פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "מוריניו מוולנסיה" מגיע לליגה הבכירה: על חזרתה של אלצ'ה

        האצטדיון שלה נבנה לפי סנטיאגו ברנבאו, די סטפאנו וקובאלה אימנו אותה, עכשיו היא עושה קאמבק. קבלו את אלצ'ה, קבוצה ספוגה בהיסטוריה, שחוזרת לליגה הבכירה בספרד בהדרכת העתק של "המיוחד"

        אלפרדו די סטפאנו עורר השבוע סערה כשהודיע על חתונתו הקרובה עם מזכירתו בת ה-36. הארוסה עוד לא נולדה כאשר החץ הבלונדיני התנסה לראשונה בחייו באימון. אחרי שסיים את קריירת המשחק בגיל 40, הגיע די סטפאנו מכל המקומות דווקא לאלצ'ה, ובילה בה עונה אחת, לפני שעבר לאתגרים גדולים יותר. אוהדי אלצ'ה הוותיקים שומרים את הזיכרונות האלה עמוק בלבם. אחד הכדורגלנים המשפיעים ביותר בתולדות המשחק עבד פעם בקבוצתם. האם ייתכן שיזכו שוב להתפאר בדמות בסדר גודל כזה? סביר שלא, אבל לפחות הם עשויים לקבל באצטדיונם את הקבוצות הגדולות בספרד על תקן אורחים. אלצ'ה מובילה בפער ניכר את הליגה השנייה ונראית בדרך הבטוחה לשוב לליגה הספרדית הבכירה אחרי היעדרות בת 24 שנים.

        אצטדיון קבוצת אלצ'ה (צילום מסך)
        ידע ימים יפים. מנואל מרטינס ואלרו, ההעתק של הברנבאו (מתוך דף הפייסבוק של אלצ'ה)

        אהבתו של ברנבאו

        אם אתם תוהים כיצד בחר די סטפאנו במועדון כה צנוע כדי להתחיל את דרכו כמאמן, הרי שיש צורך בהסבר היסטורי וגיאוגרפי קטן. סנטיאגו ברנבאו, הנשיא המיתולוגי של ריאל, נולד לא הרחק מאלצ'ה, נותר מחובר לאזור במשך כל חייו, ואת שנותיו האחרונות בילה בעיירת הדייגים סנטה פולה, הסמוכה מאוד לעיר. הוא נהג לשוט ביאכטה, ואפילו תרם מינסיונו לניהול מועדון כדורגל זעיר בכפר. גם אחרי מותו הכפר זוכר אותו היטב. אם אתם מזדמנים לשם, תוכלו לטייל ברחוב סנטיאגו ברנבאו ולהשתזף בחוף ברנבאו. האיש החזק בכדורגל הספרדי אהב תמיד את אלצ'ה, והוא זה שקישר בין המועדון לדי סטפאנו תוך שהוא משכנע את הארגנטיני להדרים למחוזו.

        זה לא הדבר היחיד שעשה ברנבאו עבור אלצ'ה. אצטדיונה של הקבוצה, מנואל מרטינס ואלרו, נבנה באמצע שנות ה-70 על סמך הפרויקט של אצטדיון סנטיאגו ברנבאו – הוא הגרסה המוקטנת של היכל הכדורגל מהבירה. האצטדיון נחשב לאחד החדישים במדינה בשנותיו הראשונות, ולכן נבחר לארח את המשחקים בגביע העולם ב-1982, ואף חווה את התבוסה הגדולה ביותר בתולדות המונדיאל, 1:10 של הונגריה על אל סלבאדור.

        לעיר אלצ'ה קשרים הדוקים עם מדריד לאורך ההיסטוריה, והקבוצה לבשה בראשית ימיה את החולצות הלבנות שמזכירות את ריאל. אי שם ב-1927 החליט המאמן הצ'כי אנטון פיבבר להוסיף פס ירוק על החזה, והוא תמיד נשאר שם. ירוק הוא הצבע שמזוהה יותר מכל עם אלצ'ה, הידועה בדקלים שלה, מעין נווה מדבר.

        אוהדי אלצ'ה מחוץ לאצטדיון (צילום מסך)
        חוזרים לעצמם. אוהדי אלצ'ה מסתערים על הקופות (מתוך דף הפייסבוק של אלצ'ה)

