החלק החסר במכונה: על חוסר היכולת של ברצלונה לייצר קאמבקים

ברצלונה של הדור הנוכחי היא קבוצת כדורגל מושלמת, אבל החיסרון המרכזי שלה הוא חוסר היכולת לקום מהקרשים ולספק קאמבק של אופי וציפורניים. לבעיה הזו יש שורשים עמוקים ב-DNA של המועדון, אבל לא רק. הערב זיכרון השושלת יעמוד למבחן חשוב בנושא

תומר יצחק
12/03/2013

12 במרץ 1997. אתלטיקו מדריד הדהימה את האוהדים בקאמפ נואו כשהוליכה בבטחה 0:3 בדקה ה-31 של גומלין רבע גמר גביע המלך, אחרי 2:2 במשחק הראשון. בובי רובסון המנוח, עם ז'וזה מוריניו לימינו על הספסל, הכניס לאחר ההפסקה את החלוצים חריסטו סטויצ'קוב וחואן אנטוניו פיצי, וראה את רונאלדו מצמק עם צמד. אולם בדקה ה-51 טעות נוספת של השוער ויטור באיה סידרה למילנקו פאנטיץ' את שערו הרביעי במשחק. סוף הסיפור? יותר נכון, תחילתו של ערב קסום. לואיס פיגו שלח וולה לחיבורים, רונאלדו הברזילאי השלים שלושער כדי לקבוע שוויון, ושבע דקות לסיום פיצי הפך לגיבור קטלוניה. 4:5 בלתי נשכח לברצלונה, במשחק הגדול ביותר בתולדות גביע המלך ואחד הקאמבקים המזהירים בהיסטוריה של הבלאוגרנה.

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הברכיים - בלי לצאת מהבית

מוגש מטעם אפוסתרפיה

12 במרץ 2013. בדיוק 16 שנים אחרי, ברצלונה משוועת לאותה אווירה קוסמית שבדרך כלל לא אופפת את קאמפ נואו. הקבוצה ששלטה בכדורגל האירופי בשנים האחרונות ואספה 14 תארים מאז 2008, צריכה חזרה אחת מפוארת מפיגור כדי להימנע מהדחה מוקדמת כבר בשמינית גמר ליגת האלופות (דבר שלא קרה לה מאז 2007) ולהזים את הדיבורים על סוף תקופה. הסרטון הזה מ-1997, אז הקבוצה המשיכה לזכייה בגביע, מוקרן ללא הפסקה בברצלונה בימים האחרונים, כולל בחדר ההלבשה של המועדון. גם סופרסטארים זקוקים להשראה. "הדור הזה עדיין לא ביצע קאמבק היסטורי", הזכיר צ'אבי לאחר ההפסד 2:0 למילאן במשחק הראשון בסן סירו, אותו הגדיר כאחד הגרועים של ברצלונה בתקופתו. "יש לנו חוב לאוהדים". האם החוב ההיסטורי הזה ייפרע הערב?

גם הוא מבין שמשהו חסר למכונה הזו: יכולת לחזור מפיגור. צילום אימג'בנק - Gettyimages)(צילום: GettyImages)

***

ההפסד למילאן, בצירוף ההפסדים הכואבים מול ריאל מדריד בגביע ובליגה, הכניס את ברצלונה לסחרור. בתקשורת הספרדית (והעולמית) כבר מסכמים עידן, בקטלוניה מצביעים על חסרונו של טיטו וילאנובה כגורם הישיר לנסיגה ורק בחדר ההלבשה ממשיכים להשמיע קול אחיד של תמיכה בלתי מסויגת בג'ורדי רואורה ואמונה שלמה בסיכוי להפוך את התוצאה מול מילאן. "אנחנו נתקוף מהרגע הראשון - זו הדרך שלנו", הבהיר ג'רארד פיקה. "אנחנו מקווים לנצח 0:3 ואני מאמין שנעשה את זה".

