"הוא משחק כאילו ילד בן 10 שולט בו בפלייסטיישן", התלוצץ גארי נוויל על חשבון דויד לואיז לפני שנה וחצי. היה זה אחרי ההפסד הביתי של צ'לסי לליברפול, בו ביצע הבלם הברזילאי מספר שגיאות, שהצטרפו לרצף של משחקים לא מחמיאים. על הכישרון הטבעי של דויד לואיז איש מעולם לא ערער, אך החושים הטקטיים שלו הועמדו בספק, התיקולים בתזמון בעייתי גרמו לפנדלים, והביקורת גברה. לעתים נדמה היה כי כאשר הוא נמצא על המגרש הכל רעוע יותר, כאילו טעות קריטית יכולה לקרות בכל רגע ולהרוס לכחולים את המשחק.
אז נכון, מגן מנצ'סטר יונייטד, שהפך לפרשן מצליח מאוד ברשת סקאי, הלך קצת רחוק מדי. הוא כבר התנצל מאז על האמירה הצינית. אבל אנדרה וילאש בואש, אז מאמן צ'לסי, יצא מכליו למשמע הדברים. "זו גישה מטומטמת", אמר הפורטוגלי, ואסר על הקרנת פרשנותו של נוויל במתחם האימונים במערב לונדון. דויד לואיז נקט בגישה שונה. הוא אמנם לא הסתיר שהבדיחה פגעה בו מעט, אבל לקח אותה באור חיובי. לפני גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן, כאשר נשאל על משימת השמירה על מריו גומז, חייך הברזילאי: "כבר שיחקתי מולו בעבר. בפלייסטיישן".
הבדרן האולטימטיבי
כזה הוא דויד לואיז, לוקח את עצמו ואת הכדורגל בקלות, תמיד זה שיעלה את מצב הרוח בחדר ההלבשה ויגרום לכולם לצחוק, הבדרן האולטימטיבי. כמו ברזילאי טיפוסי, גם הוא נהנה מהחיים ורוצה שכולם סביבו ייהנו יחד איתו. כך הוא נהג בבנפיקה, כאשר התפרסם בלא מעט תעלולים משעשעים מחוץ למגרש. יום אחד הוא החליט למתוח את אנחל די מריה, חברו לקבוצה דאז, וארגן מופע שלם בו השופט עצר אותו על כך שדרס לכאורה אישה ותקף עובר אורח שחיבל במכוניתו והתגרה בו.
הוא נחת בסטמפורד ברידג' בינואר 2011 מבלי לדעת מילה באנגלית, ומיד עשה בזה שימוש מקורי, כאשר הנהן בראשו ועשה פרצופים למשמע דבריהם של פרננדו טורס ופרנק למפארד בראיון עיתונאי, כאילו הוא מבין הכל:
מיד לאחר מכן הגיע החיקוי מאחורי גבה של המגישה בערוץ הטלוויזיה הרשמי של המועדון שהפך באופן מיידי לקאלט:
האוהדים התחברו אליו, וגם על המגרש הוא לא אכזב אותם הרי לא כל שחקן רכש זוכה לכבוש את שער הבכורה במועדון בניצחון על מנצ'סטר יונייטד ואת שערו השני בניצחון על מנצ'סטר סיטי. הבדיחות ממשיכות ללא הפסקה, וגם תוך כדי מייצר דויד לואיז סיטואציות קומיות. קחו, למשל, את השבוע שעבר, כאשר האזין במשחק מול טוטנהאם להנחיות שהעביר וילאש בואש ללואיס הולטבי. הגרמני קיבל את זה בחיוך רחב.
"קורא את נפשם של חברים"
השפעתו החברתית הייתה גדולה כבר מהחודשים הראשונים, והיא הולכת וגוברת עם כל חודש שחולף. כעת כבר מסומן דויד לואיז כקפטן העתידי של הכחולים, אחרי שהאריך בתחילת העונה את חוזהו במועדון בחמש שנים, והוא בהחלט מוכן לאתגר. "יש לי אישיות של מנהיג. הייתי קפטן בנפיקה בגיל 21. יש לי כתפיים רחבות, ואני תמיד מוכן לקחת על עצמי אחריות נוספת. אני נהנה מזה ומחפש את זה", הוא מכריז בפה מלא, ומסביר: "אדן הזאר הוא שחקן מדהים, אבל זקוק תמיכה. ראמירס הוא בחור ביישן מטבעו. אני צריך לעזור להם".
