ההימור הגדול: משחקי סוף השבוע באירופה

בתקציר: ה-3:4 של מנצ'סטר יונייטד על רדינג, שבעקבותיו אלכס פרגוסון צריך לקחת החלטה. פרטים בקטע הבא.

"אני לא זוכר מתי ספגנו כל כך הרבה שערים לפני חג המולד" אמר השבוע אלכס פרגוסון. אז זה הזמן לספר לו – זה קרה לפני 11 שנים. פרגי הודיע אז מראש על עזיבתו הצפויה בסוף העונה, וגם מכר את יאפ סטאם ללאציו בעקבות תקרית האוטוביוגרפיה, במה שהמנג'ר הגדיר כטעות הגדולה ביותר שלו במועדון. האפקט המצטבר היה קטסטרופלי. העונה ספגה יונייטד 21 שערים ב-15 משחקים. ב-2001 היו לה 27 שערי חובה בתום 15 משחקים, כלומר ממוצע שמתקרב לשתי ספיגות ב-90 דקות. בל נשכח גם את הפיאסקו הכפול מול לה-קורוניה בליגת האלופות, עליו כבר כתבנו השבוע, עם טעויות ילדותיות בהגנה.

בדומה למצב הנוכחי, גם ב-2001 נהנתה יונייטד מההתקפה הפוריה בפרמייר ליג, והשיגה קאמבקים מפוארים, כולל 3:5 מיתולוגי בווייט הארט ליין אחרי פיגור 3:0 במחצית. בניגוד מוחלט למצב הנוכחי, היא בכל זאת שילמה מחיר יקר מאוד על המחדלים. בתחילת דצמבר היא דורגה במרכז הטבלה אחרי רצף אומלל של תוצאות שכללו הפסדים 3:1 באנפילד ובהייבורי ותבוסה ביתית 3:0 מול צ'לסי. בסופו של דבר, חלה התאוששות חלקית, במיוחד אחרי שפרגוסון חזר בו מכוונה לצאת לפנסיה, אבל הנזק כבר נעשה, ויונייטד סיימה את העונה במקום השלישי, במרחק 10 נקודות מהאלופה ארסנל, ועם 45 שערי חובה. תאמינו או לא, אבל זו היתה הפעם האחרונה בה היא ספגה יותר משער למשחק בעונת פרמייר ליג.

איפה היתה אז מנצ'סטר סיטי, אתם שואלים? היא דרסה את ליגת המשנה עם קווין קיגן על הקווים ואיל ברקוביץ' בקישור. מרגיש כמו היסטוריה עתיקה לגמרי. כיום הדרבי הוא המשחק האולטימטיבי, שעשוי להכריע את האליפות, בדיוק כפי ששני המפגשים בין פרגוסון לרוברטו מאנצ'יני חרצו את גורלם בעונה שעברה. גם אז, לא רק בשישייה הביתית, אלא גם ב-1:0 המוצדק בשלהי העונה, השדים האדומים נכנעו בגלל בעיות קשות בחלק האחורי.

ועכשיו בואו נחזור למגן הקהילה בתחילת העונה שעברה. זוכרים שסיטי הובילה 0:2 אחרי 45 דקות מרתקות? במחצית ביצע פרגוסון שלושה חילופים שנראו בהתחלה תמוהים, וניצח את המשחק. אחד מהם היה פיל ג'ונס, הרכש הטרי מבלקבורן. לפחות 16 מיליון ליש"ט שולמו לבלקבורן על הכשרון, וספק אם אפשר להיזכר בשחקן צעיר שעשה רושם כה חזק וחיובי בחודשים הראשונים באולד טראפורד. ג'ונס עשה עבודה מדהימה בכל תפקיד בו שובץ – בלם, מגן ימני או קשר אחורי. הוא זומן לנבחרת, ואחרי הניצחון על ספרד אמר עליו פאביו קאפלו: "קשה למצוא שחקנים כמוהו. בכל הקריירה שלי הדרכתי שניים – פרנקו בארזי ופרננדו היירו".

