המאמן הענק חוגג עוד ציון דרך

חוב דור

בין דמותו השנויה במחלוקת על המרקע להיותו מאמן עתיר הישגים על הקוים, שלמה שרף השאיר אחריו חידה שתלווה את הכדורגל הישראלי לעד: האם כמאמן נבחרת הוא בזבז את הדור הטוב ביותר שהיה לנו? לכבוד יום הולדתו ה-70, כל אגדות הנבחרת ההיא נדרשים לסוגיה

אורן יוסיפוביץ
01/01/2013

מספרים שבטיסה חזרה מאוסטריה, אחרי ה-5:2 הקודר של אנדראס הרצוג ואיציק זוהר, שחקני נבחרת ישראל קיבלו עיתונים לידיים. אבי כהן הירושלמי דפדף וקיבל שוק. בכותרת גדולה צוטט שלמה שרף כאומר שפליקס החלפון הצעיר עולה כיתה, לבוגרת, בהכרזה שמשמעותה חילופי שלטון בעמדת המגן הימני. כהן התמרמר, הגיע לשלמה, הטונים ריחפו גבוה יותר מהמטוס. חלפון, שהיה על אותה טיסה עם הנבחרת האולימפית, חייך מתחת לעיתון.

הטיסה הזו, באוקטובר של 1992, נמשכה שבע שנים. בנובמבר 1999, המטוס שנקרא נבחרת ישראל נחת נחיתת אונס עם שמינייה דנית ושערורייה מינית. מאז, למעט גיחות חירום בנאליות, מדינת כדורגל שלמה משחקת עם הרגליים על הקרקע. גם הקריירה של שלמה שרף נחתה אז. הוא ניסה את דרכו במכבי תל אביב ובהפועל באר שבע, אבל בשני המקומות החזיק דקות ספורות. היום (שלישי) הוא חוגג 70, ויסלח לנו שלמה שרף הפרשן, אבל הכתבה הזו מתעקשת להתמקד בימים יפים יותר.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
חזרה לימים יפים יותר. שלמה שרף(צילום: ברני ארדוב)

***

"ויש עוד קטע גדול שהוא עשה לי, החרא הזה", ממשיך פליקס וצוחק. "במוקדמות יורו 1996, הפסדנו 4:3 בפולין. עשיתי כותרת בעיתון שעשינו טעות כשעלינו עם שני בלמים בלבד. אחרי המשחק הזה היינו אמורים לנסוע לטיול בארצות הברית. גרושתי, אשתי אז, כבר נסעה לשם שבוע לפניי, וחיכתה לי. חזרנו לארץ מפולין, שלמה ראה את העיתון והשעה אותי מהנבחרת. התקשרתי אליו, אמרתי 'שלמה, אשתי שם כבר, אתה לא יכול להבליג?'. הוא לא הסכים, לא שמע. אשתי הרוויחה טיול בארצות הברית ואני עשיתי חיים משוגעים בארץ".

גם הנבחרת, אוהדיה ומסקריה עשו חיים משוגעים. שרף אימן אז כמו שהוא מפרשן היום. בוטה, גס, לעתים דוחה. אבל עם העובדות היבשות קשה להתווכח. שרף הביא את ישראל לאירופה, והשתפר בכל קדנציה. תוך שבע שנים הוא הצעיד את הכחול-לבן מהמקום האחרון בקמפיין הראשון למקום השני בקמפיין האחרון; מהפרש שערים אנדורי של 27:10 להפרש שערים ספרדי של 9:25; מתבוסות מכובדות בשלב הבתים לתבוסות נוראיות בפלייאוף. הדבר שתמיד יחסר ברזומה, כמו לכל אחד שבא אחריו, זה טורניר גדול. לרעת שרף תבוא העובדה שהוא כשל לעשות זאת עם דור השחקנים המוכשר ביותר שהיה כאן לאחרונה. לטובתו תבוא העובדה הבאה – אף אחד אפילו לא התקרב למה שהוא השיג.

"שלמה שרף הוא מנהל השיווק הטוב ביותר שהיה אי פעם להתאחדות לכדורגל", אומר העיתונאי רון עמיקם, שסיקר את שרף מהנקודה הראשונה שהשיג, בבולגריה, ועד המפלה. "הוא הפריח את הנבחרת, מילא אותה תוכן, גם אם לא תמיד זה היה קל לעיכול, ויצר באזז אדיר סביבה. הוא לקח נבחרת שהיתה רחוקה שנות אור מאירופה והביא אותה עד למרחק שמונה שערים וארבע נערות ליווי מיורו 2000. בתקופתו נבחרות ירקו דם כדי להוציא מפה נקודה. נבחרות גדולות יצאו מפה מנוצחות. והוא הביא לנו את שני הניצחונות המצולמים הגדולים ביותר בהיסטוריה - הניצחון בפארק דה פרינס והמשחק הטוב ביותר של נבחרת ישראל אי פעם, החמישייה על אוסטריה. שרף עשה בנבחרת את מה שעשה במכבי חיפה - מיצב אותה כהצגה הטובה ביותר בעיר".