בראיון ל"איבנינג סטנדרד" לפני מספר חודשים הוא זרק משפטים שיכולים להוות ביקורת מרומזת על ג'ון טרי, האיש שעונד את סרט הקפטן בקבוצתו כיום. "צריך להבין את השחקנים האחרים. אני משתדל לקרוא את נפשם של החברים שלי, כדי להבין איך אפשר לצחוק איתם ולגעת לבם בלב. יש שחקנים שמגלים מנהיגות על המגרש, אבל לא כולם מסוגלים להבין את האחרים. אני מנסה לעשות את זה". חלק מאוהדי צ'לסי עשויים לחלוק על הקביעה הזו, אבל ברור לחלוטין כי אם התפקיד יעבור מג'ון טרי לדויד לואיז, הדבר יוכל לשפר משמעותית את התדמית של צ'לסי בקרב הקהל הניטרלי. ככל שמכירים יותר את דויד לואיז, כך מעריכים אותו יותר. כך, למשל, הוא הזמין מחקר לבדיקת זיהום האוויר שהוא מייצר במהלך חייו, כולל טיסות למולדתו, ומשתדל לפעול לצמצומו. לכו תמצאו עוד כדורגלנים כאלה.
סיידשו בוב או הברבור הגוסס?
זה לא שעל המגרש הכל תמיד ורוד. התיקולים עדיין נוטים להיות פראיים, והמרפקים של הברזילאי עפים לעתים תכופות לכיוונים לא נכונים, כמו למשל במפגש הגביע מול ברנטפורד, בו דימם חלוץ היריבה ג'ייק ריבס מחבטה שספג. לזכותו של דויד לואיז ייאמר שהוא ניגש לחדר ההלבשה של ברנטפורד אחרי שריקת הסיום, שאל לשלומו של ריבס, התנצל בפניו והעניק לו את חולצתו. "זה לא היה מכוון. רק רציתי להיות כמה שיותר חזק ונחוש", הסביר האיש, שלאחר מכן קיבל את ההתנצלות של קון אגוארו על העבירה החמורה נגדו בחצי גמר הגביע לפני חודש.
בתקופה האחרונה נדמה שדויד לואיז חייב לככב בכותרות על בסיס שבועי. כך עשה גם לפני שבועיים בניצחון באולד טראפורד, כאשר צולם מחייך בעודו שוכב על הדשא אחרי העבירה של רפאל שגרמה למגן מנצ'סטר יונייטד לקבל כרטיס אדום. אלכס פרגוסון כינה אותו "הברבור הגוסס", וההשוואות לקריצה המפורסמת של סרחיו בוסקטס בחצי גמר ליגת האלופות מול אינטר לפני שלוש שנים לא איחרו להגיע. בצ'לסי ניסו להסביר כי מדובר בתגובה של דויד לואיז לקריאות ששמע מיציעי השדים האדומים ששעשעו אותו. הברזילאי כבר רגיל שכולם עושים צחוק מהשיער שלו ומציירים אותו כ"סיידשו בוב", הדמות מ"הסימפסונס". במידה שתהיתם מתי גידל את הרעמה, מסביר הברזילאי שעשה זאת בתקופה הפורטוגלית שלו, ועשה זאת כדי לחמם את אוזניו בחודשי החורף הקרים.
בעקבות רייקארד ודסאי
הראשון שיצא להגנת חניכו היה המאמן רפא בניטס. "הוא חייך כי האוהדים הקניטו אותו", הצהיר הספרדי, ובאותה נשימה קבע: "דויד לואיז הוא ללא ספק אחד השחקנים הטובים ביותר בפרמיירליג, במרחק קילומטרים מרבים מאוד אחרים". הוא לא אומר זאת לחינם, וכאשר יסכמו בדיעבד את הקדנציה הקצרה של בניטס בסטמפורד ברידג', סביר להניח שההישג הגדול ביותר שלו יהיה, בראייה לאחור, ההסטה של דויד לואיז לקישור. ההצלחה המסחררת הזו אפילו מזכירה את שינוי התפקוד הדומה שעברו בזמנו שני כוכבי מילאן, פרנק רייקארד אצל אריגו סאקי ומרסל דסאי אצל פאביו קאפלו.
