. אבוחצירא מול ליון (צילום: קובי אליהו)

לקריה לקח הרבה זמן למצוא את הקצב שלה תחת בכר. בחמשת המחזורים הראשונים הוא ניצח רק פעם אחת ובמקביל לקח נקודה בודדת במשחקים באירופה. אחרי סיום הקמפיין האירופי, הקבוצה יצאה לרצף 16 משחקים ללא הפסד בליגה והתברגה בפלייאוף העליון. לעיתים הציגה כדורגל משובח (שהבליט כמה חסר לה חלוץ מרכזי), לרוב גילתה חוסר יציבות. קרית שמונה של השנה הייתה שווה מקום שלישי וכרטיס לאירופה. זה לא קרה.

גם התוצאות הללו ממחישות שהקבוצה לא בשלה לנהל קמפיין כפול. אין לה סגל שמאפשר רוטציה או פריבילגיה "לוותר" על משחק ליגה מדי פעם וזה בא היטב לידי ביטוי. אז הייתה הופעה הירואית בבילבאו והפסד אכזרי 4:3 לליון, אבל את הפערים המקצועיים וחוסר הניסיון האירופי אפשר היה לראות כמעט בכל משחק. ומה שהיה קשה מול הרכבים משניים של בילבאו וליון או מול ספרטה פראג, היה יכול להיות כואב מול ולנסיה ובאיירן.

הליגה האירופית תפורה על תהליך הגדילה של קרית שמונה. הרי שרצקי, במהותו, הוא איש חינוך. אין לו כוונה (ובצדק) לשפוך עשרות מיליונים ולהפוך את הקריה לקבוצת גלאקטיקוס מפוצצת ברכש ונטולת זהות. הוא רוצה לתרום לקהילה, לגדל מחלקת נוער ולהישאר שפוי. הוא רוצה וצריך לגדול לאט. לבנות בסיס של קהל, להרגיל אותו להצלחות, לצמרת, לבסס את המועדון ככזה שמושך אליו גם ישראלים בכירים ויודע גם לשמור על הנכסים שלו. עד אז, כמאמר קלישאת הכדורגלנים, שיישאר צנוע.

***

עם קהל כזה יהיה על מה לדבר. אוהדי קרית שמונה בגמר הגביע (צילום: ברני ארדוב)

באיירן מינכן הפסידה פעמיים העונה בליגת האלופות. הפעם השנייה הייתה בגומלין מול ארסנל (2:0) בשמינית הגמר והראשונה הייתה במחזור השני של שלב הבתים, 3:1 מול באטה בוריסוב שהדיחה את קרית שמונה בשלב הפלייאוף. באטה בוריסוב היא כל מה שקרית שמונה לא. אלופה נצחית, קבוצה עם מסורת באירופה, קהל גדול והרבה יותר משאבים. וחוץ מזה, אתם באצת מדמיינים את באיירן של העונה חוטפת מהקריה ברמת גן?

מולר מול באטה. תארו לכם (צילום: רויטרס)

מה היה קורה אם...

מכבי תל אביב מפסידה ברמת השרון

ראובן עטר לא מפסיד במחזור הראשון

סדאייב וקאדייב לא מגיעים לבית"ר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully