פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ניצחו בנקודות: על התיקו המאופס במשחק העונה

        הקהל הצהוב דרש נוקאאוט, בנאדו עלה במטרה לחסל אבל שתי הענקיות התגוששו במרכז הזירה בלי לשלוח סנוקרת. אורן יוסיפוביץ על קרב שלא קיים, ועל הדרך היחידה שבה מכבי תל אביב צריכה לסיים את העונה הנפלאה שלה

        ניצחו בנקודות: על התיקו המאופס במשחק העונה

        ועדת ביקורת

        גישות וחניות: שעה לפני המשחק, ובלומפילד וסביבתו שקטים. שקטים מדי. חניות בכל פינה, פקקים לא היו. הכול נוח. כגודל השקט, חשבת, גודל הסערה. שעה וחצי לאחר שהתחיל המשחק, נהיה שקט עוד יותר.

        קופות: 50 נוער/חייל, 100 מבוגר

        כמה המשחק היה צריך לעלות: אם אתה אוהד מכבי תל אביב, היית סוחט ארנק כדי לראות משחק שייחשב כמשחק האליפות שלך. אם אתה אוהד מכבי חיפה, היית מרוקן כיסים כדי לחזות בצמצום הפעם לשבע נקודות. אבל מה, בענף הפרימיטיבי הזה עדיין אפשר לסיים משחק בלי מנצחת. 60 שקלים, כולנו הפסדנו.

        קהל מכבי תל אביב: שלוש דקות מהפתיחה, איתן טיבי ירד לגליץ' וחילץ כדור. מהיציעים בקעה שאגה, כאילו שלושער. עוצמה אדירה היתה לקהל הצהוב, על בלוניו והפעלותיו. בסיום, וזו תעודת כבוד עצומה, לא היו חגיגות שמחה מהתיקו. מחיאות כפיים, הערכה ומסר ברור לבחורים שעל הדשא: "יפה מאוד חבר'ה, אבל מכבי תל אביב שלנו לא לוקחת אליפות ככה". ציון: 9

        קהל מכבי חיפה: בטדי ראינו את המסירות העצומה, לבלומפילד יכולים היו להיכנס רק 1,600 מאושרים שזכו בהגרלה. תמכו בכל רגע, ובסיום נשארו לכבות את האור הרבה אחרי שהקהל הצהוב התפזר. האמת, התרגלנו. ציון: 9

        הרגע של המשחק: אייל משומר, במחצית הראשונה, יכול היה לעשות 0:1 ירוק שיסעיר את המצב. אבל מימין החזקה הוא העביר לשמאל החלשה, נתקע, התבלבל והמהלך התפנצ'ר. ואיתו גם הסיכוי למשחק סוער.

        המספר הנוסף: 693 ימים עברו מאז הפעם האחרונה שבה מכבי חיפה ניצחה בבלומפילד (0:2 על מכבי תל אביב במאי 2011, צמד של תומר חמד). 11 שחקנים ששיחקו אז שיחקו גם אתמול.

        אוהדי מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        הם לא הסתפקו בתיקו. השלט של אוהדי מכבי תל אביב (צילום: ברני ארדוב)

        מעשה שהיה, כך היה

        אחד משחקני מכבי תל אביב - משקה חלבונים (כשר לפסח) ביד, אוזניות באוזניים וחיוך בשפתיים – צעד מהדשא לכיוון אוטובוס הקבוצה. "תיקו טוב?", הרהר, "תיקו טוב". לפני המשחק, שלט ענק בשער 11 הבהיר טוב מאוד את מה שאוהדי מכבי תל אביב רוצים. תמונה של רוקי בלבואה, והכיתוב: knock them out. הצהובים רצו נוקאאוט, לזכות באליפות כבר אתמול. אוסקר גרסיה רצה קצת פחות, שחקני המוליכה יכלו קצת פחות, אבל בסיום, הם ניצחו גם בקרב הזה. ניצחו בנקודות.

