לפני כשבוע התברר לי פעם נוספת כי המאמן הישראלי תמיד טוען שהוא איש של שיטה ועקרונות. רק שהטענה מתמוססת כאשר הדבר נוח למאמן המפר אותה. כך קרה למאמן נבחרת הכדורגל, אלי גוטמן.
המאמן הלאומי טוען במשך שנים כי הוא "גרמני" בתפיסת עולמו בכדורגל. לפני כשבוע, במשחק מול פינלנד, התברר כי אין כל אמת בטענה זו. גוטמן הודיע כי נבחרת ישראל תשחק ב-22 למרס במערך סגור מול נבחרת פורטוגל, במשחק שיתקיים בארץ. גוטמן שיחק בשיטה דומה גם מול פינלנד. גם כן בארץ.
כבר מול פינלנד זה היה כואב לעיניים ועוד יותר ללב, לראות נבחרת לאומית משחקת כך ביודעין ומתוך כוונת תחילה. למשחק כזה אין גם חשק לבוא. נבחרת ישראל, להזכירכם, שיחקה בעבר מול נבחרות יותר טובות מפורטוגל ואף ניצחה אותן, ועם אחרות סיימה בתיקו. זה קרה כבר לפני למעלה מחמישים שנים, עת הדהמנו את יוגוסלביה בבלגרד, ושנים רבות לאחר מכן, עם הניצחון בפאריס על צרפת הגדולה ותיקו בבית.
לראות את נבחרת ישראל משחקת על תיקו במשחק ביתי קובע, הוא בבחינת השפלה של הנבחרת ושחקניה. לפי תפיסה זו אין כל טעם לנסוע למשחק החוץ מול פורטוגל, מאחר ומשם אין כל תקווה לחזור עם נקודה אחת.
בתחילה חשבתי כי גוטמן מכין אמבוש לנבחרת פורטוגל ובדעתו, בבוא היום, לשחק התקפי ובשום מקרה לא לוותר על האפשרות לזכות בשלוש נקודות במשחק ביתי חשוב זה. לדאבוני, התברר לי כי גוטמן שינה את עורו ומגרמני הפך למאמן שמאמין בניסים. מאמן שמאמין כנראה כי יוכל לפחות להוציא תיקו, למרות האנטי כדורגל שהנבחרת אמורה להציג מול פורטוגל.
במאה ה-21 אמורה נבחרת ישראל לשחק בשיטת הבונקר שנעלמה כבר בשנות החמישיים. שתי שיטות בונקר היו קיימות בשנות החמישים. האחת שהמציא המאמן האוסטרי של נבחרת שוויץ, קרל רפאן, שכונתה "הבריח השויצרי", אך לאחר מספר שנים של חוסר הצלחה בהבקעת שערים בוטלה השיטה במדינה. בערך באותו זמן הונהגה בנבחרת שיטה דומה שכונתה "הבונקר", וממציאה היה מאמן נבחרת ישראל אז ג'רי בית הלוי. הביקורת על שיטת משחק זו היתה אדירה כבר באותם הימים. גם שיטה זו בוטלה.
בספרו, שיצא לאור ב-1992, מצא לנכון ג'רי בית הלוי להתייחס לכך וכתב בעמוד 116: "זו לי הפעם הראשונה שאני מדבר גלויות בנושא זה. רוצים לקרוא לי 'ג'רי בונקר', בבקשה. השחקנים של היום לא זקוקים לשיטה זו. הם מתאמנים חמש פעמים בשבוע,יש להם כושר גופני טוב. הם עולים ויורדים לפי הצורך".
מילים שמדברות בעד עצמן. בליגה זכה בית הלוי בארבע אליפויות וארבעה גביעים עם מכבי תל אביב. הוא, אגב, גם המאמן היחידי שאימן נבחרת זרה. במשך שנתיים, החל מ-1960, הוא הדריך את נבחרת ניגריה שזכתה לפני ימים אחדים גם באליפות אפריקה. בתקופתו של בית הלוי לא עמדו לרשות מאמן הנבחרת שחקנים ליגיונרים שחלקם אף מצליחים בליגות אירופה השונות, ליגות שאינן נופלות מזו של פורטוגל. אפילו הוא לא היה מעז לשחק בשיטה כזו מעליבה, לו היו עומדים לרשותו אותם שחקנים.