באמצע חודש נובמבר יצאה הפועל ירושלים למשחק חוץ באולם הפחים בחולון. לפני המשחק עכברי הכדורסל שמו לב שמאיר טפירו רחוק רק 18 נקודות מהעפלה למקום ה-19 ברשימת קלעי כל הזמנים, ו-21 מהמקום ה-18. במערכות התקשורת החלו לעקוב אחר ההתפתחות הסטטיסטית, אלא שמאז חלפו להם ארבעה משחקים, טפירו קלע 7 נקודות במצטבר, ונשאר מאחור. אמנם הפועל ירושלים ניצחה שלושה מתוך המשחקים הללו, אך אחד השחקנים הגדולים של הכדורסל הישראלי לא הצליח להוציא מעצמו את היכולת שלו.
זה לא סתם עוד חודש מאכזב למאיר טפירו. מתחילת העונה מעמיד קפטן הנבחרת לשעבר את המספרים החלשים ביותר בקריירה מאז שהגיע לליגת העל, לפני 19 עונות. האם נגמר הכוח לרכז שיחגוג באפריל 38? "אני רואה את מאיר מהצד, ואני רואה את אותו השחקן מלפני שנה, שנתיים ושלוש שנים", אומר יו"ר בני הרצליה אלדד אקוניס, "אין שוני בשחקן עצמו, מאיר הוא שחקן שאוהב את המשחק, וברגע שהדברים יזרמו בהפועל ירושלים, הוא יהיה הראשון לבלוט שם". אז מה קורה למאיר טפירו?
שחקן מבוקש עם קיץ נהדר
נחזור לקיץ האחרון ולתחילת הרומן המחודש. בניגוד לעונות 2009/10 ו-2010/11, בהן טפירו חיכה כמעט עד לסיום הקיץ עד שחתם במכבי ראשון לציון ובמכבי אשדוד, הפעם הסיטואציה הייתה שונה. הפועל ירושלים סימנה את טפירו, שהוביל את אשדוד לגמר הפיינל פור, כשחקן שיוכל להוביל אותה להישגים בשנית, פנתה אליו, והדרך לחתימה הייתה קצרה מאוד, על אף העובדה שבאשדוד רצו אותו מאוד, וגם בני הרצליה גיששה.
"בתחילת העונה שרון דרוקר אמר שטפירו הוא שחקן ישראלי בכיר עם ערך מוסף, שיכול לעזור ברמות הגבוהות", הזכיר השבוע גורם בירושלים, "דרוקר בשיחה עם טפירו אמר לו כי הוא לא יוכל לשחק דקות רבות כמו שהוא התרגל בקבוצות הקודמות, ומאיר קיבל את זה בהבנה".
הקהל הירושלמי קיבל את טפירו בטירוף, והשחקנים הופתעו לטובה. "האמת, מאיר היה השחקן שנראה הכי טוב באימוני פתיחת העונה", הודה השבוע אחד מחבריו לקבוצה. גם אלדד אקוניס, שפגש את טפירו במשחק אימון, זוכר ש"כששיחקנו בטרום עונה נגד הפועל ירושלים, מעולם, ואני מכיר את מאיר הרבה שנים, הוא לא היה בכושר כל כך טוב בטרום עונה". הצוות המקצועי הביע סיפוק ואופטימיות, ואז התחילה העונה.
אולי נגמר לו הכוח?
ההכנה הנהדרת והכושר המעולה היו אמורים להוביל את טפירו לעמדת מפתח בהפועל ירושלים, אלא שהמציאות הייתה שונה. האם פשוט נגמר לטפירו הכוח? "הגיל עושה את שלו, אין מה לעשות", אומר עוזר מאמן נבחרת ישראל לשעבר רוני בוסאני, "מאיר עבר את השיא שלו, הוא אחד השחקנים הגדולים שהיו כאן, אבל הוא עבר את השיא. ככל שאתה מתבגר הרגליים כבר לא אותן רגליים. בגלל זה שחקנים מפסיקים לשחק. לפני שנה ושנתיים מאיר הראה שעוד כוחו במותניו והוא יכול לשחק בליגה הזאת בכבוד ובגאון. כמובן שלא כמו שהוא היה לפני 7 או 10 שנים, אבל עדיין יכול לשחק. השנה זה אחרת. גם הגיל עושה את שלו, אבל גם הסיטואציה בהפועל ירושלים".
ארז כץ, חברו של טפירו לקו האחורי המוצלח של בני השרון מסוף העשור הקודם, מגונן על הגארד בן ה-37: "ביכולת של מאיר, הוא יכול לשחק עוד הרבה שנים. זו לא בעיה פיזית או משהו בסגנון. לוקח זמן עד שהעניינים מתחברים, ככה זה נראה. ירושלים באופן כללי נראית פחות טוב, וזה לא קשור רק ליכולת של מאיר או משהו כזה".
העובדה שטפירו לא הורגל לשחק שני משחקים בשבוע בשנים האחרונות הייתה אמורה להשפיע, אך כמעט כל אנשי המקצוע שמכירים את השחקן שוללים את העובדה הזאת. "אם הייתי רואה את מאיר משחק 30 או 35 דקות למשחק, אז הייתי אומר שהעייפות מכריעה, אבל המשחקים בשבילו זה מנוחה", אומר רוני בוסאני, "הוא לא יותר מדי משחק, אנחנו לא רואים אותו יורד מהמגרש עם הלשון בחוץ. שני משחקים בשבוע גורמים לשחקנים להיכנס לכושר. שחקנים יותר אוהבים לשחק מאשר להתאמן, וזה הכל בראש".
מה לא עובד?
אז מהי אותה סיטואציה לא נוחה בהפועל ירושלים? "אני חושב שמאיר הוא שחקן שאמור להיות מרכזי בכל קבוצה שהוא נמצא בה, ובהפועל ירושלים לא בטוח שהייעוד שלו הוא כזה", טוען אקוניס, "בכל קבוצה שהוא היה שחקן מרכזי הוא נתן קבלות. אני לא חושב שהיום הוא בכושר פחות טוב ממה שהוא היה בקבוצות אחרות, כששיחק והוביל אותן מעלה. לא קל לשחקן שהיה מרכזי, לבוא ולהיות עוד שחקן. לוקח זמן להסתגל לזה".
רוב המאמנים שעבדו לאורך השנים עם טפירו, יודעים לספר כי בשביל שחקן מסוגו בונים תרגילים מיוחדים, שכוללים לרוב פיק אנד רול ומשם שילובים שונים. בירושלים התפקיד של טפירו שונה. שרון דרוקר מנסה להכניס אותו לתוך סגנון ההתקפה שהוא מנסה להקנות לקבוצה, בו הוא מעוניין שכמעט כל שחקני הקבוצה יגעו בכדור במהלך ההתקפה. "בלשון המעטה, זה לא מה שטפירו אוהב, זה לא מה שהוא היה עושה במהלך השנים", אומר מקורב לשחקן.
סיבה מקצועית נוספת שבעקבותיה טפירו לא בא לידי ביטוי, היא ג'ייקוב פולן. לאורך השנים האחרונות בלט טפירו לצד רכזי משחק אמיתיים, ובאופן יוצא מהכלל גם לצד ראמל בראדלי בעונה הראשונה עד שנפצע באשדוד. פולן, סקורר מטבעו, לא בדיוק מקל את החיים על קפטן הנבחרת לשעבר. "למאיר יותר קל שמישהו מעלה את הכדור, אבל זה לאו דווקא לאיזה רכז נמצא לידו", אומר ארז כץ, "זה יותר קשור לזה שהמערכת תהיה בנויה סביבו. זה נכון שהקבוצות שלו הן תמיד הקבוצות של מאיר טפירו, מבחינת הגדרה. זה בזכות השחקן שהוא, זה מה שהוא עשה לאורך הקריירה".
