השגרירים הישראלים שבתו בסוף השבוע מהבקעות וזו הזדמנות מצוינת לעסוק בסוגיית השוערים. בסוף שבוע שבו דודו אוואט סופג חמישייה בברצלונה וקבוצתו מאיורקה מתקרבת לירידה, ועל רקע הדיון ההולך ומעמיק בעניין היורש לשוער נבחרת ישראל, המדור "המראות ונחיתות" מתמקד בשניים שרואים את עצמם מועמדים ראויים: גיא חיימוב ואוהד לויטה. כיצד השפיעה עליהם העונה בצמרת הליגה בקפריסין והאם אפשר לראות אותם כאופציות לאפודה של אוואט?
ממריא: גיא חיימוב (א.א.ק לרנקה)
חיימוב הוא אולי המושאל הכי פחות מדובר של מכבי תל אביב העונה. וינסנט אניימה, האיש שלטובתו פינה השוער את מקומו בסגל, עושה חיל, מחליפו ברק לוי הרשים בתור ממלא מקום בזמן אליפות אפריקה והצהובים נהנו העונה מתפקוד מצוין של אנשי הכפפות כל הדרך לאליפות. יחד עם זאת, חיימוב יכול לסמן וי גדול על העונה הכי טובה בקריירה שלו. הוא הפיק את המקסימום משנת ההשאלה ועשה דברים גדולים. ג'ורדי קרויף עקב וקיבל עדכונים שוטפים. השאלה היא: האם זה ישפיע על החלטתו בבחירת השוער הבא של הצהובים?
כמה מספרים. תחת הדרכתו של רן בן שמעון, א.א.ק לרנקה קרובה לסיים את העונה הטובה בהיסטוריה של המועדון. מבחינת נקודות, היא כבר שברה את שיא כל הזמנים כאשר במאזנה 58 ולסיום העונה נותרו עוד חמישה משחקים. לצורך ההשוואה, אשתקד צברה הקבוצה 49 נקודות בכל העונה וסיימה חמישית ובעונה הראשונה עם קרויף וטון קאנן צברה 42 וסיימה רביעית. ניר קלינגר היה חתום על עוד עונת שיא עם 50 נקודות ומקום רביעי בעונת 2007/8. בן שמעון כרגע במקום השלישי ויש לו הזדמנות לקחת את הקבוצה לגמר גביע ראשון מאז 2006.
לחיימוב יש לא מעט מניות בהצלחה. הוא פתח ב-25 מ-27 משחקי הליגה וספג 19 שערים בלבד (ממוצע ספיגה של 0.76 שערים למשחק לעומת 0.87 של אניימה) כאשר רק אפואל ניקוסיה המוליכה ספגה פחות שערים מא.א.ק. גם עבור חיימוב מדובר בעונת שיא. הוא קיבל הזדמנות ושדרג את מעמדו. הרי כזכור, בשתי העונות האחרונות מצא עצמו במאבק מתמיד על האפודה. אשתקד שיחק רק 18 משחקי ליגה במדי מכבי תל אביב (ספג 18 שערים) ועונה קודם לכן בקרית שמונה רשם 24 הופעות וספג 31 שערים. לפני כן, העביר שנים בליגה השנייה.
שנים שחיימוב משווע לצ'אנס אמיתי. קבוצה שתלך איתו לאורך כל הדרך ותיתן לו את הביטחון גם אחרי הופעות פחות טובות. העונה, זה קרה בלרנקה בגדול. כזכור, פתיחת העונה הייתה חלומית עם 739 דקות רצופות ללא ספיגה (שיא קפריסאי), בהמשך היו מספר ירידות, אבל בן שמעון, האיש ששיקם את הקריירה של השוער בקרית שמונה אבל גם זה שסיפסל אותו לא מעט, המשיך לתת קרדיט. בשבת, חיימוב היה במיטבו ב-0:3 הענק של א.א.ק על אנורתוזיס ללא רוני לוי ולא התרגש גם כשאוהדי היריבה זרקו עליו חפצים מכל הבא ליד.
