פברואר 2013. "ברור שלאברטון יש סיבה לדאגה. עזיבה של מויס תהיה מכה קשה כי הוא מאמן עם איכויות. הוא נמצא שם 10 שנים ואתה לא שורד 10 שנים במשחק הזה בלי להתקדם משמעותית. היכולות שלו ברורות. האם הוא יגיע לאחת הגדולות? זה לא משנה את הדעה שלי עליו. אברטון יריבה קשה שלא פשוט לנצח וזה לזכותו של מויס". הדובר: אלכס פרגוסון.
שלושה חודשים עברו. פרגוסון מזעזע את העולם עם הודעת פרישה שאף אחד לא ציפה לה. פרגוסון הוא גם האיש שבסופו של דבר יבחר את האדום שייכנס לנעליים הענקיות שלו. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הסקוטי בן ה-71 אמור לנקוב בשמו של הסקוטי בן ה-50. דייויד מויס.
יש לא מעט נקודות השוואה בין שני הסקוטים ולא מן הנמנע שהנהלת השדים האדומים תצביע על מויס כמחליף בשל הדמיון המסוים לפרגוסון בראשית דרכו באולד טראפורד. אלא שהשאלה המרכזית שתרחף מעל המחליף העתידי תהיה היכולת להיכנס לנעליים העצומות של האיש שפרש אחרי 27 שנים.
פרגוסון יש רק אחד ועל ההשפעה שלו על מנצ'סטר יונייטד והמשחק כולו אין חולק, ההודעה שלו התקבלה בתדהמה ועצרה את העולם. אין עוד מאמן שהפרישה שלו הייתה זוכה לסיקור כזה, אבל פרגוסון שינה סדרי יום בכל מקום ברחבי הגלובוס, כך שלמחליף העתידי צפויה משימה כמעט בלתי אפשרית. רוחו של סר אלכס תמשיך לרחף, התקשורת תציק, השחקנים שיישארו יהיו ספקנים והציפיות, כמו תמיד ביונייטד, עצומות. האם מויס הוא האיש הנכון לתפקיד ומה צופן העתיד עבור מנצ'סטר יונייטד?
כמו פרגוסון, גם מויס יליד העיר גלזגו. הוא היה בלם די אפור, שבצעירותו שיחק בסלטיק ואחר כך עבר בקבוצות קטנות באנגליה וסקוטלנד. כבר מגיל צעיר נמשך לאימון וכשהיה בן 22 נרשם לקורס מאמנים במקביל לקריירת המשחק. מספרים שהיה מחזיק פנקס ורושם לעצמו הערות על שיטות האימון והטקטיקה של המאמנים ששיחק תחתם. בינואר 1998, פרסטון קידמה אותו מעמדת העוזר לעמדת המאמן הראשי אחרי פיטוריו של גארי פיטרס. ההצלחה הייתה מיידית והג'ינג'י, שפורמלית עדיין שימש גם כשחקן פעיל, הציל את הקבוצה מירידה לליגה הרביעית.
באותו קיץ ליווה מויס את צוות האימון של הנבחרת הסקוטית למונדיאל. הוא לקח איתו מחברת, התבונן בנעשה, למד ויישם את החומר. תחת הדרכתו, פרסטון העפילה לפלייאוף העלייה ב-1999 והפסידה לג'ילינגהאם. שנה לאחר מכן כבר סיימה הקבוצה כאלופה והעפילה לליגת המשנה. גם שם ההצלחה לא הפסיקה. פרסטון סיימה רביעית בעונת 2000/1 והפסידה 3:0 לבולטון בפלייאוף העלייה לפרמיירליג. העניין סביב מויס החל להתגבר ולכן העניק לו היו"ר דרק שואו חוזה לחמש שנים. 10 חודשים לאחר מכן שואו אישר למויס לנהל מגעים עם אברטון ואמר: "הוא המאמן הצעיר הטוב ביותר כרגע. לא אשחרר אותו ללא פיצוי הולם".
שואו דרש שלושה מיליון ליש"ט, הטופיז הציעו פחות, אבל עדיין הוציאו סכום בעל שבע ספרות כדי להנחית את מויס כמחליפו של וולטר סמית'. המאמן עצמו לא היסס לרגע וענה בחיוב על המקום, גם כשהשכר שהוצע לו היה 350 אלף ליש"ט לעונה בלבד. מויס קיבל את אברטון במצב קשה בתחתית לשמונת המחזורים האחרונים של עונת 2001/2, ותחתיו הקבוצה השיגה ארבעה ניצחונות ונשארה בליגה. עונה לאחר מכן הטופיז סיימו במקום השביעי ומויס זכה בתואר מאמן העונה.
