פברואר 2013. באיירן מינכן יצאה למיינץ וכהרגלה העונה לא נתקלה בקשיים. בדקה ה-76, כשקבוצתו ביתרון 0:3, ביצע יופ היינקס חילוף כפול. פרנק ריברי ומריו מנדז'וקיץ', שכבש צמד, יצאו ובמקומם עלו אריאן רובן ומריו גומז. בסיום, ההולנדי המאוכזב מיהר לעזוב את האצטדיון וחמק מהעיתונאים. החלוץ דווקא סיפק תגובה: "באיירן שלוש - רובן וגומז אפס", אמר חצי בצחוק לפני ששינה גישה: "אני יודע מה אני יכולת לתת. אני יודע שצריכים אותי ושאני חשוב לקבוצה. אני מרגיש טוב בבאיירן. אתם מנסים ליצור רושם שהקבוצה מחולקת, אבל זה פשוט לא נכון".
הסיפור הזה ממחיש את מצבו של גומז, שאחרי עונת שיא ופציעה לא פשוטה, מצא עצמו במעמד של שחקן ספסל בבאיירן. כשהקבוצה דוהרת ודורסת כל דבר שעומד בדרכה, פשוט לא היה לו מקום. יתרה מזאת, ההצלחה המסחררת של השחקנים שהחליפו את גומז פתחה מחדש את הדיון על נחיצותו והוציאה את המבקרים מהחורים. גומז עמד במשך כל העונה תחת אש, אבל רגע לפני עזיבה אפשרית, יש לו הזדמנות לסגור חשבון. מנדז'וקיץ' מוצהב וסופר מריו חוזר להרכב בדיוק למשחק הגדול של העונה מול ברצלונה.
בראשית אוגוסט, כחודש לאחר סיום יורו 2012, עבר גומז ניתוח בקרסול הפצוע. רופא המועדון העריך כי תוך שלושה שבועות החלוץ יוכל לחזור לאימונים ולהתחיל בשיקום, אך ההחלמה התעכבה. בפועל, גומז שיחק לראשונה העונה רק במשחק ליגת האלופות בוולנסיה בשלהי נובמבר. בפרק הזמן הזה, מנדז'וקיץ' הקרואטי כבר הספיק לכבוש תשעה שערי ליגה וקיבל אמון מלא מהיינקס והצוות. גומז אולי חשב שעם הזמן הוא יתפוס את המקום בהרכב, אבל שוב נאלץ להתבדות. בסך הכול, הוא פתח העונה בתשעה משחקים בלבד (מתוך 22 הופעות) בבונדסליגה ובליגת האלופות.
"המומנטום של הקבוצה הוא כזה שקשה לפרוץ להרכב", אמר במהלך העונה המנהל הספורטיבי מתיאס זאמר. "אני לא רוצה שמשחקי אגו יהפכו להיות פקטור כאן ולא רוצה שנפתח דיונים לא הכרחיים". גם היינקס עצמו הסביר: "כולם יכולים לשחק וכולם מלאי מוטיבציה באימונים. אין לנו רק 11 פותחים, אלא 20 שחקנים טובים. אני מאושר מהחוזק והעומק בסגל. חבל שאני לא יכול לשחק עם כל השחקנים הטובים שש לנו, אבל כולם צריכים לקבל שהעדיפות לניצחונות. אני לא מתכוון לעשות שינויים כרגע. הקבוצה מחוברת וצריכה להמשיך לנצח ואני מסרב לקחת סיכונים".
קשה לבוא בטענות להיינקס. באיירן שלו, שנחשבת לקבוצה ההתקפית והטובה באירופה בעונה, ניפצה השנה שיא אחרי שיא. ארבעה מחזורים לתום העונה, הבווארים כבר שברו את שיאי הבונדסליגה בצבירת נקודות ומספר ניצחונות. היא כובשת כמעט שלושה שערי ליגה למשחק ואם תשמור על הממוצע, תנפץ גם את שיא ההבקעות לעונה. בתוך החגיגה הזו, גומז נותר מעט בצד.
"אם מישהו היה אומר לפני שנה שמריו גומז יהיה מחמם ספסל בשלב הזה של העונה, לא הייתי מאמין", כתב העיתונאי פארקו בולדינג. "אבל זה בדיוק מה שהוא וזה לא פשוט לחלוץ שהבקיע כל כך הרבה בשנים האחרונות. הוא יכול לראות את עצמו כקורבן של מזל רע. הוא לא נמצא בהרכב בגלל הפציעה ובכלל הכושר המפתיע של מנדז'וקיץ'. הוא מקבל את הסיטואציה ומבין שלמאמן אין סיבה לשנות הרכב".
האם מקור הספסול של גומז נעוץ בחוסר מזל בלבד? לא בטוח. כבר שנים שסגנון המשחק של החלוץ מעמיד אותו כמוקד לביקורת מבית. כך למשל קרה ביורו האחרון כשגומז נקלע לעימות עם הפרשן ושחקן העבר של באיירן, מהמט שול. גומז כבש את שער הניצחון במשחק הפתיחה של גרמניה מול פורטוגל (0:1), אך שול, ששימש כפרשן בתחנת טלוויזיה מקומית, עלה להתקפה: "אם הוא היה עושה תנועה בלי כדור, הוא היה יכול להגיע להרבה יותר מצבי הבקעה ולכבוש הרבה יותר שערים. בימינו חלוץ צריך לעבוד במגרש ולעזור לחברים. הוא לא עובד בשביל הקבוצה ולא רודף אחרי שחקני הגנה, מה שחלוץ מודרני צריך לעשות. הוא עשה שתיים או שלוש פעולות מאיימות וביניהן פחדתי שיקבל פצעי לחץ (בגלל חוסר תנועה)".
