שאקיל אוניל חזר לעמוד הלילה (בין שלישי לרביעי) במרכז תשומת הלב של חובבי ה-NBA, כמו שהוא כל כך אוהב. הסנטר האגדי הצטרף לרשימה מכובדת של אגדות העבר של לוס אנג'לס לייקרס כשגופייתו עם המספר 34 נתלתה במרומי הסטייפלס סנטר במחצית המשחק בו ניצחו הלייקרס 81:101 את דאלאס.
הטקס לכבודו של סופרמן המקורי היה מרגש והוקדש על ידי שאק עצמו לג'רי באס, הבעלים המיתולוגי של המועדון שהלך לעולמי לפני חודש וחצי. גם ג'רי ווסט, שהגופיה שלו עם המספר 44 מעטרת את תקרת האולם של הקבוצה עוד מימי הפורום יחד עם מספר 32 של מג'יק ג'ונסון, מספר 33 של קארים עבדול ג'באר, 13 של ווילט צ'מברליין, 22 של אלג'ין ביילור, 52 של ג'מאל ווילקס, 25 של גייל גודריץ' ו-42 של ג'יימס וורת'י.
אוניל לבש את המדים הצהובים-סגולים בין 1996 ל-2004 וזכה בשלוש אליפויות (2000, 2001 ו-2002) בארבע הופעות בסדרת הגמר. "לא עשיתי את זה לבדי", אמר שאק לפני הטקס. "הייתה לי הרבה עזרה מחבריי לקבוצה, מהמועדון, ממשפחת באס ומהמנהיגות של פיל ג'קסון על הקווים. אני גם רוצה להודות לג'רי ווסט שהימר עליי והביא אותי לכאן ב-1996".
קובי בריאנט, לא נכח בטקס ונותר בחדר ההלבשה בדקות המחצית, אבל הספיק לשוחח עם שאק ושלח את ברכותיו בסרטון וידאו שהוכן מראש בו הגדיר את שותפו ויריבו משכבר הימים,"היצור הכי מחונן שאי פעם ראיתי משחק". אוניל גילה שהשניים התפייסו אחרי הריב המתוקשר שלהם כבר באולסטאר ב-2009, אז זכו ביחד בתואר ה-MVP וקובי העניק את הגביע לשאריף, בנו של שאקיל. "יש שני סוגים של שנאה", הסביר אוניל. "שנאה ספורטיבית ושנאה אמיתית, ובינינו מעולם לא הייתה שנאה אמיתית".
גם הצלע השלישית בשושלת של תחילת העשור הקודם, פיל ג'קסון, הגיע לחלוק כבוד לסנטר שלו, וביקר במשחק של הלייקרס לראשונה מאז שעזב את הקבוצה ב-2011. "אני רוצה להודות לך על המסירות, המנהיגות והעבודה הגשה שלך. כמה כיף היה לנו עם כל הניצחונות והתארים", אמר הזן מאסטר, שעם הצגתו סחט מהקהל המתוסכל ממייק ד'אנטוני קריאות "אנחנו רוצים את פיל". שאקיל לא התבלבל והגיב מיד בהכרזה: "גם אני רוצה את פיל....".
וכמובן ששאק לא יכול בלי קצת דם רע, אותו סיפק במסיבת העיתונאים לפני הטקס בה נשאל על הסיכוי של הלייקרס לזכות בתואר נוסף ונסחף לעקיצה כואבת לעברו של דוויט הווארד: "אני מקווה שהלייקרס יזכו בעוד אליפות, אבל אני אדם של ביגמנים, והביגמן הנוכחי צריך להשתפר. אני רוצה לראות אותו רושם 28 נקודות למשחק. אני לא מבקר אותו, רק מאתגר אותו. אני רואה ילד עם הרבה כישרון, וכשאני רואה שהוא קולע 16 או 18 נקודות לערב, זה לא מספיק בשבילי".
