מכבי תל אביב סיימה אמש מחצית ראשונה מצוינת. סביר להניח שמרבית הפרמטרים שסימן דיוויד בלאט מראש כחשובים התקיימו. רבע ראשון אקטיבי במיוחד בצד ההגנתי, אותו הוביל דווקא ניק קיינר-מדלי (שהוליך את מכבי עם מדד 7 בתום הרבע הראשון מבלי שהרים ולו זריקה אחת), יצר עבור מכבי יתרון ראשוני והכניס את ברצלונה לבלבול לא קטן. מכבי ערבבה הגנות שונות, אשר הובילו בין היתר למאץ'-אפים מתחלפים בהתמודדות האישית והוציאה את מחזיקת הגביע הספרדי מאזור הנוחות שלה בהתחלה. מכבי הציבה פתרונות לא רעים בכלל לפיק אנד רול הגבוה והיעיל של ברצלונה והגבילה אותה מאוד בריבאונד ההתקפה (בסה"כ 1 ברבע הראשון ו-3 בתום המחצית). על הדרך, קיבלה גם מחצית ראשונה חלשה מאוד של נבארו האיום ובעיית עבירות רצויה במיוחד של פיט מייקל האיום לא פחות. אה, והכי חשוב מכבי הצליחה לסיים מחצית ראשונה כשלאף שחקן אין יותר מעבירה אישית אחת. במיוחד חשובים הדברים בכל הקשור לשון ג'יימס, שסיים מחצית שלמה ללא אף עבירה. נשמע טוב, לא?
אז זהו, שלא. כי אחרי מחצית כל כך טובה של מכבי ומחצית כל כך בינונית ומטה של היריבה הקטלונית, ירדו הצהובים בפיגור 2. במדד זה נראה אפילו פחות טוב, עם פיגור 6. שלוש דקות בתוך המחצית השנייה והדברים כבר התחילו להיראות רע. 10 נקודות של לה בומבה, ולא פחות חשוב מכך, הדרך בה הושגו סימנו רבע שבו ברצלונה מוצאת פתרונות פשוטים ואיכותיים לבעיות ההגנתיות שהציבה בפניהם מכבי במחצית הראשונה. מכבי מצליחה להביא עזרה על הפיק אנד רול של האורחים? נבארו מכוון לעצמו פיק אנד רול משמאל לימין עם ניית'ן ג'אווי, כששני הגארדים הנוספים עוברים לצד החלש. חילוף הרי אי אפשר לעשות במצב הזה, והגנת הפלאט-הלפ של ג'יימס עוזרת לנבארו לקחת זריקה נוחה אחרי כדרור אחד או שניים. מספר התקפות מאוחר יותר, אותו פיק אנד רול בדיוק הפעם עם לורבק. ג'יימס נאלץ הפעם לצאת יותר גבוה כדי לעצור את הכדור ולורבק שוקע הצידה לקליעה מטווח בינוני עם הקרש. במקביל, הרפיסות ההגנתית שאפיינה את ברצלונה בחצי הראשון החליפה מקומה לאינטנסיביות המוכרת. צריך לומר את האמת. מרגע זה השאלה האמיתית היחידה נגעה להפרש בסוף.
נראה שקשה למתוח ביקורת על מכבי תל אביב בהמשך למשחק מאמש. אין הרי ספק שכל השחקנים נתנו מאמץ עילאי על מנת להישאר במשחק. נראה שגם הצוות המקצועי הכין שיעורי בית יסודיים כהרגלו וניסה לנפק פתרונות שיעזרו למכבי לשרוד. ועם כל הכבוד לאלמנטים טקטיים בהתקפה או בהגנה, קשה מאוד לנצח יריבה איכותית כל כך כששחקן כמו קיינר-מדלי לא מצליח להוות שום פקטור התקפי בכלל, כשסקורר כמו דיוויד לוגן מספק מחצית שנייה ללא נקודה (ומקבל בה רק 7.5 דקות), עם הקשיים האדירים בהם נתקל שון ג'יימס כל אימת שנאלץ להתמודד במצבים נייחים של אחד על אחד מול המפלצות של ברצלונה בצבע או עם היכולת המוגבלת ממילא של דארקו פלניניץ'. נראה שמכבי באמת נתנה הכל. ומה שראינו היום זה כנראה ההכל שלה.
לפני משחק גמר גביע המדינה בשבוע שעבר אמר הפרשן אפי בירנבוים שהסגל של מכבי חיפה איכותי יותר מזה של הצהובים. שאם היו הצופים נדרשים לבחור סגל במסגרת משחק פלייסטיישן, סביר שהיו בוחרים בירוקים. המשחק אמש העמיד מצב שלא זכור מזה שנים רבות. קחו את העשיריה של ברצלונה והעמידו אותה מול העשיריה של מכבי. תנסו להשוות שחקן מול שחקן, הכל בהתאם לתפקידו ולמעמדו בכל אחת מהקבוצות. רכז ראשון מול רכז ראשון. סמול פורוורד שני מול סמול פורוורד שני, וכן הלאה. אין אף עמדה בה אין יתרון לברצלונה. 10 מ-10 (בהנחה שג'ו אינגלס בריא). עזבו עשירייה. קחו את כל הסגל. מכבי לא מסוגלת לנפק לעצמה יתרון על יריבתה ולו בעמדה אחת. יכול להיות שזה רק כסף? אין ספק שהתקציב משחק כאן תפקיד משמעותי, אבל כנראה שגם ברמת הבחירות המקצועיות הטהורות, אם נשווה, נגלה כי הציון של האלופה הנצחית בבניית הסגל השנה הוא בלתי מספיק. וזאת נאמר בעדינות.
אמרנו כבר שקשה מאוד לבוא בטענות לשחקנים או למאמן, שעשו כל שביכולתם על מנת להישאר במשחק. ואולי רק דבר אחד לא נוסה. להשתגע. מכבי נלחמה ביריבה מקטלוניה בכלים הסטנדרטיים שיש לה להציע. וכל עוד נראה היה שהצהובים בתמונה, יתכן שהמחשבה הייתה שאין מקום לשנות ושאולי זה יספיק. אבל זה לא הספיק. ניתן דוגמא. 2:30 דקות לסיומה של המחצית הראשונה. הכדור אצל הוארטס בהתקפה וריקי היקמן דולק בעקבותיו ומאחוריו. הלחץ הזה הביא את הגארד המצוין למצב לא נוח, עד שפניני וקיינר מדלי התנפלו עליו וניקו ממנו את הכדור שהוביל להתקפת מעבר מהצד השני. הפעם הבאה בה ראינו נסיון לחץ היה כשההפרש הגיע לדו ספרתי והזמן כמעט ונגמר. אבל אז זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. ברצלונה איבדה אמש 15 כדורים מבלי שמכבי באמת קיבלה החלטה לכפות על מקבלי ההחלטות של האורחים לשרוד מול נסיונות ללחץ. יכול בהחלט להיות שנסיונות כאלה היו מסתיימים באסון. מצד שני, קבוצה שמגיעה בעמדת נחיתות כל כך ברורה מול יריבה עדיפה בהרבה אמורה להבין שמשהו יוצא דופן צריך לקרות על מנת שהיא תנצח. לא בטוח שמכבי הרשתה לעצמה ללכת למקומות יוצאי הדופן והעדיפה את מחוזות השמרנות. דווקא כשנדמה היה שמכבי בתמונה ושהספרדים במצוקה יחסית, עוד במחצית הראשונה, יתכן שהיה מקום לנסות להתפרע ולנסות להגיע ליתרון משמעותי יותר, עם כל הסיכונים הכרוכים בכך. אבל אם נהיה כנים, קשה להאמין שגם זה היה מספיק. הפער האיכותי בין הקבוצות פשוט גדול מדי.