"גם אם יש כעס מיידי, בטווח הארוך הציבור מבין את חשיבות הצעדים" (יאיר לפיד, מאי 2013)
בעולם הכלכלה מאמינים בביטוי "בטווח הארוך". שים את הכסף שלך בתכנית חיסכון כדי שבעוד חמש שנים תקבל בוכטה; תשקיע במניות של חברות שיום אחד יבצעו אקזיט שיאפשר לך חופשה נחמדה באלסקה; וכמובן, תקבל עכשיו קיצוצים ומסים, כי תאמין לי גבר, זה רק יועיל לך. לא היום ולא מחר, אולי גם לא בעוד שמונה שנים. מתישהו, בטווח הארוך.
הניסיון מראה ש"בטווח הארוך" הוא מושג ערטילאי חסר ממד זמן משמעותי, שנע בין אמירה מנחמת לעלבון לאינטליגנציה. הרי למשפחה שלא יכולה לגמור את החודש אין זמן לחכות למניה שתתפוצץ או להבטחות של שר האוצר שפעם יהיו כאן ימים יפים.
דיוויד מויס חתם השבוע לשש שנים במנצ'סטר יונייטד. שש שנים לתפקיד בעל סיכויי ההצלחה הנמוכים ביותר כיום בעולם הכדורגל. הלא אם מויס יביא תארים יגידו שזה קרה בזכות הזרעים שנבטו מתקופת פרגוסון. אם ייכשל, ויש סיכוי לא מבוטל שייכשל, האחריות תהיה עליו. הוא בכל מקרה לא יכול להיכנס לנעליים הגדולות של הסקוטי הקודם באולד טראפורד. אלא שביונייטד זוכרים איך פעם פרגי כמעט פוטר ורק זכייה בגביע הצילה לו את המשרה ליותר מעשרים שנים. כמה אנשים מאמינים שם שמויס, שבעצמו סגר יותר מעשור על הקווים באברטון, ישחזר את ההצלחה הזו? סביר שלא רבים. אבל אם יש מקום שבו מבינים יותר מכל מועדון אחר באירופה מהי חשיבותו של שידוך רב שנתי, זה המקום. כמעט 27 שנים בתפקיד הן הוכחה מספיק טובה לכך שיש מקרים נדירים שבהם "הטווח הארוך" הוא יותר מסתם תקווה שקרית.
במקום אחר על הגלובוס פורסם השבוע ראיון עם אוסקר גרסיה. כל מי שהצליח לקרוא את הסאב טקסט בדבריו של גרסיה ל"אל מונדו דפורטיבו" הספרדי הבין שיש בו הכול מלבד חשיבה לטווח הארוך. שהמאמן מתכוון לעזוב מיד לאחר שיסתיים חוזהו במכבי תל אביב, אולי אפילו הרבה לפני כן. "לא רציתי להיות לא הגון ולעזוב אחרי ארבעה חודשים", אמר על ההצעה שקיבל מבלגיה בנובמבר, "נותרו עוד שני משחקים לסוף העונה, אחר כך נשב לדבר. הצעות? דברים תמיד צצים כשאתה אלוף", השיב לשאלה אחרת בנוגע לעתידו.
גרסיה לא יהיה פרגוסון או מויס, לפחות לא במכבי תל אביב. ייאמר לזכותו שהוא אדם עם יושרה פנימית. הוא מעולם לא הכחיש, בעצם, את עובדת היות מכבי תל אביב קרש קפיצה לבמות הגדולות יותר של אירופה. לו הייתה ההצעה מברוז' מגיעה עכשיו, סביר להניח שהיה לוקח אותה בלי למצמץ. ובכל זאת, האליפות יצרה אצלו דילמה, במיוחד אם יישאר נאמן להבטחתו ש"אם אני מתחיל עונה בקבוצה אני גם מסיים אותה שם". הצהובים יכולים להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות, ואם זה יקרה ההצעות כבר יתחילו להגיע גם מקבוצות טובות יותר מהמועדון הבלגי. הדחה מוקדמת, לעומת זאת, עלולה לכווץ את הציפיות ממנו ולתקוע לו את הקריירה.
אבל אין להאשים את גרסיה, משום שלמטבע הזה יש גם צד שני. בהנחה היפותטית שהמאמן בעצמו היה מתנה הישארות בקרית שלום בחוזה לשש שנים, האם מכבי תל אביב הייתה מעניקה לו אותו? סביר להניח שלא, בארץ לא חותמים על התחייבויות כאלה. בעשרים השנים האחרונות היו בליגת העל רק שני מאמנים שהשלימו חמש שנים רצופות ומעלה באותה קבוצה: גיורא שפיגל במכבי חיפה וגיא לוזון במכבי פתח תקווה (יוסי מזרחי לא נכנס לאותה קטגוריה, הוא עזב את אשדוד לתקופה קצרה). במכבי תל אביב למדו כבר שכדורגל ישראלי הוא עסק דינמי מדי, גם עבור מאמנים מוכחים שהביאו אליפות. תראו כמה לבטים היו לבאר שבע לפני שנתנה לאלישע לוי חוזה לעונה נוספת.
