פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קצת צניעות לא תזיק

        התיקו מול עכו והפועל רמת גן מייצג את הבעיה של אבוקסיס והפועל תל אביב: חוסר היכולת להיערך כראוי למשחקים ה"קלים". בטטת הכורסה סוגרת שבת, מצביעה על הטעות של עטר ומכבי חיפה עם ישראל זגורי וקוראת לאוסקר גרסיה לשים לב לבעיה בקישור (ולא, זה לא חסן אבו זייד)

        קצת צניעות לא תזיק

        צפו ב-2:2 של הפועל תל אביב עם הפועל רמת גן

        עם השריקה להפסקת המשחק מול הפועל רמת גן ליוו אוהדי הפועל תל אביב את השחקנים לחדר ההלבשה בקריאות בוז. אלה לא היו קריאות שגרתיות. בשנים האחרונות האוהדים הללו הביעו חוסר שביעות רצון, אבל הם עשו זאת מסיבות אחרות, בעיקר אלי טביב ושיפוט לא הוגן, לדעתם. השחקנים נשארו נקיים, משום שהאוהדים הבינו שבתנאים שנוצרו במועדון לא תמיד אפשר לשחק כמו שצריך, לא תמיד אפשר לתת את הכל. זהו קהל מעורב שסירב, בניגוד לקהלים אחרים, לנתק את המציאות מחוץ למגרש מזו שמתרחשת עליו, שהבין שהעובדה שהקבוצה שלו נמצאת בצמרת הגבוהה עונה אחרי עונה למרות בלגן ניהולי היא לא פחות מנס.

        אלא שכעת גם ביציעים האדומים יודעים שהבעיה של הפועל תל אביב היום היא לא בעלות, ניהול או שיפוט, אלא העובדה הפשוטה ששום דבר לא מתחבר - שהצוות הקדמי הכי טוב בליגת העל לא מתואם, שהמגנים לא מסייעים להתקפה, שההגנה מחרידה (ואיזה מזל שבאדיר שם, אחרת באמת העסק היה מתפרק), שהקבוצה הזו לא מאמינה ביכולות האקספלוסיביות שיש לה.

        אוהדי הפועל תל אביב (קובי אליהו)
        הפעם הם לא קונים את היכולת המקצועית החלשה. אוהדי הפועל תל אביב בבלומפילד (צילום: קובי אליהו)

        על כל אלה הפועל תל אביב עוד יכלה להתגבר, אלמלא הבעיה המרכזית שלה: היא סובלת מנפילות מתח מנטאליות, שיוצרות בורות עצומים לאורך העונה. אלי גוטמן של עונת הדאבל ידע להכין את הפועל תל אביב למשחקים כמו מול הפועל רמת גן והפועל עכו בדיוק כפי שהכין אותה לדרבי, אבל אצל גוטמן של השנה שלאחר מכן החלה התסמונת שנמשכה אצל דרור קשטן וגם יוסי אבוקסיס לא יודע עדיין לתקן: לאחר משחק גדול בא רצף זוועתי. זה קרה השנה פעמיים, אחרי ה-0:3 מול מכבי חיפה ולאחר המחצית השנייה הגדולה שהביאה למהפך באשדוד.

        אבוקסיס טעה כשבחר לתקוף את השיפוט לאחר ה-0:0 מול הפועל עכו. זו טקטיקה שהצליחה לו לא אחת כשחקן, אבל העונה שמה אותו ללעג ולקלס. לא רק השופטים והסובבים אותם לא לוקחים את הטיעון הזה ברצינות, גם האוהדים של הפועל תל אביב לא. הם יודעים את האמת, מבינים שהמאמן שלהם מנסה לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. בשבת אבוקסיס שילם עוד מחיר, והפעם כבר לא יכול היה להסתיר את הליקוי המקצועי. אחרי ה-2:2 עם הפועל רמת גן הוא ידע להודות שהתיקו משקף ושהתוצאה הזו הושגה משום שחשב, יחד עם השחקנים שלו, שזה עומד להיות טיול בפארק. במשפט כמו "זה מסוג המשחקים שנראים קלים בהתחלה", אותו אמר לאחר שריקת הסיום, קבור הכלב.

