גם העונה, בדיוק כמו בעונה שעברה, לא מעט שגרירים מוצאים עצמם במאבקי ירידה. גיא אסולין וראסינג סנטאנדר שקועים בתחתית, רועי דיין ודור מלול מבירסחוט מתחת לקו האדום בבלגיה, וטל בן חיים בדרך לירידה רביעית בקריירה באנגליה. אבל במצב הגרוע ביותר נמצאת מאיורקה, שניצחה רק פעם אחת מאז המחזור החמישי. המדור "המראות ונחיתות" מתמקד הפעם במצבו של דודו אוואט, משגרירי העל של הכדורגל הישראלי, שהמצב הקשה של קבוצתו מביא לערעור במעמדו הרם. בנוסף, נבדוק איך תוך מספר שבועות התאהבו הצרפתים במאור מליקסון.
ממריא: מאור מליקסון (ולנסיין)
מאור מליקסון הספיק לשחק חמישה משחקים מאז המעבר לוולנסיין הצרפתית. הוא עדיין לא כבש או בישל, ובפרק הזמן הזה קבוצתו השיגה ניצחון אחד וכבשה רק שלושה שערים, אבל בכל הקשור לרושם ראשוני, הקשר עבר בגדול. האוהדים מאוהבים, החברים לקבוצה משבחים, וגם אנשי הכדורגל בצרפת החמיאו לוולנסיין על ההחתמה, כפי שמסביר סוכן צרפתי: "הרבה אנשים שואלים את נשיא ולנסיין: 'איך הבאתם שחקן כזה בינואר?'. מליקסון הגיע כאלמוני לחלוטין והפתיע את כולם".
אחרי שמכרה את כוכבה פואד קאדיר למארסיי, ולנסיין הייתה זקוקה בדיוק לשחקן כמו מליקסון. קשר עם טכניקה גבוהה, שיודע להחזיק כדור ולפתוח את המשחק במסירות חכמות. כשמסביבו משחקים קשרים פיזיים וחזקים, בליגה שבנויה לא מעט על אגרסיביות, קל למליקסון להבליט את היכולות הטבועות בו. זה, אגב, בדיוק מה שקרה לו בחצי העונה הראשונה בפולין, אז הגיע כאלמוני וסחף את ויסלה קרקוב לאליפות.
בתוך חודש מליקסון השתלט על עמדת הקשר המרכזי בקבוצה. אחרי שעלה פעמיים כמחליף במשחקיו הראשונים, הוא נכנס להרכב ונתן הצגה ב-1:2 על ברסט. שבוע לאחר מכן נתן הופעה מבריקה בהפסד האכזרי של קבוצתו 1:0 למארסיי בתוספת הזמן, ובשבת רשם עוד 90 דקות טובות ב-0:0 הביתי עם טולוז. ב"ל'אקיפ" הוא קיבל ציון 6, מהבולטים בקבוצה, ובעיתון אחר נכתב: "הראה דברים מעניינים".
"מליקסון מביא נחישות למשחק, הוא רגוע ויודע מה לעשות עם הכדור", התבטא מאמנו דניאל סאנצ'ז. "אנחנו מצפים ממנו לדברים גדולים". גם החלוץ מתיו דוסבי מרוצה: "תענוג לשחק איתו. הוא שחקן טכני שמרגיש את המשחק ולא מהסס לשחק למען הקבוצה. הוא עושה את המהלכים הנכונים ומקבל את ההחלטות הנכונות. במגרש, אני גורם לו להבין שהוא עושה דברים טובים. אנחנו סומכים עליו".
אז מה הסוד של מליקסון? שוב, כמו בפולין, בחירת קבוצה נכונה ומדויקת. מליקסון היה סופרסטאר בפולין, אבל השתן לא עלה לו לראש. הוא לא שקע בחלומות, לא התנהג בחזירות ועשה קפיצה הדרגתית ולא קפיצה גבוהה מדי, שיכולה גם לרסק קריירה. מליקסון הלך לקבוצה שתפורה על מידותיו, קבוצה שסגנון המשחק שלה מתאים לו, שצריכה שחקן ברמתו. הוא לא הלך להיות עוד שחקן סגל שנלחם על מקומו ומקווה להזדמנות, אלא מצא מקום בו יוכל להתבלט מיד. בנוסף, הוא הגיע לקבוצה נטולת לחץ, שיכולה לתת לו באמצע העונה את כל הזמן שבעולם להיכנס לעניינים גם כשהתוצאות בינוניות. זה מה שנקרא שיעור בהתנהלות, שיעור שכמה שגרירים וסוכנים בהחלט יכולים ללמוד.
נוחת: דודו אוואט (מאיורקה)
העימות של אוואט עם הכתב המקומי טומאו מאורה באמצעות הטוויטר גרם לסערה גדולה בספרד, אבל יותר מזה, ניפץ וערער את תדמיתו של השוער הישראלי. מאורה ביקר את אוואט וכתב: "שתי בעיטות לשער של ולנסיה - שני שערים. בדיוק כמו אוסאסונה בשבוע שעבר, שהייתה צריכה רק אחת כדי לכבוש. אוואט הוא שוער טוב, שירד מתחת ליכולתו. מאיורקה משחקת עם עשרה שחקנים בכל משחק".
