תודו שלא חשבתם שזה ייקח כל כך הרבה זמן. אחרי סדרה לא ממש קשה נגד בוסטון והסירוב של הניקס להתרגש מכמעט איבוד יתרון של 3:0 במפגש ביניהן, הרגע הזה היה צריך להגיע. סיר הלחץ שרק מחכה להתפוצץ בניו יורק נמצא בנקודת הרתיחה שלו אחרי הנפילה ל-3:1 מול אינדיאנה, ואחרי שכבר התחילו לעוף ניצוצות, הפיצוץ קרוב מאוד.
ימים לא קלים עברו על הניקס בימים שבין משחקים 3 ו-4, כשכל המצקצקים הרימו את הראש והציפו את כל הבעיות של הניקס בסדרת חצי הגמר נגד אינדיאנה בפרט, ואת הבעיות של הקבוצה בכלל. ההפסד הלילה לאינדיאנה והפיגור 3:1 בסדרה רק העצים את כל הבעיות, ויש כל כך הרבה שגם אם זו תהיה כתבה של 3,000 מילים זו תהיה טיפה בים. כרמלו, השחקן שכל הקבוצה והמועדון נשענים עליו, מצוי בכושר קליעה לא טוב בלשון המעטה. אין טעם להכביר מילים, מי שעוקב אחרי הסדרה רואה זאת, רק נציין שכרמלו תורם מול הפייסרס 26 נקודות לעומת 28.7 בעונה הרגילה, והוא ירד מ-2.3 שלשות למשחק ב-6.2 ניסיונות ל-1.5 מ-4. אחוזי הקליעה שלו באופן כללי צנחו מ-44.9 בעונה הרגילה ל-40.8 בסדרה מול הפייסרס. אז נכון שהוא לוקח מול 1.6 ריבאונדים יותר מאשר בעונה הרגילה, אבל זו לא היכולת שמצפים ממלך הסלים במאני-טיים של העונה. הבעיה איתו ברורה, והיא יוצרת או מבליטה בעיות אחרות, לא פחות קריטיות, שגומרות את הניקס.
נתחיל בבעיה הגדולה ביותר של הניקס והיא כמובן ג'יי אר סמית'. בבוקר של גיים 1 עלתה ידיעה בפורום הגדול ביותר של אוהדי הקבוצה (UltimateKnicks שכבר הוזכר פה בעבר), שג'יי אר סמית' נצפה חוגג במועדון עד לשעה 4 לפנות בוקר, יום לפני המשחק הראשון בבית נגד הפייסרס (שבו ניו יורק הובסה). ג'יי אר מיהר לפרסם הצהרה בטוויטר שזה לא הוא, והוא כבר לא חוגג ובלה בלה בלה, והופ, אחרי כמה ימים מישהו מצא תמונה שלו במועדון חוגג עם ריהאנה ומתדלק אלכוהול כאילו הוא סטודנט בקולג' שמאבד את זה במסיבת אחווה, ולא כדורסלן מקצועי. אם אתה משקר, לפחות תוודא שהאליבי שלך לא כולל בילוי עם אחת הנשים המפורסמות ביותר בניו יורק ובעולם.
השבוע הקשה של סמית נמשך בספק מחלה במשחק 3 (אולי הנגאובר?) עם שלוש תצוגות מ-ז-ע-ז-ע-ו-ת שכללו 11 מ-42 מהשדה כולל 3 מ-16 מהשלוש. ג'ון סטארקס אמר עליו לפני כמה ימים ש"יש לו מנטליות של אחד שזורק ולא משנה כמה הוא מחטיא, כי הוא מאמין שהכדור הבא ייכנס. הוא חייב מנטליות כזאת". ניל בסט מ"ניוזדיי" תהה, מדוע ה-Sixth Man לא הופך ל- Sit Man. "בואו נהיה ברורים, אנחנו מדברים פה על ג'יי.אר. סמית, לא בריאנט או לברון". בהפסד במשחק 4, סמית רשם 7 מ-22 מהשדה וכרגע עומד על 18 מ-64 בסדרה. מ-ביך. גם ככה השאלות סביב בחירתו לשחקן השישי (משחק 33 וחצי דקות למשחק מהספסל, שחקן שישי אתה לא. אבל זו רק דעתי האישית) לא הפסיקו לעלות ברקע, עכשיו הוא רק נותן לכל המבקרים סיבות טובות. זה עוד לפני שהזכרנו את המרפק נגד בוסטון ואת המשחקים שבאו אחריו, כשסמית' ליטרלי לא רץ על המגרש ורק הולך בהפגנתיות. אם סמית' בונה על חוזה לעונה הבאה ולא בליגה הסינית, הוא חייב לשנות גישה, ומהר.
