פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חמשת הניצחונות האישיים הכי גדולים לישראל בגביע דייויס

        הסיכויים של נבחרת הדייויס לנצח בצרפת אפסיים, אבל אנחנו אופטימיים: זה הזמן להיזכר בימים שבהם ידענו להפתיע, ובגדול

        על דבר אחד מסכימים חברי נבחרת הדייויס הנוכחית של ישראל, ובוודאות - מפגש החוץ נגד צרפת בסיבוב הראשון של הבית העליון 2013 הוא המפגש הקשה ביותר של הנבחרת מאז חצי הגמר נגד ספרד בספטמבר 2009. מצד אחד ניצבים מולנו שני שחקנים מהעשירייה הראשונה בעולם, מצד שני שחקני הנבחרת הישראלית עצמה לא כשירים במאה אחוז - וכך קשה לפנטז אפילו על ניצחון של כבוד במשחק אחד ביומיים הראשונים, משהו שיגרור את המפגש הזה ליום השלישי שלו כשהוא פתוח. אגב, בשני המפגשים שהתקיימו עד היום בין שתי הנבחרות, ב-1989 וב-1991, הצרפתים סגרו עניין בתוך יומיים.

        ובכל זאת, לצד הפסדים צפויים במפגשים רבים מול נבחרות פייבוריטיות, לנבחרת הדייויס הישראלית יש גם היסטוריה של כמה משחקים בלתי נשכחים, בהם הטניסאים הישראלים השיגו ניצחונות כנגד כל הסיכויים. נברנו בספרי ההיסטוריה ובחרנו את חמשת הניצחונות הגדולים של הישראלים במשחקי בודדים.

        דודי סלע מונף על כתפי חבריו לנבחרת הדייויס אחרי הניצחון על צ'ילה (ברני ארדוב)
        ראינו הרבה הפסדים צפויים, אבל גם כמה ניצחונות כנגד כל הסיכויים. דודי סלע אחרי ניצחון על פרננדו גונזאלס ברמת השרון (צילום: ברני ארדוב)

        שלמה גליקשטיין מנצח את יעקב לאסק

        בניגוד לנבחרת הדייויס הנוכחית, זו של שנות השמונים לא נהנתה ממזל גדול בהגרלות, ושלוש פעמים נאלצה לנסוע למשחק חוץ במטרה לעלות בפעם הראשונה בתולדות הטניס הישראלי לבית העליון בגביע דייויס. באחת הפעמים הנבחרת הוגרלה למפגש חוץ בשוויץ, שבסגל שלה שחקנים שעדיפים בהרבה על הישראלים. ובכל זאת, ישראל הובילה 0:2 בתום היום הראשון במפגש שהתקיים בסנט גאלן, והוקדם בגלל ראש השנה. ביום המשחקים השלישי, במצב של 1:2 לישראל, התייצב שלמה גליקשטיין למשחק נגד יעקב לאסק. גליקשטיין, שדורג בשיאו במקום ה-22 בעולם, כבר היה מעבר לשיאו, והגיע לשוויץ כטניסאי מחוץ למאיה הראשונה בעולם (דורג 124). לאסק לעומתו, היה בתחילת דרכו המבטיחה (בשיאה דורג 7 בעולם) ואל המפגש הזה הוא הגיע מהמקום ה-31.

        גליקשטיין, שבאותו מפגש "חזר מהקבר" במשחקו הראשון נגד רולנד שטאדלר, המשיך להפגין את הווינריות המדהימה שאפיינה אותו במהלך הקריירה המרשימה שלו. באותה תקופה לא שוחקו שוברי שוויון בכלל ואחרי שגליקשטיין הוביל 1:2 במערכות, לאסק ניצח ברביעית 10:12 וחזר למשחק בגדול. למרות זאת, במערכה החמישית גליקשטיין הפגין הרבה אופי וניצח 9:11, בדרך לניצחון במפגש כולו ועלייה ראשונה לבית העליון של גביע דייויס. המשחק הזה זכור לרבים כאחד ממשחקי הדייויס המותחים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית, אם לא המותח מכולם.

        שלמה גליקשטיין לשעבר טניסאי ישראלי (לשכת העיתונות הממשלתית)
        ווינר אמיתי. שלמה גליקשטיין (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

        עמוס מנסדורף מנצח את מילוסלב מצ'יר

        במשחקה הראשון אי פעם בבית העליון של גביע דייויס, נבחרת ישראל הוגרלה לקרב קשה נגד צ'כוסלובקיה, ועוד בחוץ. גם במקרה הזה המקומיים היו עדיפים בהרבה על הנייר, עם מילוסלב מצ'יר שדורג 6 בעולם, קארל נובאצ'ק שדורג 31 ומילאן שרייבר שדורג 40 בעולם.

        המפגש הזה הוכרע בניצחון גדול של עמוס מנסדורף על נובאצ'ק במשחק החמישי והמכריע, אבל הניצחון המרשים של המפגש הזה נרשם בתחילתו, כשמנסדורף גבר על מצ'יר 4:6, 2:6, 6:3, 3:6 כדי להעלות את ישראל ליתרון 0:1. מנסדורף, שהיה אז בן 21 ודורג במקום ה-30 בעולם, לא חשש מהמומנטום החיובי של מצ'יר, שהגיע למפגש הזה אחרי שהביס את איבן לנדל בגמר טורניר קי ביסקיין.

        זה לא היה רק משחק טניס גדול של מנסדורף, אלא הרבה מעבר לזה. זו הייתה ההתחלה האמיתית של מסורת ההצלחות הגדולות של ישראל הקטנה בגביע דייויס. זו הייתה הפריצה הגדולה של מנסדורף, שמספר חודשים לאחר מכן טיפס למקום ה-18 בעולם. זה היה עוד אחד מהימים שבהם אזרחי ישראל הבינו שלעתים רחוקות - אנחנו יכולים לעשות דברים גדולים גם בספורט, וכמה ימים כאלה כבר היו אי אז, בעידן של לפני המדליה האולימפית הראשונה? ואם זה לא מספיק, זה היה מפגש כנגד כל הסיכויים במקום קשה, באווירה קומוניסטית משהו, ועם קהל עוין שהפגין נגד ישראל לפני המשחקים ובמהלכם. ורק מנסדורף פעל בשקט שלו כדי לרשום את הניצחון שנחשב על ידי רבים כמרשים ביותר של שחקן ישראלי בגביע דייויס.

        עמוס מנסדורף לשעבר טניסאי ישראלי (לשכת העיתונות הממשלתית)
        כנגד כל הסיכויים. עמוס מנסדורף (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

        גלעד בלום מנצח את יעקב לאסק

        אחרי שנים של עליות וירידות מהבית העליון של גביע דייויס, נבחרת ישראל אירחה את שוויץ במפגש על הזכות להישאר בבית העליון. השוויצרים הגיעו אז עם מארק רוסה, שהיה כוכב עולה והפך לחובט העוצמתי בעולם, ועם יעקב לאסק, שעדיין היה טניסאי יציב שדורג 42 בעולם. אחרי עמוס מנסדורף, הטניסאי מספר 2 בנבחרת הישראלית היה גלעד בלום, שכבר היה מעבר לשיא שלו ודורג במקום ה-142 בעולם.

        יצא הגורל, ובלום קיבל את הזכות לשחק במשחק החמישי והמכריע של המפגש, במצב של 2:2. יריבו במשחק הזה, לאסק, הביס אותו שנה לפני כן ברבע גמר טורניר מוסקבה, וסיכוייו של הישראלי מספר 2 לא נראו טובים מול השוויצרי שדורג בדיוק 100 מקומות מעליו. אבל לאורך ההיסטוריה, כך מסתבר, לא רק האצטדיון ברמת השרון עשה את זה לטניסאים הישראלים, כי אם גם ערב יום כיפור. גלעד בלום, שסיפר שנים לאחר מכן כי העובדה שבעיתוני שוויץ "לא ספרו אותו" הטריפה אותו, לקח איתו את כל הטירוף אל המגרש ונתן את אחת ההצגות הגדולות בקריירה שלו. הכל הסתדר לו, הוא נהנה ממשחק הגשה נהדר ולא נשבר פעם אחת, הוא תקף את לאסק אחרי כל הגשה שלו והפתיע אותו עם אינספור עליות לרשת, כדי לסגור עניין בניצחון 4:6, 1:6, 3:6, שאיפשר ל-6,000 הצופים ברמת השרון להתארגן לקראת יום כיפור, וכל זה עוד אחרי הפסקת גשם באמצע. היום הזה נחשב בעיני רבים לאחד הימים המדהימים בהיסטוריה של נבחרת הדייויס.