11 שנים סוגר מויס בגודיסון פארק. הישגי השיא שלו היו המקום הרביעי ב-2005, שמינית גמר גביע אופ"א ב-2008, הפסד בגמר הגביע לצ'לסי ב-2009 ושלב הנוקאאוט הראשון של הליגה האירופית ב-2010. בשבע העונות האחרונות הקבוצה לא סיימה מתחת למקום השמיני ולראשונה מאז 1937 הקבוצה עומדת לסיים עונה שנייה ברציפות מעל היריבה העירונית ליברפול בטבלה. מויס גם זכה שלוש פעמים בתואר מאמן העונה, אבל בשורה התחתונה - אין לו תואר קבוצתי. פרגוסון, להזכירכם, לקח שלוש אליפויות עם אברדין לפני שנחת במנצ'סטר ב-1986.
למרות ההבדל הזה, במנצ'סטר יש רבים הטוענים שמויס מזכיר את פרגוסון של אז. מאמן מוערך, מצליח, שאפתן ורעב. אסור לזלזל בהישגים באברטון שהגיעו בתקציב נמוך. מויס, כמו פרגוסון, הוא מאמן שקידם צעירים. מספיק להזכיר שמות כמו לאון אוסמן, ויקטור אניצ'בה, מיקל ארטטה, ג'וזף יובו, ג'יימס ואן, ג'ק רודוול, דן גוסלינג ועוד אחד בשם ווין רוני. כמו פרגוסון, הוא דמות דומיננטית ואחד שאוהב להיות מעורב בכל פרט קטן במועדון, אישיות חזקה וטיפוס לא מתפשר.
יש עוד כמה נקודות להשוואה. ויכוחים עם שופטים למשל. מויס ידוע באנגליה כ"מתלונן סדרתי". אלן וויילי היה הקורבן הראשון. במהלך משחק חוץ בסטוק ב-2008 הורחק מויס לאחר דין ודברים עם השופט, שלא שרק לפנדל עבור הטופיז. מויס לא היה מוכן לוותר. מיד לאחר המשחק טען: "ההתאחדות יצאה בקמפיין 'לכבד את השופטים', אך הם צריכים להרוויח את הכבוד'". ועדת המשמעת קבעה כי וויילי טעה בהחלטה, אבל קנסה את המאמן ב-5,000 ליש"ט והזהירה אותו לגבי העתיד. מויס עלה שוב להתקפה וקרא לשינוי שיטת העונשים: "זה לא עוזר שוועדת המשמעת שיושבת לפניך ומשמשת כשופט ומושבעים, מורכבת ברובה מאנשי ההתאחדות".
גם העונה, מויס הסתבך עם שופטים. ארבעה ימים אחרי שפרגוסון תקף את מייק דין (בעקבות אישור השער השני של ניוקאסל בניצחון השדים 3:4 באחד ממחזורי חג המולד), מאמן אברטון תקף את הווארד ווב על החלטה שקיבל בהפסד הטופיז 2:1 לצ'לסי. מויס התנצל, אבל שבועות ספורים לאחר מכן קלטו אותו מצלמות הטלוויזיה כאשר הוא מתחמק מללחוץ את ידו של השופט לי מייסון אחרי משחק קבוצתו נגד נוריץ'.
מויס טיפוס שלא דופק חשבון. כשרוני הגיע עם מנצ'סטר יונייטד לגודיסון פארק, קיבלו האוהדים בקללות וגידופים את אלילם לשעבר, עקב הביקורת שמתח בספרו על מאמנו לשעבר. רוני טען באוטוביוגרפיה שהסקוטי עשה הכול כדי להוציא אותו מהקבוצה במהלך התקופה בה שיחק באברטון, אך המנג'ר הכחיש ואף זכה בתביעה שהגיש נגד השחקן. מלבד התנצלות מצידם של רוני ומחברי הספר, תוגמל מויס בסכום כסף אותו תרם לקרן למען שחקני העבר של אברטון. העונה, מויס טען שהצלילות של לואיס סוארס "הורסות את המשחק". כשחלוץ ליברפול הגיב בחגיגת שער שמדמה צלילה, מויס דווקא צחק: "אהבתי את זה. אם היינו מבקיעים את השלישי, הייתי עושה לו אותו הדבר". גם עם מאמנים היו לו עימותים. עימות פיזי עם רוברטו מאנצ'יני ב-2010 ותקרית צעקות פחות מוכרת חמש שנים קודם לכן עם... פרגוסון.
