יש למה לצפות

    חלום כחול: מדור משחקי סוף השבוע

    אולי בדרבי האחרון שלו, לאון אוסמן רוצה לסגור עונה מופלאה באברטון עם ניצחון באנפילד. מדור משחקי סוף השבוע מתכונן גם לחזרה הגנרלית של גמר ליגת האלופות ולמפגש בין טוטי ומונטלה

    מיכאל יוכין

    החזרה הגנרלית (דורטמונד – באיירן מינכן, שבת, 19.30, ספורטHD1)

    להיסטוריה יש דרכים משונות לחזור על עצמה. בעונת 1986/87 סיימה באיירן מינכן את העונה כאלופה, ללא הפסדי חוץ. המצב היה אז שונה בתכלית מאשר היום. הבווארים לא ממש דרסו את הליגה, אלא הסתפקו בעיקר בשוויון מחוץ למינכן – ב-17 משחקי החוץ הושגו שישה נצחונות בלבד, ויתר 11 המשחקים הסתיימו בתיקו. באחד מהם, 3:3 אצל מנהיים מהתחתית, זה היה דרמטי במיוחד, ורק שער מקרי של אנדי ברמה בדקה ה-90 הציל נקודה עבור המנכ"ל אולי הנס שהשתולל על הספסל וראה את אחיו דיטר מבקיע צמד.

    עוד בוואלה! NEWS

    ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

    אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
    לכתבה המלאה

    באותה עונה הפסידה באיירן פעם אחת בלבד גם בביתה, ובאופן ביזארי במיוחד היתה זו לברקוזן שכיסחה אותה 0:3. לברקוזן, כידוע, היא היחידה שניצחה את באיירן בבונדסליגה גם העונה.

    הרקורד הזה יעמוד למבחן בשבת בחזרה הגנרלית לקראת גמר ליגת האלופות. יופ היינקס לא הסתיר את רצונו לפגוש בוומבלי את ריאל מדריד, ולא רק בגלל שהיה נהדר מבחינתו לנקום בספרדים על כך שפיטרו אותו אחרי שהביא להם את הגביע השביעי המפורסם ב-1998. באיירן היתה מרגישה נוח הרבה יותר מול ריאל, אותה הדיחה בעונה שעברה בחצי-הגמר, מאשר נגד דורטמונד, אותה היא מכירה כה טוב. אז נכון, העונה גברה מינכן על הצהובים-שחורים הן בסופר-קאפ והן בגביע הגרמני, אבל בליגה הסתיים המשחק באליאנץ ארנה ב-1:1, וחמישה הנצחונות של יורגן קלופ על באיירן בשתי העונות הקודמות זכורות היטב. כעת, כאשר מריו גצה פצוע ולא מושך תשומת לב עד הגמר, יכולה דורטמונד להוציא לא מעט אוויר מהמפרשים של הקבוצה החמה בעולם אם תנצח ותהרוס לה את מאזן החוץ שמתקרב לשלמות, עם תיקו בודד ושלושה שערי חובה (!!!) ב-15 משחקים. "לא אכפת לי להפסיד הפעם" אמר קלופו, אבל זו מלחמה פסיכולוגית. הוא יודע היטב שהמשחק אמנם לא רלוונטי מבחינת הטבלה, אך חשוב מאוד כהכנה לנסיעה ללונדון.

    הוא אומר שהפעם לא אכפת לו להפסיד, אבל אל תקנו את זה. קלופ (צילום: רויטרס)

    ג'רארד של מויס (ליברפול – אברטון, ראשון, 15.30, ספורט1)

    יש שחקנים שלעולם לא יקבלו בציבור הרחב אפילו חמישית מהקרדיט לו הם ראויים. ליאון אוסמאן הוא אחד מהם. "עבור אברטון, אוסמאן הוא סטיב ג'רארד וג'יימי קראגר עבור ליברפול. הוא הלב הפועם של המועדון" אמר לאחרונה דייויד מויס, ושיבח את ההתקדמות העקבית של חניכו לאורך זמן: "הוא הפך לקשר האולטימטיבי. תמיד היתה לו אינטליגנציה גבוהה, והוא מבין היטב את כל מה שאני מבקש ממנו על המגרש".