        הקשר הקטלוני

        למרות זאת, גם לגיבוריה הגדולים של ברצלונה יש חלק לא מבוטל בהתפתחותה של אלצ'ה. ססאר, מלך שערי בלאוגרנה בכל הזמנים עד להופעתו של ליאו מסי, נדד לקבוצה בשלהי הקריירה, והעלה אותה מהליגה השלישית לראשונה. בעונה ההיסטורית ההיא בליגה הבכירה, ב-1959/60, הוא מונה למאמן-שחקן, וכך רשום שמו באותיות זהב בתולדות המועדון. במשך שני עשורים בילתה אלצ'ה בליגה הבכירה. היא סיימה במקום החמישי ב-1964, העפילה לגמר הגביע ב-1969, והייתה אהודה מאוד בכל רחבי המדינה – מועדון צנוע וידידותי, ללא יומרות מיוחדות ועם אווירה נהדרת. עבור רבים היא הפכה ל"קבוצה השנייה". שני עשורים היא בילתה כמעט ללא הפסקה בטופ, אבל אז הגיעה הקריסה. בשנות ה-80 היא כבר שיחקה בעיקר בליגה השנייה, והסתפקה בשתי עליות שלוו מיד בשתי ירידות. בעונת 1988/89 היא טעמה בפעם האחרונה את טעם הליגה הבכירה, ומאמנה היה לדיסלאו קובאלה האגדי. לפיכך, נמצאים שני אלילי בלאוגרנה בקצותיה של הרפתקת אלצ'ה.

        הפספוס לפני שנתיים

        מאז נעלמה הקבוצה במעמקים לרבע מאה, ומעטים זכרו אותה. רק באלצ'ה עצמה המשיכו האוהדים הנאמנים להגיע לאצטדיון ולשמור על תקווה. לפני שנתיים הם היו קרובים מאוד להגשמת החלום, כאשר הקבוצה דהרה באופן מפתיע בצמרת, סיימה את העונה במקום הרביעי והעפילה לפלייאוף, אשר מתקיים בספרד בדומה לאנגליה. יש רק הבדל אחד חשוב – בספרד הגמר נערך במפגשים כפולים. אחרי תיקו 0:0 בגרנאדה, נדחסו 39 אלף צופים לאצטדיון מרטינס ואלרו כדי לחזות בעלייה. השופט פסל לאלצ'ה שער חוקי, האורחת הובילה במחצית, אבל בדקה ה-82 השווה ג'ורדי צ'ומטרה, והלחץ העצום הסתיים בהחמצה מזעזעת בזמן פציעות. הכדור עבר סנטימטרים ליד החיבורים. קרוב יותר זה לא יכול היה להיות, גרנאדה ניצחה בשערי חוץ. "במשך 20 דקות, אף אחד לא עזב את היציעים. כולם עמדו, בכו והריעו לשחקנים", נזכר גבריאל פאדייה, אוהד שרוף של אלצ'ה, בטרגדיה הספורטיבית.

        גם את העונה שעברה פתחה אלצ'ה נהדר, ואף הובילה את הטבלה, אבל אז פרץ ריב קשה בין המאמן חוסה בורדאלאס להנהלה, והוא עזב בטריקת דלת בחג המולד. הקריסה לא איחרה לבוא. האווירה בחדר ההלבשה נהרסה, הרוח נעלמה, והקבוצה התדרדרה למרכז הטבלה. נדמה היה כי זמנה הקצר בצמרת תם, אבל להחלטה על המאמן החדש בקיץ האחרון הייתה השפעה עצומה על המשך דרכה. אחרי התלבטויות ארוכות נבחר לתפקיד פראן אסקריבה.

        צפו במפגש של אלצ'ה מול גרנאדה

        התאום של מוריניו מגיע

        לא שמעתם עליו? טוב, אפילו בספרד הוא היה אלמוני יחסית. אסקריבה ויתר בזמנו על כישרונו בג'ודו לטובת קריירה בכדורגל, וניסה ללא הצלחה לפלס את דרכו בקבוצות הזוטרות של ולנסיה. בתקופה זו הוא אף עבד לפרנסתו כפקיד בבית המשפט, ודבר לא ניבא לו עתיד מזהיר בכדורגל. ואולם, לאחר שתלה את הנעליים, עבר הצעיר לצוות האימון בקבוצת הילדים של ולנסיה, שם צד את עיניו של קיקה סאנצ'ס פלורס, מגן עבר במועדון. אסקריבה חבר למאמן המבטיח ב-2004, והיה עוזרו בכל קבוצותיו באירופה. השניים הצליחו בחטאפה, עברו לוולנסיה, המשיכו לבנפיקה, והתקדמו לאתלטיקו מדריד, שם זכו בליגה האירופית ב-2010. כעבור שנה, כאשר עזב סאנצ'ס פלורס את הקולצ'ונרוס, שקלו בהנהלה לקדם את אסקריבה, אבל החליטו בשלילה. ואז, אחרי שנה ללא עבודה, הגיע ההצעה מאלצ'ה. בגיל 46 הוא זכה סוף סוף להזדמנות להוכיח את עצמו כמאמן ראשי.