ההתלהבות ירדה מעט בהמשך העונה, אבל אסור לשכוח שג'ונס המשיך להוות בורג חשוב, ודווקא כאשר נותר על הספסל במפגש הקריטי מול אברטון זה נגמר בקריסת מערכות טוטאלית בתיקו 4:4. רוי הודג'סון, שירש את קאפלו, ספג ביקורת נוקבת על כך שלא השתמש בג'ונס ביורו 2012. כיצד היה העורף של יונייטד מתפקד לו ג'ונס לא היה סובל מפציעות מאז הקיץ? אי אפשר לדעת, אבל כדאי לשים לב שפיל נכנס כמחליף במחצית ברדינג, כשהתוצאה עמדה על 3:4, ויונייטד לא ספגה עוד. הוא מסוגל עקרונית לסתום כל עמדה בעייתית, בהגנה ובקישור הדפנסיבי. השאלה הגדולה היא אם פרגי יהמר עליו לראשונה העונה בהרכב הפותח בליגה במעמד כה חשוב.

רוזלה סנסי, נשיאת רומא לשעבר שמכרה את המועדון לתומאס די בנדטו במרץ 2011, מעולם לא הסתירה את חיבתה לוינצ'נצו מונטלה. חודש לפני סגירת העסקה היא מינתה אותו למאמן זמני במקומו של קלאודיו ראניירי שהתפטר, והאוהדים היו מאושרים. אחרי הכל, מדובר בסמל אמיתי. בשמונה שנים באולימפיקו כחלוץ, הפך מונטלה למבקיע הרביעי ברשימה בתולדות המועדון, ואחרי הפרישה החל לעבוד עם הקבוצות הצעירות. נדמה היה שהרומן יימשך עוד זמן רב.

לבעלים החדשים היו תוכניות אחרות. לואיס אנריקה הובא על תקן משיח קטלוני, בעוד מונטלה חותם בקטאניה. במחזור הלפני אחרון הוא הגיע לראשונה כמאמן אורח לאולימפיקו, והיה קרוב לנצח בתיקו 2:2 שחיסל את סיכויי ג'אלורוסי להעפיל לאירופה. המאמן הספרדי, שהרגיש מנותק מהאוהדים, עזב, ובפני ההנהלה עמדו שתי אופציות לרצות את היציעים. שני אלילי עבר התחרו על המשרה – מונטלה הצעיר וזדנק זמאן הוותיק. די בנדטו בחר באפשרות השניה, ורומא הסופר-התקפית של הצ'כי פשוט לא יכולה להשאיר אף אחד אדיש. אבל לא כולם מרוצים. סנסי אמרה כבר לפני חודשיים: "זמאן? אני הייתי בוחר במונטלה". הדיווחים בתקשורת מספרים שגם דניאלה דה רוסי, סגן האלוהים בחדר ההלבשה, ציפה לשובו של חברו, ובכך נעוצה מערכת היחסים הטעונה עד אין קץ עם זמאן.

בינתיים מונטלה בן ה-38 חתם בפיורנטינה, עושה עבודה פנטסטית עם סגל מוכשר ביותר של קשרים יצירתיים ומקדים את רומא בשלוש נקודות בטבלה. מפגש בין שתי קבוצות כה אטרקטיביות חייב להיות אדיר, והסיפור של מונטלה משדרג אותו לסטטוס "חובה לצפיה".

בקיץ ערך נשיא ליון ז'אן מישל אולאס מכירה נרחבת על מנת לצמצם את הגרעון, בין היתר בשל כשלון ההעפלה ההיסטורי לליגת האלופות, לראשונה במאה ה-21. הוגו לוריס, קים קאלסטרום, עלי סיסוקו, הקפטן הברזילאי כריס, חברו הטוב אדרסון – כולם התפזרו ברחבי אירופה. גם באפטימבי גומיס היה ברשימת הסחורה החמה, והסיכום עם רובין קאזאן תמורת 12 מיליון יורו כבר הושג. אלא שהחלוץ סירב בתוקף לעזוב וטירפד את העסקה. ייתכן שאולאס קצת כעס, אבל היום הוא צריך להיות מאושר מעקשנותו של גומיס. אחרי שלא זומן, באופן מחפיר, לסגל ליורו 2012, הבחור נמצא בכושר הטוב ביותר בקריירה. שלושער מזהיר ב-1:4 במארסיי, בצירוף שער הניצחון על האלופה מונפלייה במחזור האחרון העלו את מאזנו לתשעה כיבושים ב-16 משחקים ואת קבוצתו של רמי גארד לפסגת הטבלה. חבל מבחינתו של ביברס נאתכו להחמיץ יעד כזה למסירות, אבל אוהדי ליון לא מתלוננים.

אוהדי סנט אטיין יכולים היו רק לחלום על נאמנות כזו מצד גומיס ב-2009. השחקן שגדל במועדון הירוק מגיל 16 התפתה אז לחצות את הכביש ליריבה הגדולה ביותר שלו, וזה מעשה בלתי נסלח. נסלחת אפילו פחות העובדה כי כבש בכל שלושה הביקורים בסנט אטיין מאז, כולל שניים מאוחרים ומכריעים שהניבו 0:1. טוב, זה לא חדש - סנט אטיין לא ניצחה בדרבי את ליון במגרשה הביתי מאז 1994! האם העונה, כשהיא במקום השלישי, אחרי חמישה משחקי בית רצופים ללא ספיגה, הסטטיסטיקה הזו תשתנה?

לא רק יונייטד רוצה לנקום ביום ראשון על שישיה שספגה בעונה שעברה. במרץ האחרון הגיעה טוונטה לאיצטדיונה של איינדהובן למשחק העונה – השתיים הובילו את הטבלה בשיוויון נקודות. זה נגמר עם 0:4 מטורף לאורחת בהפסקה ו-2:6 בסיום, ועוד כאשר טוונטה בילתה את כל המחצית השניה בנחיתות מספרית. היה זה ההפסד הביתי הבודד של איינדהובן במשך כל העונה, והוא הרס אותה לחלוטין – ההתפרקות דירדרה אותה למקום השלישי. מצד שני, גם טוונטה התרסקה אחרי ההישג וסיימה רק שישית, בצמרת צפופה ומרתקת.

גם העונה יש בהולנד קרב פנטסטי על התואר. ארבע נקודות מפרידות בין המובילה טוונטה לפיינורד במקום החמישי. איינדהובן של דיק אדבוקאט שלישית, עם 50 שערי זכות ב-15 משחקים, וניצחון עשוי להזניק אותה לפסגה, אבל היא לא ניצחה בליגה את טוונטה מאז 2007.

שימו לב במיוחד לשחקן העונה בהולנד עד כה, דושאן טאדיץ' הסרבי שהצטרף העונה לטוונטה מכרונינגן, וסיפק נכון לעכשיו שמונה שערים ותשעה בישולים. ניוקאסל פיספסה אותו בקיץ, וב-2013 הקשר התחבולן הווירטואוז עשוי לעבור לקבוצה גדולה הרבה יותר.

הביקור של בלקפול בפרמייר ליג בעונת 2010/11 זכור בזכות החולצות הכתומות, הכדורגל ההרפתקני שסחף את כל האוהדים הנייטרלים והמנג'ר הכריזמטי והמיוחד איאן הולוויי שהוסיף המון צבע. אחרי פתיחה סוערת, הקבוצה הצנועה לא שרדה, אבל הולוויי נשאר, ובמאי היה קרוב מאוד להצעיד אותה בחזרה, אלמלא ההפסד הדרמטי לווסטהאם בגמר הפלייאוף. בלקפול הייתה מאושרת לשמור אותו לנצח, אבל בתחילת נובמבר הוא העדיף לשנות אווירה.

קריסטל פאלאס, שפתחה את העונה מצוין, איבדה את המנג'ר הסקוטי הצעיר דוגי פרידמן שעבר לבולטון, וחיפשה מחליף שישמור על המומנטום. הולוויי נבחר למשימה, עזב את בלקפול כמעט בדמעות, והבטיח לאהוב אותה לעד. את שלושת משחקי הבית הראשונים שלו עם הנשרים מלונדון ניצח הולוויי בתוצאה מצטברת 0:11, ועכשיו הוא מארח את האקסית למפגש מרגש ואטרקטיבי. בעונה הבאה אולי נראה אותו שוב באור הזרקורים.