1. בבית"ר ירושלים עוברים שבועיים הזויים. בכל פעם שנראה כי המועדון מתחיל להשתלט על האירועים, קורה משהו שמוציא את כל הרוח מהמפרשים. אם עד היום התגובות לאירועים היו מעין מכות שצריך להתמודד איתן, התגובה הראשונית למראות בבית וגן אתמול הייתה הלם. זה לא ששרפו חדר בבית וגן, שרפו אתמול את כל ההיסטוריה של בית"ר ירושלים. איש המשק מאיר הרוש, שאחראי כמעט תמיד לאיסוף של כל הפריטים, אמנם היה על סף דמעות אך במקביל לא הפסיק למלמל את גודל האבידה: "מה לא היה כאן - מאליפויות, גביעים, חו"ל, נבחרת, כל הדרך של בית"ר מלמטה הייתה כאן, איך אוהדים יכלו לשרוף דבר כזה?".
השלל שנשרף היה כזה שהכיל את כל ההסטוריה של המועדון. כל צלחות האליפות של בית"ר והגביעים, גביע השלום בו זכתה הקבוצה וגביעי יוקרה רבים שקיבלה הקבוצה על השתתפותה באינספור טורנירים ואירועים משמעותיים. כל החולצות של שחקני העבר הגדולים של המועדון, חולצות של שחקנים ששיחקו במועדון ושלחו את חולצותיהם מהקבוצות החדשות אליהן עברו בארץ ובחו"ל, הנעליים האחרונות שלבש אלי אוחנה, חולצה מקורית חתומה של תיירי הנרי, חולצות של יוסי בניון מכל הגוונים, תמונות של כל הקבוצות של המועדון שזכו באליפות או גביע, כ-200 חולצות נוספות מכל הגוונים, מכל הקבוצות ומכל המדינות וזו רק רשימה חלקית.
2. גם בבית"ר העריכו אתמול כי אם מדובר באוהדי הקבוצה, אין מצב שהם ידעו מה באמת יש בחדר הזה כי זה סכין בלב של כל אוהד, לא משנה לאיזה צד הוא משתייך בעימות הזה. מי שהיה המום יותר מכולם היה ג'יבראיל קאדייב, "ג'אבו" על פי הכינוי שכבר הודבק לו. אנשי בית"ר הסתכלו עליו כשהגיע לבית וגן ובירר פרטים וחששו שאולי לא ירצה להישאר כאן: "קשה לו עם כל אירוע, אבל בדרך כלל הוא מנסה לשדר חוסן עם איזשהו חיוך. כאן הוא היה בהלם. לא שיקרו לו, ואמרו לו שייתכן שזה בעקבות ההגעה שלו ושל סדאייב. בשלב הזה הוא התחיל למלמל משהו ברוסית. כשניסינו לברר מה הוא אמר, אמרו לנו שזה לא משהו טוב ושצריך לתת לו להירגע. דווקא סדאייב היה נראה הרבה יותר חזק, כאילו אחד שלא הופתע והתרגל לאווירה הזאת".
מהר מאוד הגיעו לבית וגן חוקרי המשטרה וסרקו את המקום. מאוחר יותר כבר היו מרוצים במשטרה מהעובדה שמי שעשה את המעשה על ידי בקבוק תבערה ככל הנראה לא היה מספיק חכם והשאיר עקבות וטביעות בשטח שיאפשרו למשטרה להגיע אליו בימים הקרובים. "הם עשו טעויות של טירונים", אמרו במשטרה, "הסבירות שנגיע אליהם מאוד גבוהה ומומלץ להם להסגיר עצמם".
3. האמת היא שכל השבוע הזה התחיל רע מאוד מבחינת בית"ר. אירועי יום שישי לפני כשבוע בבית וגן שבמהלכם הגיעו כ-100 אוהדים למתחם ומחו בצורה בוטה נגד צירופם של צמד הצ'צ'נים ללא התערבות המשטרה גרמו לאיציק קורנפיין ואנשי בית"ר להתייאש מכוחות החוק. "כנראה שזאת המדינה שלנו", אמרו בבית"ר בייאוש. "אחרי שכל האבק ישקע כולם ייעלמו, הצ'צנים יברחו ונחזור לאותן הצרות". אחרי המשחק ברמת השרון, בו יצאו האוהדים כנגד הקבוצה וקיללו את המאמן והשחקנים, קורנפיין הבין שהאווירה הזאת עולה לו בנקודות ואולי גם במקום בפלייאוף העליון, אך את הכח הוא שאב מהמסר שקיבל מהמשטרה כי החליטה לצאת למלחמת חורמה בנושא והיא מתכוונת לפרק את כל הגוש הבעייתי ביציע. במהלך השבוע האחרון, קיבל קורנפיין בכל יום חיזוקים מהמשטרה, עדויות חיות לפועלה בכל הגזרות ואולי בפעם הראשונה מאז החלו האירועים, נסיון אמיתי להביא לפתרון בנושא.