הדרך. זו מילת המפתח בברצלונה עוד מהימים בהם יוהאן קרויף להטט על כר הדשא, שלא לדבר על תקופתו כמאמן. לברצלונה יש דרך משלה. אג'נדת משחק ברורה המושתתת על החזקת הכדור. כאשר הקבוצה נדרשת לחזור מפיגור ולתקוף בזעם, "הדרך" עומדת לה בדרך. כך היה כשהעניינים הסתבכו בסיום המחצית מול צ'לסי בגומלין חצי הגמר אשתקד, וביתר שאת נגד אינטר של מוריניו בחצי גמר 2010, אחרי הפסד 3:1 במשחק הראשון בסן סירו. הנעת הכדור הסבלנית פשוט לא משתלבת עם הצורך המיידי בשער. כאן נדרש שינוי מחשבתי, גם אם למשחק אחד, שלא בטוח שברצלונה מוכנה לבצע. צ'אבי כבר אמר עשרות פעמים כי "לא הייתי מחליף את הדרך של ברצלונה בשום אופן". זו הדרך שלהם או אף דרך.

הדבקות בשיטה ובמדיניות ראויה להערכה ומהווה מקור גאווה עבור ברצלונה. זה ה-DNA של המועדון. מצד שני, היא גם מרמזת על סוג של התנשאות, שבמשחקי גומלין קודמים באה לידי ביטוי על המגרש כמעין ויתור או היעדר רוח לחימה. כעת גם שם מבינים שאולי יש מקום לבצע התאמות, כי בין אסון לששון עובר קו דק מאוד. "הכדורגל של ברצלונה הוא פחות דורסני מזה של ריאל מדריד", כתב העיתונאי חאבייר גומס ב'אל קונפידנסיאל'. "הם לא שועטים לכיוון השער, אלא מניעים את הכדור בחיפוש סבלני אחר ההזדמנות לכבוש. בסנטיאגו ברנבאו היו הרבה לילות קסומים, לקמפ נואו אין מיסטיקה דומה. אין שם תרבות של קאמבקים. ברצלונה נמצאת עכשיו בין קאמבק היסטורי לסוף עידן".

נאמנים למורשת שלו, אבל לפעמים היא מסבכת אותם. יוהאן קרויף(צילום: GettyImages, Evening Standard)

***

רמונטדה. הנה עוד מילה שגורה בלקסיקון של ברצלונה. החלופה הספרדית לקאמבק - התאוששות. בתחילת העונה התגאו אנשי ברצלונה אחרי כל חזרה של קבוצתם מפיגור בליגה ובליגת האלופות. בארסה נחלצה מפיגור וניצחה את ריאל מדריד בסופרקופה הראשון בפתיחת העונה, ולאחר מכן עשתה זאת גם מול סביליה (פעמיים), גרנאדה, אתלטיקו מדריד ואוסאסונה בליגה, ספרטק מוסקבה וסלטיק בליגת האלופות, ואלאבס בגביע. "מלכי הרמונטדה", קראו בעיתון 'ספורט' לליאונל מסי וחבריו. בתשעה מקרים ברצלונה פיגרה וסיימה כמנצחת, ובעוד שלושה השיגה תיקו. אלא שאף אחד מהמשחקים לא היה ברמת חשיבות כה גבוהה כמו הגומלין מול מילאן.

ברצלונה משחקת במפעלים בינלאומיים מאז 1959 ולזכותה 14 תארים. רק שני מועדונים הניפו יותר גביעים - ריאל מדריד ומילאן. ב-11 מקרים בעבר במפעלי אופ"א היא הצליחה לבצע קאמבק בבית לאחר הפסד חוץ, אבל ב-12 מקרים הודחה. ניצחון גבוה על מילאן – דוגמת ה-1:5 על הרוסונרי מגביע האלופות ב-1960 - יצליח ליישר את הרקורד. אם כי, יש לזכור שאף קבוצה בליגת האלופות (במתכונתה הנוכחית, מאז 1992) לא מחקה פיגור של שני שערים אחרי שלא הבקיעה במשחק חוץ. המשחק בסן סירו היה הראשון העונה בו ברצלונה לא הבקיעה בחוץ והשני בסך הכול (0:0 עם בנפיקה בבית בליגת האלופות). ולהיעדר שער החוץ יש השפעה מכרעת.