בעיה מספר שתיים וכזאת שעלולה לתפוח למימדי ענק ברגע שהעונה תסתיים: טייסון צ'נדלר, וכאן זה כבר סיפור מסובך. בצל בחירתו השבוע לחמישיית ההגנה של העונה, טייסון צ'נדלר ספג השבוע אש משולבת וצולבת. באחד הדיונים היותר סוערים ב- UltimateKnicks הועלתה השאלה האם לצ'נדלר בכלל יש מוטיבציה לזכות בטבעת עם ניו יורק. אחרי שנתיים שכללו את שחקן ההגנה של העונה, אליפות ומדליית זהב בלונדון, האם לצ'נדלר בכלל נשאר רעב לעוד? ביום שאחרי משחק 3 נגד אינדי העלה איאן ביגלי מ ESPN ניו יורק, בלוג שמטיל ספק בבריאותו של צ'נדלר לאחר שרוי היברט בייסקלי HIM OWNED בשלושת המשחקים הראשונים. הסנטר היחיד של הניקס (כן, היחיד) קלע עד כה בסדרה 8.2 נקודות והוריד 5.5 ריבאונדים בלבד למשחק. משחקן של 2.16 מטר אתה מצפה להרבה הרבה יותר.
צ'נדלר מצדו מתעקש שהוא בריא, אז כנראה שהבעיה במקום אחר. אולי שמה הוא רוי היברט, שפשוט דומיננטי יותר מול צ'נדלר עם 12.5 נקודות ו-10.7 ריבאונדים. ואם כל זה לא הספיק, צ'נדלר עוד התבטא אחרי משחק 3 ויצא נגד חבריו לקבוצה בטענה למשחק אנוכי. "אנחנו צריכים למסור יותר, כי אנחנו מפספסים זריקות טובות. המשחק צריך להוביל אותנו לשחקן שיזרוק זריקה טובה ולא שחקנים מסוימים". You dont say! אתה משחק עם מלו וג'יי אר, שני שחקנים שכל פעם שהם מוסרים מקבלים הארכת חוזה אוטומטית. מלו בתגובה: נפתור את זה בינינו. סאבטקסט: חדר ההלבשה יבער בקרוב מאוד.
בעיה שלישית ורביעית - שלשות וספסל. או אי קיומו של הספסל ואי קיומן של השלשות. כבר הזכרנו שלשום את חשיבותה של הקליעה משלוש בליגה ובעיקר את העולם החדש שניו יורק יצרה כשהיא קולעת את מספר השלשות הגבוה ביותר לעונה ואת מספר הניסיונות פר משחק. נגד אינדיאנה, קבוצה ההגנה השנייה בטיבה בליגה, אתה חייב לקלוע הרבה שלשות ובאחוזים טובים. המספרים של ניו יורק עד כה: ממוצע של 7 שלשות ב-22 ניסיונות למשחק. ככה זה לא יעבוד. הבעיה הרביעית קשורה ישירות לבעיה השלישית. על הספסל יושבים סטיב נובאק, כריס קופלנד וג'ייסון קיד, שלושה שחקנים ששווים ביחד לאורך העונה 4.4 שלשות למשחק. נגד אינדי? שלושתם ביחד (כן, ביחד) עומדים על 5 מ-12 לאורך כל הסדרה, כשנובאק וקופלנד בעיקר מתייבשים על הספסל.
לפני שבועיים בערך קיבלה הקבוצה עוד בשורה משמחת: הג'נרל מנג'ר, גלן גרונוולד הגיע לשלושת המועמדים הסופיים לתואר ה-GM של השנה. הוא הפתיע העונה עם טרייד מוצלח מאוד על ריימונד פלטון, הביא את פבלו פריג'יוני (רוקי בן 35) קיד וקופלנד, צירף את קניון מרטין לפני הפלייאוף, שהתגלה כהפתעה משמחת, ואם ראשיד לא נפצע ו\או אמארה לא היה עשוי מפלסטיק מכופף הם היו כוח משמעותי. כשמה שמעניין זה רק מבחן התוצאה, והאם הניקס יצליחו להגיע לפחות לגמר המזרח, הנפילה בסדרה מול אינדיאנה מעלה את השאלה האם הקבוצה שוב הולכת לבנייה מחדש בהנחה שתסיים את הסדרה הזאת בבית? כל זאת ועוד בפגרה הבאה על אוהדי הניקס לרעה.
את כל הבעיות האלה המאמן מייק וודסון מתקשה לפתור. "אני לא יכול לאבד תקווה", אמר הקואץ' אחרי ההפסד הלילה, "נלך הביתה, נטפל בעניינים שלנו ונחזור לפה כדי לנסות לכפות משחק שביעי". רק שמונה קבוצות בהיסטוריה חזרו מפיגור 3:1 ולא נראה בינתיים שניו יורק הנוכחית תהיה התשיעית. ברור שיש פה גם עניין מנטלי והניקס, על שלל בעיותיהם המקצועיות, לא מצליחים לשחק כקבוצה ולהעלות את רמת המשחק נוכח הקשיים. בניו יורק טיימס עקצו אחרי ההפסד הלילה עם Bigger Knicks Fall Just as Hard, ובניו יורק פוסט נכתב שהניקס נפלו לבור שממנו מעולם לא נחלצו, כשהוכתרת היא really un-4-tunate (משחק על "ממש מצער", אחרי ארבעה משחקים). בסיר הלחץ של ניו יורק לא יהיה משעמם לרגע, ובינתיים כולם כבר משחיזים את הסכינים.