מסר חוד: מכבי ת"א צריכה להסתכל על החלוצים שכבר יש לה

בתקציר: רוברט ארנשו ומכבי תל אביב מנצחים את מכבי נתניה 1:2

המשחק בין מכבי תל אביב למכבי נתניה הזכיר את הניצחון של הצהובים על מ.ס. אשדוד במחזור השישי. גם אז הם הגיעו לבלומפילד חמישה ימים לאחר הפסד עם דור מיכה בהרכב, עלו ליתרון (משער של מיכה), לא שכנעו, ספגו שער שוויון ונעזרו בגול ניצחון של המחליף רוברט ארנשו. בתשעת המחזורים שחלפו מאז, הוולשי הבינלאומי לא הפך לג'וקר, הלא עד אתמול הוא לא הבקיע שוב. עם דקות המשחק שהוא מקבל, מי יודע מתי תהיה הפעם הבאה שבה יכבוש.

למעשה, יש סיכוי גבוה שהשער הזה היה האחרון של ארנשו, לפחות במכבי תל אביב.

אי אפשר לקבוע בפסקנות מהי היכולת האמיתית של ארנשו. קשה להעריך האם הוא החלוץ שמכבי תל אביב הייתה צריכה, האם הספסול הממושך שלו נבע יותר מפציעה או מהחלטה מקצועית. אף שכבש שני שערים מכריעים, לא זה ההספק שמצופה משחקן כל כך יקר שמגיע מהאי הבריטי. הדבר היחיד שאפשר להגיד על ארנשו זה שהוא מרגיש מחויב. מהרגע הראשון שבו עלה על הדשא בבלומפילד ניכר היה שלא מדובר בעוד שם גדול שבא לעשות פה סיבוב, לגרוף את הכסף ולחזור הביתה. הסאלטה מלאת האמוציות שלו אחרי השער מול מכבי נתניה היא עדות מושלמת לרצון שלו להצליח גם פה, בליגת העל הקטנה שלנו.

למכבי תל אביב יש פתיל קצר עם חלוצים. ברק יצחקי נשלח (מסיבות לא מקצועיות וכנראה גם מוצדקות, במקרה הספציפי שלו) לקפריסין בפתיחת העונה. רוברטו קולאוטי סופסל בגלל הפרצוף הקבוע של "רוצה לברוח מכאן" וארנשו פתח במשחק אחד בלבד העונה, מול הפועל רמת גן, במהלכו נפצע ומאז לא לבש שוב את חולצת ההרכב. קולאוטי וארנשו אחראים, כמחליפים, לשלושה שערי ניצחון של מכבי תל אביב, שערים שיכולים לעשות את ההבדל בין אליפות לעוד עונת סרק. הוולשי, רק להזכיר, עדיין מועמד לעזוב בינואר.

למוליכת הטבלה יש תלות מוגברת באלירן עטר. ההתקפה של מכבי תל אביב לא תמריא, עם עטר ובוודאי שבלעדיו, כל עוד לא יגבר האמון של הצוות המקצועי בחומר שיש לו, במקום לחפש בחוץ שחקני חוד שיתחילו מאפס והסיכוי שלהם להצליח בוודאי לא גבוה מזה של ארנשו וקולאוטי. כרגע, התחושה המרכזית של כל חלוץ של מכבי תל אביב שלא קוראים לו עטר היא של זמניות. איש לא צריך להבטיח לארנשו וקולאוטי את חולצת ההרכב, רק לתת טפיחה על השכם, עוד דקות משחק ומסר ברור: אתם כאן, לפחות עד יוני.

אף אחת מקבוצות הצמרת לא ייצרה עדיין מומנטום משמעותי, מה שמאלץ אותנו לנחש מדי שבוע מיהי הקבוצה הטובה בארץ. בשבועות האחרונים, למשל, ניצבת עירוני קרית שמונה בפסגת הסופרלטיבים של הפרשנים, במידה לא מבוטלת של צדק. זה לא רק רצף בזכות המשחקים הטובים, אלא גם בשל היכולת והפאסון שחזרו למועדון ששחט בעונה שעברה את הליגה, נראה בתהליכי קריסה מסוכנת וקם בהרואיות על הרגליים. אבל גם קרית שמונה, עד שלא יוכח אחרת, היא לא יותר מאפיזודה חולפת שהניצוץ שהציתה עלול לכבות מהר. בדיוק כמו בני יהודה של נובמבר.