הוא עשה זאת עם משפטים כמו "רוזנטל יא בן טיבוגה", "רביבו היה בהרכב אתמול ואז התהפך לי המוח", "תראה את בוני. שוער בבית מלון לא הייתי נותן לו להיות" ו-"מה אני, כמו הנבחרת של פעם – שעברה יחפנים מהודו?". הוא היה צורח ומעליב, ובמשחקי אימון מול האולימפית לא היה מפסיק עד שהצעירים היו מנצחים, רק כדי שיהיה לו על מה לדבר במסיבת עיתונאים. לאחר משחק מול רוסיה, עמיקם שאל את שרף מדוע לא החליף את גדי ברומר הפצוע. התשובה באה מהר: "אני אעשה מה שאני רוצה ומצדי כולכם יכולים להיכנס לי לתחת".

עמיקם מגדיר את תקופת שרף כ"הצלחה יחסית". "שרף הפך את הנבחרת לדבר המרכזי בכדורגל הישראלי", הוא אומר, "וזה לא קיים בשום מדינה באירופה. אצל נילסן הנבחרת איבדה מהחן שלה, והיא נמוגה לחלוטין בעידן גרנט, קשטן ופרננדס".

ונעבור לאנשים הלא אובייקטיבים.

"רביבו היה בהרכב אתמול ואז התהפך לי המוח". עוד ציטוט מבית היוצר של המאמן הלאומי(צילום: AP, Dusan Vranic)

***

שרף, כאמור, נכנס לעסק בבום עם החמסה באוסטריה. "הבעיה הגדולה ביותר של שלמה היא שנכנסנו לאירופה חסרי ניסיון", אומר אבי נמני. "כל השחקנים ניחנו ביכולת ובאישיות ובכישרון, אבל חוסר הניסיון בלט. היו המון שערים שטותיים, מצבים נייחים. אבל שלמה היה מאבני הייסוד שעיצבו את הנבחרת לעתיד. היינו לא מדורגים ובכל בית היו נבחרות טובות יותר, אבל הוא תמיד נתן לנו תחושה שיש אפשרות לנצח. האמונה הלכה איתנו הרבה שנים קדימה". כשמזכירים לנמני את הדור המבריק שהיה לשרף, הוא מחזיר עם הדור שמולו ישראל נלחמה. "אני לא חושב, אני בטוח", הוא מצהיר, "שעם ההגרלות האחרונות הדור שלנו היה עולה לטורניר גדול".

היחסים של שרף עם רוני רוזנטל ידעו עליות ומורדות, שיחות רגועות וצרחות. היו אימונים רבים ששרף לא היה מסיים "עד שרוזנטל שם וולה מהאוויר". לפעמים זה היה לוקח שעתיים וחצי. "היתה לנו נבחרת מעניינת", אומר רוזנטל. "ניצחנו בצרפת. איפה יקרה דבר כזה? בקושי הפסדנו בבית. בוא נסכם כך - שלמה שרף מיצה את הדור שהיה לו בצורה הטובה ביותר. אי אפשר לבוא בטענות. לא היה לנו חומר שחקנים מספיק טוב כדי לעלות. אני לוקח את הסטטיסטיקה, והתוצאות, וההתעניינות שהיתה בנבחרת".

שרף גם ידע ללמוד ולהשתפר. ניצחון אחד בקמפיין מונדיאל 1994 הפך לשלושה בקמפיין הבא, ואז ארבעה ואז ארבעה ופלייאוף. "שלמה למד ככל שהזמן עבר", מחמיא רוזנטל. "ולא היה לו הפחד לנסות. הוא תמיד היה אטרקטיבי, ומהבחינה הזו אני משווה את הסגנון שלו לשל פרגוסון ושל ונגר. הוא גם היה אחד שמוכן להקשיב. הוא היה עושה אימונים מעניינים, והיה מקבל רעיונות חדשים, גם כאלה שהבאתי מחו"ל".

רן בן שמעון, אחד שאפשר לשים עליו כסף כמאמן נבחרת עתידי, שותף לגישה. "הרגשנו כהצלחה גדולה באותה תקופה", הוא אומר. "היתה נבחרת טובה, היתה אווירה מעולה. בפרספקטיבה של זמן, זו אכן היתה הצלחה. הצלחה שגם היתה על הקצה, היינו רחוקים אחוז אחד של מזל שזה ייפול בצד הטוב יותר".

"לזכותו של שלמה ייאמר שהאימונים היו עבודת פרך", נזכר חלפון. "והוא הבין את המשחק. הוא תמיד בחר את השחקנים הכי טובים ותמיד עשה את החילופים הכי טובים. כישרונות כאלה לא היו ולא יהיו לדעתי, אבל אני לא יודע אם היינו יכולים להגיע רחוק יותר. עובדה שעוד לא הגיעו. היינו הנבחרת הכי טובה שהיתה פה. מקסיקו 70, חרטות ברטות. אם אנחנו לא עלינו לטורניר גדול, אף נבחרת לא תעלה. עוד 30 שנה תשאל אותי את אותה שאלה, כשאהיה פרשן".