בכדורגל הישראלי כמעט אף אחד, מאמנים, שחקנים והנהלות, לא מאמין במנטרה של "הטווח הארוך". אלא שבניגוד לעולם הכלכלי עתיר מסכי העשן והמניפולציות, כאן דווקא מדובר בחיסרון רציני.
קל לזלזל בניצחון של מכבי חיפה בקרית שמונה, להגיד שהוא הושג עם הרכב שני בגארבג' טיים ושאין חשיבות למשחק באווירת גביע הטוטו. אלא שצריך לזכור שהירוקים לא ניצחו שישה משחקים, מאז מפגש הליגה הקודם בין הקבוצות, כולל העימות ביניהן בגביע. אפשר לומר, אם כן, שקרית שמונה סוגרת מעגל קטן עבור אריק בנאדו ושחקניו.
משמעותו של המעגל הזה אינה סמלית בלבד. עם התוצאה הזו מכבי חיפה הבטיחה את המקום השני ויותר מכך, הגדילה את הסיכוי לסיים את העונה בטעם טוב, לצרוב שוב בתודעה את מה שכמעט נשכח בחודש האחרון שבמחזור התשיעי, אחריו קיבל בנאדו את הקבוצה, היא ניצבה סמוך לקו האדום. יתרה מזאת, בהרבה מקרים עונה נפתחת מהמקום שבו העונה הקודמת הסתיימה. כשחושבים על השקט הנפשי שמרוויחה מכבי חיפה מסיום מוצלח וממעבר שקט להכנות לעונה הבאה, אפשר גם להבין כמה חשוב יהיה לנצח את הפועל תל אביב במחזור הסיום.
עוד שתי קטנות
1. קל היה לחוש בטעמן החמצמץ של חגיגות הזכייה בגביע של הפועל רמת גן. הרגשה מוזרה לרדת ליגה עם תואר, השמחה לא מושלמת וגם העצב לא. במיוחד אמורים הדברים לגבי אלי כהן, לו יש אחריות גדולה לירידה. כהן אמנם הגיע באמצע העונה, אבל היו לו את כל הכלים להשאיר את הקבוצה, מה גם שמחליפים אחרים כמו מרקו בלבול ויובל נעים עמדו במשימה כשלרשותם היה פחות זמן. ובכל זאת, כהן ראוי לאשראי גדול יותר מזה שקיבל עד כה בליגת העל. לא עוד קבוצות שתלויות על בלימה כמו הפועל עכו, הפועל רעננה או רמת גן, אלא מועדונים יציבים שמחכים למאמן שייקח אותם צעד קדימה. מכבי פתח תקווה ומ.ס. אשדוד יכולות להיות התחלה טובה.
2. כמו במגרש, גם לצ'רלטון הגיעה עונת המלפפונים שמאפשרת לה בשבועות האחרונים לתת הזדמנויות ללירן שכנר על תקן "השדר המחליף". סביר להניח שלו היה המשחק בין מכבי חיפה לקרית שמונה קובע, רמי וייץ או מאיר איינשטיין היו משובצים אליו. האמת היא שהגיע הזמן שבערוץ ישקלו לקדם את שכנר, שכבר שנים עושה עבודה טובה במשחקי הפרמייר ליג, לעמדה של שדר קבע, אפילו ברוטציה. הוא עדיין לא בליגה של הגדולים, אבל נמצא בגרף התקדמות קבוע שמצדיק אשראי גדול יותר.
בין השורות
מאמן מכבי חיפה אריק בנאדו אחרי ה-1:2 בקרית שמונה: "מכבי חיפה תדע להיפרד מניר דוידוביץ' בצורה הכי מכובדת שיש".
רוצה לומר: וכשזה יקרה כבר, אני אהיה הכי מאושר שיש.
מאמן עירוני קרית שמונה ברק בכר: "ראיתי דברים טובים במשחק היום, הייתי מרוצה מסולארי".
רוצה לומר: ראיתי דברים טובים בעיקר במשחק שהורדתי במכשיר הסלולארי.
גורם בהפועל באר שבע: "אם אליניב ברדה יגיע, אין לי ספק שנמכור הרבה מנויים".
רוצה לומר: ועד שברדה יגיע אין לי ספק שנמכור הרבה אשליות.
אלי טביב ל"רדיו ירושלים": "כשמסתכלים על המצב של בית"ר רואים שהוא גרוע מאוד".
רוצה לומר: בגלל זה בית"ר פונה אלי, מומחה בניהול משברים.
מאמן עירוני ניר רמת השרון בני טבק אחרי ה-2:1 לבני יהודה: "אני שומע על דברים שלא צריכים להיות, לא רוצה להישאר ברמת השרון".
רוצה לומר: וזה, כידוע, מאוד מפתיע שרמת השרון מתנהלת בצורה לא תקינה.
לא ייאמן ש...
היו לנו שני משחקים בשבת, עוד אחד יתקיים ביום שני וזהו, נגמר המחזור. הודעה למר לוזון מהשנה הבאה דאג בבקשה שמשחקי הצמרת והתחתית יסתיימו באותו שבוע. ככה הרבה יותר כיף.
פדרו גלבאן עוזב אותנו.
דווקא בשנים כלכליות רזות של הכדורסל היווני אולימפיאקוס מגיעה לגמר אירופי שני ברציפות.