    הוא תמיד היה שם, בצד הכחול של ליברפול, מאז הצטרף לאקדמיה כנער. למעט שתי תקופות השאלה בתחילת הקריירה, הוא לא עזב את גודיסון פארק, ומויס תמיד סמך עליו. יותר מעשור בהרכב הפותח, שבוע אחרי שבוע – אבל רק העונה, בגיל 31, קיבל אוסמאן סוף כל סוף זימון לנבחרת, ואף ערך הופעת בכורה רשמית נגד סן מרינו במוקדמות. זהו פרס יקר על כושרו הפנטסטי, ומויס מודה: "זו עונתו הטובה ביותר עד כה. הוא סחב את הקבוצה על גבו במשחקים רבים, מילא תפקידים שונים, וגם כבש מספר שערים חשובים".

    אחד השערים האלה היה בתיקו מול ליברפול באוקטובר – הכיבוש הראשון שלו בדרבי. אחרי שהאדומים עלו ל-0:2 מהיר, היה זה אוסמאן שהחזיר מיד את הטופיז למשחק, ועד ההפסקה זה כבר היה 2:2. ומה תגידו על השער המרהיב שלו לרשת מנצ'סטר סיטי לפני חודש, שהביא נצחון על האלופה היוצאת. זה בכלל היה מעדן לכל חובב כדורגל.

    אלא שחלום ההעפלה לליגת האלופות הלך והתפוגג, וכמו ג'רארד בצד השני ניצב אוסמאן בפני דילמה כואבת. האם להישאר לנצח במועדון אחד ולא להשיג את היעדיים האישיים מבחינת תארים, או לנסות את מזלו במקום אחר בכל זאת? המגעים להארכת חוזהו שמסתיים בעוד שנתיים נקלעו לאחרונה למבוי סתום, בין היתר כי גם עתידו של מורו ורבו מויס לא ברור. אם הסקוטי יעזוב, לאוסמאן יהיה קל יותר ללכת בעקבותיו. טוטנהאם מחכה בפינה עם הצעה של 6 מיליון ליש"ט כדי להעביר את הקשר הנהדר לשורותיה, בתנאי שתעפיל לצ'מפיונס-ליג בעצמה. אז האם יהיה זה הדרבי האחרון של אוסמאן בכחול? אולי כן, אולי לא. דבר אחד בטוח – עד כה הוא עוד לא ניצח באנפילד, והישג סנסציוני כזה יבטיח סופית כי אברטון תסיים לפני היריבה בטבלה בפעם השניה ברציפות.

    "הוא הלב הפועם של המועדון". אוסמאן (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    להוריד את האקס/ית (נוריץ' – אסטון וילה, שבת, 17.00)

    נוריץ' חייבת כמעט הכל לפול לאמברט. המאמן הסקוטי הביס אותה 1:7 עם קולצ'סטר במחזור הראשון בעונת 2009/10 בליגה השלישית. אז הוא שוכנע לחצות את הקווים, הרים את הקנריות מהקרשים, העלה אותן שתי ליגות תוך שנתיים, ובעונה שעברה התבססה נוריץ' בהדרכתו בפרמייר-ליג. ואז העסק הפך לפתע למכוער במיוחד. לאמברט רצה לחפש אתגרים חדשים בקריירה וסבר משום מה שהמעבר לאסטון וילה מהווה עבורו קידום. נוריץ' סירבה לשחררו, והסכסוך גלש עם הזמן לפסים משפטיים – שני הצדדים תבעו זה את זה על הפרת חוזה. נוריץ' דרשה מווילה תמורה על עזיבת המאמן, בעוד המנג'ר עצמו רצה לקבל בונוס. רק בדצמבר הגיעו כולם לפשרה, הכספים שולמו, אך הטעם המר נשאר. לא כך אמור היה האליל הבלתי מעורער של האוהדים לנטוש את הקן.

    והנה הוא חוזר, כאשר שתי הקבוצות נמצאות עדיין בסכנת ירידה ממשכית. לוויגן, המדורגת מתחת לקו האדום, גם משחק חסר וגם אלף נשמות, ואם היא תשרוד אחת המתמודדות עלולה למצוא את עצמה בליגת המשנה בעונה הבאה. איך יקבלו היציעים בקרו רואד את לאמברט? האם יוכיח המאמן שהחלטתו לעבור היתה נכונה, או אולי נוריץ' היא זו שתוריד את הפרויקט החדש שלו? אין בסוף השבוע מאבק פיקנטי יותר.

