השגרירים הישראלים פעילים מאוד בחלון ההעברות של ינואר. אחרי כמה חזרות לליגת העל (מוגרבי, לירן כהן), מעברים מעניינים (בן חיים, גרשון) ושלל ספקולציות (בניון, ארבייטמן, ביטון, זהבי), הגיעה העסקה הגדולה של החורף עד כה. מאור מליקסון, מהשגרירים המצליחים של השנתיים האחרונות, המריא על מנת לחתום במדי ולנסיין הצרפתית. המדור "המראות ונחיתות" בוחן את כדאיות המעבר ועוסק גם בשגריר נוסף שנמצא על מזוודות - ידין זריס.
ממריא: מאור מליקסון
מאור מליקסון נמצא על סף הצעד הגדול בקריירה שלו. הילד מיבנה, שפרץ בבית"ר ירושלים, נעלם במכבי חיפה, שיקם את עצמו בליגה הלאומית והפך לסופרסטאר בפולין, המריא לבדיקות רפואיות לקראת מעבר צפוי לוולנסיין הצרפתית. סוכנו דודו דהאן עוד צייץ הבוקר (שני): "יש עוד בעיות שצריך לפתור", אך ההערכות הן שמליקסון אכן יחתום אחרי שנושא דמי ההעברה בעניינו סוכם מול ויסלה קרקוב. בוולנסיין, אגב, רוצים לראות את מליקסון בהרכב כבר במשחק הביתי מול אז'קסיו בשבת.
מעבר לשדרוג המקצועי הברור במעבר לאחת הליגות הבכירות ביבשת, כל הסימנים מראים שמליקסון קיבל החלטה נכונה. הוא עוזב לקבוצה שנמצאת במצב טוב בטבלה מה שאמור להקל עליו את הלחץ להצלחה מיידית, קבוצה שמתאימה לסגנון המשחק שלו ובונה עליו כשחקן מוביל וחוץ מזה, הוא מיצה את עצמו מזמן בליגה הפולנית והיה חייב לעזוב.
ולנסיין היא עיירה לא גדולה השוכנת בצפון צרפת סמוך לגבול הבלגי וגם מימדי המועדון המקומי, שהוקם בדיוק לפני 100 שנה, בהתאם. הישג השיא בהיסטוריה של ולנסיין הוא העפלה לגמר הגביע הצרפתי ב-1951. בסיום עונת 2005/6, תחת המאמן אנטואן קומבוארה, שבה הקבוצה לליגה הבכירה ומאז לא סיימה עונה מעל המקום ה-10. כלומר, השאיפות תמיד צנועות, להישאר בליגה.
אלא שאחרי עונות של מאבקי הישרדות, ולנסיין נהנית עד כה מעונה נפלאה. הקבוצה מציגה כדורגל אטרקטיבי והפסידה במגרשה הביתי החדש רק פעם אחת, לפריס סן ז'רמן (4:0). לעומת זאת, משחקי החוץ הם סיפור שונה לחלוטין והקבוצה ניצחה רק בשניים כאלה העונה וביום ראשון הובסה 5:0 על ידי ניס. למרות התבוסה, ולנסיין קרובה הרבה יותר למקום המוביל לכרטיס לאירופה מאשר לקו האדום.
על הקווים עומד דניאל סאנצ'ז, אמנם בן 59, אבל כמעט ללא ניסיון בליג 1. אשתקד היה על סף פיטורים, אבל לאחר שהצליח להשאיר את ולנסיין בליגה קיבל הצעה להמשיך ולאור ההצלחה העונה, חוזהו אף הוארך. סאנצ'ז דוגל בכדורגל התקפי והקבוצה שלו כבשה 31 שערים ב-20 מחזורי ליגה כשרק ליון, סן ז'רמן ולוריין כבשו יותר. סאנצ'ז מאמין ב-4-2-3-1, ולמליקסון הוא מייעד את משבצת הפליימייקר כאשר העובדה שהקשר מסוגל לשחק גם באגפים רק תעזור לו להשתלב במהרה בהרכב.
