מכבי נתניה: לא מובן מאליו
מירב ההתעסקות תהיה בתבוסה של הפועל תל אביב בבלומפילד, אבל מירב המחמאות מגיעות למכבי נתניה. נתניה הגיעה למשחק בחששות, וניתן היה לראות בתחילת המשחק חוסר דיוק והססנות בחלק האחורי, אבל היא יצאה מהמשחק הזה עם הישג מרשים, ניצחון גדול ונקודות חשובות במאבקי התחתית. בדקה ה-9 היא קיבלה הזדמנות ראשונה, כבשה שער, וצברה ביטחון להמשך. בניגוד להפועל תל אביב, נתניה ידעה לנצל את ההזדמנויות שקיבלה, והכריעה את המשחק כבר במחצית הראשונה.
המחצית השנייה הייתה די ידועה מראש. הפועל תל אביב עלתה בנחיתות מספרית ובפיגור 3:0, ניסתה ליזום ולצמק, אבל נתניה שמרה על היתרון הבטוח, שיחקה בצורה נכונה, הגנה נכון מאחור, ואיפשרה להפועל תל אביב לטעות. נתניה יצאה היטב למתפרצות, ורק יכולתו של אפולה אדל מנעה את הגדלת התבוסה.
טל בנין החזיר את קובי דג'אני למקומו הטבעי בחלק האחורי של הקישור, וניתן היה להבחין שנתניה אכן הייתה מסודרת יותר, הניעה כדור נכון יותר, יצאה היטב להתקפות, והכל בזכות המסירות המדויקות של הקשר. בסך הכל אפשר לומר שנתניה הייתה ראויה לניצחון, היא הצליחה להביך את הפועל במגרשה, ולקחה שלוש נקודות במאבק שלה בתחתית. כמובן שהיא גם נהנתה מההחמצות של הפועל תל אביב ומהסגל החסר שעמד לזכות אבוקסיס, אבל שחקניו של בנין עשו עבודה טובה ויעילה. גם בהרכב חסר, לא קל לנצח את הפועל תל אביב 0:3 בבלומפילד.
הפועל תל אביב: מרימים ידיים?
ומצד שני, נכון שהפועל תל אביב הגיעה היום בסגל חסר מאוד, נכון שמרבית שחקני ההרכב שלה פצועים ומורחקים, אבל כשמתייחסים באופן מקצועי להפועל תל אביב לאורך החודשיים האחרונים, אי אפשר להגיד שהדבר היחיד שהשפיע על היכולת שלה הערב, זה חסרונם של אותם שחקנים. כבר הרבה זמן הפועל תל אביב לא מציגה יכולת טובה, לא מצליחה להתקדם ולהשתפר, ואם קבוצה צוברת שלושה הפסדים רצופים, ומנצחת שני ניצחונות בתשעה מחזורים, ורושמת ניצחון בית אחד בלבד בחמישה משחקי הבית האחרונים אי אפשר רק להתייחס משחק של היום.
אפשר לומר שהפועל תל אביב, בהפסד היום מול מכבי נתניה, העבירה מסר לא רק לעצמה, אלא לקבוצות הצמרת, שלא יהיה לה את הכוח ואת היכולת להתמודד על התואר ולעמוד במירוץ לאליפות. יהיה לה קשה מאוד לאסוף את עצמה, לארגן את עצמה, בניסיון לחזור למאבק, מול קבוצות שנראות חזקות כמו מכבי חיפה ומכבי תל אביב.
בנוסף, הביקורת המרומזת של יוסי אבוקסיס בסיום על הפציעות המרובות בסגל, מראה שהבעיות במועדון עמוקות יותר. וכשבקבוצה מצהירים שהשתתפות במפעל אירופאי תיחשב להצלחה, ככה זה נראה.
מכבי תל אביב: כך תנצלו את זהבי
מכבי תל אביב ממשיכה להפגין יציבות: יכולת מצוינת בבית, יכולת בינונית בחוץ. כך גם היה היום מול הפועל רמת גן, במשחק שהסתיים בניצחון לא משכנע. אוסקר גרסיה כל כך רצה לראות את ערן זהבי בהרכב, עד שהחליט לשנות את סגנון המשחק. כצפוי, מכבי תל אביב נראתה רע במחצית הראשונה, כשסגנון המשחק של ריבוי הקשרים במרכז השדה, ללא שחקני כנף, יצר משחק צפוף.
כל עוד אוסקר גרסיה המשיך בחשיבה הגנתית, מכבי התקשתה להניע את הכדור. המאמן לא ויתר על אחד מהקשרים הדפנסיביים, כמו משה לוגסי, אלא הוריד דווקא את דור מיכה מהאגף. גרסיה לא התעקש לשמור על שיטת המשחק שלו או על סגנון המשחק, אלא התעקש לחזק את מרכז המגרש עם עוד קשר דפנסיבי. לא היה בזה צורך, במיוחד כשלקבוצה שלו יש יתרון די מובהק על הפועל רמת גן.
במחצית השנייה אומנם הוא הציב את זהבי באגף ימין וריווח את המשחק, ומכבי תל אביב הגיעה טוב יותר למחצית ותוך 10 דקות ניצלה הזדמנות ועלתה ליתרון, אבל זה לא הלך חלק. ניתן היה לצפות שמכבי תל אביב תמשיך ביכולת המשופרת, אבל בניגוד למשחקי הבית, הפעם היא לא לחצה על הדוושה בניסיון להגדיל את התוצאה.
לגבי זהבי, הוא לא יתרום אם הוא ישחק באגפים. הוא שחקן קישור שיכול לשחק לצדו של מהראן ראדי, עם גל אלברמן מאחור. הוא צריך לבוא מאחור, עם הפנים לשער, להפתיע את הגנת היריב מהקו השני. זה המקום שלו, שם הוא יכול לתרום. עם אלברמן, ראדי וזהבי בחוליית הקישור, ועם שלושה שחקנים מוכשרים קדמיים למעלה, יש למכבי תל אביב אפשרויות טובות ויכולות טובות. חבל מבחינתה לפתוח בהרכב הגנתי מדי.
אומנם היום נעשה צדק עם מכבי תל אביב, כשהפנדל המפוקפק לא הובקע, אבל לא נעשה צדק עם הפועל רמת גן, שהייתה ראויה לנקודה מול מוליכת הטבלה. בשורה התחתונה, אם צריך מזל בשביל אליפות, מכבי מראה שגם את זה יש לה. היא הוכיחה שהיא יכולה לנצח גם במשחקים קשים, שבה דברים לא הולך חלק. הדרך של כל אלופה מלווה גם במשחקים כאלה.