אקוניס מוסיף כי "מאיר הוא אלוף בלהסתגל לכל מצב ששמים אותו. אני לא חושב שיש בעיה עם השידוך של פולן ומאיר. ברגע שהדברים ילכו קצת יותר טוב, השידוך הזה ישתפר. זה נכון שבשנתיים האחרונות שמאיר היה אצלנו הוא שיחק ליד רכז ישראלי וזה נראה יוצא מן הכלל, אבל הייתה לו גם עונה שהוא שיחק ליד מרכוס נוריס וג'רוד סטיבנסון וזה גם עבד נהדר".
איתו ירושלים פשוט טובה יותר
לשחקני כדורסל יש אגו. כששחקנים במעמד גבוה נדחקים לספסל ולא משחקים, ניתן להרגיש את זה בחדר ההלבשה. במקרה של מאיר טפירו, ההיפך הוא הנכון. "בחדר ההלבשה הוא חברתי ומשתף פעולה עם השחקנים. הוא משתלב טוב מאוד בתוך המערכת שנקראת הפועל ירושלים", מספר גורם בקבוצה. אחד ממקורביו של טפירו אמר השבוע כי "מאיר נשאר אופטימי, זה מי שהוא. כשיקראו לו לשחק הוא נותן את התחת שלו בשביל הקבוצה".
נחזור למספרים. שלושה שחקנים בהפועל ירושלים מדורגים ב-15 השחקנים המובילים בליגת העל בפלוס מינוס, מדד שקובע מה עשתה הקבוצה שלך כשאתה על הפרקט. בעוד מקומם של ג'וש דאנקן וקורטני פלס הוא די טבעי ברשימה זאת, קצת מוזר לראות את טפירו עם מדד של פלוס 40. מבחינה סטטיסטית, ירושלים מצליחה יותר כשהגארד הוותיק נמצא על המגרש.
"בדקות שמאיר משחק הפועל ירושלים נראית טוב מאוד, ובדקות שהוא לא משחק היא נראית קצת פחות טוב", מסביר אקוניס, "אני בטוח שזה עניין של זמן עד שהדברים שם יסתדרו. אני רואה את מאיר מהצד, ואני רואה את אותו השחקן מלפני שנה, שנתיים, ושלוש שנים. אין שוני בשחקן עצמו, מאיר הוא שחקן שאוהב את המשחק, וברגע שהוא שהדברים יזרמו בהפועל ירושלים הוא יהיה הראשון לבלוט שם".
מה צופן לו ההמשך
בהפועל ירושלים מעט מאוכזבים מהתפוקה של ההחתמה הישראלית הראשונה שלהם עד כה. כדי להקל עליו החליטו במועדון לצרף את ליאור ליפשיץ, שמקורבים לטפירו מודים שהוא לא הבין את ההחלטה. "למה הם צריכים עוד גארד ישראלי כשיש את מאיר ולימונד?", אומר אחד ממקורביו. בירושלים מרגיעים את הרוחות ואומרים כי "שרון דרוקר לא ויתר על מאיר, הוא הביא עוד גיבוי לסגל, מאיר עדיין שחקן ששרון רוצה לראות על הפרקט כשהמשחקים מוכרעים".
ארז כץ, שמכיר את המערכת הירושלמית טוב מאוד, יודע כי "מאיר הוא אחד השחקנים הגדולים בכדורסל הישראלי, אם לא הגדול שבהם. הוא צריך שהקבוצה תהיה מותאמת אליו כדי שהוא יביא את האיכויות שלו למגרש". ואחד הגורמים בבירה הוסיף ואמר: "עכשיו כשהיורוקאפ נגמר, יהיו ניסיונות להכניס את מאיר לעניינים".
כאמור, טפירו עצמו שומר על אופטימיות. באימונים מספרים שחקנים כי הוא עדיין חד ובכושר טוב מאוד, ולא מראה דכדוך של שחקן שהקריירה שלו קיבלה מכה שתסיים אותה. "מאיר כל כך אוהב את המשחק, מכיר את המשחק, הוא יידע מתי גם לומר מספיק", אומר בוסאני, "מכיוון שהוא אוהב, יכול להיות שהוא ימשיך בקבוצות יותר קטנות. הרגליים שלו הן לא הרגליים של פעם, והוא יודע את זה, אבל אי אפשר לדעת. הקריירה שלו רחוקה מלהיגמר".