למעשה, מליקסון מגיע במקומו של האלג'יראי פואד קאדיר שנמכר למארסיי לאחרונה תמורת חצי מיליון יורו. הנעליים לא קטנות, שכן קאדיר סיפק העונה שישה שערים וארבעה בישולים, השחקן המוביל בקבוצה בשתי הקטגוריות. מצד שני, מבט אל הסגל של ולנסיין מגלה בשורות טובות עבור הישראלי. אין כוכבים, אין שמות גדולים ואין עומס על העמדה שלו, כך שלכאורה, אין סיבה שדקות המשחק שלו ייפגעו בטווח הקצר.
העובדה שוולנסיין נמצאת במרחק רב מאימת התחתית ואין עליה כמעט לחץ, צריכה להקל את ההתאקלמות של מליקסון. מעבר בינואר אף פעם לא פשוט, בטח כשמדובר במדינה חדשה ושפה חדשה. מליקסון הוא שחקן עם עליונות טכנית שמגיע לליגה מלאה בקשרים אחוריים פיזיים, גבוהים ואתלטיים. איך זה משתלב? בצרפת אוהבים מאוד שחקנים מסוגו של מליקסון, אבל הוא צריך להיות מוכן לשינוי באינטנסיביות והפיזיות של המשחק. גם לגאון כמו חאבייר פאסטורה לקח זמן להתרגל.
למעשה, מליקסון כבר התמודד עם שינוי כזה בקריירה כשעבר מהפועל באר שבע לוויסלה קרקוב בינואר 2011. אז ההתאקלמות שלו הייתה סנסציונית. גם הליגה הפולנית היא ליגה של יותר כוח מטכניקה והווירטואוזיות של מליקסון פשוט היממה את כולם. תוך זמן קצר מליקסון הפך לכוכב הכי גדול בפולין, סחף את ויסלה לאליפות ויצר תופעה של ממש. בקיץ 2011 עוד דיברו בוויסלה על תג מחיר של 3-5 מיליון יורו, אבל אז באה פרשת הנבחרת, פציעה לא פשוטה וההתרסקות המקצועית של הקבוצה.
מליקסון עוזב את פולין בדיוק בזמן. ויסלה מפורקת מקצועית וסובלת מבעיות כלכליות קשות. בשנה האחרונה פוטרו שם מאמנים בסיטונאות והקבוצה פשוט לא הצליחה להתרומם. מליקסון שיחק בקביעות, אבל ויסלה המשיכה לשקוע. כשבתקופה האחרונה החלו לדבר במועדון על צמצום עלויות, היה ברור שהשחקנים היקרים והזרים ישלמו את המחיר. מליקסון, שכבר התחיל לספוג ביקורות בתקשורת המקומית, ביקש וקיבל אישור להשתחרר ועשה את זה בזמן לפני שעוד כישלון פוגע לו במומנטום. ויסלה, שבקיץ אמרה 'לא' למיליון יורו מסלטיק, השיבה בחיוב להצעה שעומדת על פחות מ-800 אלף יורו.
כך חוסל סופית "אפקט מליקסון" שהביא לפולין רשימה ארוכה של כדורגלנים ישראלים בגין ההתלהבות שיצר הקשר מיבנה. אז עידן שריקי, משה אוחיון ותמיר כחלון לא התאקלמו ועזבו תוך זמן קצר. דודו ביטון הושאל לשנה ושב לבלגיה, אבירם ברוכיאן ברח במהרה חזרה לישראל וגם לירן כהן כבר בהפועל חיפה. מליקסון שהחל את הטרנד הוא גם האחרון לסגור את הדלת. אין יותר כדורגלנים ישראלים בפולין.
עכשיו מליקסון יוצא לדרך חדשה בצעד שבסופו צריך לשדרג את מעמדו לכזה של אחד השגרירים הבולטים של ישראל בשנים הבאות. השנים האחרונות לימדו אותנו שבדרך כלל עדיף קבוצה קטנה בליגה בכירה, עם סגל מצומצם, שאיפות צנועות, מעט לחץ ורוטציה קצרה יותר, מאשר מועדון פאר בבלגיה עם 30 שחקני נבחרת בסגל. זה סוד ההצלחה של יוסי בניון בתחילת דרכו האירופית, של אלמוג כהן, תומר חמד ועדן בן בסט. האחרון, שמשחק מדי שבוע ופורח בברסט, הפך לשחקן מבוקש בליג 1 ועתיד לעבור לקבוצה גדולה יותר בקיץ. מליקסון צריך לשאוף לגורל דומה.