        דווקא אריק בנאדו הרים את הכפפות ועלה לזירה בלי מגן שיניים. חן עזרא בחוץ, שלומי אזולאי בפנים. שלושה חלוצים, אוסקר, נראה אותך. גרסיה, לא בתגובה, נאלץ לשלוף את מהראן ראדי מההרכב בגלל הברך ולהציב במקומו את משה לוגסי. השינויים הללו גרמו לדבר אחד בולט – מכבי תל אביב, לראשונה במשחק ביתי העונה, לא היתה חייתית במרכז המגרש. הירוקים התנפלו על כל כדור, והאמצע היה בשליטה בלעדית של הסגנית. היתרון הירוק: כל חילוץ כדור דרמטי שסידר לחיפה 2 על 2. החיסרון הירוק: ה-2 של חיפה היו אזולאי ודינו אנדלובו. שני חלוצים שכבשו העונה ביחד תשעה שערי ליגה. לא משם באה הבשורה.

        כשיניב קטן הכי רוצה על המגרש, וכשאייל גולסה השאיר את החשמל בנבחרת הצעירה, מכבי חיפה לא תבקיע בבלומפילד. לא מול מכבי תל אביב. ברגעים כאלו אתה מצפה שהקבוצה שבמקום השני, במרחק 10 נקודות מהכתר, תבין שזה הכול או כלום. תחפש את הנוקאאוט, כי לפי הטבלה אין דרך אחרת. והדקות עברו. 55, 70, 80. ובוקולי לא ממש ממהר, ומשומר מדדה החוצה לחילוף במקום להסתער, ואנדלובו ממשיך לחלום. הלו, זה אליפות או לים, תנשכו עם העיניים. אבל הזמן המשיך לחלוף, שלוש דקות תוספת והביתה. בסיום המשחק כבר הודו כמה שחקנים שכנראה היה צריך לעשות קצת יותר. אם הירוקים שעל הדשא היו מהמרים כמו הירוק שעל הקווים, זה לא היה נגמר ב-0:0.

        "הפסדתי כבר אליפות בדקה ה-99 פסיק 9", אמר בסיום קפטן קטן, וכיוון שעברו כבר כמעט שלוש שנים הרשה לעצמו לצחוק על טראומת מאי 2010. "אני מאמין עד הסוף, אנחנו נילחם עד הסוף". "היינו יותר טובים ממכבי תל אביב", הצהיר בנאדו, "והיתה חסרה לנו הרגל המסיימת, הריכוז והאיכות מול השער. אבל אנחנו פה וניאבק עד השנייה האחרונה".

        עד הסוף. עד השנייה האחרונה. אבל אם לא אתמול – כשהצהובים היו בלי ראדי ואחרי ימי נבחרת עמוסים; אם לא אתמול – כשמכבי תל אביב נראתה לא טוב, לא מדויקת, לא מתואמת; אם לא אתמול – אז מתי?

        גל אלברמן שחקן מכבי תל אביב מול אייל גולסה שחקן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        הלו, זה אליפות או לים, תנשכו עם העיניים. גולסה (צילום: ברני ארדוב)

        אוסקר סתר את התזה של בנאדו. "הם היו טובים בחלק מהזמן, ובחלק מהזמן אנחנו". אוסקר גם סתר את התזה שלו מלפני המשחק, שאומרת שהוא לא יודע לשחק על תיקו. מכבי שלו אמנם לחצה, וגם החילופים לא היו הגנתיים, אבל הצהובים היו בסדר עם התוצאה לאורך כל שלבי המשחק.