ההרפתקה הזו לא לגמרי חדשה לברזילאי, ששיחק בנעוריו כפליימייקר וכחלוץ. בקבוצות הבוגרות הוא תופקד עד העונה רק במרכז ההגנה או כמגן שמאלי, אבל בגביע העולם לקבוצות בדצמבר ניסה בניטס לראשונה את דויד לואיז בקישור האחורי, וקיבל תצוגה מופלאה. במשחקו הראשון בעמדה זו, נגד מונטריי המקסיקנית, הכוכב לא רק החזיק את החלק הדפנסיבי על כתפיו, אלא הצטיין בהצטרפות להתקפות וקינח עם מסירת עומק גאונית לאדן הזאר שהעמידה את הבלגי מול השוער. עוד לפני שנה, כאשר עשה לעתים שטויות בעורף, נשאל דויד לואיז לא פעם אם הוא לא מרגיש "קשר מתוסכל שנאלץ לשחק בהגנה". הוא השיב תמיד בשלילה, אך הניסיון החדש הדגיש את איכויותיו הרבות.
מלטש את טכניקת הבעיטה
בזכות בניטס יש כיום לצ'לסי שחקן רב גוני במיוחד. הביצועים שלו בעורף השתפרו בהחלט, כפי שתעיד בין היתר ההופעה מול גומז בגמר ליגת האלופות, בהיעדרם של ג'ון טרי וברניסלב איבאנוביץ' המושעים. "במועדון כמו צ'לסי, כל טעות עולה מיד לכותרות, ולכן צריך לעבוד קשה מאוד כדי להימנע מהן", הוא הסביר. זה מצליח עם הזמן, אבל דווקא כקשר אחורי, כאשר החשש המתמיד משגיאה לא מרחף מעליו, עושה דויד לואיז עבודה טובה אפילו יותר. וכך הוא גם מתפנה לכיבושים מרהיבים. בחצי גמר הליגה האירופית נגד באזל, הרשית הברזילאי בשני המפגשים, והשער הכביר בסטמפורד ברידג' היה אחד היפים של החודש בכל רחבי תבל.
זה לא מפתיע. טכניקת הבעיטה המשובחת של הברזילאי זוכה להשוואות לדידייה דרוגבה, והכדורים הנייחים שלו מוצאים בדרך כלל את המסגרת. "לו רק הייתם רואים כמה הוא משקיע על בעיטות באימונים", התפייט למפארד אחרי השער ב-0:8 על אסטון וילה בדצמבר. קשה למצוא שחקן צ'לסי שלא משבח את החבר המתולתל. פרננדו טורס, למשל, יצא מגדרו אחרי המשחקים מול באזל וקבע: "הוא היה אדיר. בלעדיו לא היינו מגיעים לגמר". דויד לואיז, מצדו, מרבה לשבח את חבריו, ואחרי שלמפארד הפך השבוע לשיאן הכיבושים של צ'לסי בכל הזמנים, אמר: "הוא תמיד היה הגיבור שלי. יש לי מזל לשחק לצד שחקנים גדולים בצ'לסי. בצעירותי, ראיתי אותם רק בפלייסטיישן". כן, שוב מוטיב הפלייסטיישן חוזר.
המחיר היה שווה?
הערב יפגוש דויד לואיז את חבריו לשעבר בבנפיקה המועדון שגילה אותו בקבוצתו הברזילאית הצנועה ויטוריה ב-2007. בשורות הנשרים הוא הפך לכוכב, וגם התחבר מאוד לאוהדים בליסבון שעדיין שומרים לו פינה חמה בלב. זה לא יהיה קל מבחינתו להעציב אותם, אבל הרצון לזכות בגביע אירופי שני ברציפות חזק מסנטימנטים.
ויש לברזילאי משימה חשובה נוספת. כאשר החתימה אותו צ'לסי לפני שנתיים וחצי, היא שילמה 25 מיליון יורו והוסיפה לעסקה את הקשר נמאניה מאטיץ', שלא הוערך כראוי בסטמפורד ברידג'. מאז הפך הסרבי לכוכב על בליגה הפורטוגלית, והוא מבוקש בקבוצות פאר רבות, כולל מנצ'סטר יונייטד. אז דויד לואיז אמנם עושה חיים מטורפים בלונדון, אך האם רומן אברמוביץ' בכל זאת עשה עסקה לא ממש משתלמת? תשובה חלקית מאוד נקבל הערב בקרב חזיתי בין הבדרן הבלתי נלאה לשחקן האירופי היחיד בהרכב בנפיקה.