    מאוד מעניין כיצד יתקבל בקארו רואוד. לאמברט (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    טוטי בתפקיד הבורר (פיורנטינה – רומא, שבת, 21.45, ספורט1)

    רק לפני חודש נראתה מילאן בדרך הבטוחה לליגת האלופות, כאשר הובילה 0:2 בפירנצה מול עשרה שחקנים. פיורנטינה השוותה ל-2:2, ומאז השיגה רק נצחונות, בעוד הרוסונרי איבדו נקודות מול נאפולי ויובנטוס. הפער הצטמק לנקודה אחת, והסגולים מאמינים שהם ראויים יותר לשחק בליגת האלופות בזכות הכדורגל הסוחף בקישור. ההצלחה של וינצ'נזו מונטלה לא ניתנת לערעור, וחלק מאוהדי רומא היו מעדיפים לראות אותו על הקווים של מועדונו האהוב, כפי שדיסקסנו כאן לפני המשחק בין השתיים בסיבוב הראשון. בינתיים יכול מונטלה רק לקוות שהרומאים יסייעו לו בהשגת המטרה הגדולה.

    תמונת המצב ברורה. בשלושה המחזורים האחרונים תתמודד פיורנטינה עם סיינה, פאלרמו ופסקארה, בעוד למילאן צפויים עד לסיום מפגשים עם טורינו, פסקארה, רומא וסיינה. אז נכון, סיינה שנלחמת על חייה היא יריבה מסוכנת שמסוגלת לגנוב נקודות, אבל למפגשים נגד ג'אלורוסי המשמעות הגדולה ביותר בקביעת הנציגה השלישית של ארץ המגף בצ'מפיונס-ליג. למשל, אם פרנצ'סקו טוטי יהיה חלש מול חברו הטוב מונטלה ויתפוצץ נגד הרוסונרי בעוד שבועיים, זה עשוי להספיק. מובן שהנסיך הרומאי ממש לא יעשה טובות לאיש. הוא כבש צמד ב-2:4 הגדול של רומא על פיורנטינה בדצמבר, ורומא גם העיפה בלעדיו את פיורנטינה מהגביע האיטלקי. השנאה בין מחנות האוהדים ידועה לשמצה, והמשטרה בטוסקנה נערכת בכוחות מתוגברים.

    בלי סנטימנטים. טוטי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    היסטוריה בפתח? (מטאליסט חרקוב – דינמו קייב, שבת, 19.30)

    מאז פירוק ברית המועצות לפני יותר משני עשורים, מעולם לא סיימה דינמו קייב מתחת למקום השני בליגה האוקראינית. בעונות האחרונות נאלצו אוהדיה להשלים עם ההגמוניה המוחלטת של שחטאר דונייצק, שהבטיחה בשבוע שעבר אליפות רביעית ברציפות מרשימה במיוחד, אבל לסגנית האלופה מובטח כרטיס למוקדמות ליגת האלופות, ומבחינת דינמו לפחות המקום הזה רשום עליה בטאבו. אז זהו שלא עוד. מטאליסט חארקוב, שדורגה שלישית במשך שש עונות רצופות מאז 2007, ועשתה חיים משוגעים בליגה האירופית, קרובה הפעם יותר מתמיד לשבור לרסיסים את הסדר הישן ולזרוק את הקבוצה של אולג בלוחין מכל המדרגות.

    ארבעה מחזורים לסיום העונה, לשתי היריבות מספר נקודות זהה, וגם הפרש השערים דומה מאוד. חארקוב, שהשיגה 1:3 ענק בקייב בסיבוב הראשון, יודעת שניצחון נוסף על האימפריה מהבירה תקרב את ההעפלה ההיסטורית לצ'מפיונס-ליג. קייב, לה לוח משחקים נוח הרבה יותר במחזורים שנותרו, תשמח להסתפק בתיקו. האוהדים הנייטרלים צריכים להחזיק אצבעות למאחרת. מעטות הקבוצות שיכולות להתחרות במטאליסט מבחינת מספר השערים המרהיבים, ולראיה הבעיטה הזו של קלייטון שאבייר ממרכז המגרש מול אודסה לפני שבועיים. אמנות מסוג זה ממש לא תזיק לנו בליגת האלופות.

    הוא וחבריו קרובים יותר מתמיד לשבור לרסיסים את הסדר הישן ולזרוק את הקבוצה של אולג בלוחין מכל המדרגות. חואן מנואל טורס (צילום: רויטרס)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully