השם אלעד גבאי לא ירד מהכותרות בחלון ההעברות בינואר. הפועל תל אביב ובמיוחד מכבי תל אביב חשקו במגן עירוני קרית שמונה, אבל איזי שרצקי ניהל משא ומתן עיקש. "זו הרגשה שלא פשוט להתמודד אותה, הגעתי לאימונים ובמשך חודש רצוף כל יום קראתי ושמעתי משהו אחר בתקשורת. פעם היה כתוב שחתמתי, פעם שאחתום בתחילת השבוע, פעם על סיכום שפוצץ ובתוך כל זה אני כמעט לא מודע לכלום. הכול היה מאחורי הקלעים. באותה תקופה גם פחות שיחקתי - אני לא רוצה להיכנס לסיבה - וזה גרם לי להרבה בלבול וסיטואציה שאני לא רגיל אליה".
אלעד גבאי עבר לא מעט העונה. עליות וירידות ביכולת, רכבת הרים גם ברמה הקבוצתית וכל זאת תחת שמועות בלתי פוסקות לגבי עתידו שגרמו לו גם להחליף את סוכנו. רגע לפני חצי גמר גביע המדינה, המגן מדבר בראיון לוואלה! ספורט על העונה ההפכפכה, על העתיד ומנסה להסביר מה קרה לקרית שמונה אחרי האליפות ההיסטורית ומה המקום הריאלי של המועדון הצפוני.
איך השפיעו עליך השמועות בינואר?
"הסיטואציה לא הייתה פשוטה. לא ידעתי מה קורה עם העתיד שלי, הייתי נתון להחלטות של הנהלת קרית שמונה וגם של התל אביביות. מעבר לכך, זה מאוד מחמיא וכיף לדעת שקבוצות גדולות בארץ מביעות בך עניין. בסופו של דבר זה גם ביזנס עבור המועדונים, אבל כולם יודעים את הסוף. אני מאמין בקב"ה וחושב שמה שצריך לקרות קורה לטובה. אסור לשכוח שקריית שמונה הביאה אותי לאן שהגעתי ואני חייב לקבוצה הזאת המון. כרגע טוב לי בקריה, המטרה ליהנות מהעונה עד הסוף, אבל ברור שכל שחקן רוצה להתקדם קדימה".
מה הייתה השאיפה שלך?
"מכבי והפועל תל אביב הגישו הצעות ומדובר בשני מועדונים גדולים בכדורגל הישראלי. באופן טבעי זו הזדמנות גדולה ואתגר גדול לעבור למועדונים כאלה, אבל אני לא מצטער לרגע שנשארתי בקריה. אני אוהב את העיר, האנשים והקבוצה וחייב למועדון הזה את כל כולי".
במהלך חלון העברות החלפת גם סוכנים. הרגשת שדברים לא זזו?
"לא אהבתי את ההתנהלות של דודו דהאן - גם את היחס הבין אישי וגם את כל מה שהוא עשה בטלוויזיה (בכתבה שעסקה בדהאן בתכנית "אולפן שישי" בערוץ 2 ת.א). הוא ביקש שאגיע למשרד לפגישה איתו וכשהגעתי כבר היו מצלמות. בפגישה בין היתר דיברנו על איזי (שרצקי) ובהמשך הכתבה רואים שהוא מדבר איתי על מספרים וסכומים ואני חושב שלא כל המדינה צריכה לדעת כמה אלעד גבאי מרוויח וכמה הוא עתיד להרוויח. היו שם שיחות שלו עם אנשים כמו איזי שלא היו צריכות להתפרסם וגם לא ידעתי שהן יתפרסמו ולא אהבתי את זה. עברתי לאבי נמני ואני מרוצה מהיחסים האישיים שלנו".
נחזור אחורה. כבר בסוף עונת האליפות השם שלך נקשר גם כאופציה למעבר לאירופה. זה צריך להיות הצעד הבא שלך?
"בתחילת השנה היה מומנטום טוב לעבור לאירופה, הייתה גם הצעה טובה ודברים התנהלו מאחורי הקלעים, אבל בסופו של דבר זה לא הסתדר, אני כמובן לא הולך אחורה בגיל, אבל שוב הכול לטובה. התנסיתי בחוויה מדהימה עם קריית שמונה באירופה ואני מקווה שאחזור לשם עם הקריה. אני כרגע מרוכז לסיים את העונה הזאת בצורה הכי טובה ולהביא עוד תואר למועדון הזה. החלום שלי להצליח כמה שיותר, לעבוד קשה ולהיות בריא זה הכי חשוב. ברור שהמטרה שלי כמו של כל שחקן היא להתקדם, לשאוף קדימה להגיע כמה שיותר רחוק".
זומנת לנבחרת ישראל אבל עוד לא עשית את השדרוג לשחקן סגל קבוע אצל גוטמן, מאוכזב?
"במשחק האחרון של הנבחרת מול צפון אירלנד לא הייתי בסגל ובמשחק מול פורטוגל לא הספיקו לרשום אותי בזמן אחרי שמשומר נפצע, אבל נבחרת זה באמת מעל הכול ורק להשתייך לסגל זה הכול מבחינתי. כמובן שהמטרה היא לשחק, אבל גם את זה הגשמתי כי יש לי מספר הופעות בנבחרת והייתי שותף במשחקים. פחות רלוונטי אם שיחקתי במשחק כזה או אחר. אני מאושר מאוד מהמקום אליו הגעתי בשנתיים האחרונות. המטרה היא בעיקר המשכיות ואעשה הכול כדי לתקוע יתד גם בנבחרת".
