צפו בהצגתו של פרדי דוד שהפכה למופע של חיים רמון
20 באפריל 2012. לילה קשה עבר על הפועל רמת גן. ההלם ממשחק העונה בוינטר נגד בני לוד (1:1) הכה באורדונים וכמעט כל מי שהיה קשור לקבוצה סבר שסיפור החזרה לליגת העל הסתיים עם שריקת הסיום של מאיר לוי, שאחריה פרצה אחת הקטטות המכוערות שנראו על מגרשי הכדורגל בארץ. זו הייתה שנה הפכפכה עבור רמת גן. הבעלים ירון קוריס אולץ לעזוב, הקבוצה ירדה ללאומית ועתידה הכלכלי היה לוט ערפל עד הגעתו של ניר ארקין. התקווה המחודשת לעלייה נראתה כמתנפצת כשאירועי אותו גררו שבעה מורחקים (עוז יפרח, תמיר בן עמי, ליאור אסולין, טל חן, אדריאן פרננדס, יוגב בן סימון ואלי לוי). ברמת גן לא האמינו בסגל הקצר יהיה ניתן לעשות משהו. כולם הסתובבו עם הראש באדמה. כולם מלבד המאמן פרדי דוד.
כבר באסיפה הראשונה שאחרי המשחק דוד מצא את הכוחות לעודד את השחקנים. למרות עליהום בתקשורת ולמרות קאדר בעייתי ללא השבעה שהורחקו, כשברקע איומי העזיבה של ארקין. המאמן סירב להסכים עם העובדה שהעונה של רמת גן הסתיימה: "אנחנו עולים השנה ליגה", אמר דוד לשחקניו. "נכון שהמשחק הזה הוא טראומה לכולנו, אבל אני מאמין בכל אחד מהשחקנים פה וגם בלי השחקנים המורחקים אנחנו נעשה את העבודה ונחזיר את המועדון לליגת העל". ההמשך ידוע. רמת גן חזרה לליגת העל ודוד נפרד ממנה אחרי מספר חודשים והשבוע מונה למאמן הפועל תל אביב. אמנם הסיטואציה של רמת גן אז שונה מזו אליה נקלע כעת דוד בהפועל תל אביב, אך היא נותנת אינדיקציה טובה על מאמן שיודע לעבוד תחת לחץ וכזה לא חסר אצל סגנית האלופה.
אחרי קריירת אימון ארוכה שמתחילה בשנות ה-90 במחלקת הנוער של הפועל פתח תקוה ועוברת בלא מעט תחנות בדרך, זכה השבוע דוד, 48, לקפיצת המדרגה לה ייחל והצטרף למועדון מאמני הקבוצות הגדולות. אז נכון, מדובר בינתיים רק על מינוי לשלושה חודשים, אך אם יש משהו שהסיפור בפתיחה אמור להמחיש הוא שהמאמן לעולם לא אומר נואש. סקירת הקריירה של דוד מגלה שבכל מקום בו נחת הביא לשינוי אמיתי. אחרי הכישלון של יוסי אבוקסיס, המאמן הטרי נמצא בסיטואציה בה יש לו רק מה להרוויח, אך רק העתיד יגיד לנו אם ייזכר כסותם חורים זמני או אולי יהיה אלישע לוי החדש.
אם יש משהו שדוד יודע ואפילו מצטיין בו הוא להגיע לקבוצות שהמשבר בהן עמוק ותוך זמן קצר להביא לשינוי. בכל התחנות בהן עבר לא מדברים על קוסם אלא על מאמן מקצוען ומשקיען שיורד עד לפרטים הקטנים ומאמין גדול בגיבוש ובמוטיבציה. לא פעם בקריירה שלו דוד קיבל קבוצות שהיו בדרך לליגה הלאומית ובכל פעם שדרך במקום חדש הצליח להשאיר את הקבוצות בליגה ובמקרים כמו זה של מכבי פתח תקוה שינה את העונה לחלוטין.
השיטה שלו די פשוטה. תדמיתית, הוא משדר המון פאסון ודורש רצינות מרבית באימונים ומקצוענות, אבל דווקא מחוץ למגרש, הוא מציג שיטות מקוריות לגיבוש. במהלך עונת 2002/3 שודרג מעמדת העוזר והחליף את ניר לוין. הקבוצה הייתה שקועה בבוץ קשה בתחתית, ודוד החליט להוציא את השחקנים למיני מחנה אימונים של שלושה ימים, שם דגש על איחוד הקבוצה וערך לא מעט אספות מוטיבציה באותם ימים מרוכזים. כמה ימים לאחר מכן, דוד שוב הפתיע את שחקני הקבוצה ולקח אותם לקארטינג כדי ליצור אצלם את ממד התחרות. עד היום, שחקני הקבוצה דאז לא שוכחים את אותה עונה. בהמשך הקדנציה שלו, דוד השאיר גם ירושה. הוא האיש שהעלה את טוטו תמוז לקבוצה הבוגרת והימר עליו אפילו כשנחשב לזר.
