חוליית חיסול: הקלעים הטובים באירופה

ההצגה הגדולה של ריאל מדריד מחוץ לקשת בשני משחקי ההצלבה עד כה הציבה בפנינו אתגר: לבחור את עשרת הצלפים הטובים באירופה כיום. עשרות שחקנים היו מועמדים להיכנס לרשימה, רבים נשארו בחוץ בגלל הקריטריונים והסגנונות השונים. בסופו של דבר עשינו את זה תוך מחשבה אחת ברורה: דיוויד בלו, שחסר כל כך למכבי תל אביב, היה נכנס לרשימה בקלות.

אחוזי קליעה מחוץ לקשת העונה: 42.9 אחוז ביורוליג, 41.5 אחוזים בליגה הספרדית.

ככל הנראה קלע השלשות הטוב ביותר באירופה כיום. קארול הוא בוגר מכללת יוטה סטייט הקטנה משנת 2008, ובזכות תקופה המדהימה שלו במכללות, כשהוא מדורג רביעי בכל הזמנים ב-NCAA באחוז הקליעה מחוץ לקשת ושני החל משנות ה-90, מצא עצמו הגארד מחוזר על ידי לא מעט קבוצות. אחרי שלא הצליח להיכנס ל-NBA התגלגל לטראמו האיטלקית והיה הסקורר החמישי באיטליה עם 46.5 אחוז מחוץ לקשת. ההצלחה הביאה את קארול לגראן קנאריה, בה רשם עונה ראשונה פחות טובה גם בקליעה, אך ב-2010/11 פרח גם בליגה הספרדית עם 44.4 אחוז מחוץ לקשת, מה שהוביל את ריאל מדריד לקחת אותו.

העובדה שגם ברמת היורוליג קבוצות לא מצליחות למצוא לו פיתרון עם כמעט שתי שלשות למשחק ב-4.5 נסיונות מראות עד כמה קארול מסוכן. היתרון הגדול שלו הוא יכולתו לקלוע אחרי חסימות, בעלייה מהמקום וגם תוך כדי תנועה. אין ספק, קלע נדיר ביכולותיו.

אחוזי קליעה מחוץ לקשת העונה: 43.2 אחוז ביורוליג, 44.2 אחוז בליגה הרוסית, 32.8 אחוז בליגת ה-VTB.

השם של ויטלי פרידזון לא היה נכנס להרבה רשימות עד לקיץ האחרון. כולם ידעו שהגארד של חימקי מוסקבה יכול לקלוע מחוץ לקשת, אך עדיין יש הבדל בין להיות שם במעמדים הגדולים לבין להיות קלע טוב. בטורניר האולימפי במדי הנבחרת הרוסית נתן דיוויד בלאט את אמונו בפרידזון, שהחזיר לו בגדול במשחק החשוב נגד נבחרת ספרד, בו קלע 24 נקודות. פרידזון אמנם קלע רק 2 מ-4 מחוץ לקשת, אך במהלך הטורניר צלף ב-45.5 אחוזים והיה מהגורמים הבולטים שהובילו את הנבחרת הרוסית למדליית הארד.

כפועל ישיר של אותו טורניר, פרידזון הפך השנה למכונת ירייה משמונת, עם שלושה משחקים בהם קלע ארבע שלשות ב-50 אחוז או יותר, כשאת הזריקות שלו הוא לוקח בתזמון טוב. הקליעה הטובה ביותר שלו היא מהפינה או אחרי חסימות, אך גם בעלייה מהמקום הוא נהדר.

אחוזי קליעה מחוץ לקשת העונה: 45 אחוז ביורוליג, 42.2 אחוז בליגה הספרדית.

אין רשימה של צלפים גדולים ללא לה בומבה. קפטן נבחרת ספרד הוא מלך הסלים של היורוליג בכל הזמנים, אך מעל הכול הוא השחקן שאיש לא רוצה לפגוש. 436 שלשות קלע הספרדי המחונן בקריירת היורוליג שלו נכון לאמצע העונה הנוכחית, קטגוריה נוספת בה הוא מוביל את המפעל בכל הזמנים, ונראה כי ידו עוד נטויה. הרקורד העשיר שלו כולל שתי זכיות ביורוליג, שבע אליפויות ספרד, שישה גביעי המלך, גביע קוראץ' אחד, שתי אליפויות אירופה ואליפות עולם אחת עם הנבחרת הספרדית. בניגוד ללא מעט שחקנים שהיו שותפים להישגים, ככל הנראה ללא נבארו והקליעות המדהימות שלו, ברצלונה ונבחרת ספרד לא היו מגיעים כל כך רחוק.

