למזלכם, נכשלתם: סיכום השבת בליגת העל

בתקציר: ה-3:5 של בני יהודה על מכבי נתניה (כי כמה הזדמנויות יהיו לכם לראות משחק כזה?)

מקווים להתחזק. מחפשים חיזוק. שניים-שלושה שחקנים יעשו אותנו חזקים יותר. השורש ח.ז.ק. רלוונטי מאוד בכדורגל הישראלי בינואר. רלוונטי עד מיאוס, מעיק עד בחילה. כמה אפשר עוד לשמוע את זה אחרי כל ראיון, לטחון את המנטרה בעקבות עוד הפסד?

הרי הבשורה: ינואר עבר, פברואר כאן. עכשיו כבר לא נשמע אף אחד מדבר על השחקנים שיביאו את השינוי, על שיקויי פלא הנמצאים בכרטיסי הטיסה של פלוני אלמוני ממלאווי, מטג'יקיסטן או מבולגריה. חיזוק בחלון ההעברות, שקר יותר גדול אפילו משמועות על פקטור צפוי במבחני הבגרות. אפשר לחזור לתירוצים הישנים והטובים, אלה שכוללים קצת טיוחים, מעט יבבות, הרבה תלונות אבל אין בהם חיזוקים.

מכבי תל אביב היא קבוצה שהתחזקה והתחזקה ולא הפסיקה להתחזק העונה. רגע לפני סיום חלון ההעברות היא ניהלה מירוץ נגד השעון כדי לשפר את עמדת המגן הימני. במשך מספר שעות רקמו הצהובים עסקה להביא את אלעד גבאי, אבל ההתבצרות של איזי שרצקי מנעה את המהלך. אז ג'ורדי קרויף שלף את תוכנית ב' – המגן הפורטוגלי מיגל, שטופס השחרור שלו לא הגיע ולבסוף הוא לא אושר. השעון ניצח.

בואו נעשה את החשבון – מיגל הוא שם גדול ורזומה עשיר שלא נראה כמותו בישראל (וד"ש למהו קודרו). עכשיו, עולה שאלה פשוטה: אם מיגל כל כך טוב, ויש סיבה להאמין שגם בגילו הוא טוב מספיק לליגת העל, מדוע נשלפה האופציה שלו בזמן הפציעות, כשהשופט כבר עם המשרוקית בפה? למה לא הלך עליו קרויף בכל הכוח, גם כדי להבטיח שיהיה לו שחקן בעמדה הזו וגם על מנת לסנדל סופית את עסקת גבאי, שסיכוייה היו נמוכים מלכתחילה?

השאלה הזו קבורה, כמו עוד הרבה תהיות, בחדרים הצפופים של הקבוצה בקרית שלום. יש הרבה ספקולציות בנושא: זו הייתה יריייה באפלה, מיגל לא שיחק שנה ומכבי תל אביב לא באמת התכוונה לצרפו, בקבוצה התעוררו מאוחר באשר לאפשרות הזו ועוד ועוד. כל ההשערות הללו מתחבאות בתוך אישו אחד: מראית העין. מכבי תל אביב עשתה צעד שאולי יש בו כוונה מקצועית נכונה, לחזק פן שכמעט לא קיים התקפית, אבל חלק ניכר ממנו הוא דאווין, החתמה ראוותנית שעליה כתוב באותיות קידוש לבנה "שופוני יא נאס". למכבי תל אביב הייתה, במקרה הזה, חשובה המילה האחרונה, להראות שוב שלנו יש ואנחנו יכולים יותר. כפי שדיווח איציק יצחקי, היא כמעט קיבלה את מבוקשה, אבל בחרה לא ללכת עד הסוף בידיעה שהסיפור הזה יקים עליה ליגה שלמה.

כל עוד לא הונהגה תקרת שכר בכדורגל, לקבוצות אין צורך להתבייש בכך שיש להן כסף. אם קופת המזומנים של מכבי תל אביב מלאה, זכותו של קרויף להביא איזה שחקן שהוא רוצה. אלא שבמקרה של מיגל, דומה שלא העניין המקצועי הכריע אלא המסר שעובר דרכו – הנה, עוד שם גדול שעובר אלינו, עוד שחקן שאנחנו לא בטוחים לגבי כשירותו ויכולתו, עוד אחד שיהיה כאן חלק מרוטציה רחבה באופן מבהיל ושעד שייכנס לעניינים הליגה כבר תהיה מאחורינו.

בסיכומו של עניין, אחרי רכבת השחקנים שהגיעה למכבי תל אביב השנה, טוב מבחינתה שמיגל לא כאן. על פי הרקע התדמיתי והדרך שבה כמעט הגיע לכאן, זו הייתה החתמה אחת יותר מדי, כזו שמערערת על הלגיטימיות של האליפות שלה, אם וכאשר תושג.

במידה מסוימת, ההפסד לבני יהודה היטיב עם מכבי חיפה, שרצף הניצחונות וסגירת הפער המאסיבית ממכבי תל אביב התחילו להבהיל אפילו אותה. ביום שני בבלומפילד ראינו משחק טוב מאוד של הירוקים, אבל הלחץ הכריע אותם ובמקום שבו הייתה צריכה להיות רגל מסיימת הגיעו משקולות שהעיפו כדורים ליציע. ההפסד הזה, שיצר שוב מרווח של שמונה נקודות מהמוליכה, אפשר לחיפה להשתחרר ולכבוש את הרביעייה הביתית הראשונה שלה העונה. אלמלא הפנדל המוחמץ של קטן (11 החטאות ב-28 ניסיונות בקריירה – אולי כדאי לתת למישהו אחר לבעוט, אדון קפטן?), היינו מקבלים שחזור של החמישייה מהעונה שעברה מול אותה רמת השרון.

המשחק הזה, ובמיוחד הצמד של שלומי אזולאי, מחזיר אותנו לסוגיית חלון ההעברות. לפני חודש וחצי, לאחר התיקו עם קרית שמונה, הצהיר אריק בנאדו כי לא בטוח שהקבוצה תביא חלוץ, עמדה שנראתה כל כך מתבקשת אז. "אני מאמין בשיטה שלי", אמר, "בוחן את העניינים, יש לנו קצת זמן. לא בטוח שיהיה רכש. אולי נעלה שני שחקנים מהנוער ונבנה אותם. אין משהו קונקרטי".

המלים הברחניות של המאמן נראו אז כמו מס שפתיים ובעיקר כאליבי לקמצנות של יעקב שחר. הרי מיהו השוטה שלא מתחזק כשיש לו הזדמנות לעשות זאת? ומה זה "אין משהו קונקרטי"? אלא שהיום המספרים מגבים את בנאדו: 19 שערים כבשה מכבי חיפה מאז התיקו בקריית שמונה, 11 מהם הובקעו על ידי החלוצים. שלומי אזולאי הבקיע ארבעה שערים, וויאם עמאשה שלושה, אלון תורג'מן שניים ודינו אנדלובו, שחזר רק לאחרונה לפעילות, הרשית פעם אחת. הפוריות הזו מראה שלא רק שהחוד של מכבי חיפה חזר לעבוד, הוא גם לא תלוי בסקורר אחד.

השבועיים הקרובים של מכבי תל אביב יהיו קריטיים לעונה של מכבי חיפה. מעידה של הצהובים בשני הדרבים הקרובים, משחקים שמהם שאבו בסיבוב שעבר 0 נקודות, תחזיר את הירוקים למירוץ האליפות. אם זה יקרה ואם לאו, דבר אחד ברור כבר: כשיש לך ארסנל של שחקנים במאגר, תשתמש בו. אם כבר להמר, עדיף לעשות זאת עם הז'יטונים שמונחים על השולחן מאשר לרוץ לאשנב לקנות עוד.

1. הודעת הגינוי של ארקדי גאידמק להצתה בבית וגן הייתה לאקונית ובעלת מסרים כלליים, שמהם לא הורגש כלל שבמועדון שהוא בעליו קרה אחד האירועים החמורים בתולדותיו, אם לא החמור שבהם. אין הוכחה חותכת יותר לניתוק של גאידמק מהמועדון, לעובדה שהוא פועל בעיקר עבור עצמו ולא בשביל בית"ר ירושלים. זהו בדיוק המקרה שבו אתה צריך להופיע תחת כל עץ רענן ולדבר ישירות למצלמות, גם אם אתה לא בארץ באותו זמן. כי מה שקרה בבית"ר ירושלים ביום שישי הוא לא מחיקה סמלית של מוצגים היסטוריים, הוא אירוע בלתי ניתן לשיקום. כשדבר כזה קורה, הוא מצדיק הרבה יותר מהודעה חלבית של שש שורות.

2. עד העונה הייתה הקביעה שניקולאי קודריצקי הוא גדול הזרים ששיחקו אי פעם בבני יהודה בלתי ניתנת לערעור, אבל פדרו גלבאן דואג מדי שנה לשנות סדרי עולם בחשיבה הזו. השלושער מול מכבי נתניה מצעיד את הארגנטינאי לעונה חמישית ברציפות עם עשרה שערים ומעלה, כששני המשחקים האחרונים של הקבוצה הוכיחו כמה היא תלויה בו. השאלה היא כמה גלבאן עדיין רוצה. בסך הכל בן 28, גם הוא יודע שהגיע הזמן שלו לפרוץ בקבוצה שנאבקת על תואר משמעותי, בארץ או בחו"ל. קל להאשים את בני יהודה חסרת השאיפות הממשיות בעליות והירידות שלו, אבל אי אפשר להשתחרר מהתחושה שהרבה מזה קשור לשחקן עצמו. גלבאן נתן שני משחקים גדולים בחמישה ימים, אך הרבה להיעלם לאורך העונה וספג ביקורות וגם סדרות חינוך מדרור קשטן. אם ישכיל להבין שהשבועות הקרובים יהיו, אולי, המשמעותיים ביותר לקריירה שלו, יש סיכוי שגם בני יהודה תחדול מההפרעה הדו קוטבית שלה.

מאמן הפועל רמת גן אלי כהן לאחר ה-3:1 בקרית שמונה: "יש שחקנים טובים ויש עם מי להילחם".

רוצה לומר: מלחמה כבר יש, אבל איפה הנקודות?

שחקן הפועל באר שבע עידו אקסברד בטוויטר לאחר ה-0:0 עם הפועל עכו: "תפסיקו לבלבל את המוח על החמצות. עדיף להחמיץ מאשר לא להגיע למצבים".

רוצה לומר: וכל מי שאומר לכם שהתוצאה משתי הסיטואציות זהה – אפס גולים - לא יודע על מה הוא מדבר.

מאמן הפועל עכו יובל נעים אחרי המשחק: "אנחנו כבר שתי נקודות מהישארות. כשהגעתי היו ארבע".

רוצה לומר: אין מי שמכיר את הפועל רמת גן יותר טוב ממני. בסוף הם ימצאו דרך לרדת, גם אם לא ננצח עד סוף העונה.

אוהדים של בית"ר ירושלים מ"לה פמיליה": "אולי נעודד, זאת בכל זאת סכנין ולא יריבה רגילה".

רוצה לומר: איזה מזל שקיבלנו קבוצה ערבית דווקא השבוע, אחרת מי יודע מה היה קורה בטדי.

מאמן מכבי נתניה טל בנין לאחר ה-5:3 לבני יהודה: "אנחנו עושים הגנה לא טובה".

רוצה לומר: לא, וואלה!

בתוך יומיים הייתה הפסקת חשמל במשחק מרכזי באנגליה ובסופרבול, מה שלא ימנע מכולנו בעת אירוע דומה בליגת העל לצקצק בלשון ולסנן "רק בישראל זה יכול לקרות".

הביטוי "נשרוף את המועדון", שהגששים הטמיעו לפני יותר מ-30 שנה בהקשר של אוהדי בית"ר ירושלים, קיבל פתאום משמעות שונה ומצמררת.

האווי לאסוף, איש טוב ושחקן כדורסל שמזכיר ימים יפים משנות השמונים, כבר לא איתנו.

לטוויטר של דוד רוזנטל

עוד מליגת העל

בית"ר מתכוננת לסכנין, האוהדים מבטיחים: נעודד

צפו בשערי השבת בליגת העל