את מכבי הרצליה, לשם הגיע באמצע עונת 2004/5 כדי להחליף את לופא קדוש, לקח המאמן כשהקבוצה במקום לפני אחרון בליגה הלאומית. כדי להרים את המורל, דוד הוציא את שחקניו לערב גיבוש בפיינטבול שעזר מאוד לקבוצה להתחבר. משם, הגיע עם הרצליה עד לצמרת הליגה הלאומית ואף סחף את הקבוצה לגמר הגביע. בעונה לאחר מכן הצליח לשוב איתה לליגת העל ולמרות שהתפטר בקיץ 2006, חזר כעבור מספר חודשים כדי להחליף את ראובן עטר והשאיר את הקבוצה בליגה.
בקיץ 2008 הגיע לבני סכנין והפעם לשם שינוי היה צריך לבנות את הקבוצה. באותה תקופה, עזב היו"ר הכל יכול מאזן גנאים לטובת הפוליטיקה מה שהוביל למאבקי כוח בהנהלת המועדון ולקריסה מקצועית. דוד פוטר אחרי שלושה חודשים בלבד, אך בעונה לאחר מכן חזר לסיטואציה המוכרת והאהובה. בעונתו השנייה של רוני לוי במכבי פתח תקוה, הקבוצה הייתה על סף קריסה, במשבר עמוק ובדרך לליגה הלאומית. חילופי המאמנים הובילו לשינוי מיידי. במסגרת ערבי הגיבוש, לקח דוד את הקבוצה לבר מקומי לצפות יחד בליגת האלופות ועד היום שחקנים מעידים כי הערב הזה החזיר את הצבע ללחיים של השחקנים, זאת לאור מערכת היחסים העכורה עם רוני לוי. גם בפן המקצועי, השינוי היה דרמטי. המאמן החליט להמר על שני כישרונות מקומיים העונים לשם עומר דמארי וטל בן חיים. דמארי כבר ביקש לרדת ולשחק בליגה הלאומית, אך דוד ביקש ממנו להמתין מספר ימים. אחרי שעברו להם אותם ימים הגיע המאמן לחלוץ ואמר: "אתה לא הולך לשום מקום, אתה אחד הכישרונות הגדולים בארץ". השניים כמובן החזירו לו על המגרש וסחבו את פתח תקוה עד למקום השישי.
דוד הוא לא רק מאמן של שינויים מנטאליים. אחד הדברים החשובים אצלו הוא העמידה על המגרש וביצוע ההוראות. כל שחקן יודע טוב מאוד שהוא לא יכול לבלף אצלו מכיוון שאחרי כל משחק הוא מציג בפני השחקנים דוח סטטיסטי על הפעולות במגרש, החל מכמות הקילומטרים שרצו ועד לחילוצים ואיבודי כדור. שחקנים ששיחקו אצלו מעידים כי הוא שם הרבה דגש על עמידה נכונה בהגנה ודורש מכל הקבוצה להשתתף במשחק ההגנה. אצלו אין הנחות לא לחלוצים ולא לקשרים היצירתיים. בחלק ההתקפי הוא שם פחות דגש על הנעת והחזקת כדור במרכז המגרש, אלא יותר על תנועה לעומק שיוצרת מצבים ברחבת היריב, כשמאחור מצטרפים גם הקשרים ההגנתיים והמגנים, כלומר גל ראשון של שחקני התקפה ולאחר מכן גל שני שמגיע מהחלק האחורי. דוד כאמור, לא זר לשחקני ההתקפה שישחקו תחתיו כעת בהפועל תל אביב. במכבי פתח תקוה, דמארי שיחק כשחקן החופשי בהתקפה ופרח תחתיו. זה התפקיד האהוב על החלוץ כשגם העונה וגם בעונה שעברה, ההצגות הגדולות שלו דמארי הגיעו בעמדה הזו.
"הדבר שפרדי עושה הכי טוב הוא להחזיר את הביטחון לשחקנים", טוען יניב לוזון שליווה את המאמן כעשור. "יש לו גישה מצוינת והוא תמיד מדבר בגובה העיניים. הוא סופר מקצוען ומקפיד על הפרטים הכי קטנים. הוא יודע בדיוק מה כל שחקן עושה על המגרש ואין אצלו חוכמות. מצד שני, הוא תמיד פתוח. הוא עושה הרבה שיחות אישיות. לא משנה באיזה קבוצה הוא נמצא, הוא תמיד יודע לגרום לשחקנים להאמין. כמו שאני רואה, להפועל חסר המון ביטחון לשחקנים כי כישרון ממש לא חסר. פרדי יכול לעשות המון דברים יפים שם והוא בדיוק האדם המתאים למצב שהקבוצה נקלעה אליו, כי הוא תמיד מצליח לעשות שינוי מיידי אצל השחקנים".
הקפדנות עליה מדבר לוזון באה לידי ביטוי גם בחדר ההלבשה, שם דוד לא מוכן לקבל משחקים. שחקנים ששיחקו תחתיו העידו כי טלפון שמצלצל בחדר ההלבשה או כל התנהגות לא מקצועית "שלא באה לו טוב בעין", לא עוברים אצלו בשתיקה. "הוא דורש משחקן להיות מקצוען עד הסוף ולחיות חיים ספורטיביים, הוא יורד עם שחקנים לפרטים הכי קטנים, מרבה בשיחות אישיות עם במיוחד כשהוא רואה התרופפות משמעת", אמר שחקן ששיחק תחתיו בעבר. בהפועל, אגב, אחת הפעולות הראשונות שלו היו לקחת לשיחה את תמוז המושעה.
