יכול להיות יותר גרוע מזה? העונות הגרועות של מכבי תל אביב ביורוליג

סיפור העונה: אפי בירנבוים פתח את העונה על הקווים עם קרלוס ארויו ככוכב הגדול, אך לאחר ארבעה מחזורי יורוליג בלבד, עם שני ניצחונות דחוקים ושני הפסדי חוץ, פוטר והוחלף על ידי פיני גרשון, שביצע לא מעט שינויים בסגל. גרשון היה אמור לעשות את השינוי, אבל מכבי סיימה את הסיבוב הראשון עם מאזן של שישה ניצחונות וארבעה הפסדים. בטופ 16 כבר אי אפשר היה להסתיר את הבלוף, וכשמול מכבי תל אביב ניצבו ריאל מדריד וברצלונה, אחרי שלושה הפסדים בארבעה משחקים היא כבר סיימה את חלקה בעונה האירופית.

במה מכבי של אז טובה מזו של היום: מבחינת נתונים יבשים, הצהובים ב-2009 קלעו יותר נקודות - 79.6 נקודות לעומת 78.9 נקודות העונה; לקחו יותר ריבאונדים גם בהגנה וגם בהתקפה - 34 ריבאונדים בממוצע לעומת 32.9 העונה; החזיקו יותר סקוררים - שלושה שחקנים שקלעו בממוצע מעל 10 נקודות לעומת שניים העונה; ממוצע הנקודות של הישראלים ביחס לדקות היה גבוה יותר באותה עונה, הם תרמו יותר בדקות שהם קיבלו.

במה מכבי של היום טובה מזו של אז: הגנתית, מכבי תל אביב ב-2008/9 הייתה קבוצה רעה שספגה 80.7 נקודות למשחק, לעומת 73.1 נקודות בלבד העונה; פחות קבוצתית - 14.1 אסיסטים לעומת 15.7 העונה, ואיבדה יותר - 13.2 איבודים ב-2009 לעומת 11.9. חלוקת הדקות העונה עדיפה יותר, כששישה שחקנים משחקים מעל 20 דקות לעומת חמישה ב-2009. גם מאזן החוץ טוב בהרבה - ארבעה ניצחונות בשבעה משחקים העונה לעומת שלושה ניצחונות בשמונה משחקים ב-2009.

סיפור העונה: יורם חרוש החל את העונה כמאמן מכבי תל אביב, אך לאחר פתיחה קטסטרופלית ושלושה הפסדים רצופים פוטר ואת מקומו תפס פיני גרשון, בעונתו הראשונה ביד אליהו. גרשון הצליח לייצב מעט את מכבי, אך לשלב השני הקבוצה הגיעה עם מאזן שלילי. בסופו של דבר, שני ניצחונות גדולים ביד אליהו על וארזה וטאו ויטוריה נתנו למכבי תל אביב כרטיס להצלבה בזכות יחס טוב בבית הפנימי. בשלב הזה קינדר בולוניה לא התקשתה והדיחה את מכבי תל אביב בשני משחקים.

במה מכבי של אז טובה ממכבי של היום: ההגנה של הצהובים באותה עונה הייתה טובה יותר - רק 72.7 נקודות ב-1999 לעומת 73.1 נקודות העונה; הקבוצה איבדה פחות - 11.4 כדורים לעומת 11.9 העונה, אך מדובר בשינויים מינוריים; מכבי של אותה העונה החזיקה שני סקוררים, עודד קטש וויקטור אלכסנדר, שקלעו מעל 15 נקודות למשחק, והעונה למכבי אין שחקן עם ממוצע שקרוב לכך; הישראלים תרמו יותר ביחס לדקות שקיבלו - 0.358 נקודות לדקה לעומת 0.337 העונה.

במה מכבי של היום טובה ממכבי של אז: מכבי העונה קבוצה התקפית טובה בהרבה - 78 נקודות בממוצע לעומת 74.3 נקודות ב-1999; לוקחת יותר ריבאונדים - 32.9 ריבאונדים העונה לעומת 27.2; מוסרת יותר אסיסטים - 15.7 אסיסטים העונה לעומת 13.6; הצהובים השנה משתתפים יותר בספסל, כשאין שחקנים שמשחקים מעל 30 דקות למשחק, לעומת חמישה בעונת 1999; מאזן החוץ טוב בהרבה - ארבעה ניצחונות בשבעה משחקים העונה לעומת ניצחון אחד בתשעה משחקים ב-1999.

סיפור העונה: רלף קליין חזר לאמן את מכבי תל אביב, אך עוד לפני שהגיעו הצהובים לאמצע העונה הגיע רצף של הפסדים. בהנהלה הבינו כי חייב לבוא זעזוע וקליין הוחלף על ידי צביקה שרף. החלק השני של העונה היה חלש אפילו יותר, עם שני ניצחונות בסיבוב השני, ומכבי סיימה במקום השישי את הבית המוקדם ולא העפילה לשלב ההצלבה בפעם השנייה ברציפות.