השוער יצא למתקפה: "אני אעשה לך את הטובה הכי גדולה בקריירה שלך, כדי שתזכה לעוד קצת קהל קוראים. אני לא מכיר אותך, אבל אני בטוח שאתה קירח, מכוער, איש מריר ואדם רע. כל מה שאתה עושה זה לזרוק חרא על מאיורקה ברגעים קשים. אל תגיד שאתה מאיורקאי, אתה שום דבר".
בשבת אירחה מאיורקה את חטאפה, הובילה 0:1 עד הדקה ה-71 ושלטה ללא עוררין במשחק, אבל ירדה מנוצחת 3:1. שוב, שלוש בעיטות למסגרת, שלושה שערים. אוואט לא היה אשם באף אחד מהם. הראשון הובקע מפנדל מפוקפק למדי והשניים האחרים מנגיחה ובעיטה מתוך הרחבה. למעשה, אוואט הופקר על ידי ההגנה המגוחכת שלו, אבל בהחלט קשה להגיד שהוא השרה ביטחון, או לציין משחק העונה בו הוא הביא נקודות. אלו הדברים אליהם התכוון מאורה.
אוואט, כנראה, לא רגיל לביקורת. בשנים האחרונות הוא הפך לסמל של מאיורקה, השחקן הבכיר בחדר ההלבשה וחביבו של האיש החזק במועדון לורנסו סרה פרר. הוא הגיע בינואר 2009 ועזר להשאיר את הקבוצה בליגה, התחבר למקום והציג לפרקים יכולת טובה. מאיורקה נאבקת כבר שנים בבעיות כלכליות. כל שנה היא נחלשת, מאבדת עוד שחקנים בכירים ומסומנת כמועמדת לירידה. בשלוש השנים האחרונות היא הצליחה לשרוד, אבל ההתרסקות הייתה בלתי נמנעת. כשהגיעה ההתרסקות, גם השחקן החסין ביותר כבר לא חסין.
הבעיה היא שהתגובה של אוואט לביקורת לא הוסיפה לו כבוד מיוחד, וגם פתחה תיבת פנדורה. העיתונאי מאורה, בתגובה לעקיצה מהשוער, טען שמאמן הקבוצה לשעבר חואקין קפארוס בכלל לא רצה בקיץ את הישראלי והתכוון להביא שוער אחר. איינה סרדה, בתו של אחד מבכירי המועדון, התבטאה גם היא בשידור חי בטלוויזיה נגד אוואט ואמרה: "התוצאה בוולנסיה הגיעה כי השוער שלהם היה טוב השוער של מאיורקה רע".
זו אולי העונה החלשה של אוואט בקריירה האירופית. הוא ספג העונה 40 שערים ב-23 הופעות (לעומת 46 בכל העונה שעברה). ממוצע הספיגה של 1.74 שערים למשחק גבוה משמעותית לעומת כל שאר העונות של שוער הנבחרת בספרד. בתחילת העונה עוד דווח בספרד וישראל שהשוער סגר על חוזה לשנתיים נוספות במאיורקה, אבל הקבוצה טרם הוציאה הודעה רשמית, והטענה היא שהירידה המתקרבת וחוסר הוודאות הכלכלי עלולים לשבש את התכניות.
אוואט כבר בן 35. הוא עשה קריירה אירופית מופלאה וראויה לשבחים עם קרוב ל-300 ההופעות בלה ליגה שנמשכות על פני 10 שנים. הוא ידע להתגבר על קשיים כמו האגרוף שספג מגוסטבו מונואה והספסול המתמשך בלה קורוניה. אבל פרשת הטוויטר, כמו הירידה ההולכת ומתקרבת, הם סממן לא טוב למשבר. אם אוואט רוצה להיזכר כסמל של מאיורקה, אולי אפילו להישאר בקבוצה גם בליגה השנייה ולנסות להעלות אותה, הוא צריך להפגין נוכחות על המגרש ולא ברשתות החברתיות. לחזור להיות דומיננטי, בטוח ומנהיג. אחרת ייתכן שאנחנו חוזים בתחילת ההתפוררות של אחד הסלעים הגדולים ושגרירי העל של הכדורגל הישראלי.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שער אחד (שלומי ארבייטמן) ובישול אחד (ליאור רפאלוב).
מוכנים לפורטוגל: דודו אוואט, מאור מליקסון ובירם כיאל הם שחקני סגל הנבחרת היחידים שהשלימו 90 דקות. ליאור רפאלוב (88) ביברס נאתכו (88 בליגה האירופית) ועדן בן בסט (77) פתחו בהרכב. אליניב ברדה (34) ותומר חמד (16) עלה מהספסל.
מתאוששים: מאור בוזגלו חזר לעניינים ופתח בהרכב סטנדרד ליאז'.
צל"ש השבוע: איתי שכטר חוגג תואר אירופי ראשון - גביע הליגה עם סוונסי. לחלוץ, אגב, הופעה אחת העונה במפעל.
ביזאר השבוע: אלי גוטמן רצה לצאת לאנגליה לראות את יוסי בניון, טל בן חיים ואיתי שכטר וביטל. סך הדקות של כולם בסוף השבוע: אפס.
שימו לב ש: אולי המאמן הלאומי צריך להיות קצת מודאג מהנתון שלמעלה.