לא תמיד היה שקט בין פרגוסון למויס:
גם שחקני אברטון למדו כי מאמנם הוא דמות בלתי צפויה. ערב אחד, לאחר שהקבוצה סיימה ב-1:1 בבירמינגהאם, נכנס מויס לחדר ההלבשה והביע חוסר שביעות רצון מההופעה. "עוד דקה אחזור ואמסור לכם את הלו"ז להמשך השבוע", אמר. רבע שעה עברה עד שהמאמן שב לחדר והודיע: "אפגוש את כולכם מחר ב-11 בבוקר בשדה התעופה. אנחנו נוסעים לניו יורק".
פיל נוויל נזכר לפני שנה בסיפור אחר: "הובלנו 0:3 במחצית על וולבס והוא צרח עלינו, אמר שהיינו גרועים ושאנחנו יכולים לשחק טוב יותר והוא צדק. זו אמביציה ששחקנים צריכים. אם אתה חוזר לאימונים אחרי יומיים במצב רוח של חופשה, הוא יכה אותך עם מקל. האימונים אצלו אינטנסיביים יום יום. הוא יודע להשאיר שחקנים במקום שהסטנדרטים לא יורדים. הוא דורש ממני יותר והוא הסיבה המרכזית לכך שאני משחק בגיל 35".
טיפוס לא שגרתי מויס. פיוז קצר, אחד שיודע להחזיק שחקנים במתח. אחרי משחק גביע אופ"א בחרקוב לפני כשש שנים, זעם המאמן על נוויל ולי קרסלי ואמר להם: "האמת ששניכם מהווים את שילוב הקשרים הגרוע בעולם הכדורגל כרגע". מנגד, לפני חצי גמר הגביע האנגלי ב-2009, אמר מויס לשחקניו באסיפה המסכמת: "אנחנו הולכים לוומבלי לנצח, לתקוף, להבקיע שערים ולהיות חיוביים. אני רוצה שכולם ירוצו קדימה". שחקנים שאחרי האסיפה "הרגישו כמו מיליון דולר".
"אנשים רואים אותו עומד על הקווים עם העיניים יוצאות מהחורים והבעות הפנים שלו, אבל אני ראיתי מישהו שרציתי לעבוד איתו", סיפר נוויל על המפגש הראשון שלו עם מויס ומיטיב לתאר את אופיו, "הוא מאוד נחוש, אבל גם בחור נחמד. ישבנו ודיברנו על כדורגל במשך שעה. על טקטיקה, על אימונים ודברים כאלה. מיד התחברנו ודקה אחרי שהוא עזב את ביתי, ידעתי שאחתום באברטון. עזבתי את מנצ'סטר יונייטד והייתי זקוק לדרייב והאמביציה. הנחישות שלו החזיקה אותי שאפתן בשבע השנים האחרונות".
ביונייטד מתכוננים שנים ליום שאחרי פרגוסון. באנגליה טוענים שמשפחת גלייזר הכינה תכניות מגירה, אבל כולם מבינים את הבעיה העיקרית. "זו לא משרת כדורגל טיפוסית, לא משרת אימון רגילה שמתפנה. לתפוס מקום של אגדה ששינה מועדון במשך למעלה מרבע מאה והפך אותו ממועדון עם שם גדול למועדון מהטופ עם אחוזי הצלחה חסרי תקדים, זו משימה שמצריכה עצבים מברזל וביטחון עצמי עצום", כתב פול ווילסון ב"גרדיאן".
עם הודעת הפרישה של פרגוסון, נפוצו שני שמות רציניים כמועמדים להחליף את האגדה, מויס וז'וזה מוריניו. לאיש אין ספק כי מבחינת מוניטין, רקורד ותארים, המיוחד יכול לעמוד באתגר. אלא שבהנהלת השדים חיפשו משהו אחר. מישהו שיתחבר לרוח המועדון, לאנשי הצוות, לאוהדים ולשחקנים. טיפוס מתון יותר. למויס, מבחינתם יש את תכונות האופי, האישיות, הביטחון והשקט הנפשי להיכנס לנעליים של פרגוסון. מה שגם שתהיה לו את התמיכה של קודמו בתפקידו החדש בהנהלה. פרגוסון אמור לשמור על מויס כמו שבובי צ'רלטון שמר עליו בשנים הראשונות הקשות שלו במועדון.