        השחקנים הצהובים לא חגגו תיקו בהפגנתיות לוזרית, אבל החיוכים הרגועים אמרו את שלהם. ובצדק. מכבי תל אביב הרוויחה את הזכות לשחק על תיקו, את הזכות להוציא את האוויר מהבועה של הקאמבק הירוק. שרן ייני, כבר בלי הפלסטר על הגבה, הודה שהתיקו בסדר. יואב זיו, שיער משוח לאחור, לא נשבר ולא נרגש. שניהם, וגם הבלם קרלוס גרסיה, לא היו מוכנים לדבר על אליפות. גם לא על התקרבות לעבר המטרה. יש עוד הרבה זמן, אמר הספרדי. אבל איך אפשר לאבד פער כזה, הקשו העיתונאים. ככה מאבדים אליפות, נתן קרליטו טיפ של אלופים - אם נחשוב שאנחנו כבר אלופים.

        מכבי תל אביב עושה הכול כדי לא לחשוב על אליפות ולא לדבר על כזו. בראש עומד אוסקר. אתה קורא ולומד על התרבות הספרדית, על מלחמות פרים ומאצ'ואים ושפמים, ולא מאמין שזה תוצר המחלקה. כה רציני, כה משעמם, כה ממוקד. אנחנו חושבים על המשחק בקרית שמונה, הוא אומר בפנים רציניות ועם יד על האוזן. ואז על המשחק הבא, הוא מוסיף. ממנו לא תשמעו שום קריאת קרב ושום הצהרה. מעניין מה יגיד מעל במות האליפות שיוקמו במאי. האם ישמח שלקח תואר בעונתו הראשונה בישראל, או ימשיך לזמזם: יש משחק חשוב בסוף יולי. ליגת האלופות מחכה.

        אוסקר גרסיה מאמן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        מעניין מה יגיד מעל במות האליפות שיוקמו במאי. אוסקר (צילום: ברני ארדוב)

        ואם כבר רוקי בלבואה, אז מספרים שהתסריט של סילבסטר סטאלון נכתב בכלל בהשראת מתאגרף בשם צ'ארלס וופנר. אותו וופנר, שנראה כמו שילוב בין שקית מיונז לפרווה של לברדור, קיבל הזדמנות פז במרץ 1975. הוא נכנס לזירה עם מוחמד עלי, באחד המיס מצ'ים הגדולים בהיסטוריה. כולם היו בטוחים שהנוקאאוט יגיע מהר מאוד. אבל וופנר העקשן הציק לגדול מכולם, סירב ליפול, שלח מכות בלתי חוקיות ואפילו הפיל את האלוף לקרשים (עד היום טוען מוחמד שהשמנדריק דרך עליו). עלי התעצבן, פירק את וופנר בלי רחמים, ולמרות שלפי מצב הנקודות הוביל בבטחה, השמיד את היריב 19 שניות לסיום הקרב.

        מכבי תל אביב יכולה להמשיך לשחק כמו אתמול - לשייט לאליפות עם עוד כמה תצוגות בינוניות שישמרו על השלל. אבל מכבי תל אביב יכולה גם לעשות מוחמד עלי. לנצח בראוותנות, בכוחניות, בעצבים. לצהובים לא חסרים אירועים מכוננים בעונה המדהימה הזו. גרונדמן, לוגסי, זגורי, דרבי. אבל את האליפות הזו היא צריכה לקחת כמו שמוחמד עלי לקח, כמו שהאוהדים דרשו בדגל הפריסה בשער 11. את האליפות הזו מכבי תל אביב צריכה לקחת בנוקאאוט.

        ראדה פריצה מכבי תל אביב מול אנדריי פיליאבסקי מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        את האליפות הזו צריך לקחת בנוקאאוט. פריצה (צילום: ברני ארדוב)

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ
        מייל: orenjos@walla.co.il

        מכבי חיפה לא הצליחה לצמצם את הפער ממכבי תל אביב

        יואב זיו: "לא חגגנו את התיקו"

        יניב קטן מצהיר: "המאבק לא גמור, נילחם עד הסוף"

        הטקטיקה ניצחה, מכבי ת"א ומכבי חיפה ניטרלו זו את זו