איך שלא תסתיים העונה, חיימוב כבר יכול לסמן עליה וי גדול. בקיץ הוא היה פגוע. הרגיש שלא נתנו לו צ'אנס. הוא יצא למחנה האימונים, עבד קשה, פתח במשחקי ההכנה וקרא כל הזמן שמחפשים שוער זר על הראש שלו. קרויף ואוסקר לקחו את הזמן, התלבטו, רצו לבחון את שחקני הסגל ובסוף הנחיתו את אניימה פחות משבועיים לפני פתיחת העונה. חיימוב קיבל הצעה להישאר ולהיאבק על מקומו בהרכב וסירב בצדק. בגילו (27) הוא הבין שהוא חייב להיות שוער ראשון. אז הוא הושאל ללרנקה, אבל למרות התחושות הקשות, בסופו של דבר הצעד התברר כמועיל לשני הצדדים.
לשוער חוזה לעונה נוספת במכבי תל אביב וקרויף צפה בו לא אחת העונה. לצהובים לא יהיה זמן בקיץ לדחות החלטות מקצועיות לאוגוסט שכן כבר באמצע יולי תחל הקבוצה את דרכה במוקדמות הצ'מפיונס. עד אז קרויף יצטרך להבין באיזה מחיר אם בכלל אפשר יהיה להשאיר את אניימה, להחליט מה עושים עם הפוטנציאל של ברק לוי (צריך לצאת לעונת השאלה) וכן לראות מה יהיה עם חיימוב. העונה הנוכחית הוכיחה שחיימוב ראוי לעמוד בשער מכבי תל אביב. חיימוב מצדו צריך לדרוש להיות השוער הראשון ולייצר המשכיות למה שעשה העונה. אם הוא חולם לשוב לסגל הנבחרת, אסור לחיימוב לחזור למצב שבו הוא מתנדנד או נאבק על מקום בהרכב ואם הצהובים לא יוכלו להבטיח לו דקות, קפריסין היא בהחלט אופציה ראויה.
נוחת: אוהד לויטה (אומוניה ניקוסיה)
לויטה הוא סמל להתנהלות הקלוקלת של הכדורגל הישראלי בכל הקשור לאמון בשוער המקומי. 50 אחוז מקבוצות ליגת העל מחזיקות בשוער ראשון זר (כולל קאלה דרשלר שמחזיק באזרחות ישראלית), מה שגרם לכישרונות כמו תום אלמדון, גליל בן שנן, ניל אברבנל, איתמר ניצן, רן קדוש ואחרים להיעלם או להידחק לליגה הלאומית. בהקשר הזה, אריאל הרוש ואופיר מרציאנו הם היוצאים מהכלל. גם אם הסברה שאין כרגע יורש ראוי לאוואט נכונה, הרי שאסור ללמוד ממנה שאין כישרונות מקומיים. פשוט דרך הטיפול בהם לא נכונה. בעיניי כותב שורות אלו, גם העובדה שמאיר כהן, אוהד כהן, רפי כהן ושאול סמדג'ה משחקים בלאומית עד גיל מאוחר מאוד לא מלמדת על התנהלות נכונה.
כמו חיימוב, גם לויטה היה במאבק במשך כל הקריירה. הוא דווקא קיבל צ'אנס בגיל צעיר בכפר סבא והיה השוער הראשון של הנבחרת הצעירה, אבל אז הועלם מסיבות לא מקצועיות, עשה שנתיים טובות בהולנד, חזר לעונה די בינונית בהפועל באר שבע רק כדי להבין בקיץ שאלישע לוי מעדיף שוער זר (אוסטין אג'ידה) על חשבונו. אז לויטה לקח מבחינתו את ההחלטה הנכונה ועזב לקפריסין, אבל גם שם הדברים לא הסתדרו לחלוטין כפי שציפה.