נוחת: ידין זריס (סנט טרוידן)
בערב יום שישי, הרחק מאור הזרקורים, נסגרה עסקה נוספת בגזרת השגרירים. ידין זריס,שאת חצי העונה הראשונה בילה כמושאל באויפשט ההונגרית, הושאל שוב, הפעם לסנט טרוידן מהמקום השמיני בליגה הבלגית השנייה. זריס, רק בן 22, מעולם לא שיחק בליגת העל וכבר ישחק במדינה שלישית בקריירה. מחזיקת כרטיסו היא בכלל סטנדרד ליאז' שרכשה אותו בקיץ. האם המהלכים שהוא עושה טובים לקריירה?
זריס נחשב לכישרון גדול ושחקן שונה בתכלית מהכדורגלן הישראלי המצוי. הוא גבוה, בנוי מצוין, אגרסיבי מאוד, אבל בעל שליטה טובה בכדור ובעיטה אימתנית. אשתקד היו לו 11 שערים במכבי הרצליה ובקיץ הוא העדיף להמר על החלום האירופי ולוותר על שלב ההתקדמות בליגת העל. החוויה ההונגרית הסתיימה מהר מהצפוי. זריס פתח את העונה בהרכב, אבל לא הרשים, ירד לספסל ובחודשיים האחרונים בקושי ראה דשא. המאזן שלו עומד על שני שערים ב-12 הופעות.
סטנדרד ליאז' ראתה שהנכנס שלה לא מתאקלם והחליטה לא להמשיך את ההשאלה ולקרוא לו חזרה. מספרים שהמאמן מירצ'ה רדניק, שחזה בו במספר אימונים לפני כחודש, סבור שהתבשלות נכונה יותר תהיה בליגה השנייה בבלגיה במקום בו נציגי סטנדרד יוכלו לעקוב אחריו יותר מקרוב. הכתובת הייתה סנט טרוידן שמחפשת מחליף לכוכבה האיראני רזה גושנג'האד שנמכר ל... ניחתשם נכון. סטנדרד ליאז'.
לזריס יש את הפוטנציאל לעשות דברים יפים בבלגיה, אבל קשה שלא לתהות לגבי דרך קבלת ההחלטות. אין נכון או לא נכון בתהליך התפתחות של שחקן וסיפורי סינדרלה כמו של רמי גרשון הוכיחו שאפשר לסטות מהמקובל. מצד שני, אם זריס היה עושה דברים יפים העונה בליגת העל או אפילו בלאומית, סביר שהוא היה חלק חשוב מהנבחרת הצעירה של גיא לוזון ומקבל את החשיפה הראויה ביורו הקרוב. זריס בחר להקדים את המעבר, אבל עד שהוא לא יתחל להרעיד רשתות, הוא פשוט נעלם מהתודעה וכשאתה לא משחק ולא מדברים עליך מספיק, אירופה יכולה להיות מקום מאוד מאוד בודד.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שער אחד (עדן בן בסט בפנדל). מרבית השגרירים עדיין בפגרה.
מוכנים לפורטוגל: דודו אוואט ויובל שפונגין הם שחקני סגל הנבחרת היחידים שהשלימו 90 דקות. עדן בן בסט (82) פתח בהרכב. תומר חמד עלה מהספסל לשתי דקות.
מתאוששים: יובל שפונגין חזר למגרשים לאחר היעדרות של מספר שבועות.
צל"ש השבוע: גיא חיימוב שמר על שער נקי ועזר לרן בן שמעון וא.א.ק לרנקה לרשום ניצחון ליגה רביעי ברציפות בדרך למקום השני והתבססות בפלייאוף העליון.
ביזאר השבוע: דיווח בבילד: אלמוג כהן איים על חברו לנירנברג חאבייר פינולה במהלך מחנה אימון.
שימו לב ש: לא רק שאיתי שכטר לא שיחק דקה בארבעת המשחקים האחרונים של סוונסי, בשבת הוא גם איבד את מקומו בסגל.