גברת עם כלים: על ההתקפה המטורפת של יובנטוס

לפני המשחק בין יובנטוס לצ'לסי בשלב הבתים בליגת האלופות, נשאל ג'אנלוקה ויאלי, החלוץ האגדי של שני המועדונים לשעבר, לאיזו קבוצה הוא יכול היה לתרום יותר לו היה בשיא כושרו כיום. "ליובנטוס", ענה ויאלי בלי להסס, "אין לה סקורר מובהק. הבעיה של הגברת הזקנה היא שכל החלוצים פחות או יותר ברמה דומה. אף אחד לא בולט מעל האחרים, וזה מסביר את הרוטציה של המאמן בהרכב".

ויאלי טעה. חלוצי צ'לסי לא כבשו בשני המפגשים מול יובה. לעומתם, שחקני החוד של האיטלקים מצאו את הרשת שלוש פעמים. פאביו קוואליארלה הבקיע בתיקו 2:2 בסטמפורד ברידג', בו הובילו הכחולים מצמד של הקשר הברזילאי אוסקר. בטורינו היתה ידה של הגברת הזקנה על העליונה עם 0:3 חלק, כאשר קוואליארלה וסבסטיאן ג'ובינקו נרשמו על לוח התוצאות.

התחזית הבעייתית של חלוץ העבר משקפת את הלך הרוח של הפרשנים, ושל הנהלת יובנטוס עצמה, לאורך התקופה האחרונה. חלוצי הסגל שלה לא זוכים להערכה, והמועדון מחפש באופן מתמיד חלוץ אמין שמסוגל לכבוש שערים על בסיס קבוע. בקיץ, אחרי שהתחזקה בכל המערכים, הדעה הרווחת באיטליה היתה כי יובנטוס זקוקה לחלוץ איכותי ומוכח כדי להשלים סגל שיוכל לרוץ עד הסוף בשתי החזיתות. שמות לא מעטים כיכבו בכותרות, וביניהם אפילו פרננדו טורס. המגעים עם צ'לסי מעולם לא נכנסו להילוך גבוה, וגם החלום הרטוב של המנכ"ל בפה מארוטה, אדינסון קבאני, מעולם לא היה קרוב לצפון איטליה. נשיא נאפולי לאורנטיו דה-לאורנטיס נקב בסכום שחרור של 70 מיליון יורו תמורת החלוץ האורוגוואי, ולא היה מוכן להתפשר על סנט אחד. המכירה מעולם לא עמדה על הפרק.

חלוצים אחרים בהחלט היוו אופציות אפשריות. כאשר הבין ארסן ונגר שאין לו סיכוי לשמור על רובין ואן פרסי, הוא השתוקק לשלוח את החלוץ ההולנדי אל מחוץ לפרמייר-ליג, והעדיף לעשות עסקה עם יובה ולא עם אלכס פרגוסון. התעקשותו של ואן פרסי עצמו לעבור למנצ'סטר יונייטד היא זו שהכריעה בסופו של דבר את הכף, והגברת הזקנה פנתה לאפיקים נוספים. קרלוס טבס היה אקטואלי לאורך כל עונת 2011/12, ובתקשורת דווח על הצעה אפשרית של 25 מיליון ליש"ט תמורת הארגנטיני. הנושא לא התממש כאשר טבס השלים עם המנג'ר רוברטו מנצ'יני והעדיף להישאר במנצ'סטר סיטי.

הוא לא היה היעד היחיד של יובה בחצרה של סיטי. אדין דז'קו הבוסני אמנם מעולם לא הסתיר את היותו אוהד שרוף של מילאן, אך זה לא הפריע ליובנטוס לשגר הצעה רשמית של 15 מיליון ליש"ט תמורתו, שנדחתה בבוז. קון אגוארו הוזכר אף הוא, אם כי סיטי אף פעם לא שקלה ברצינות למכור אותו. גם ריאל מדריד לא ששה להיפטר מגונסאלו היגוואין שהוזכר בתקשורת האיטלקית כמועמד אפשרי ליובה. אם נזכרים גם בדידייה דרוגבה, נדמה כי קל יותר לעשות רשימה של חלוצים שלא נכללו ברשימת הקניות האינסופית של מארוטה.

השם החם והריאלי ביותר מבחינת אנטוניו קונטה תמיד היה ונשאר פרננדו יורנטה. חוזהו של הסקורר הספרדי בבילבאו מסתיים בקיץ 2013, והגברת הזקנה האמינה שתוכל להחתימו במחיר שפוי. המועדון הבאסקי חשב אחרת והתעקש לא לוותר על הנכס בזול. בילבאו נקטה בגישה זהה גם במו"מ עם באיירן מינכן לגבי חאבי מרטינס, וזכתה בכל הקופה עם 40 מיליון יורו, אבל עם יורנטה היא נכשלה בגדול. הסכסוך עם החלוץ שהושאר בניגוד לרצונו הוא אחד הגורמים להתרסקות קבוצתו של מרסלו ביילסה, והיה עדיף לכל הצדדים לו היה עוזב ברוח טובה. כעת הוא יעשה את דרכו ליובנטוס בקיץ ללא תמורה, אך איש לא יודע מה יהיה כושרו אחרי שבקושי ראה דשא העונה.