        את הצ'אנס הזה הוא לקח בשתי הידיים. את העונה פתחה אלצ'ה עם תשעה ניצחונות ותיקו בעשרה משחקים, ואת מקומה בפסגה לא שמטה אפילו לרגע. עד העונה הכירו העיתונאים בספרד את אסקריבה בעיקר בזכות דמיונו החיצוני המופלא לז'וזה מוריניו. הרבה בדיחות נאמרו על כך, והספרדי תמיד הגיב בחיוך לכינוי "מוריניו מוולנסיה". אלא שעכשיו יש שמעזים לעשות השוואה לא רק מבחינת מראה. אלצ'ה דוגלת בכדורגל מאורגן, ויציאה מתוזמנת להפליא להתקפות מתפרצות היא הנשק הקטלני ביותר שלה. אסקריבה יצר קשר חזק מאוד עם השחקנים, שיקם באופן מדהים את האווירה בחדר ההלבשה, וחניכיו נלחמים עבורו בכל דקה. "אני תמיד אומר לשחקנים – תתאמנו ותשחקו בידיעה ברורה שהמשחק הבא יהיה הטוב ביותר והחשוב ביותר עבורכם", מספר אסקריבה.

        פראן אסקריבה מאמן אלצ'ה (צילום מסך , פייסבוק)
        לא סתם דומה למוריניו. אסקריבה (מתוך דף הפייסבוק של אלצ'ה)

        לא מתלוננים על שיפוט

        השקט התעשייתי הזה שונה ב-180 מעלות מדרכו של מוריניו שאוהב למשוך אש, ובריאל גם לא הצליח יתר על המידה ביחסיו עם שחקנים רבים. לעומתו, אסקריבה שומר על פרופיל נמוך כלפי חוץ, ואת הקשר עם האוהדים שומר בבלוג מפורט ועשיר. "הוא מעולם לא ביקר את השופטים, גם אחרי טעויות גסות", אומר עיתונאי מקומי. הוא לא אמר מילה אפילו אחרי ששער הניצחון המרהיב של קורו לרשת לאס פלמאס נפסל בטענת נבדל שגויה.

        קורו, אגב, הוא הכוכב הידוע ביותר של הקבוצה. החלוץ הוותיק, שהשאיר את אספניול בליגה בשנייה האחרונה של עונת 2005/06, הפציץ העונה 11 שערים. חבריו ידועים עוד פחות ממנו, ואת שמותיהם של אצ'ייטה ואלברטו ריברה תכירו אולי בעונה הבאה. ואולם, אף אחד לא יכול להתחרות במשחק הקבוצתי שלהם. 22 שערים ספג השוער מאנו הררה ב-37 משחקים. כל יתר הקבוצות, פרט לוויאריאל, הוציאו כמות כפולה ויותר של כדורים מהרשת!

        צפו: הגולאסו של קורו שנפסל

        אלפים ברחובות

        בחודשיים האחרונים, אחרי שנראתה בלתי ניתנת לעצירה, נקלעה הקבוצה של אסקריבה למשברון, וניצחה רק פעמיים בשמונה משחקים. היתרון החל להימחק בקצב מדאיג, וביום ראשון האחרון התארחה אלצ'ה אצל ויאריאל עם חשש לא מבוטל. היה זה קרב עצום של כדורגל שראוי לליגה הבכירה. הצוללת הצהובה הובילה במחצית, האורחת ביצעה מהפך, אוצ'ה הניגריה הישווה, ואז, בדקה ה-86, הגיע שער הניצחון של אנחל שקבע 2:3.

        חמישה מחזורים לסיום העונה צמח הפער מהמקום השלישי, בו ניצבת אלקורקון עם המאמן בורדאלאס על הקווים, צמח ל-11 נקודות, ובסוף השבוע הקרוב העלייה עשויה להיות מושגת סופית ורשמית. הערב (שישי) תארח אלצ'ה את ברצלונה ב'. בעונה הבאה, לראשונה מאז שנות ה-80, תגיע אליה ברצלונה האמיתית.

        החגיגות אחרי הניצחון על ויאריאל לא ידעו גבול. תאמינו או לא, אבל יותר מ-5,000 אוהדים קיבלו את אוטובוס השחקנים הירוק-לבן ברחובות העיר. נגד הקבוצה השנייה של בארסה, היציעים של מרטינס ואלרו צפויים להיות מלאים. העיר שחיה ונושמת כדורגל מתקרבת לחגיגה אדירה, והאוהדים הצעירים, שמעולם לא ראו את קבוצתם בליגה הבכירה, שומעים מהוותיקים על די סטפאנו וקובאלה. מי יודע, אולי גם סנטיאגו ברנבאו מחייך למעלה. קבוצתו השנייה חוזרת למקומה הטבעי, ובליגה הספרדית יישאר מאמן דמוי מוריניו שדווקא מרגיש אהוב מאוד.

        כדורגל ספרדי בוואלה! ספורט