כבר למחרת המשחק עם רמת השרון, כשראה קורנפיין את שחקני בית"ר מתבטאים כנגד האוהדים בעילום שם בעקבות האירועים ברמת השרון, הוא החליט שהגיע הזמן לעשות מעשה. קורנפיין כינס את השחקנים בחמי יואב, לשם הגיעה הקבוצה לטיפולים, ואמר להם: "לא יכול להיות שאריאל ועמית, שני חברים שלכם, יקבלו אל כל העליהום הזה ואתם תשתקו. זה לא עוד מקרה, זה בליבו של המועדון הזה והעתיד שלו. אין פשרות בנושא הזה ושכל אחד יעשה את החשבון שלו. אין שחקן שלא ייצא נגד כל האירועים האלה כדי לתמוך בסדאייב וקאדייב. מי שלא יעשה את זה מוזמן לשבת לידי ביציע. מבחינתי האוהדים שעושים את הבלגן הם לא אוהדים, ואף אחד כאן לא ייגש אליהם שיקראו לו או ירוץ אליהם בסיום המשחק. מי שיעשה את זה, במקום הוא חוטף 5,000 דולר קנס". האמת היא שעוד לפני השיחה עם קורנפיין, שחקנים הבינו לאן הולכים הדברים וכולם רצו להתחיל לדבר ובעיקר לתמוך באריאל הרוש. כולם הרגישו בחוסר נעימות מכך שהוא נשאר לבד.
4. היציאה לתקשורת נתנה לקורנפיין עוד כח. בערב שודרה התכנית "עובדה" שהביאה לכל בית בישראל את כל התהליך אותו עברו השניים מאז הגיעו לישראל, כולל המחזות הקשים מבית וגן, ונראה היה כי כל גורם אפשרי במדינה הזדעזע באותו הרגע והחליט להירתם לנושא. למחרת בבוקר המשטרה המשיכה במעצרים והכריזה גם בפני אנשי בית"ר כי לא תשקוט עד אשר תנקה את הגזענות מהיציע. בבית"ר הרגישו שיש להם גב אמיתי. עד כדי כך בבית"ר החלו להאמין במשטרה, שאת האימון הסגור שתיכננו לערוך ביום שישי בטדי החליטו בקבוצה ביום חמישי בבוקר להשאיר בבית וגן.
אפשר להגיד שבבית"ר ידעו שהמשטרה מחכה לאוהדים שיבואו להפר סדר. הגרעין הקשה של האוהדים הרגיש לאן הדברים הולכים, ונציגים בו אמרו: "המשטרה לא רואה בעיניים. עוצרים אנשים שישבו ביציע מערבי על השלט במזרחי. עוצרים כל אוהד שהיה רשום אי פעם באיזה אירוע של היציע, ומתשאלים אנשים שכבר שנתיים לא באו למשחק. זה לא עניין של לה פמיליה, המשטרה לא רואה בעיניים ורוצה לנקות את כל היציע. לא ניפול בפח הזה, נפעל רק בדרך חוקית".
5. אז זהו, שהגרעין הקשה לא הגיע לאימון, אבל כל האימון היה באווירת השריפה בבית וגן. אלי כהן ערך לשחקנים אסיפה קצרה לפני האימון, ואנשים במועדון אמרו: "דווקא היום הוא עושה להם אסיפה בפנים? הם עוד מעט לא נושמים מהריח של השריפה". השחקנים ניסו לשמור על שקט אבל כולם מילמלו "מה יהיה עם המועדון הזה? זה נראה שהבלגן הזה לא ייגמר אף פעם".