כדי להיזכר בשני הקאמבקים המשכנעים של בארסה בליגת האלופות, צריך ללכת שנים לאחור. המשותף לשניהם: שער חוץ, כמובן. דבר שלא התאפשר בסן סירו, במשחק בו הקטלאנים בעטו רק פעם אחת למסגרת. הקאמבק האחרון היה מול צ'לסי באפריל 2000, אז הקטלאנים הפסידו 3:1 בחוץ ותיקנו עם 1:5 גדול בקאמפ נואו (אחרי הארכה). גם ב-1994 היה מקרה דומה, עם הפסד 3:1 לדינמו קייב בסיבוב הראשון, שתוקן בעזרת 1:4 בגומלין הביתי. בארסה המשיכה אז כל הדרך אל הגמר, רק כדי לפגוש את מילאן ששמה קץ לשלטון הדרים טים של קרויף עם רביעייה מוחצת. לכאן או לכאן, גם הפעם מעגל ייסגר.

לכאן או לכאן, במפגש הזה ייסגר מעגל(צילום: GettyImages)

***

בפברואר אשתקד, כשברצלונה סבלה מרצף משחקים לא מוצלח, החליט פפ גווארדיולה לערוך ארוחת גיבוש במסעדה בעיר. דבר מקובל בכדורגל הישראלי, די נדיר בכדורגל הספרדי. מאז לא קיימה הקבוצה ערב גיבוש נוסף, עד השבוע שעבר. וילאנובה העביר את הבקשה מניו יורק, וכולם התייצבו כדי להראות שהאחדות אינה מסתכמת בהצהרות הזהות לתקשורת. למרות זאת, יש מי שלא יכול היה להתעלם ממחול השדים של השבועות האחרונים. "לפני שלושה שבועות ברצלונה נראתה כמו דיסני, ועכשיו זה כמו בית הטרור", היטיב לתאר חאבייר מסצ'ראנו, שלא חסך ביקורת מהתקשורת וגם מעצמו ומחבריו. "אנחנו חייבים להשתפר ולצאת מחוזקים מהמצב הזה. מי שמפקפק בנו, כדאי שיבחן את הנתונים של השנים האחרונות".

שחקני מילאן אכן לא מעזים לפקפק. סולי מונטארי אמר כבר לאחר המשחק הראשון כי לדעתו "גם יתרון של 0:5 לא מספיק מול השחקנים המדהימים של ברצלונה", ובאיטליה הזכירו כי הקבוצה האחרונה מארץ המגף שאיבדה יתרון 0:2 היא מילאן, שהודחה על ידי בורדו של זינדין זידאן ברבע גמר גביע אופ"א ב-1995/6. אז האם מסי מסוגל לחקות את זידאן ואולי גם לכבוש סוף כל סוף שער שדה נגד קבוצה איטלקית כדי להעניק לבארסה את הקאמבק המיוחל?

52 מ-123 השערים הרשמיים של ברצלונה העונה שייכים למסי. התלות בו היא עצומה. גם צ'אבי יודע שהארגנטינאי לא יכול לעשות הכול לבד נגד ההגנה הקשוחה של מילאן. "נצטרך להעז, לבעוט יותר מרחוק ולשלוח יותר שחקנים לרחבה", הסביר הקשר שנמצא בספק למשחק הגומלין הקריטי, בראיון ל'אל מונדו דפורטיבו'. "אי אפשר להסתמך בלעדית על השערים שלו. נצטרך לתקוף בכל דרך, יחד עם הקהל שיעניק לנו את הדחיפה. אני בהחלט אופטימי. הקאמבק הזה אפשרי". זה זמן קסם?