        גלעד בלום מאמן טניס מעביר השתלמות ברמת השרון (יח"צ , לידור גולדברג)
        גם בשבילו מדובר ביום הגדול בקריירה. גלעד בלום (צילום: לידור גולדברג)

        דודי סלע מנצח את פרננדו גונזאלס

        אז אולי הוותיקים שבינינו נהנים להיזכר מימי המפגשים נגד שוויץ וצ'כוסלובקיה, אבל יש גם דור צעיר יותר, שגדל על שחקני נבחרת הדייויס הנוכחית, ומה שיפה זה שגם הדור הזה נחשף לאחד המשחקים הגדולים בתולדות נבחרת הדייויס הישראלית. זה קרה בספטמבר 2007, כשישראל אירחה את צ'ילה החזקה, בידיעה שניצחון במפגש יעלה אותה לבית העליון, בפעם הראשונה מאז 1994. הצ'יליאנים, עם פרננדו גונזאלס שדורג 6 בעולם וניקולס מאסו, היו עדיפים בהרבה. הם הגיעו לישראל עם משלחת גדולה שכללה עשרות עיתונאים, כיאה למדינה שהטניס הוא הספורט מספר 2 שלה, ובכלל לא העלו על דעתם אפשרות של הפסד במשחק הזה. גם כשישראל הובילה 1:2 אחרי משחק הזוגות, הצ'יליאנים בנו על גונזאלס ומאסו שיעשו את המהפך.

        הצ'יליאנים לא ידעו שבאותו היום דודי סלע התכוון להצטרף למועדון של שחקנים כמו גלעד בלום ונועם אוקון, שרשמו את הניצחונות הגדולים בקריירה שלהם במשחקים מכריעים בגביע דייויס. סלע, שנתן את משחק חייו, עוד היה בפיגור 2:1 במערכות, ו-4:2 בשובר השוויון של המערכה הרביעית. אבל הישראלי קיבל כוחות בלתי מוסברים ועודף ביטחון מהקהל, וחזר בגדול עם ניצחון 7:9 בשובר השוויון שהכניס אותו למערכה החמישית במומנטום מטורף, בדרך לניצחון 3:6 וחגיגות ביציעים ברמת השרון, שלא נראו מאז 1993.

        דודי סלע חוגג ניצחון על צ'ילה בגביע דייויס (ברני ארדוב)
        לא האמין מאיפה זה בא לו. דודי סלע אחרי הניצחון על גונזאלס (צילום: ברני ארדוב)

        אמיר ויינטרוב מנצח את מילוש ראוניץ'

        זה היה מפגש ביתי של נבחרת ישראל מול קנדה על הזכות להישאר בבית העליון, אבל אחרי שדודי סלע פתח אותו בהפסד לטניסאי שאותו היה צריך לנצח על הנייר, אף אחד לא בנה על אמיר ויינטרוב, בהופעתו השנייה בסך הכל בנבחרת הדייויס, ועוד מול חובט ההגשות החזקות ביותר בעולם באותו זמן.

        הקהל הישראלי עוד ראה את את ויינטרוב נותן פייט במערכה הראשונה, אבל מפסיד 7:5, מה שגרם ללא מעט אנשים ללכת הביתה כדי להתכונן לשבת. נראה שהיחיד שהאמין, ובטח שהיחיד שלא רצה שיקלקלו לו את יום ההולדת, היה ויינטרוב עצמו, שעלה ליתרון 1:4 במערכה השנייה, נשבר ל-4:4, אבל שבר שוב את הקנדי בעזרת בק-הנדים נהדרים כדי לנצח 5:7. במערכה השלישית הוא הפתיע כשלא נשבר מול הסרבים הכל כך חזקים ושבר פעם נוספת בעצמו, כשבמערכה הרביעית הוא שלט לגמרי במשחק, כשהענק הקנדי נראה פתאום כמו ילד שמחפש טורניר פיוצ'ר זניח בארץ. גם ויינטרוב הצטרף למועדון המאושרים שרשמו את הישג השיא שלהם באצטדיון בו הוא גדל. רק חבל שלקנדים היה טניסאי מפתיע אחר, ואצ'ק פוספיסיל, שגבר גם על סלע וגם על ויינטרוב והרס לישראל את החגיגה במפגש הזה.

        אייל רן קפטן נבחרת הדייויס מרים את אמיר ויינטרוב (ברני ארדוב)
        לא הפסיק להאמין לרגע. ויינטרוב עם קפטן הנבחרת אייל רן אחרי הניצחון על ראוניץ' (צילום: ברני ארדוב)

        דייויס: אנדי רם לא כשיר, דודי סלע יעלה בזוגות

        ויינטרוב יפתח מול צונגה (ו', 14:00), אחר כך סלע נגד גאסקה