בקיץ האחרון, עת החליט ארקדי גאיידמק שהוא מתנתק מבית"ר ירושלים ומשאיר את איציק קורנפיין למצוא פתרונות, ניסה היו"ר בעזרת ראש העיר ניר ברקת לכנס קבוצה של 15-20 אנשי עסקים ירושלמים ואוהדים ידועים בכדי לבנות קבוצת רכישה. היו שם, בין היתר, מומי דהאן, בני נחמיה, סימו טובול, אילן רג'ואן, פרופסור אבי ריבקינד ועוד. מעבר לדילמות הכלכליות שעלו בשיחה ביניהם, אחת המסקנות הבולטות שלהם היתה שחייבים למצוא פתרון מיידי לבעיית הגזענות ולצרף בהקדם שניים-שלושה שחקנים ערבים, ולא אחד.
"היה ברור שלא ניתן להרים את הקבוצה כלכלית מבלי להילחם בתופעה", סיפר השבוע אחד הנוכחים. "וגם היה ברור ששחקן אחד לא יחזיק מעמד וצריך לחזק אותו. בדיוק כמו שצירפו את קאדייב לסדאייב". פרופסור ריבקינד אף התבטא בעניין ואמר: "כולם יודעים שזה דבר שצריך להיעשות, נדבר עם מי שצריך מהלה פמיליה והגורמים הקיצוניים ונפתור את הבעיה לטובת בית"ר".
קשה שלא לחייך היום לנוכח הדברים האלה היום. הרעיון ללכת למהלך היסטורי בשיתוף פעולה עם הגורמים הבעייתיים בקהל נשכח כלא היה. תחת זאת, בית"ר צירפה שני שחקנים צ'צ'נים, תוך מלחמה בלתי מתפשרת באוהדיה, עד ליצירת מצב שבו המועדון נראה על סף הכחדה. היציעים ריקים, מחנות האוהדים בפילוג, המנוע החברתי של בית"ר כבוי, כשכולם מסמנים את הגישה הלא נכונה לנושא של ארקדי גאידמק כמה שיצרה את הפצע. מספיק לראות את קצב מכירת הכרטיסים למשחק הגביע המסקרן מול מכבי חיפה (19.30, חמש פלוס לייב), כדי להבין. בבית"ר מנסים כעת לחשוב על אופציית ההידברות, עליה התעקשו בקיץ, אבל ספק כמה זה יעזור.
***
כשאנשי העסקים מסתכלים על העניין היום, הם מבינים לאן אותו מהלך שהגו יכול היה להוביל. "היה רעיון מגובש בראש שהיינו מצליחים להעביר", אומר אחד מהם. "היה ברור שצריך לגדל גוש אוהדים חזק, בריא ויציב שמבין את עניין במלחמה בגזענות. עמותת האוהדים הביאה שני מיליון, אספה 2,000 חברים, היינו בטוחים שאפשר להתחיל משהו שבשנים הבאות נוכל ללכת למהלך הזה. עובדה שהשנה לא היו קריאות גזעניות מהיציע והקבוצה לא עמדה לדין. הייתה אידיליה בקהל ואחדות גדולה. ככל שעמותת האוהדים הייתה גודלת, אפשר היה ליצור כח של קהל. צריך לזכור שעד המשחק נגד בני יהודה זאת הייתה אחת העונות המרגשות ביותר של בית"ר ירושלים. לקחנו את המועדון מהרצפה, אוהדים ואנשי עסקים גילו מחויבות והחזירו אותו לחיים, יחד עם המאמן והשחקנים. הקהל חזר ובית"ר הפכה לקבוצה המרגשת והמעניינת ביותר בארץ. בתהליך נכון זה היה אפשרי לעשות היסטוריה, הטיימינג של ארקדי גרם לכך שכנראה גם עוד 20 שנה לא יגיע ערבי לבית"ר. מה לעשות, טיימינג זה הכל בחיים, יעידו תלמידיו של רבי עקיבא".
אותה שבת בבוקר זה הרגע אותו מסמנים בבית"ר ככישלון הגדול ביותר. הרגע בו הוציא גאידמק הודעה לתקשורת ביום המשחק נגד בני יהודה ובה טען כי הוא מצרף שני שחקנים מוסלמים לבית"ר. איציק קורנפיין והמאמן אלי כהן ידעו על מגעים, אבל לא היו מוכנים לזה ובטח לא להודעה כזאת. אך ברגע שהבעלים הודיע הם היו חייבים ליישר קו. וכאן גם קרסה כל העונה. מועדון חזק היה עומד בזה. אבל בית"ר הנוכחית היא מועדון קטן עם קהל גדול. הבעלים לא מזרים כסף ולא מגלה עניין, וכשהוא עושה דברים בצורה חפוזה האוהדים לא יתנו לו את הלגיטימציה.
איציק קורנפיין נשאר לא אחת בסיפור הזה לבד. גאידמק בקושי מסייע לו. ראש העיר ברקת היה רוצה לראות את בעלים עוזר יותר ליו"ר, אבל תחת זאת הוא רואה איך המחאה רק הולכת ומשתלטת ומגיעה למחוזות רבים בקרב אוהדי בית"ר. ברקת גם קיבל ייעוץ כי בשלב זה כדאי לו לקחת צעד אחורה, במיוחד כשהוא לפני בחירות, וקורנפיין לא מסוגל להשתלט על האש. גם הגיבוי שקורנפיין קיבל מהגורמים הממשלתיים במלחמתו בגרעין הגזעני בבית"ר, לא עזר בסופו של דבר. המעצרים רק הולידו עוד כעס. גורם במועדון הסביר זאת ואמר: "לקחנו בחשבון שהגוש המעודד ייעלם ומישהו יצטרך למלא את החסר. רק שהבעיה היא שאלפים שלא בטוח שמזוהים עם "לה פמיליה" נעלמו מהמגרש מסיבות לא ברורות".
***
לאחר האווירה השלילית בטדי נגד בני סכנין, חיכו האוהדים המוחים לראות כמה קהל ילוו את בית"ר לשני משחקי החוץ הבאים בקרית אליעזר נגד הפועל ומכבי חיפה. בבית"ר ניסו לנסות ולמלא את הואקום ונתנו גיבוי לאירגון חדש שהוקם בשם "אהבת ללא תנאים", קבוצת אוהדים הממוקמת באופן קבוע בתחתית היציע המזרחי ומונה כמה עשרות אנשים שמטרתם אך ורק לעודד את הקבוצה. אחד מהם, ש.א (לא מוכן להזדהות בשמו מחשש ש"יחפשו אותי") הסביר: "גם אנחנו לא רוצים את ארקדי ומוכנים למחות נגדו בבית שלו, במחצית ולפני ואחרי המשחק, אבל במשחק אנחנו באים לעודד 90 דקות ולתמוך בקבוצה. אם אנחנו לא נעשה את זה לא תישאר קבוצה".
קבוצת האוהדים הקטנה סופגת הרבה עלבונות והקנטות מצד האוהדים המוחים, ובעיקר על כך שלטענתם הם מקבלים כרטיסים וההנהלה מממנת אותם. ש.א מכחיש זאת ואומר: "הכל המצאות. הכל מהכסף הפרטי שלנו וגם עוד מעט לנו לא יהיה את זה. מי שקיבל כסף מההנהלה לאורך השנים היו ה"לה פמיליה", אז הם האחרונים שיכולים לדבר. אנחנו היום הקומץ ביציע ואנחנו עוברים גיהנום בגלל זה. לחלק מרביצים, על חלק זורקים דברים, מכבים עליהם סיגריות, שופכים עליהם קפה. לחלק כבר הוציאו את החשק להגיע ואני מודה שגם אני קרוב לשבירה, אבל עדיין נלחם. אני מוכן להצטרף אליהם לכל מחאה, אבל במגרש שיעודדו ויתמכו בקבוצה".
בנוגע לחלק העליון של היציע המזרחי, בו יושבים אנשי לה פמיליה, יש כבר בעיות אחרות. גם שם האוהדים מפולגים. יש כמה מאות שבשלב זה מגיעים למגרש רק כדי למחות, חלקם על רקע גזעני וחלקם על רקע הרצון לראות את ארקדי גאיידמק מחוץ לבית"ר. השאר פשוט לא באים. היציע מזרחי נשמע כמו בית קברות. אחד הקבועים שם הסכים לדבר על כך רק בעילום שם: "היציע היה מאוחד השנה יותר מתמיד והיום הוא מפורק. חלק מהאנשים נגד ארקדי, חלק נגד איציק, חלק נגד לה פמיליה, חלק נגד כל השלושה. חלק מוחים, חלק לא באים וחלק באים ולא מעודדים. אני באופן אישי מגיע ולא מעודד, כי אם אצטרף למחאה אני כביכול נותן גב לגזענות שצריך לפתור אותה. ואם אעודד אני נותן גב להנהלה והולך נגד החברים מהיציע. אז כרגע אנחנו אוכלים את הלב באמצע. לא יכולים שלא לבוא, אבל גם לא מסוגלים לעודד".
והיכן כל האלפים הנוספים שנעלמו? הם פשוט נגעלים מכל האווירה. אחד מהם הוא ערן עראמי, בן 38 מפתח תקוה, אב לשני ילדים, שמסביר: "אני כל השנים מנוי והולך להרבה משחקי חוץ, אבל היום זה גועל נפש לבוא. אני לא מבין מה כל הלחץ להביא מוסלמי למועדון, כשאין קריאות גזעניות. לא אקח את הילד למגרש באווירה הזאת. המועדון כל הזמן מתעסק בלהפעיל את המשטרה שתעצור ותרחיק אוהדים, והאוהדים ממשיכים בבלגן שלהם, זאת לא אווירה לכדורגל. האלפים רוצים בעלים חדשים וגם רוצים שחלק מהקהל יתבגר וילמד להתנהג. הגוש הגדול של אוהדי בית"ר הוא במרכז הארץ ובן אדם אחרי עבודה לא ייסע לירושלים לגועל הזה".
***
במוצאי שבת צפוי להתמנות באופן רשמי היחצ"ן ויועץ התקשורת חיים אלדר למתווך בין ארקדי גאיידמק לאוהדים. אלדר מונה על ידי אנשיו של גאיידמק, שהבינו בימים האחרונים שהדרך הכוחנית נכשלה וצריך לנסות למצוא פתרונות יצירתיים יותר שיכללו הידברות. אלדר דמות ידועה בירושלים ונמצא בקשר טוב עם בכירי האוהדים ביציע, כך שלפחות ערוץ תקשורת אליהם יש לו. עד כמה זה יעזור? זאת כבר שאלה אחרת. בשיחות הרבות שעשה אלדר ביומיים האחרונים , ביניהם גם אוהדים המארגנים את דפי המחאה בפייסבוק "הקומץ המזרחי" ו"המטה להצלת בית"ר מידיו של ארקדי" (שכבר זכה ל-8,000 חברים), הוא הבין שהפתרון חייב לכלול תמורה. משמע, לבטל תביעות נגד אוהדים או הרחקות שלהם מהמגרש. מסר דומה כבר הועבר לאנשיו של ארקדי גאיידמק, שלא פסלו זאת על הסף.
אלדר: "המטרה היא ברורה - לאחד את שני הצדדים. ברור לי שללא סיוע של שני הצדדים לא ניתן יהיה לעשות את זה וכרגע יש מרחק גדול. אני מאמין שבסיוע מספר אנשים והתגייסות של גורמים משפיעים אפשר לעשות זה. זה לא תהליך פשוט, זה ייקח זמן ואולי הרבה זמן, אך בסופו של דבר אנחנו מקווים שהתוצאה תהיה חיובית ותחזיר את בית"ר להיות שמחה".
גורמים בדירקטוריון המועדון חושבים כי ההשלכות של מהלך כזה בעיתיות עבור המועדון וייתכן שאף לא יאפשרו לאיציק קורנפיין להמשיך בתפקידו. אחד מהם אמר: "צעדים כאלה של ביטול תביעות והרחקות יפגעו גם באיציק קורנפיין ובהתמודדות שלו עם כל הבעיה. אם לא המלחמה הזאת, כבר מזמן טדי סגור לשנתיים קדימה. כל מה שמחזיק את בית"ר בבתי הדין, זה התביעות נגד האוהדים והמלחמה בגזענות.
אם מדברים על מורחק כזה או אחר באופן ספציפי או תביעה באופן ספציפי, יש על מה לדבר. אבל מעבר לזה, זה אסון אפשרי. אני לא בטוח שאיציק קורנפיין יסכים להמשיך בצורה הזו וגם ראש העיר ימשוך את התמיכה שלו מהקבוצה ויתנתק ממנה. למה לא? שישחררו גם את סאדייב וקדאייב מיידית על הדרך. אני לא רואה מצב שזה קורה".
19:30, ספורט5 ו-5HD: בית"ר ירושלים - מכבי חיפה
קורנפיין בא בהרגשה טובה: "מאמין שנעלה לחצי הגמר"