זה זמן קסם, כי אין אופציה אחרת מבחינתם(צילום: GettyImages, David Ramos)

איפסוויץ' טאון, גביע אופ"א 1977/8

ברצלונה הובסה 3:0 באנגליה, והתייצבה לגומלין בשמינית הגמר אחרי הפסד 3:2 לריאל מדריד בליגה וללא תמיכת האוהדים. רק 30 אלף צופים נכחו בקאמפ נואו, אך הם היו עדים לנס האירופי הראשון של ברצלונה. יוהאן קרויף כבש צמד, צ'רלי רשאק קבע 0:3 בפנדל דרמטי שלוש דקות לסיום, וההכרעה עברה לדו קרב מהנקודה הלבנה. בובי רובסון, לימים כמובן מאמן ברצלונה, ראה את הקטלאנים מדיחים את איפסוויץ' שלו עם 1:3 בפנדלים ומודחים בעצמם בחצי הגמר.

אנדרלכט, גביע המחזיקות 1978/9

שנה חלפה, ושוב אותו תסריט. ברצלונה ספגה שלישייה במשחק הראשון בבריסל במסגרת שמינית הגמר, אבל ענתה עם 0:3 בקאמפ נואו. האנס קרנקל, חואן קרלוס הרדיה ורפאל סוביריה (במבצע אישי ארבע דקות לסיום) הבקיעו לזכות ברצלונה, ששוב גררה את המשחק לפנדלים וניצחה 1:4, עם עצירת אחת של פדרו ארטולה שהצטיין גם שנה לפני כן נגד איפסוויץ'. ברצלונה, אגב, דהרה הפעם עד לזכייה בגביע המחזיקות. התואר האירופי הראשון של המועדון.

גטבורג, גביע האלופות 1985/6

גם במקרה הזה ברצלונה חזרה הביתה אחרי הפסד 3:0 בשבדיה. טרי ונבלס אימן אז את הקבוצה, שהחזירה לעצמה את תואר האליפות אחרי 11 שנים ונטלה חלק במפעל האירופי הבכיר בסך הכול בפעם הרביעית. שחקני ברצלונה חגגו כששמעו מי היריבה בחצי הגמר, אך כאמור ספגו מפלה בשבדיה והיו חייבים לתקן. פיצ'י אלונסו, אז האופציה הרביעית של ונבלס בהתקפה, קיבל את ההזדמנות והחזיר עם שלושער סנסציוני שסידר לו מקום בספרי ההיסטוריה. ברצלונה ניצחה 4:5 בפנדלים, אבל הפסידה באותה צורה בגמר מול סטיאווה בוקרשט.

דינמו קייב, ליגת האלופות 1993/4

קרויף, הפעם כמאמן, שב עם הדרים טים שלו לקטלוניה אחרי הפסד 3:1 באוקראינה. רונאלד קומאן כבש את שער החוץ היקר, והבקיע בבעיטה חופשית גם את השער המכריע ב-1:4 בגומלין הביתי בקאמפ נואו. לפניו הרשיתו מיכאל לאודרופ וחוסה מריה באקרו (צמד) כשסרגיי רברוב רק צימק עבור דינמו. ברצלונה, כאמור, המשיכה עד הגמר, בו מילאן היממה אותה עם 0:4.

צ'לסי, ליגת האלופות 1999/2000

הקאמבק האירופי האחרון. תחילתה של היריבות בין ברצלונה לצ'לסי הייתה ברבע גמר האלופות, אז האנגלים יצרו לעצמם יתרון מבטיח של 1:3 לקראת הגומלין בקאמפ נואו. אלא שהחבורה של לואיס ואן חאל לא הרימה ידיים. ריבאלדו ופיגו עשו 0:2 במחצית, טעות של רוד הספ הובילה לשער מצמק של טורה אנדרה פלו, ודני גרסיה המחליף שלח את המשחק להארכה עם 1:3 בדקה ה-83. פנדל של ריבאלדו ושער של פטריק קלייברט סגרו עניין עם 1:5, אבל בארסה הודחה בידי ולנסיה בחצי הגמר.

  • ברצלונה בכדורגל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully