לאור היכולת של עירוני קרית שמונה ושל מכבי חיפה בתקופה האחרונה, והיומרות להיצמד לצמרת הגבוהה, אין ספק שהיינו אמורים לקבל הערב (שני) משחק מהיר יותר, שוטף יותר, נחוש יותר, שבו שתי הקבוצות רוצות לנצח. מנגד, קיבלנו משחק טקטי מאוד, שברובו התנהל במרכז השדה. וכשמשחק מתנהל במרכז השדה יש יותר לחץ, יותר איבודי כדור ויותר עבירות.
כנראה שבגלל הרצון הגדול שלא לפספס את הצמרת, חיפה וקרית שמונה הגיעו בחשש האחת מהשנייה. הפחד מהפסד, ומהעובדה שהקבוצה שתנצח תידבק לצמרת על חשבון המפסידה, הביא משחק זהיר מאוד, הססני וחסר חשיבה יצירתית בכל מה שקשור לחלק ההתקפי. חשבנו שבמחצית השנייה, לאור החילופים, נצליח לראות איזה שינוי במשחק של אחת הקבוצות. התבדינו. אין ספק שזה משחק שלא היינו רוצים לראות כמותו בליגת העל. לחימה ונחישות היו, אבל מרמת הקבוצות והשחקנים ציפינו לראות קצת יותר מאשר מה שקיבלנו.
חן עזרא משחק כבר תקופה ארוכה בכנף שמאל של מכבי חיפה. הוא אמור להביא המון כוח בחלק ההתקפי של הירוקים, אבל משום מה אינו מצליח למצוא את הדרך פנימה בכל פעם כשהוא מגיע מהקו עם הרגל החזקה. זאת מפני שכאשר עזרא נכנס לעבר הקו הוא עושה זאת עם הרגל החזקה, ופוגש לא רק את המגן אלא גם את הקשר והבלם של היריבה. הדבר גורם לצפיפות ולסיבוכים מיותרים, וכך מכבי חיפה לא נהנית מכישרונו. יהיה נכון אם עזרא יעבור לכנף ימין, ובכך יביך את המגן עם הרגל החזקה ויצליח ליצור מצבים לטובת קבוצתו.
אם אריק בנאדו אכן רוצה לשמור גם את יניב קטן על המגרש, אין ספק שחילוף מקומות בין קטן לעזרא יכול לשפר גם את תפקידו של הקפטן. קטן מביא למגרש הרבה מאוד מאמץ, נחישות ורצון, אבל בכל מה שקשור ליכולת התקפית, הוא לא תורם יותר מדי. את העבודה שהוא עושה כרגע הוא יכול לעשות גם באגף שמאל, וכניסה שלו עם רגל ימין יכולה להיטיב עמו. משם הוא גם יכול לבשל וגם לאיים בבעיטה עם הרגל החזקה דבר שהוא לא יכול לעשות ולא עושה מכנף ימין.
במצב הנוכחי, כשחן עזרא מרבה לכדרר ומסתבך, כשקטן לא מצטרף ולא מאיים, וכשיש חוסר הצטרפות של שחקני הקו השני של חיפה, ויאם עמאשה נשאר בודד. כך, בלי התמיכה הזו, אין לחיפה אפשרויות רבות לכיבושים, והאופציות ההתקפיות דלות ומועטות. לראיה מספר שערי הזכות הנמוך של הירוקים עד כה (14 בלבד).
לגבי קרית שמונה, המשחק הזה לא ממש משקף את מה שקורה בצפון בתקופה האחרונה. זו עדיין קבוצה שיש לה את היכולות והאפשרויות להתמודד בצמרת. הרחבת הסגל או חיזוקים במקומות הנכונים, כמובן שללא עזיבת שחקנים, ויהיה לחבורה של ברק בכר מה לתת ומה לומר בליגה, למרות המשחק הלא מדויק שראינו מול חיפה. זו קבוצה שמתחילה את המהלכים נכון אך לא תמיד מסיימת אותם נכון. למרות החוסרים, יש לקרית שמונה את היכולות לעשות יותר עוד העונה.
ואם מדברים על עתיד העונה, לאור ה-0:0 הזה בקרית שמונה, אין ספק שהתל אביביות יכולות להיות רגועות, גם ביכולתן הפושרת. 90 הדקות האלו מוכיחות שגם אם יש לחיפה ולקרית שמונה יומרות להידבק לצהובים ולאדומים, זה עדיין רחוק. נכון לעכשיו, התל אביביות יכולות להתעסק האחת בשנייה.