ובכלל, מדוע חיפשה יובנטוס בנרות את הסקורר הנעדר? למה, אחרי שכל הכיוונים נחסמו באוגוסט היא החתימה בהשאלה מארסנל את ניקלאס בנדטנר הפאתטי? הרי גם בעונה שעברה, כאשר הגברת הזקנה דהרה לאליפות ללא הפסד, לא היה לה חלוץ מטרה "מהטופ העולמי", ובכל זאת היא נהנתה מההתקפה השניה בטיבה באיטליה, עם 68 שערי זכות ב-38 משחקים. מלאכת הכיבוש התפרסה באופן אחיד למדי בין שחקני הסגל השונים, ומלך שערי הקבוצה, אלסנדרו מאטרי, מצא את הרשת 10 פעמים בלבד. מירקו ווצ'יניץ' כבש אשתקד תשעה שערים, וכמוהו גם הקשר קלאודיו מרקיזיו שעבר את העונה הטובה בקריירה. קוואליארלה, שהשתקם מפציעה ארוכה, תרם אז ארבעה שערים, אלסנדרו דל פיירו הבקיע שלושה בעונתו האחרונה.

גם בחלון ההעברות בינואר 2012 דובר רבות על כך שיובה זקוקה לחלוץ שייתן לה עדיפות במאבק על הסקודטו מול מילאן. השמות הגדולים לא הגיעו, אבל קונטה הלך והביא בהשאלה את מרקו בוריילו מרומא. אף אחד לא הבין מדוע קיבל בוריילו אשראי כה עצום מהמאמן, והחמצותיו דווקא עלולות היו לקלקל לא מעט. בסך הכל שני שערים הבקיע בוריילו, אולם ההתעקשות של קונטה על "חיזוק" כה ביזארי סימלה יותר מכל את חוסר שביעות רצונו של הבוס מאלה שעומדים לרשותו. בנדטנר הגיע כהמשך ישיר, ובינואר האחרון היה תורו של ניקולה אנלקה לשמש רכש זמני תמוה במיוחד. נכון לעכשיו היה הצרפתי על המגרש במשך 23 דקות.

רוטציה הפכה לאובססיה אצל קונטה שבנה סגל עמוק מאוד בכל המערכים ומשנה את ההרכב ללא הרף. למעט אנדראה פירלו, אין שחקן ללא תחליף במערך, ואולם בהגנה ובקישור קל להצביע על ההרכב האופטימלי של המאמן. לאונדרו בונוצ'י, אנדראה ברזאלי וג'ורג'ו קייליני בעורף, שטפן ליכטשטיינר וקוואדוו אסמואה באגפים, פירלו, ארטורו וידאל ומרקיזיו במרכז. זה ברור. מה השילוב האידיאלי בחוד? זו כבר שאלה מורכבת הרבה יותר, ואין תשובה חד משמעית.

קונטה עצמו טען לפני שנה: "אין לנו חלוץ מועדף ביחס לאחרים. ההיררכיה נקבעת במהלך השבוע באימונים, וגם תוך כדי המשחקים". הוא לא זז מעמדתו, אם כי החזרתו של ג'ובינקו מפארמה בקיץ בהחלט הביאה לשינויים מהותיים. הנמלה האטומית, שנתפס כבר מזמן ליורשו של הנסיך דל פיירו לפני שהועזב, דרש הבטחה למעמדו בקדנציה המחודשת בקבוצה בה גדל, וקיבל אותה. התבוננות בנתונים הסטטיסטיים של יובה מחזקת טענה זו, ובנוסף היא שופכת אור על היבטים מעניינים מאוד בגישתו של קונטה.

42 משחקים קיימה העונה יובנטוס בכל המסגרות, וצוות האימון שלה העלה בהם לא פחות מ-10 צירופים שונים של צמד חלוצים. הזיווג הנפוץ ביותר כולל את ווצ'יניץ' עם ג'ובינקו – השניים עלו יחדיו ב-14 משחקים, כלומר בדיוק בשליש מהמקרים. אצל קונטה, באופן די ביזארי, זה המקסימום האפשרי מבחינת יציבות. בשבעה משחקים שיחק ג'ובינקו עם מאטרי, בשישה פתח עם קוואליארלה. ווצ'יניץ' ומאטרי פתחו ביחד בשישה משחקים, קוואליארלה פתח עם המונטנגרי בארבעה מקרים. גם בנדנטר זכה לפתוח בהרכב בשלושה משחקים, ובכל פעם הוא קיבל שותף אחר – ווצ'יניץ', קוואליארלה וג'ובינקו. קוואליארלה ומאטרי זכו לשתף פעולה ביחד מהדקות הראשונות רק פעם אחת, על אף שהאחרון טען: "אנחנו מתאמנים ביחד כבר הרבה זמן, ויש בינינו הבנה מצוינת". עד כאן מנינו 41 משחקים. במקרה האחרון, חריג בהחלט, פתח מאטרי לבדו בחוד, כאשר השחקן הקרוב ביותר להיקרא בן זוגו היה עמנואלה ג'אקריני.

קונטה וצוותו לא נותנים לאף זוג הרצה משותפת, ונוהגים לשנות את ההרכב בין משחק למשחק. תאמינו או לא, אבל במשך כל העונה עד כה היה רק רצף אחד בו שמרו שני החלוצים על מקומם בהרכב במשך שלושה משחקים. היו אלה ווצ'יניץ' ומאטרי – כל אחד מהם כבש בנצחון 0:2 על פיורנטינה בתחילת פברואר, ושניהם מצאו את הרשת גם ב-0:3 על סלטיק בליגת האלופות כעבור שלושה ימים. עוד ארבעה ימים חלפו, והם עלו שוב על הדשא, אבל הפעם הפסידה יובה 1:0 ברומא, והרצף הסתיים. בנצחון 0:3 על סיינה הורכב ג'ובינקו על חשבון מאטרי – וכבש בניצחון 0:3.

מכאן אנחנו יכולים ללמוד שקונטה לא מחליף בין החלוצים כדי לתת להם מנוחה, כי הרי ווצ'יניץ' ומאטרי שיחקו בשלושה משחקים תוך שבוע. הוא מבצע שינויים על סמך הערכתו את כושרם של השחקנים ברגע נתון, וההערכה הזו משתנה על בסיס יומי. גם תוך כדי המשחקים השינויים בלתי פוסקים. מדהים לראות כי רק בארבעה מקרים מתוך 42 סיימו שני החלוצים 90 דקות על הדשא. 25 פעמים הוחלף חלוץ אחד, וב-13 מקרים הוחלפו שניהם. ספק אם אפשר למצוא קבוצת צמרת אחרת שנוהגת ברוטציה כה מוגזמת.

מאסימו קאררה, שהחליף את קונטה על הקווים בתחילת העונה כאשר המאמן הראשי היה מושעה, העיר: "אם מישהו חושב שהוא בטוח בהרכב, זה יגרום לו לשאננות. הרוטציה מכריחה את כולם להיות בכוננות מלאה". השחקנים מנסים לשמור על מצב רוח סביר לנוכח הנסיבות, וקוואליארלה אמר בנובמבר: "יש לנו חמישה חלוצים, והמאמן הוגן עם כולם. הוא בוחר שניים בכל משחק, וכולנו מרגישים שחקני הרכב". מצד שני, מובן שכל אחד מהם היה שמח לקבל אשראי גדול יותר.

כל אחד מהאוהדים רשאי לתמוך במועמד שלו להרכב. ג'ובינקו נמוך הקומה הוא לא באמת חלוץ, ורבים היו מעדיפים לראות אותו בקישור או באגף, אבל שם הוא לא יכול להשתלב במערך הספציפי של קונטה. כחלוץ שני, ראיית המשחק המשובחת שלו באה לידי ביטוי פחות מהנדרש, בעוד הסיומת הלקויה דווקא מורגשת היטב. נכון לעכשיו, יש לו תשעה שערים בכל המסגרות. גם ווצ'יניץ' הוא לא חלוץ מרכזי קלאסי. הוא יעיל יותר באגף השמאלי, ואחוז המצבים הנמוך שלו הפך לבדיחה באגף המגף. המונטנגרי כבש העונה 10 שערים.

קוואליארלה הוא הווירטואוז שבחבורה, והחלוץ הרב-גוני ביותר בפער ניכר מחבריו. למרות מיעוט הדקות היחסי, הוא מוביל את טבלת הכיבושים של הקבוצה עם 11 שערים בכל המסגרות, אבל קונטה ממש לא סומך עליו משום מה, והיחסים בין השניים טעונים שיפור. מאטרי, החלוץ המרכזי הטיפוסי היחיד (אם לא סופרים את בנדטנר), ראוי אף הוא לקרדיט גדול יותר, עם שמונה כיבושים עד כה. בסך הכל, לארבעתם יש 38 שערים. איך שלא תסתכלו על זה, המצב לא רע בכלל.

כאשר יורנטה יגיע, לפחות אחד מהם יצטרך לעזוב, אבל בינתיים הם עומדים לרשות המאמן בדרך למבחן הגדול. יובה לא החתימה חלוץ על, אבל היא בדרך לאליפות שניה ברציפות גם בלעדיו בזכות הצוות הקיים. השאלה הגדולה היא אם הצוות הזה יספיק לא רק בדרבי של איטליה מול אינטר בשבת, אלא גם בליגת האלופות מול באיירן מינכן ביום שלישי. מי יודע, אולי נגד הבווארים ויאלי בכל זאת לא היה מזיק.