האופי הזה בא לידי ביטוי גם בהתנהלות מול בעלי קבוצה. ברוב הקבוצות שעבד, דוד היה מאוד פתוח לשמוע את הבעלים, אבל לא היה מוכן לסבול התערבות מקצועית. שלוש פעמים במהלך הקריירה הוא התפטר בגלל ניסיון כזה. הראשון היה במכבי הרצליה, כשהמאמן הרגיש שהבעלים אריאל שיימן עובר את הגבול וגולש לצדדים מקצועיים. גם בסכנין המאמן הרגיש שמקורבים להנהלה לא נותנים לו לעבוד בשקט וכל אחד מנסה להביע את דעתו. דוד לא היסס לרגע להחזיר שם את המפתחות. השנה קרה מקרה דומה. בהפועל רמת גן הוחלט על פרידה הדדית בשל מערכת היחסים עם הבעלים ארקין. היחסים בין השניים היו קורקטיים בלבד והפיצוץ הגיע כשהמאמן דרש שוער זר ואילו הבעלים רצה לראות את אחיו איתי ממשיך כשוער ראשון. בהפועל תל אביב דוד יפגוש מרקם ניהולי חדש בראשות חיים רמון, חברי הדירקטוריון והאוהדים הלוחצים. איך הוא יתמודד? "הוא מאמן מצוין ומאוד קפדן. לא נותן להתערב מקצועית, אבל מאוד נוח לעבודה", טוען שיימן.
המינוי להפועל תל אביב התקבל בלא מעט סקפטיות בקרב כל הגורמים במועדון. מדובר בקבוצה מלאת אגו ובהנהלה היה חשש ששם "לא נוצץ" שבא לתקופה מוגבלת לא יצליח להשפיע. לצד הפיטורים של אבוקסיס, חיים רמון מנסה לעשות סדר בבלגאן ולהיכנס לעובי הקורה כדי שהזעזוע יניב פרי. גם המנהל המקצועי ניצן שירזי, שמערכת היחסים שלו עם דוד מצוינת, הפך יותר מעורב, הגיע לאימון הבכורה ומייעץ למאמן. השחקנים רואים במאמן תעלומה ומתייחסים אליו בגדר חשוד, אבל קיבלו אותו באהבה וחום. התחושה היא שהגיע אדם שבא לעבוד, מגלה אכפתיות ומדבר בגובה העיניים. כבר בתחילת דרכו עבר על סטטיסטיקות אישיות והרשים את השחקנים במקצועיות שלו. במועדון בונים על החיבור החזק עם דמארי ובן חיים להצלחות בהמשך העונה. "כל הסביבה מנסה לגרום לו להצליח", אמרו במועדון. "גם בקרב האוהדים המינוי עבר בשקט וכולם מצפים להפתעה נעימה".
אז על פניו לדוד יש את תכונות האופי הדרושות להרים את הפועל תל אביב. המטרות שעומדות בפניו לא בשמיים: לשמור על המקום השלישי ולהבטיח את הכרטיס האירופי ולעשות קמפיין מוצלח בגביע המדינה. מבחינתו, הצלחה יכולה לפתוח לו דלתות לצמרת המאמנים בכדורגל הישראלי, בין אם בהפועל תל אביב ובין אם בקבוצה אחרת בעונה הבאה. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא שאלת חוסר הניסיון במועדון גדול. בפרק זמן קצר ולחוץ, דוד יצטרך לעשות את ההתאמה. אלישע לוי עבר תהליך דומה. הוא הגיע למכבי חיפה בקיץ 2008, התמודד עם גלים של ציניות, אבל שרד ארבע שנים ויצא משם במעמד אחר.
"ככל שעולים יותר למעלה, הרוח יותר חזקה", מסביר לוי. "יש אנשים שחושבים שדווקא להצליח בקבוצה קטנה זה יותר קשה בגלל שאין לך תקציב ולא תמיד הדברים פועלים כמו שאתה מצפה ברמה המקצועית. אבל ככל שעולים למעלה, הציפיות בכל תחום יותר תובעניות ויש לחצים שמאמן צריך זמן להתרגל אליהם. צריך להשתדרג בכל רמה, גם מבחינה מקצועית וגם להבין שהתקשורת משחקת תפקיד אחר וזה שונה מקבוצה קטנה. כל דבר שאתה עושה וכל שינוי קטן מופיע ישר בתקשורת. לאמן קבוצה גדולה זו ממש לא משימה פשוטה, אלא אחד הדברים הכי קשים שהיו לי. בתור מאמן שמגיע מקבוצות קטנות ,לוקח זמן להתרגל לכל הדבר הגדול הזה. הפועל זה אחד המועדונים הכי גדולים בארץ והמשימה של פרדי מאוד לא פשוטה".