פתיחת העונה של הזהובים הייתה בינונית, אבל זה לא מפתיע כשמדובר בקבוצות של דרור קשטן. הסגלים של המאמן הלאומי לשעבר תמיד מתחברים לאט. כך היה גם בקדנציה הקודמת שלו בקבוצה לפני שנתיים, אז רשמה בני יהודה הדחה מוקדמת מהליגה האירופית והפכה לאחת ההפתעות הנעימות של העונה. אבל כאן, בביטוי "ההפתעה הנעימה של העונה" טמונה מלכודת הדבש. במיוחד מאז ההישרדות ההרואית ב-2008, לבני יהודה נוח להנמיך ציפיות, או יותר נכון להתעלם מהן, פשוט לא ליצור אותן. היא תמיד עמומה, מתחמקת, משדרת שכל המאבקים האלה, בצמרת ובתחתית, הם לא חלק ממנה.

אפשר היה להאמין שמדובר באסטרטגיה של טשטוש ושל הרדמת היריבות, אלא שהתוצאות של בני יהודה לא מגבות את התיאוריה הזו. בכל פעם שהייתה לה אפשרות לדגדג את התל אביביות האחרות בפסגה היא לקחה צעד אחורה. בשבת הבאה ישחקו הזהובים מול הקבוצה הקהה של יוסי אבוקסיס והפועל תל אביב. זו תהיה ההזדמנות האחרונה שלהם להוכיח שהם מסוגלים לעשות את הפריצה הגדולה ולאיים על הפסגה. יש רק בעיה אחת: נראה שהם בעצמם מפחדים מהאפשרות הזו.

שם מעניין שעלה השבוע לכותרות כאופציית מעבר בינואר הוא אלרואי כהן. בישראל זוכרים שעד לא מזמן כהן היה אחד הפרוספקטים המבטיחים של הכדורגל שלנו, גם אם מעמדו נשחק בשנתיים האחרונות, ושהוא יכול להיות דיפרנס-מייקר בכל קבוצה מהדרג השני ומטה.

בשבת בחר יוסי אבוקסיס להעלות את כהן כמגן ימני בקרית אליעזר. בלי נאעל חוטבא המורחק ועם היכולת המזעזעת של יגאל אנטבי, אבוקסיס הימר על הגנה "התקפית" ופתח עם כהן ואלירן דנין. אלא שכהן, מלבד החלודה הטבעית וחוסר הסינכרוניזציה של שחקן שלא עולה דרך קבע בהרכב, הוא לא מגן ימני וכנראה שלעולם גם לא יהיה. לואיס פרננדז ניסה להפוך אותו לכזה וכשל, גם אבוקסיס לא יצליח. הפועל חיפה שיחקה על הצד שלו בעשרים הדקות הראשונות ורק לאחר שהפועל תל אביב עלתה ל-0:2 הוא החל להמר ולעבור את האמצע. במחצית השנייה הוא שוב נסוג והוחלף בגלל פציעה, אבל סביר להניח שהיה יוצא בכל מקרה משום שלא השרה שקט באגף.

אבוקסיס, כמו ניצן שירזי לפניו, לא רואה בכהן אופציה ראשונה בקישור של הפועל תל אביב, וזו הסיבה שמעבר בינואר אכן יהיה מהלך נכון עבור השחקן. ולא, אסור שהמעבר הזה יהיה למכבי תל אביב, אליה הוזכר כמועמד בתחילת השבוע שעבר (מועמדות שהגיעה דרך מסרים שהועברו מהפועל למכבי, אגב). במכבי תל אביב כהן רק ימשיך לנוע אותו ציר שבו הוא מחפש את עצמו היום, ציר שנע בין הספסל לקישור דרך אגף ימין. הוא חייב לשחק, לחזור להיות באנקר בהרכב. מכבי תל אביב היא הקבוצה האחרונה שבה יש לו סיכוי לעשות את זה.

מה האופציות של כהן? כל קבוצה שהיא לא מכבי תל אביב או מכבי חיפה – מבני יהודה, דרך בית"ר ירושלים והפועל באר שבע ועד הפועל רמת גן. בשלב הזה של הקריירה הוא לא צריך לחשוש מ"ירידה בדרגה". לכהן עדיין לא מלאו אפילו 24, הוא יכול להרשות לעצמו להיפרד לפחות זמנית מפינוקי הצמרת שמספקת הפועל תל אביב כדי לקבל במה ולבנות את עצמו מחדש, לרדת למטה ולעשות את הדרך חזרה למעלה כמו גדול. ממי כהן יכול לקבל המלצות בקשר למסלול כזה? לא צריך ללכת רחוק מדי, רק להחליף מילה או שתיים עם המאמן שלו, שיסביר לו כיצד נפרד מהפועל תל אביב ועיצב את הדרך לכוכבות באמצעות בני יהודה וצפרירים חולון.

1. במחזור הראשון של העונה נכתב כאן שרמי וייץ רדום וכבד. זה היה נכון עד לפני מספר שבועות, אבל לאחרונה וייץ חזר להיות השדר הבכיר שהכרנו משנים קודמות – חי את המשחק, מתלהב וגם כשהוא טועה, הוא יוצא מזה באלגנטיות. אם בתחילת הסיבוב וייץ הצליח להפוך משחקים גדולים לבינוניים, כעת הוא עושה את ההפך. השינוי המבורך מורגש.

2. טל בנין ויוסי אבוקסיס החליטו לא להתייחס לשיפוט בסיום משחקי קבוצתם. אלא שבעוד בנין, בשקט ובקלאסה אמיתית, באמת סירב להתייחס לשיפוט, אבוקסיס "סירב" להתייחס לשיפוט. רק נציין שנגד הפועל תל אביב נפסקו שני פנדלים מוצדקים, בנין ונתניה סבלו משני שערים שנגרמו מעמדת נבדל. עולם הפוך.

שחקן סטנדרד ליאז' מאור בוזגלו בטוויטר: "מופתע מאוד מכך שאהיה על הספסל. מקצועי?"

רוצה לומר: אבא, איפה אתה כשצריך שתעשה בלגן? אבא?

מאמן הפועל תל אביב יוסי אבוקסיס לאיתן תבריזי אחרי ה-2:2 עם הפועל תל אביב: "לא תשפוט אותנו יותר".

רוצה לומר: וגם לא האחרים ששפטו אותנו העונה. יחד עם שחקני חיזוק נביא בחלון ההעברות גם שופטים מחו"ל.

מאמן בני יהודה דרור קשטן אחרי ההפסד 1:0 להפועל רמת גן: "בני יהודה הייתה על המגרש היום? אני לא ראיתי אותה".

רוצה לומר: אתם יודעים, אצטדיון רמת גן, הוויזואליה שם בכלל לא משהו.

קשר מכבי תל אביב רפי דהן אחרי ה-1:2 על מכבי נתניה: "אנחנו רק בדצמבר, לא לוקחים אליפות בדצמבר".

רוצה לומר: אנחנו במכבי תל אביב. אני יודע שבמכבי תל אביב לא לוקחים אליפות כבר עשר שנים.

מאמן מכבי נתניה טל בנין אחרי אותו משחק: "מוטלה שפיגלר ואני עובדים בצוות. אנחנו מאוחדים, הכל בסדר".

רוצה לומר: מאיפה הנחיתו לי אותו עכשיו?

הפועל תל אביב הצליחה לא לנצח את הפועל חיפה. לא, באמת – זה פשוט לא ייאמן.

מ.ס. אשדוד חתמה כל כך מהר ויתור על המירוץ לאליפות.

אלי כהן (הפועל רמת גן) לא שכר עדיין משרד יחסי ציבור שיעזור לו להגיע למקום הראוי לו: קבוצת צמרת בליגת העל.

לטוויטר של דוד רוזנטל

davidr@walla.net.il

עוד מליגת העל

שלום תקווה על ההבדל בין מכבי להפועל תל אביב

כל השערים, כל המשחקים: צפו בתקצירי ליגת העל

שמח בהפועל תל אביב: עימות בין באדיר לטועמה בחדר ההלבשה

גם בעכו: שמעון הדרי נגד התקשורת