גומז לא נשאר חייב וענה: "שכל אחד יגיע מה שהוא רוצה. זה לא משנה לי. אני החלוץ הכי מצליח בגרמניה בחמש או שש השנים האחרונות וכבשתי הכי הרבה שערים בליגת האלופות אחרי מסי, אז אני רוצה לדעת למה אני צריך להשתנות. מהמט ואני נפגשנו באוקטוברפסט והוא אמר לי שאני לא ממצה את הפוטנציאל. אני לוקח את זה בחשבון ולא רואה את זה כביקורת. הוא מאמן ואפשר ללמוד ממנו".
חודש וחצי לאחר מכן היה זה הנשיא אולי הנס שעקץ את גומז. הנס גילה שביעות רצון מהחתמת מנדז'וקיץ' וקלאודיו פיסארו ואמר: "עכשיו יש לנו אלטרנטיבות לגומז וזה תנאי להצלחה. גומז טוב, אבל לא טוב מאוד". גם התקרית הזו הסתיימה מהר כשהמנהל הספורטיבי זאמר יצא להגנת החלוץ שלו וטען: "לא טוב לשמוע את המילים שלו. המטרה שלנו צריכה להיות להעניק לגומז ביטחון. לנשיא יש פריבילגיות, אבל כל הארגון צריך להיות עקבי. גומז ימשיך ובאופן טבעי הוא יצטרך להוכיח את התרומה שלו".
זה לא הכול. בזמן שהחלים מהפציעה, התקשורת במינכן ביקרה את גומז על עבודות דוגמנות שהוא עושה מהצד ולאחר משחק הניצחון בשטוטגרט 1:6 בספטמבר התבקש היינקס לסוגייה ולא התאפק: "לפי איך שזה נראה, מריו יכול לתלות את הנעליים ולהמשיך לדגמן. הוא לא צריך את ההסכמה שלי".
אם שואלים את גומז עצמו, מקור הביקורת ביחס אליו מהקהל הגרמני: "חבריי לנבחרת אוזיל וחדירה וגם המשפחה באנדלוסיה סיפרו לי שאנשים מעריצים אותו בספרד. ההכרה וההערכה כלפיי גדולה יותר מחוץ לגרמניה. ביורו, הרגשתי תחת זכוכית מגדלת כל פעם ששיחקתי ולכן לא שיחקתי בחופשיות כמו שהייתי רוצה. כשאני משחק טוב וכובש, מחמיאים לי וכותבים עליי סיפורים קטנים בעיתונים. אם אני עושה משהו קצת לא נכון, מגזימים ומורחים את זה על השער של העיתון. הכותרת תהיה: 'גומז טיפוסי' או 'בדיוק כשחשבנו שהוא השתפר'. זה מאוד פוגע ומגביר את הלחץ עליי. שחקנים אחרים לא חוטפים חצי מהביקורת. למעשה, אוהדים גרמנים מעריצים אותם. אני אוהב את האוהדים, אבל לצערי התחושה אינה הדדית".
יש משהו בטענות של גומז כי עצלן או לא, מדובר בסקורר מוכח. מספר תשע קלאסי. בעונה שעברה הוא כבש 41 שערים ב-52 הופעות במדי באיירן בכל המסגרות (12 שערים מ-12 משחקים באלופות). בגיל 27, גומז מדורג במקום ה-16 בטבלת כובשי כל הזמנים בבונדסליגה (137 שערים) ובמקום ה-27 בין הכובשים בליגת האלופות (25 שערים). שימו לב למאזן המדהים שלו העונה, 10 שערי ליגה ב-17 משחקים עם ממוצע הבקעה של שער כל 76 דקות. רק מנדז'וקיץ' ותומאס מולר כבשו יותר שערים ממנו בקבוצה, אך הם שיחקו הרבה יותר דקות.
המשחק נגד ברצלונה הוא הרגע של גומז, ההזדמנות לה חיכה כל השנה, לסתום פיות ולהזכיר לכולם כמה הוא גדול. בעונה שעברה היה בבאיירן מי שטען שהסגל הקצר והיעדר מחליף ראוי לגומז הביא לנפילה הכואבת על קו הסיום בשלושה מפעלים עם הפסדים בגמר ליגת האלופות וגמר הגביע וכמובן המקום השני בליגה. אז הסגל שודרג ובאיירן הפכה השנה לקבוצה כמעט בלתי ניתנת לעצירה. נכון שמנדז'וקיץ' שחקן קבוצתי יותר שיודע לייצר לעצמו מצבים, אבל גומז בהחלט לא מקבל מספיק קרדיט על ההצלחה. שלא תטעו, כוחו במותניו וכלל לא בטוח שהמשימה של בארסה באליאנץ ארנה תהיה קלה יותר עם סופר מריו על המגרש.
העונה הזו גם הדליקה לא מעט נורות אדומות אצל גומז. רק לאחרונה הודה סוכנו אולי פרבר: "ברור שמריו לא שמח מהמצב וברור שזה לא יכול להמשיך כך. הוא עושה הכול נכון, נאמן ומוכן לשחק. מגיע לו שהמאמן ייתן לו את ההזדמנות. קבוצות אחרות? ההתעניינות בו תמיד קיימת". הקיץ יהיה מעניין עבור גומז. פפ גווארדיולה, המאמן הבא של באיירן, לא ידוע כאחד שחובב שחקנים מסוגו (זלאטן, זוכרים?) ועזיבה נראית כאופציה אפשרית. צ'לסי, מנצ'סטר סיטי וקבוצות אחרות ביבשת הוזכרו כמועמדות. תג המחיר עומד על כ-25 מיליון יורו. שער מול ברצלונה יקפיץ אותו קצת למעלה.