        יש קבוצות, כמו זו של הדאבל, שרק הרתיעה מהן הופכת את המשחקים שלהן לקלים. להפועל תל אביב הנוכחית אין משחקים קלים, פשוט כי היא לא מסוגלת לייצר כאלה. ייתכן שאבוקסיס הבין את זה, סופסוף. אולי דווקא המשחק האחרון היה בשורה חיובית עבור האדומים: עכשיו הם יודעים שביכולת הנוכחית הם לא טובים מהפועל עכו או מהפועל רמת גן, ושהם לא יהיו פייבוריטים גם בקרית אליעזר מול הפועל חיפה. ברגע שאבוקסיס יצליח לבטל לחלוטין את גישת האני ואפסי עוד ולהכין את השחקנים שלו בצורה הטובה ביותר לכל משחק, הפועל תל אביב תהיה מועמדת לאליפות. כרגע, אפילו כשהיא נמצאת במרומי הטבלה עם סיכוי טוב להישאר שם גם ביום שני, היא לא.

        יוסי אבוקסיס מאמן הפועל תל אביב (קובי אליהו)
        בעיות מנטאליות חמורות אחרי משחקים גדולים. אבוקסיס (צילום: קובי אליהו)

        אחד הצעדים הראשונים בעידן ראובן עטר במכבי חיפה היה שחרורו של ישראל זגורי, לאחר שהשחקן ביקש את הכרטיס ביד ופשוט קיבל תשובה חיובית. מכבי חיפה החליטה שבמקרה שלו היא לא רוצה לעשות את מה שעשתה עם תומר חמד ושלומי ארבייטמן, אותם בישלה בקבוצות אחרות עד שיכלו להשתלב בסגל. זגורי החל את תהליך ההתפתחות עוד בהיותו שחקן של הירוקים, אבל נראה שחוסר הריכוז והנטייה שלו להתעסק בדברים הפחות חשובים על המגרש גרמו לחיפה להרים מוקדם ידיים.

        ובעצם, במה הוא כל כך שונה מחמד ומארבייטמן?

        הכדורגל שלנו סובל בשנים האחרונות מפיחות קבוע בערכו של השחקן הישראלי. כל טאלנט שרק מפציע מנסה מיד את מזלו באירופה, וכך קרה שהליגה התרוקנה כמעט לחלוטין מכישרונות. אחת הסובלות מהעניין הזה היא מכבי חיפה עצמה, שבעבר הצליחה להתגבר על שחרורים של כוכביה דרך גידול או רכישת ישראלים טובים יותר. היום אין מספיק כאלה בנמצא, ובחיפה החליטו לוותר דווקא על אחד שיכול להיות כזה. לא ברור.

        אף אחד לא הבטיח את ההצלחה של זגורי במכבי חיפה, אבל את ניצני הפריצה שלו אפשר היה לראות כבר לפני שנתיים
        בהפועל פתח תקווה. התבשל פה שחקן טוב, שעם כוונון ראוי יכול להתפתח למימדים של כוכב. אפשר לחנך שחקנים פרובלמאטיים (אלירן עטר, תומר סוויסה ואפילו ערן לוי הם דוגמאות מצוינות), אבל לירוקים לא היה, כנראה, כוח להתעסק עם זה. עכשיו נותר לראות איזו קבוצה גדולה כן תיתן לזגורי צ'אנס. צ'אנס שמגיע לו.

        ישראל זגורי שחקן הפועל רמת גן חוגג שער (מגד גוזני)
        במה הוא כל כך שונה מחמד וארבייטמן? זגורי (צילום: מגד גוזני)

        בכיתה שלי בבית הספר התיכון למד בחור, לצורך הדיון נקרא לו אבי. בחלק מהמקצועות הוא היה סביר מינוס, בחלק האחר חלש. הוא השתרך אי שם בתחתית ערימת הציונים, אבל אף פעם לא היה הכי גרוע. לא משנה באיזה שיעור, אבי תמיד ידע להחזיק את הראש מעל המים, גם בזכות מופנמות שידע להפוך ליתרון. מורים לא היו נטפלים אליו, הוא היה עובר מתחת לרדאר, במקצועות הגבוליים היו מעגלים לו ל"מספיק", משום שהיו כבר שניים או שלושה אחרים שהיה מגיע להם "בלתי מספיק" והמכסה הלא רשמית לא אפשרה יותר מזה. אבי היה שורד שפיתח חוכמת חיים בהסתתרות מאחורי הרעים ביותר. אף על פי שהיה לו פוטנציאל להיות טוב, הוא העדיף להיות הכי פחות גרוע. אנדר אצ'יבר, קוראים לזה באנגלית.