במה מכבי תל אביב של אז טובה מזו של העונה: מכבי ב-1996 הייתה קבוצה התקפית טובה - 82 נקודות בממוצע למשחק לעומת 78.9 העונה; שהחזיקה לא פחות מחמישה שחקנים שקלעו בממוצע בספרות כפולות לעומת שניים בלבד העונה; בנוסף, התרומה של הישראלים הייתה גבוהה בהרבה - 0.391 נקודות לדקת משחק לעומת 0.337 העונה.

במה מכבי של היום טובה מזו של אותה עונה: מבחינה הגנתית, מכבי תל אביב העונה טובה בהרבה - סופגת 73.1 נקודות בממוצע לעומת 80.1 נקודות ב-1996; לוקחת יותר ריבאונדים - 32.9 ריבאונדים העונה לעומת 27.7; מוסרת יותר אסיסטים - 15.7 אסיסטים לעומת 11.5; מאבדת פחות כדורים - 11.9 איבודים לעומת 12.1. גם בעונה הזאת מאזן החוץ של מכבי תל אביב טוב מזה של אותה עונה - ארבעה ניצחונות בשבעה משחקים לעומת שלושה ניצחונות בשמונה משחקים.

סיפור העונה: לאחר שנת הפסקה בעקבות איבוד האליפות לגליל עליון וההדחה המשפילה ברבע גמר גביע קוראץ', חזרה מכבי לגביע אירופה לאלופות עם מולי קצורין על הקווים. הצהובים לא נתנו עונה אירופית גרועה ביחס לאותם השנים, אבל לא הצליחו להעפיל לשלב ההצלבה. מכבי התקשתה להשיג בחוץ ניצחונות מול קבוצות עדיפות, אבל במשחקי הבית הייתה טובה מאוד, כשרק הפסד לפאוק סלוניקי בתחילת העונה מנע ממנה מאזן מושלם, וככל הנראה גם את הכרטיס להצלבה.

במה מכבי של אז טובה מזו של העונה: מכבי תל אביב ב-1995 הייתה קבוצה התקפית מצוינת שקלעה 80.1 נקודות למשחק, לעומת 78.9 נקודות העונה; החזיקה בשלושה סקוררים, דורון ג'מצ'י, נוריס קולמן, ורדיסאב צ'ורצ'יץ', שקלעו מעל 15 נקודות, ובסך הכל חמישה שחקנים רשמו ספרות כפולות לעומת שניים העונה. יד אליהו היה מבצר - שבעה ניצחונות בשמונה משחקים ב-1995 לעומת חמישה ניצחונות בשמונה משחקים העונה.

במה מכבי של היום טובה מזו של אותה עונה: מכבי סופגת העונה פחות נקודות - 73.1 נקודות לעומת 75.9 ב-1995, לוקחת יותר ריבאונדים - 32.9 ריבאונדים העונה לעומת 29.2, מוסרת יותר אסיסטים - 15.7 אסיסטים העונה לעומת 12.3; מאבדת פחות כדורים - 11.9 איבודים העונה לעומת 13. חלוקת הדקות של הצהובים בעידן בלאט טובה, אין שחקן שמקבל מעל 30 דקות לעומת חמישה ב-1995, ואפילו התרומה של הישראלים העונה גבוהה יותר - 0.337 נקודות לדקה העונה לעומת 0.325 נקודות לדקה מהישראלים ב-1995.

סיפור העונה: את עונת איבוד האליפות של מכבי תל אביב זוכרים בעיקר מההיבט של הליגה המקומית, בה הפסידו הצהובים כבר בחצי גמר הפלייאוף לגליל עליון, אך גם באירופה המצב לא היה מזהיר. יעקב אדלר הוביל את מכבי לאחת העונות הגרועות בתולדותיה, כשהיא מסיימת במקום האחרון בבית המוקדם עם שלושה ניצחונות בלבד ולא קרובה בכלל להעפיל להצלבה. רוב הסיבוב השני הפך לגארבג' טיים מייגע.

במה מכבי של אז טובה ממכבי של העונה: גם בעונת השפל של 1993 החזיקה מכבי קבוצה התקפית טובה יותר - 80.2 נקודות לעומת 78.9 נקודות העונה; היו לה יותר סקוררים - דורון ג'מצ'י ודיוויד אנקראם רשמו ממוצע של מעל 15 נקודות, כשהעונה אין שחקנים עם ממוצע דומה; התרומה של הישראלים הייתה הטובה ביותר מבין עונות הכישלון - 0.472 נקודות לדקה לישראלים ב-1993 לעומת 0.337 נקודות לדקה העונה.

במה מכבי של היום טובה ממכבי של אותה עונה: ההגנה של מכבי ההיא הייתה נוראית - ספיגה של 73.1 נקודות העונה לעומת 84 נקודות בממוצע ב-1993; הצהובים לוקחים יותר ריבאונדים - 32.9 העונה לעומת 25.2; מוסרים יותר אסיסטים - 15.7 אסיסטים לעומת 10.8 ומחזיקים במאזן בית וחוץ טוב בהרבה ממכבי של 1993.