הקליעה של לה בומבה מגוונת, כמו אצל כל צלף גדול. בלתי ניתן לעצור אותה אחרי חסימה, לפני או אחרי שהוא קיבל את הכדור, הוא יודע לצאת, לעצור תוך כדי תנועה ולצלוף ואפילו לקלוע שלשה על רגל אחת. כל האלמנטים האלה היו הופכים אותו גם לאחד הקלעים הגדולים ב-NBA, אם לא היה בוחר לחזור הביתה אחרי שנה אחת בלבד בממפיס.

אחוזי הקליעה מחוץ לקשת העונה: 38.2 אחוז ביורוליג, 44.2 אחוז בליגה הרוסית, 34.8 אחוז בליגת ה-VTB.

לא מדובר פה בקלע הטבעי הרגיל, זה שעובר דרך חסימות, מפנים אותו בפינות ושהקליעה מבחוץ היא האופציה היחידה עבורו. מילוש תיאודוסיץ' הוא שחקן מסוג אחר, מאותו הזן של שרונאס יאסיקביצ'יוס ומרקו פופוביץ' - הרכז-קלע, זה שהשלשה הכי טובה שלו היא אחרי חסימה בפיק אנד רול, האיש שעולה לשלשה במתפרצת. אז למה תיאודוסיץ' נכנס לרשימה? בעיקר בזכות יכולת הקליעה שלו, הוא ללא ספק צלף ברמות הגבוהות ביותר, וההוכחה לכך הגיעה לפני שלוש שנים כמעט עם שלשת הניצחון הבלתי נשכחת שלו על הראש של נבחרת ספרד ברבע גמר אליפות העולם בטורקיה.

אז נכון שמדובר בשחקן שחורג מעט מהצלף שחיפשנו בראשית הכתבה הזאת, אבל להתעלם משחקן שקולע 2.5 שלשות בממוצע למשחק בטופ 16 ושפעמיים קלע חמש שלשות במשחקים גדולים בחוץ? כמובן שלא.

אחוזי קליעה מחוץ לקשת העונה: 42.4 אחוז ביורוקאפ, 44.6 אחוז בליגה הרוסית, 40.2 אחוז בליגת ה-VTB.

אחד הקלעים הטובים ביבשת כבר היה על הרדאר של חובב הכדורסל הישראלי במשך שנתיים. בתקופה של קרטר במכבי אשדוד הוא נחשב לאחד הקלעים הטובים בליגת העל, כזה שקלע כמה שלשות שהכריעו משחקים בשניות הסיום, אבל משום מה לא קיבל את ההכרה כצלף. החוזה שקרטר קיבל בספרטק סנט פטרסבורג ניתן לו בעיקר בשל הקליעה שלו, כזאת שהובילה אותו בשנתו השנייה במכללת טקסס A&M למקום הראשון בכל המכללות בארצות הברית באחוזים מחוץ לקשת (50 אחוזים). לפני שהגיע לרוסיה, כמעט נכנס על התווית של הצלף ל-NBA כשהצטיין בליגת הקיץ.

אז מה הופך את קרטר לכל כך מסוכן? צורת הקליעה שלו מיוחדת. הוא מרים את הכדור מעל הראש, מה שהופך את השומר שמולו לכמעט לא רלוונטי. הפורוורד המוכשר יכול להרים קליעה בשנייה. כל שהוא צריך זה לקבל את הכדור לידיים. הכי קרוב שיש לדיוויד בלו באירופה.

אחוזי קליעה מחוץ לקשת העונה: 47.6 אחוז ביורוליג, 30.8 אחוז בליגה האיטלקית.