        למכבי תל אביב יש אבי כזה משלה. קוראים לו גל אלברמן. הוא יכול היה להיות ממש טוב, ואפילו הוכיח את זה בעבר, אבל הוא רחוק מלהיות כזה. אלברמן משחק השנה ביהירות שמבוססת על מוניטין ונותן תמורה מועטה מאוד עבור עודף הביטחון העצמי הזה. אלא שדבר אחד, או יותר נכון איש אחד, עומד לזכותו ומחפה עליו: חסן אבו זייד.

        לאחר שאלברמן פילס במאמץ רב את דרכו מהיציע להרכב בשנה שעברה, העונה הוא נמצא בשטח נוחות– הוא מרגיש בטוח מדי במגרש, בעיקר במשחקים שבהם אבו זייד משחק לצדו. אין חולק על כך שאבו זייד כרגע הוא שחקן פחות טוב מאלברמן, בפועל וכנראה גם בפוטנציה, אבל הרכבתו מסתירה כרגע את הבעיה האמיתית במרכז השדה של מכבי תל אביב: לא קשר אחורי אחד בינוני ומטה, שניהם לא טובים. הם לא נותנים למכונה את השטף שלו היא זקוקה כדי לפעול ללא רבב. פגם אחד קל להסתיר, ולכן כששחקן טוב יותר מאבו זייד עולה בהרכב, מרכז השדה מתפקד. שניים כבר יוצרים חור גדול, אבל מכיוון שבכל זאת קל יותר לרדת על אבו זייד, אלברמן שוב יוצא בזול.

        רבים מבקרים את השיטה של אוסקר גרסיה. הגיע הזמן להסתכל על השחקנים שאמורים ליישם אותה. עוד נקודה למחשבה לקראת יום שני.

        גל אלברמן שחקן מכבי תל אביב מול אבי ריקן שחקן בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        או שההרכב מספיק טוב כדי להעלים את החולשה שלו, או שאבו זייד לא מספיק טוב כדי להעלים את החולשה שלו. אלברמן (צילום: ברני ארדוב)

        בין השורות

        מאמן הפועל תל אביב יוסי אבוקסיס לאחר ה-2:2 עם הפועל רמת גן: "מי שמפנטז על הפועל של הדאבל – זה לא יקרה".

        רוצה לומר: אני מפנטז על איזה דאבל-פס אחד במשחק, אבל כמו שאנחנו נראים גם זה כנראה לא יקרה.

        מאמן מכבי נתניה טל בנין לאחר ה-0:0 עם הפועל חיפה: "בשנה שעברה השארתי קבוצה במצב קשה יותר".

        רוצה לומר: רק חבל שבניגוד לשנה שעברה, הפעם אני אחראי למצב הזה.

        מאמן עירוני ניר רמת השרון בני טבק אחרי ה-0:1 על מ.ס. אשדוד: "זה היה ניצחון של נחישות".

        רוצה לומר: הוא בטוח לא היה ניצחון של כדורגל.

        מאמן הפועל חיפה ניר קלינגר אחרי ה-0:1 על מכבי תל אביב בגביע הטוטו: "יש שיפור בנחישות השחקנים".

        רוצה לומר: ראינו.

        מאמן סכנין שלומי דורה אחרי ה-2:3 על הפועל באר שבע: "מה שניצח זו הנחישות".

        רוצה לומר: טוב, חלאס כבר עם הנחישות הזו, אין לכם מילה אחרת להשתמש בה?

        ניר קלינגר מאמן הפועל חיפה (מגד גוזני)
        נחישות, הא? (צילום: מגד גוזני)

        הכי מוזר ש...

        - ביום שני ינסה רוברטו קולאוטי להבקיע מול בויאן שראנוב, שניים ש"לא היו בתוכניות" עד לפני חודש והיום הם שחקני הרכב קבועים. מדהים איך שדברים משתנים בתוך זמן כל כך קצר.

        - כבר שנה שנייה ברציפות שהפועל באר שבע נחנקת כשהיא רואה את סכנין אחרי רצף ניצחונות.

        - לטל חן עדיין יש מקום בהרכב קבוצה בליגת העל.

        עוד מליגת העל:

        רק 2:2 להפועל תל אביב מול רמת גן, אבוקסיס מאוכזב

        2:3 דרמטי לסכנין על הפועל באר שבע

        טל בנין: "בשנה שעברה השארתי קבוצה במצב קשה יותר"

        שער גדול של רן יצחק ב-0:1 של רמת השרון על אשדוד