יחד עם לויטה צירפה אומוניה בקיץ את השוער השוויצרי הבכיר ג'וני לאוני עם רזומה של שלוש אליפויות והופעות בליגת האלופות. לאוני פתח את העונה בהרכב, אבל אחרי שלוש הופעות רעות, לויטה תפס את מקומו ועשה עבודה טובה. לקראת סגירת חלון ההעברות בינואר לאוני עזב לבקשתו לטובת נפצ'י באקו האזרית ואומוניה צירפה שוער שני בכיר, ז'וזה מוריירה הפורטוגלי (31). באי לא העריכו שהמהלך יפגע במעמדו של הישראלי, אבל למאמן טוני סאבסקי היו תכניות אחרות.
לויטה שיחק עוד שלוש פעמים בהרכב עד שב-26 בפברואר, במשחק החוץ מול אלקי (2:4), מוריירה נכנס להרכב ומאז לא יצא ממנו. הבעיה של לויטה היא שבשישה משחקי ליגה והגומלין ברבע הגמר הגביע הקבוצה שמרה על מאזן מושלם, העפילה לפלייאוף העליון ולחצי גמר הגביע והפורטוגלי הוציא רק חמישה כדורים מהרשת. אגב, גם ללויטה מאזן נאה של 15 ספיגות ב-18 הופעות (0.83 שערים למשחק).
גם לויטה, כמו חיימוב, חגג לאחרונה 27. אמנם מדובר בגיל צעיר לשוער, אבל גם גיל בו שוער צריך להיות מעוצב עם כיוון ברור ומעמד וזה אולי ההבדל ביניהם. לויטה לא הוכיח את עצמו בישראל ולא יצר לעצמו שם של שוער שראוי לשחק באחת הגדולות, מצד שני, הוא בכלל לא קיבל צ'אנס ולכן חש את הצורך להוכיח את עצמו דווקא מעבר לים. זו בעצם תמצית הסיפור. המציאות ששוערים ישראלים צריכים להתמודד איתה. אפס סבלנות, ציפיות בשמיים, דרישה מיידית לתוצאות וחשש מתמיד מאימת החלפה בשוער זר. אז האם הבחירה של לויטה לשחק באירופה למרות התחרות העצומה והמאבק הבלתי פוסק נכונה? לא מן הנמנע שכן. הרי להזכירכם, גם אוואט בעצמו עזב את ישראל אחרי שהרגיש לא מוערך ולא מצא את מקומו בגדולות. כשאוואט נחת בסנטאנדר גם הוא היה בן 27.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: אפס שערים ובישול אחד (מאור מליקסון).
מדד שחקני הנבחרת: דודו אוואט, ביברס נאתכו, מאור מליקסון, גל שיש ויובל שפונגין הם שחקני הסגל היחידים ששיחקו 90 דקות. תומר חמד (45) פתח בהרכב, אליניב ברדה (8) ויוסי בניון (6) עלו מהספסל.
מתאוששים: תומר חמד פתח לראשונה בהרכב אחרי חמישה משחקים על הספסל, יוסי בניון ממשיך להתחזק ברוטציה של רפא בניטס.
צל"ש השבוע: שני ישראלים בהרכב זה מול זה ברבע גמר הליגה האירופית. תעודת כבוד.
ביזאר השבוע: נפלאות הקיזוז. גנק סיימה את העונה הסדירה בבלגיה במרחק 12 נקודות מאנדרלכט ואחרי שני מחזורי פלייאוף, הפער עומד על שלוש. אליניב ברדה בדרך לדאבל?
שימו לב ש: מלבד עדן בן בסט, גם ליאור רפאלוב עדיין לא חזר לפעילות מאז פגרת הנבחרת וגם הוא סובל מפציעה. קללת המשחקים הבינלאומיים.