"אם אנחנו לא עלינו אף נבחרת לא תעלה". פליקס חלפון מול בולגריה ב-1996(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

***

82 משחקים בינלאומיים היו לשרף על הקווים. נתון מדהים, חסר תקדים, וכנראה, בגלל תרבות הניהול הישראלית, גם הישג שלא יחזור. לפי אתר הסטטיסטיקה elel.co.il, רואים עד כמה. הכי קרוב לשרף זה גרנט, עם 33 משחקים שמוכרים על ידי פיפ"א. קשטן עם 32. עמנואל שפר ז"ל, לשם המחשה, מחזיק ב-24 משחקים ברזומה. שרף משך פה ארבע קדנציות כי נתנו לו למשוך.

"מיניתי אותו לתקופה הזו ואני לא מצטער", אומר גברי לוי, יו"ר ההתאחדות בתקופה ההיא. "ככה צריך, לא למהר להחליף, לתת צ'אנסים". אז הצלחה או כישלון? "הצלחה", טוען לוי, "מפני שבתקופת שרף עשינו ניצחונות מדהימים שהביאו גאווה, ואנשים אהדו את הנבחרת. נכון, היה לשרף את הדור מהטובים שהיו לכדורגל הישראלי, והם אכן היו אמורים להגיע ליותר". לטענת גברי, האשמה בכך היא לא בשרף. "בגלל המנטליות של השחקנים לא עלינו", הוא ממשיך. "הכדורגלנים פה נהיים כוכבים מהר מדי ומתחילים לחשוב רק על עצמם. אם היינו מתמקדים בדנמרק במקום בשערוריות, והיינו מנצחים ברמת גן, אולי היינו מדברים אחרת. ביום הולדת מספרים סיפורים טובים, ויש לי המון זיכרונות טובים מהתקופה של שלמה. נכון, הוא אימפולסיבי, ולפעמים זורק קרח על שחקנים בחדר ההלבשה. או מעיף שוער בשידור חי".

הצלחה או כישלון? "הצלחה". גברי לוי(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

***

השוער הוא רפי כהן, שלפי שרף "קיבל גול מ-40 דונם" מול היירו הספרדי. אבל כמו שנמני עשה סולחה על פרשת מכבי, כך גם כהן. לטענת השוער, "יומיים לאחר המקרה הכל נשכח. סתם עשו מזה יותר מדי רעש מסביב. ידענו עם מי אנחנו מתעסקים. שלמה, בסך הכל, אהב את כולנו ורק בזכותו פרצנו".

כהן יודע על מה הוא מדבר. שרף קטף אותו כשהוא היה בן 16, מהפועל אילת לנבחרת הנוער. "בגללו הבנתי שאני יכול להתחיל קריירה", נזכר כהן. קריירה שנמשכת עד היום, 26 שנים לאחר מכן. "אצל שלמה היה אקשן בנבחרת. ביום משחק היינו יורדים לחדר אוכל, לפני 7 בבוקר, בלי לדעת מי בהרכב ומי לא. שלמה כבר היה מתהלך שם. כל השחקנים היו יורדים, ומי שהיה בהרכב היה מקבל 'בוקר טוב' משלמה, ומי שלא, לא. כמה היינו צוחקים על זה".

הצלחה? פספוס? "באמצע", אומר כהן. "שיחקנו מול נבחרות מדהימות והתמודדנו שווה בשווה מול ספרד, צרפת, בולגריה של סטויצ'קוב ורומניה של יורדנסקו. אני בטוח במיליון אחוז שאם היינו מקבלים את ההגרלות של היום היינו עולים. אין ספק בכלל".

ובכל זאת, שרף תמיד ייזכר יותר בגלל האופי ופחות בגלל היופי. "פתיל קצר", אומר כהן, "שולף מהר ואחר כך מצטער. אבל זה שלמה. לא התרגשנו מזה יותר מדי". רוזנטל: "הוא לא חשב פעמיים לפני שדיבר. לפעמים היה פוגע, כי זה הוריד ביטחון". חלפון: "פחדנו ממנו, היה מקלל, אומר לשחקן 'טעות שלי, לא שלך. טעות שלי שהבאתי אותך לפה'. היה צורח כל הזמן 'יא בן טיבוגה'".

"בגלל שלמה הבנתי שאני יכול להתחיל קריירה שנמשכת 26 שנים". רפי כהן העונה בהפועל ירושלים(צילום: ברני ארדוב)

***

בראיון ל"ישראל היום" נשאל שרף על תקופתו בנבחרת. "משווים את התקופה שלי לזאת ששיחקנו באסיה? שיחקנו בהגרלות הכי קשות, לא כמו היום", הוא ענה. "נניח שלא הצלחתי, מישהו הצליח מאז? בזמני הקהל אהב מאוד את הנבחרת. הצלחנו לעשות דברים יפים מאוד".

האמת, צודק.

שלמה שרף: הרגעים הגדולים בקריירה עשירה

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

orenjos@walla.co.il

  • שלמה שרף

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully