פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא בשביל הספורט, בשביל חובבי הספורט

        גמר הפיינל פור חייב לזוז מיד אליהו, למרות שאת שלטון מכבי תל אביב זה לא ידגדג. אוהד גרינוולד ממשיך את פרויקט וואלה! ספורט: למה צריכים לבחור ברוממה ביום רביעי

        אומר זאת באופן ברור: גמר הפיינל פור הקרוב צריך להיות משוחק ברוממה. ואולי נכון יותר יהיה לנסח זאת כך: גמר הפיינל פור הקרוב לא צריך להיות משוחק ביד אליהו. הוא צריך להיערך באולם אחר. לא כל אולם אחר; לזה תכף נגיע.

        לא עומד מאחורי דבריי מניע ספורטיבי. אני משוכנע שמכבי תל אביב תזכה גם בעשר או בעשרים האליפויות הקרובות - בין אם ייערך הפיינל פור בהיכל ובין אם ייערך במקום אחר. וגם אם יחמוק מזרועותיה הארוכות תואר או שניים - בשנים האחרונות הפסידה מכבי, בהיכל, לא פחות מארבעה תארים (ועוד אחד בנהריה) - מאחר ואני מודע היטב לעוצמתו הכלכלית, הניהולית, הפוליטית והחברתית, הבלתי מעורערת, של מועדון הכדורסל מכבי תל אביב, אני יודע שלא תהיה לכך משמעות ספורטיבית אמיתית לטווח הרחוק. מכבי תמשיך לשלוט בכדורסל הישראלי עוד שנות דור. זו קביעה עובדתית; דעתי האישית בעניין אינה רלוונטית לדעותיי באשר למיקום גמר הפיינל פור.

        היכל נוקיה (ברני ארדוב)
        בשנים האחרונות הפסידה מכבי, בהיכל, לא פחות מארבעה תארים (ועוד אחד בנהריה). ועדיין לא קרה כלום. נוקיה (צילום: ברני ארדוב)

        מבחינה הישגית טהורה, שש העונות האחרונות הן פרק הזמן השחון ביותר שעבר על מכבי מאז נמסרה לניהולם של שמעון מזרחי וחבורתו, בקיץ 69': כאמור, היא הפסידה במהלכן חמישה תארים - שלושה גביעים ושתי אליפויות - מתוך תריסר אפשריים. היינו יכולים לחשוב, לו היו חושפים באוזנינו את העתיד הזה בקיץ 2006, עם התפרקותה של שושלת גרשון השנייה, הדומיננטית בתולדות המועדון, שהדבר יקים סדר חדש בכדורסל הישראלי. היינו יכולים לדמיין שמשהו ישתנה. היינו יכולים להאמין שליגת העל תהפוך לליגת ספורט בריאה, בה קיים מאבק של ממש על הבכורה; בה לזכייה באליפות ישנה משמעות ספורטיבית וכלכלית.

        מכבי איבדה תארים, אבל המציאות של הכדורסל הישראלי, במובנה העמוק, לא השתנתה. בעונות שלאחר הפסדי האליפויות חזרה מכבי חזקה ועשירה יותר, ואילו אלופות השנים ההן - הפועל חולון והפועל גליל/גלבוע - לא רק שלא הצליחו לתרגם את הישגיהן ההיסטוריים לצמיחה כלכלית, אלא שכמעט ובאה עליהן כליה. ציפיות לחוד ומציאות לחוד; חולון חלמה על זרימה של ספונסרים, ובסוף עמדה להכריז על פשיטת רגל (אבל מצליחה בינתיים לשרוד, מקוששת שקל לשקל, מן הגורן ומן היקב). גליל/גלבוע קיימת רק הודות לתמיכתו הנדיבה של הבעלים חיים אוחיון.

        מכבי תל אביב איכלה כבר מזמן את שוק הכדורסל הישראלי. המפלצת השיווקית הזו מכניסה כ-20 מיליון דולר בעונה מספונסרים, טלוויזיה, כרטיסים ומנויים, ויתר רעיונות שיווקיים מפתיעים. מכבי היא הקבוצה המכניסה ביותר בעולם מחוץ ל-NBA. הקבוצה הבאה אחריה ברשימת הקבוצות המכניסות ביותר בכדורסל הישראלי, הפועל ירושלים, מכניסה בעונה ממוצעת כשלושה מיליון דולר (בשנים טובות. ללא תמיכה כספית מבעלים). באחוזים, ירושלים מכניסה בערך 15% מסך הכנסותיה של מכבי. אני לא מכיר עוד ליגת ספורט מקצוענית בעולם, בכל ענף ובכל יבשת, שבו פער ההכנסות בין הקבוצה המובילה לזו שאחריה עומד על 660% (במקרה הטוב, כאמור).