הביקור האחרון של מויס באולד טראפורד היה לפני כחודשיים, במשחק הגומלין של יונייטד מול ריאל מדריד אליו הגיע כחלק מפאנל השידור של רשת BBC. בדרך כלל באנגליה מאמנים פעילים לא משמשים כפרשנים, אבל למויס לא היה אכפת. הוא ישב ביציע העיתונאים והשתלב היטב. "כשהוא לא בתפקיד, נעים להיות בחברתו, רגוע ואיש שיחה מצוין. הוא משתלב בקלות עם העיתונאים שבדרך כלל נמצאים בצד השני של הגדר. אין לו את הדיסטנס של מוריניו", כתב העיתונאי סם וואלאס ב"אינדיפנדנט".
אולי הוא כבר ידע מה עתיד לקרות. במשך כל העונה סירב מויס לדון עם אברטון בהארכת חוזה והצהיר כי ימתין לסוף העונה לפני שיחליט על עתידו. זה השתלם. כעת מויס שלא מחזיק בחוזה לעונה עם הטופיז יכול לחתום ללא בעיה עם השדים האדומים. על מוריניו, למשל, ריאל דורשת פיצויים בסך 20 מיליון ליש"ט.
השיקול הכלכלי לא שיחק בתפקיד, מה שמעניין את יונייטד יותר מכל זה נושא היציבות. "המאמנים האיכותיים הם אלו שהיו טבועים במנצ'סטר יונייטד שנים רבות. בתקופות המוצלחות שלנו, עם סר מאט באזבי וסר אלכס פרגוסון, היו לנו מאמנים שהיו מעורבים בכל אספקט במועדון ממחלקת הנוער עד הקבוצה הבוגרת. רמה כזו של נאמנות והבנה שמועדון כדורגל הוא לא רק מה שקורה על המגרש במשחקי הקבוצה הבוגרת קריטיים להצלחה של מנצ'סטר יונייטד. ברור שלמחליף צריך להיות ניסיון בכדורגל המקומי והאירופי".
אז למויס אין את הניסיון האירופי של מוריניו, אבל בהנהלת השדים רואים בו כאיש שיכול לשרוד לאורך זמן. "ביונייטד לא מחפשים מישהו שיבוא ל-10 חודשים או שלוש שנים, אלא מישהו שיכול להישאר ולייצר יציבות כמו שעשה פרגוסון", הסביר שוער העבר פטר שמייכל. "מויס היה יותר מעשור באברטון במשאבים מוגבלים והוא עשה עבודה פנטסטית. הוא סקוטי, הוא עשוי מאותם חומרים כמו סר אלכס והוא מסוג האנשים שאתה מסתכל עליהם וחושב 'יציבות'. מעבר לכל דבר אחר, יציבות זה האלמנט הכי חשוב עבור מנצ'סטר יונייטד. אתה רואה את מויס ואומר: 'האיש הזה יודע איך לשמור על משרה יותר משלוש שנים'. הוא פתרון טוב".
גם מייקל אואן ואחרים הביעו תמיכה פומבית במינוי מויס. בשלב הראשון, מדובר המינוי הוא קונצנזוס כמעט כללי (למעט רוני שכבר מדובר על כך שעשוי לעזוב). אחרי התמחות" של למעלה מעשור באברטון הוא בשל לקבוצה גדולה (ולמעשה לא מעט תהו איך הוא לא קיבל אחת כזאת בשלב מוקדם יותר), הוא טוב, הוא ראוי ויש לו קבלות. המבחן היחידי שלו יהיה להבדיל את עצמו מפרגוסון ולנסות להשתחרר מצל הענק. "מויס מנג'ר יוצא מן הכלל וראוי למועדון גדול", צייץ העיתונאי הבכיר מרטין ליפטון ותמצת את הסיפור. "אם הוא הבחירה של מנצ'סטר יונייטד, אני חושב שהוא יצליח, למרות שהוא נכנס לנעליים ענקיות".