דווקא ברשתות החברתיות השחקנים לא דיברו יותר מדי. אריאל הרוש העלה כמה תמונות שרופות. קובי מויאל העלה בפייסבוק סטטוס: "התעוררנו לבוקר מזעזע. אני אישית מתבייש באותו אדם, הוא לא רק שרף את המועדון והחדר היוקרתי הזה, הוא גם שרף לי את הלב, ואני בטוח שגם לעשרות אלפי אוהדי בית"ר ירושלים. מי שלא מכבד את העבר שלא יצפה לעתיד טוב". שחקנים אחרים פשוט שתקו וניסו להבין לאן הולך המועדון הזה ואיך מתכוננים בשקט לסכנין ביום ראשון: "באתם בכלל לראות את האימון?" שאלו שחקנים: "על האימון רושמים בסוף, אחרי כל הבלגן, הפוליטיקה והאוהדים".
6. אחרי שעוברות השעות ביום שישי ועד לכניסת השבת, ניתן לראות כמה אחדות יש בקרב אוהדי בית"ר. כל התומכים והמתנגדים למהלך, כולם כואבים את השריפה של המוזיאון הקטן של בית"ר. לכולם נצבט הלב, כולם נעים בין ייאוש לאמונה שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. אוהדים מעלים זכרונות של תמונות היסטוריות, רגעים של אליפות וגביעים וכל מיני אירועים שאולי שוליים עבור האוהד הממוצע, אך מאוד משמעותיים עבור אוהד של בית"ר ירושלים. הנעליים של אוחנה היו הפריט השרוף המדובר ביותר בקרב האוהדים. בסופו של יום אוחנה היה ונשאר הסמל הגדול ביותר של בית"ר ירושלים. כל חולצה שלו שנשרפה או תמונה, אנשי בית"ר נגעו בה בזהירות כאילו היא קדושה יותר מכל פריט אחר. "אוחנה זה התפילין של החדר הזה", הסבירו.
7. את האחדות הגדולה, הכח והתגובות המחזקות שקיבל המועדון יראו ביום ראשון. מעבר ליושבי הראש של ליגת העל, המשלחת מצ'צ'ניה ועוד כל מיני שרים ופוליטיקאים שיש סימן שאלה לגבי הכוונות האמיתיות שלהם, את התמיכה האמיתית והחזקה תקבל בית"ר מהקהל, מאלפים שרוצים להגיע לטדי ולהראות בית"ר אחרת. בבית"ר מעריכים שעשרת אלפים כאלה יגיעו ביום ראשון.
מעבר לכל אלה, קיבלו בבית"ר חיזוק מאוהדים ידועים של הקבוצה כמו חנן סביון (עספור), נתי רביץ, דודו אהרון, שלום מיכאלשווילי, אסי ישראלוף, דודו אהרון, עמוס תמם ועוד. אגב, תמם העלה באינסטגרם שלו תמונה של החדר השרוף בבית וגן וכתב: "בית"ר היא הקבוצה שלי מגיל חמש כשאבא שלי לקח אותי למשחק והדביק אותי בחיידק הנפלא הזה, והיום, 30 שנה אחרי כל כך עצוב ומזעזע אותו לחשוב שאת החורבן הזה חוללו כנראה אנשים ש'אוהבים' את הקבוצה".
על פניו נראה כי בית"ר קרובה לעשות סוף לתופעת הגזענות, אבל בתוך כל המלחמה הזאת היא צריכה לדרוש מהמשטרה לעשות אבחנה בין אוהדים "בעייתיים" לכאלה שנמצאים שנים ביציע המזרחי, תומכים ומעודדים והפכו בין רגע לחלק מהדמויות אותם מחפשת המשטרה. אוהדים רבים שנחשבים לחלק הבריא של היציע המזרחי אמרו השבוע: "זה עבר כל גבול. המשטרה רוצה לנקות את היציע מבלי שמעניין אותה מי עשה מה. הם רצו לתפוס 100-200 ומעלימים יציע של 2,000 כי אוהדים מפחדים לשבת במזרחי. גם השבוע אוהדים חוששים לשבת ביציע הצפון מערבי נגד סכנין ויישבו במערבי או שלא יבואו. שיזכרו שמאחורי הגזענות והדמויות שהם לא רוצים לראות יש את היציע שהוא כל האווירה בטדי ויידעו לכוון את המשטרה למי שצריך ולא להכליל כי כרגע אוהדים טובים נעלמים מהיציע".