קרית שמונה עברה לא מעט העונה. אליפות, אירופה, הפיטורים של גילי לנדאו והמינוי של ברק בכר. איך אתה מסכם את השנה?
"הייתה עונה ארוכה מאוד. כמעט לא הייתה לנו פגרה, בייחוד לארבעת שחקני הנבחרת שהיו איתה במחנה אימונים. התחלנו מוקדם באירופה ובתחילת עונה עמדנו ביעדים שלנו, עברנו שני שלבים במוקדמות ליגת האלופות והיינו רחוקים גול מליגת אלופות. עבור מועדון כמו קרית שמונה שזוכה באליפות הראשונה שלו, להגיע לשלב הבתים של הליגה האירופית זה לא דבר של מה בכך. כבר ראינו קבוצות אחרות שלקחו אליפויות בשנים קודמות והיו הרבה יותר מנוסות מאיתנו ובכל זאת נפלו במקומות האלה.
"אירופה הייתה חוויה גדולה וצברנו ניסיון. גם את הליגה התחלנו טוב עם שני ניצחונות, אבל אחר כך הייתה נפילת מתח, חילופי מאמנים וזה לא היה קל. זה לא דבר שרגילים אליו בקריית שמונה ולשחקנים הייתה תחושה לא מוכרת, אבל כשברק נכנס לתפקיד הוא עשה את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר, חיבר מחדש את חדר ההלבשה שהיה מקרטע והפך אותו ליותר בריא. גם אם זה לא בא לידי ביטוי בתוצאות, זה בא לידי ביטוי בכדורגל שלנו שהיה שמח וחיובי ומהדרך שממשיכה להיבנות פה".
אתם במקום הרביעי ובחצי גמר גביע המדינה. יכול להיות שמדובר בעונה מוצלחת ואתם לא מקבלים מספיק קרדיט?
"אם נגיע לאירופה, זו בהחלט תהיה הצלחה. עבור מועדון כמו קרית שמונה הגעה לאירופה תמיד תיחשב לעונה טובה. אנשים אולי התרגלו לאליפות בשנה שעברה אז מבחינת התקשורת והאוהדים אולי עלייה לאירופה פחות מלהיבה, אבל כל מי שבא מתחום הכדורגל יגיד בוודאות שאחרי עונת אליפות להתברג בין ארבע הראשונות ואולי לסיים עם גביע זה שווה ערך לאליפות. נכון שהיו לנו הרבה עליות וירידות, לאו דווקא מבחינת יכולת אלא מבחינת תוצאות. היה לנו קשה לחבר ניצחונות רצופים, אבל במאני טיים של העונה לפני הפלייאוף חיברנו ניצחונות, עלינו לפלייאוף העליון וגם עברנו שלבים בגביע. אנשים צריכים להעריך את מה שעברנו פה העונה עם כמות המשחקים והעומס. במיוחד צריך לתת קרדיט לצוות המקצועי ולערן שדו מאמן הכושר כי מבחינה פיזית לא פשוט לעבור את העומס שעברנו ובאמת שאנחנו מוכנים בצורה מדהימה לכל משחק ואין פציעות מיוחדות בשרירים לאף שחקן. זו עונה שאנחנו יכולים לעשות אותה חלומית".
זה המקום הריאלי של קרית שמונה?
"המועדון הזה עם סגל השחקנים שיש פה והתלכיד שנוצר פה, יכול לשאוף בשנים הבאות להתברג ברביעייה הראשונה כל עונה. יש פה חומר שחקנים אנושי וטוב, צוות הנהלה מדהים וצוות מקצועי מעולה. אני באמת חושב שהמועדון הזה ראוי לטופ".
גביע זה התואר היחידי שאין לכם.
"לפני שנתיים באנו למעמד הזה חסרי ניסיון, היום אנחנו באים עם יותר ניסיון, עם אליפות ומשחקים מכריעים שעברנו. אני מאמין שהשחקנים יעשו את הכול לתת לעיר ולתושבים את התחושה הכי טובה שיש ולהחזיר לה עם תואר גביע היסטורי למועדון".
על פי התוצאות במשחקים האחרונים, אתם מסוגלים לעשות את זה?
"אני בטוח שאנחנו יכולים לעשות את זה במיוחד אחרי המשחק מול מכבי חיפה בקרית אליעזר שם הראינו עליונות לאורך מרבית שלבי המשחק, אמנם החמצנו הרבה, אבל היינו יכולים לנצח. אני מאמין בדרך שלנו ובטוח שאם נבוא מרוכזים ונשחק את הכדורגל שלנו הכול אפשרי. שמעתי שיגיעו 3,000 אוהדים מקרית שמונה למשחק ואנחנו מעריכים את זה ובאמת מחכים למשחק".
כמה משפיע על השחקנים שאין קהל במשחקים?
"כשאתה מגיע למשחק בית ורואה פחות מ-1,000 אוהדים זה מאכזב, אבל אני מבין אותם כי יש הרבה שומרי מסורת בעיר. לא נעים לשחקן לבוא ולשחק מול יציעים ריקים, אבל אנחנו מאוד מעריכים את הגרעין הקבוע שמגיע לכל המשחקים בארץ. אני מקווה שכמו שנבנתה מסורת מבחינה מקצועית, תיבנה מסורת מבחינת הקהל. בשנה שעברה לקחנו אליפות בלי 15 אלף ביציעים בכל משחק. ברור שזה נותן תוספת ועוצמות, אבל זה לא מה שמכריע".