        שחקן הפועל גלבוע/גליל עליון אלישי כדיר (ברני ארדוב)
        אז גליל לקחה אליפות. אז מה? מה המשמעות של כל זה, אם מאז היא רק נתקלת בעוד ועוד בעיות כלכליות, והפער ממכבי רק גדל? (צילום: ברני ארדוב)

        ניתן להתווכח האם מישהו אשם ביצירת המציאות המעוותת הזו, שמא מדובר במציאות שנוצרה כתוצאה מעליונות ניהולית חיובית של מכבי, או דווקא ממחדלים ניהוליים מתמשכים של יריבותיה הישראליות. זה לא משנה כרגע. העובדות הן שמכבי מכניסה סכומי עתק וטובלת בשמנת, בקרם דה-לה קרם, בעוד שיתר קבוצות הכדורסל בישראל מתקיימות מחסדים של נדבנים. במלים אחרות היינו אומרים שרק מכבי, ואולי גם הפועל ירושלים, חיות מעל לקו העוני.

        הפערים הכלכליים הללו בלתי-ניתנים לגישור. לפחות לא בעתיד הנראה לעין. גם אם יקום כאן ארקדי גאידמק נוסף, או שאיזה תואם מיטש גולדהאר יחליט משום מה לקנות איזו קבוצת כדורסל שאינה מכבי ויזרים מיליונים בכל עונה, העליונות הכלכלית של מכבי תגבר לטווח הרחוק. בהפועל ירושלים מאמינים שבתקציב ממוצע של עשרה מיליון דולר יוכלו לבנות קבוצה שתוכל להתמודד עם מכבי באופן עקבי. ייתכן. אבל בשביל להכניס עשרה מיליון דולר ירושלים תצטרך לא רק למכור מראש את כל הארינה למנויים, ולגייס עוד ספונסרים, ולחלץ עוד כסף מהטלוויזיה, אלא גם להוסיף כמה מיליונים טובים בכל עונה מכיס של מישהו. הפראייר האחרון שהעביר לה מיליונים כבר לא איתנו (כנראה).

        דיוויד פדרמן, מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        ראיתם פעם ליגה שבה ההכנסות של הקבוצה הראשונה גדולות פי שבעה מההכנסות של הקבוצה במקום השני? פדרמן (צילום: ברני ארדוב)

        כל ההקדמה הארוכה הזו באה לומר שהזזת גמר הפיינל פור מיד אליהו אין תכליתה "להגביר את התחרותיות בענף", כי "הגברת התחרותיות" היא קלישאה נבובה שלא עומד מאחוריה דבר. התחרותיות בכדורסל הישראלי הסתיימה לפני ארבעים וחמש שנה, ולא תשוקם בגלל שמכבי תאבד תואר פה או שם. השבתה כרוכה בתהליך ארוך, שידרוש לא רק השקעה כספית מצד טייקונים אלא גם חזון ואורך-רוח; ואלו מצרכים נדירים יותר אפילו מאנשי עסקים שמוכנים לשרוף מיליונים על הכדורסל שלנו. גם אם הגמר יוזז מיד אליהו, ומכבי תפסיד בגלל זה אליפות פעם בכמה שנים, כל עוד לא יותנע התהליך היסודי הזה, שום דבר לא ישתנה. דיוויד פדרמן הסכים בזמנו לקיום פיינל פור במקום סדרות פלייאוף כי הבין את האמת הזו.

        אני חושב שגמר הפיינל פור צריך להיות משוחק באולם אחר - פשוט כי מן הצדק שכך יהיה. מגיע גם לאוהדי הכדורסל מחוץ לתל אביב ליהנות מההצגה הזו. שיתוף וגיוון נמצאים במהות הספורט. מובן שלא כל ספורטק בכל קיבוץ ראוי לארח אירוע ספורטיבי מסדר הגודל הזה. צריכים לאזן ערכים כמו צדק ושוויון עם זכותן של הקבוצות להרוויח כסף מהעפלתן למעמד הגמר, ועם זכותם של האוהדים ליהנות מחוויית צפייה ראויה.

        לכן כל עוד לא הוקם בישראל אולם כדורסל חלופי ראוי ליד אליהו - לא הייתה ברירה אלא לקיים את המשחקים המכריעים בתל אביב. אבל מרגע הקמת האולם ברוממה השתנתה התמונה.