אוניברסיטת נורת'איסטרן, ששולחת עוד נציג לרשימה, פיתחה לעצמה בשנים האחרונות שם של תוכנית שמוציאה מתוכה קלעים ברמה הגבוהה ביותר. ג'נינג הוא אחד המרשימים שיצאו מהתוכנית הזאת, גם אם האחוזים שלו לא בשמיים. מספר משחקים בהם להט גרמו ללא מעט סקאוטים מה-NBA לסמן אותו בפנקס, והוא גם השיג חוזה בפיניקס ששחררה אותו אחרי זמן קצר. ההתפוצצות הראשונה הגיעה בליגת הפיתוח של ה-NBA, אך רק כשהגיע למונפרנטו מאיטליה בעונה שעברה גם המאמנים האירופים החלו להאמין שמדובר בשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו.

ג'נינג נכנס לרשימה למרות חוסר יציבות משווע שמלווה אותו. הפוטנציאל הגדול, שהוכח בלא מעט משחקים, מספיק כדי לומר שהוא אחד הגדולים כיום באירופה. מבחינת סגנון הוא מזכיר מאוד את קארול: יוצא על חסימות ועולה מהר, אבל גם יודע לקלוע אחרי פיק אנד רול ומכדרור. ההרגשה היא ששיאו עוד לפניו.

אחוזי הקליעה מחוץ לקשת העונה: 47 אחוז בליגה הצרפתית.

ככל הנראה השחקן הכי אלמוני ברשימה, אבל לא אחד שיישאר כזה לעוד הרבה זמן. ג'ון שורנה כמעט חתם הקיץ בניו יורק לאחר שקיבל חוזה מקדים, אך הדמיון שלו בסגנון לסטיב נובאק והעובדה שנובאק הוא שומר טוב בהרבה לא עזר לו. שורנה הוא בוגר מכללת נורת'ווסטרן מהשנה הנוכחית. הוא הוצע להרבה מאוד קבוצות בליגת העל, אך הן פחדו לגעת בקלע לבן בעמדה מספר 4 שלא שומר כל כך טוב. הוא מלך הסלים של נורת'ווסטרן בכל הזמנים, ובשנה שעברה זכה בתחרות השלשות של ה-NCAA תוך שהוא נבחר לאזכור מיוחד באול אמריקן. ההגעה שלו לשטרסבורג הייתה רק כדי להחליף שחקן פצוע לחודש, אבל בזכות הקליעה הנהדרת הוא נשאר עד לסיום העונה.

שורנה הוא בעל הקליעה המוזרה ביותר שתראו. הוא תופס את הכדור לפני הגוף ומשחרר אותו בצורה בלתי הגיונית לכיוון הטבעת, בלתי הגיונית בעיקר בשל העובדה שברוב הפעמים הכדור נכנס. הוא מסוגל לשחרר את הזריקה שלו אחרי חסימה, בקבלת כדור מהיר או תוך כדי כדרור. במתפרצת הוא מעדיף ללכת עד לסל.

אחוזי קליעה מחוץ לקשת העונה: 39.5 אחוז ביורוקאפ, 48.3 אחוז בליגה הרוסית, 30.9 אחוז בליגת ה-VTB.

אקס מכבי תל אביב עושה את אותו הדבר כבר כל כך הרבה שנים ובצורה מצוינת. יאסאיטיס הוא השחקן שהקבוצה השנייה פשוט לא רוצה שתהיה מולה. היציבות שלו, סביב 40 אחוז מחוץ לקשת, נמשכת כמעט עשור, וזאת למרות שהוא לא עושה הרבה יותר מזה וככל הנראה לא קיבל את ההכרה כשחקן גדול באמת מהסיבה הזאת. ארון הגביעים של הפורוורד הליטאי לא עמוס במיוחד, כשבין התארים הבולטים אפשר למצוא את אליפות ספרד עם טאו ויטוריה, הזכייה ביול"ב קאפ עם ריטאס וילנה ומדליות ארד באליפות אירופה ואליפות העולם עם ליטא.

החד גוניות של יאסאיטיס, שאמנם יודע לעבור חסימה ולקלוע מבחוץ אבל מעדיף לקבל את הכדור במקומות מסוימים כדי לקלוע את השלשות שלו, גורמת למאמנים לא פעם לנסות ולכוון את עצמם ואת הקבוצה אליו. רק השבוע הודה מאמן קובאן יבגני פשוטין: "לעבוד עם יאסאיטיס זה אתגר, אבל מהסוג שאתה יוצא עם חיוך בסיומו".

אחוזי הקליעה מחוץ לקשת העונה: 31.6 אחוז ביורוליג, 48.4 אחוז בליגת ה-VTB ו-41.5 אחוז בליגה הליטאית.

בעונת 2006/7 חיפשו בריטאס וילנה כיצד להחליף את הקליעה המעולה של יאסאיטיס. התשובה שלהם הייתה יאניס בלומס, שחקן שעד אז יצא מגבולות לטביה רק לעונה אחת בפולין. בלומס התגלה כקלע מדהים, אבל עדיין כסוג של בוסר. אחרי עונה דומה בנאפולי הוא הגיע למקום שהפך לבית השני שלו - בילבאו. במשך ארבע עונות הראה הלטבי בן ה-30 שהוא מסוגל להתמודד ראש בראש עם בכירי השחקנים ביבשת והוביל את הקבוצה ביחד עם ארון ג'קסון וקוסטאס ואסילדאידיס עד לסדרת גמר הפלייאוף בספרד.


היתרון של בלומס, שנחשף לעיני העולם כולו באליפות אירופה 2011, כשקלע במשחק הבכורה 32 נקודות כולל 6 מ-9 מחוץ לקשת מול צרפת, הוא זריזות הרגליים וזריזות הוצאת הכדור מהיד. הקריירה שלו אמנם לא התרוממה לרמה שחשבו שהיא יכולה להגיע, אך עדיין מדובר בקלע בלתי נלאה.

אחוזי הקליעה מחוץ לקשת העונה: 37.6 אחוז ביורוקאפ, 35.9 אחוז בליגה הספרדית.

הנציג היווני ברשימה הוא שחקן שנמצא קצת מתחת לרדאר. שלוש עונות בלבד בילה ואסילאידיס ביורוליג, במדי מלאגה, אולימפיאקוס ובילבאו, ותמיד ההרגשה הייתה שהוא פשוט נמצא על סף הפריחה הגדולה שלו. האחוזים של היווני הם לא מהמרשימים שתראו, והעובדה שהוא החליף לא מעט קבוצות במהלך הקריירה שלו לא פועלת לטובתו, אך מספר המאמנים שקיבלו בראש כי נטו לזלזל בו הוא גדול מאוד. אחת התצוגות הזכורות ביותר שלו הגיעה ברבע גמר הגביע הספרדי לפני שנתיים, כשצלף 7 מ-12 שלשות, כולל אחת מכל המגרש, כשבילבאו הפסידה לקאחה לבוראל.

אז מה מכניס את ואסילאידיס לרשימה? קודם כל, היותו קלע טבעי. זה מה שהוא ולא תוכלו לתייג אותו בצורה אחרת. ככזה, ניתן לראות אצלו תנודות גדולות מאוד, וככל הנראה לא היה נכנס לרשימה אם היה מדובר בחמישייה, אבל הפוטנציאל, לצד הסגנון המיוחד בו הוא משחרר את הכדור עם הישענות קלה ימינה מכניסה אותו בקושי לרשימה.

קארל אינגליש - אסטודיאנטס (קלע מצוין, אך בסגנון שלו יש טובים ממנו); סרגיי קראסב - טריומף מוסקבה (ככל הנראה בעוד שנה נצטער שלא נכנס לרשימה, אבל צעיר מדי); מרקו פופוביץ' - ז'אלגיריס קובנה (תיאודוסיץ' טוב ממנו); סרחיו יול - ריאל מדריד (לא מספיק יציב); נמנייה בייליצה - קאחה לבוראל (אחוזים לא טובים לאורך זמן); כריסטיאן קאנגור - סיינה (ליד הרמה הגבוהה); קירק פני - אנקרה (לא סיפק את הסחורה ברמות הגבוהות); ריאן טולסון - גראן קנאריה (יש מקום לג'ייסי קארול אחד, והמקורי טוב יותר).

כדורסל בוואלה! ספורט