        הטיעון היחיד שיכול לעמוד לזכות אלו שעדיין דוגלים בקיום משחקי ההכרעה בהיכל הוא תכולתו. ביד אליהו ישנם 11,000 מושבים. ברומה 5,500. הטענות השכיחות הן שבהיכל יוכלו יותר אוהדים ליהנות מהאירוע, ושהקבוצות עצמן יזכו להכנסה כספית גבוהה יותר.

        אבל שתי הטענות האלה אינן מחזיקות מים. ראשית, תכולת אולם היא גורם חשוב, אבל לא החשוב ביותר. אם כך היה, הרי שגמר ליגת האלופות היה נערך באופן קבוע בקאמפ נואו - מגרש הכדורגל בעל התכולה הגדולה ביותר באירופה (98,787 מושבים). בעונה שעברה נערך גמר ליגת האלופות באליאנז ארינה במינכן, מגרש בעל תכולה קטנה בכמעט 30% (69,901 מושבים). וכל משחקי הפיינל פור בכדורסל היו נערכים באולמה של פרטיזן בלגרד (23,000 מושבים). אתם מבינים את הטענה. אני מסכים שצריכה להתקיים פרופורציונאליות מסוימת. אבל אולם של 5,500 מושבים, וודאי כאשר מדובר במתקן מעולה שמעניק לצופים חוויית צפייה שבהחלט לא נופלת מההיכל, עומד במבחן הפרופורציונאליות. ובכלל לא ציינתי את העובדה שבעונה שעברה מנהלת הליגה לא הצליחה למכור את כל הכרטיסים למשחק ובהיכל נותרו קרחות. אין מאבק על כל כרטיס פנוי, בניגוד לאירועים כמו גמר ליגת האלופות למשל.

        הטענה האחרת נוגעת להכנסתן הכספית של הקבוצות. בעניין הזה אומר כך: ההבדל בין יד אליהו לרוממה מסתכם בכ-5,000 כרטיסים. נאמר שמחיר כרטיס ממוצע, ובכוונה אפריז במחיר, עומד על 80 שקלים. אם ההכנסה מתחלקת בין שתי הקבוצות, ובהנחה שכל הכרטיסים היו נמכרים לו היה נערך המשחק בהיכל, הרי שכל קבוצה תספוג אובדן אופציונאלי של מכירת 2,500 כרטיסים במחיר ממוצע של 80 ש"ח - 200,000 ש"ח ברוטו, לפני תשלומי מסים וכו'. זה בערך 50,000 דולר.

        אפשר לטעון, כמובן, שערכים כמו שוויון וגיוון ניגפים בפני 50,000 דולר. אינני מזלזל בכסף כזה, כמובן. אבל אני טוען שמי שמוכן למכור את השוויון והצדק הספורטיבי תמורת סכום כזה, אינו מבין את מהות הספורט, ולכן ראוי לו שלא יעסוק בספורט.

        גומא אגייאר מגיע לפגישה עם רענן כץ (קובי אליהו)
        כבר ראינו מה קרה לאחרון שהגיע עם כוונות טובות (צילום: מגד גוזני)

        בכוונה לא נכנסתי לשאלת השפעת המגרש הביתי על התוצאה הספורטיבית, אף שמחקרים סטטיסטיים רבים הוכיחו כי יתרון הביתיות אינו עניין מטאפיזי אלא סוגיה בעלת השלכות ספורטיביות ממשיות. העובדה שמשחקי ההכרעה נערכים במגרשה הביתי של מכבי, היכן שהיא מתאמנת מאות פעמים בעונה ומכירה את המקום והאווירה לפני ולפנים, בוודאי מעניקה לה יתרון ספורטיבי (שהיא ממילא לא זקוקה לו). אבל מהבעיה הזו התעלמתי, כאמור.

        כל שאני טוען הוא שאסור לנו להפלות את מדינת חוץ-תל-אביב. והספורט צריך להגיע לכל פינה (ראויה) בישראל. ועד שקמה לנו אחת כזו, אחרי שישים שנות כדורסל, וודאי שהיא ראויה להזדמנות לארח אירוע כמו גמר הפיינל פור. על אחת כמה וכמה אם שוב נקבע שמשחק גמר הגביע ייערך ביד אליהו.

        אני קורא לכל ראשי קבוצות הכדורסל בארץ בכלל, ולאנשי מכבי בפרט: הכדורסל הישראלי שייך לכולם. אנא חלקו אותו. לא מתוך מידת החסד, כי אם ממידת הדין.

        די לכניעה: גמר הפיינל פור חייב להתקיים ברוממה