סוף שבוע דל של אפס שערים ואפס בישולים סימל במובן מסוים את מצבו של השגריר הישראלי העונה. בפן החיובי, תומר חמד ועדן בן בסט נמצאים בעונה מצוינת, ביברס נאתכו וליאור רפאלוב מגלים המשכיות ובשבועות האחרונים חלה עלייה חדה במעמדם של איתי שכטר ובן שהר, אבל התמונה הכוללת עגומה יותר. רק 13 שגרירים מתוך 37 רשמו עד כה 10 הופעות ליגה או יותר ורוב הנציגים מתנדנדים ונלחמים על דקות משחק. המדור "המראות ונחיתות" יוצא הפעם למושבת השגרירים הגדולה ביותר - בלגיה - ומארח את אחד השגרירים המסקרנים והפחות מדוברים, מאור בוזגלו שמדבר על הפציעה, הקאמבק והמאבק על הקריירה בסטנדרד ליאז'.
ממריא: מאור בוזגלו (סטנדרד ליאז')
"עברתי תשעה חודשים לא קלים. לשחקן כדורגל אין דבר נורא מלהיות מחוץ למה שאתה הכי אוהב. עבדתי 10 שעות ביום עבודה פיזית ומנטאלית במדינה זרה, במנטאליות שונה רחוק מהחברים והמשפחה. כשכולם יצאו לחופשה וחזרו למדינות שלהם, אני החלטתי להישאר ולעבוד כדי לחזור למגרשים בצורה הטובה ביותר. עבדתי עם פסיכולוג, הגעתי בשמונה בבוקר כל יום לפני כולם ועזבתי אחרון בשש בערב. לא הבחנתי מתי מתחיל השבוע ומתי הוא נגמר. הכל היה אותו דבר, בלי מתח והתרגשות לפני משחקים. כל בוקר הוצאתי את העצבים על הסייבקס, מכונה לחיזוק הרגל, והתהליך הזה עשה אותי רעב מאוד למשחק".
לא קל למאור בוזגלו לתאר את מה שעבר עליו בעונת הבכורה של באירופה כשחקן בוגר. אחרי שנפלט ממכבי תל אביב בטונים צורמים, הקשר גמר את העונה כבר בדצמבר עם שני שברים בקרסול ואחד בשוקית. עכשיו הוא חוזר לעניינים. "האמנתי בכל ליבי שאחזור להיות שחקן הרכב בסטנדרד. בכל זאת, לא הביאו אותי כדי לשבת על הספסל. ידעתי שאצטרך המון זמן וסבלנות ולעבוד קשה כדי שדברים יסתדרו איך שאני רוצה.גם היום כשאני משחק, אני לא מרוצה ב-100 אחוז ושואף ליותר".
בוזגלו הספיק לשחק חמישה משחקי ליגה בלבד אשתקד והתקשה למצוא את מקומו לפני הפציעה. כעת, המעמד המקצועי שלו נמצא במגמת עלייה. הוא רשם העונה 12 הופעות, מהן ארבע בהרכב ואתמול (ראשון), הצטיין ובנה את השער הראשון ב-0:2 על בוורן, המשחק הראשון בו פתח וקבוצתו השיגה נקודות. כשבוזגלו, שמתופקד בקביעות באגף הימני, הוחלף בדקה ה-58, אוהדי האדומים שרקו בוז למאמן הרומני מירצ'ה רדניק.
"אני שואף לשחק יותר", מודה בוזגלו. "לא הארכתי את החוזה בשנתיים נוספות כמו שהוצע לי ויש לזה משקל בהבדל בין לשחק ללשחק יותר. אבל אני מרגיש טוב מאוד, חזרתי רעב ועשיתי הכנה יוצאת מן הכלל, לא כמו בעונה שעברה אז הגעתי למועדון במחזור השישי בלי הכנה ראויה אחרי מה שקרה עם מכבי תל אביב. התחרות על ההרכב בסטנדרד גבוהה מאוד כי על כל עמדה יש שניים-שלושה שחקנים טובים מאוד ורובם שחקני נבחרות. כולם רוצים להוכיח שהם טובים ובגלל זה, רמת האימונים גבוהה מאוד".
קבוצה משוגעת סטנדרד ליאז'. מועדון פאר, הרבה כסף וציפיות בשמיים לזכייה בכל התארים. בוזגלו הגיע אשתקד אחרי שהקבוצה מכרה את כוכביה אקסל ויטסל וסטיבן דפור ועדיין יש ממנו ציפייה גבוהה להוכיח את יכולתו. גם העונה הוא ידע עליות וירידות. הוא עלה כמחליף ארבע פעמים בחמשת המחזורים הראשונים וכשנכנס לראשונה להרכב, היה שותף לשני הפסדים. באוקטובר הוחלף ההולנדי רון יאנס ברומני רדניק ובוזגלו שב תחילה לספסל, אלא שבמחזורים האחרונים מצבו כבר נראה טוב יותר.
"אני כאן קצת יותר משנה וכבר עברו פה שלושה מאמנים. זה רק מראה כמה המועדון מכוון לתארים ושואף תמיד להיות במקום הראשון. עם הקהל הגדול בבלגיה והיסטוריה מפוארת, טבעי שיהיה לחץ. מכל מאמן שמגיע רוצים תוצאות במינימום זמן. זה לא קל, אבל עובדתית עם המאמן החדש עלינו לטופ 6 והמטרה היא להתקדם ממשחק למשחק". ומתי יגיע השער הראשון על אדמת בלגיה? "האמת שעד לא מזמן חשבתי על זה המון ומרוב שרציתי, זה כנראה לא קרה.בשבועות האחרונים הייתי ממש מטר מלכבוש, אבל אני שמח שאני מגיע למצבים ושאני מסוכן. הניצחון חשוב לי יותר מהגול שלי, אבל גם זה יגיע".
להתקדמות ההדרגתית של בוזגלו יש תאריך תפוגה. בקיץ חוזהו יגיע לסיומו והוא יהיה שחקן חופשי ושוב הקריירה תגיע לצומת דרכים. במהלך הקריירה הוא זכה לשלל כינויים. מאחד הכישרונות הגדולים שצמחו כאן, לילד הרע של הכדורגל הישראלי ועד ההתעסקות הבלתי פוסקת בהשפעה של אביו יעקב. רבים סברו שעזיבה לאירופה ויציאה מאור הזרקורים תיטיב עם הקשר. בוזגלו מסכים.
"אני בסך הכל בן 24, למרות שזה נראה כאילו אני בן 34 עם כל הדברים שקרו מסביבי. יש לי עוד שנים רבות לתת ואני רק בתחילת הקריירה. נכון שאני מסיים חוזה בקיץ ואני מאמין שבתקופה הקרובה תמונת האפשרויות תתבהר. יש אפשרות שאני אשאר בסטנדרד ואני לא פוסל שום דבר, אבל נכון לעכשיו זה לא מעסיק אותי. חשוב לי להיות הכי טוב ויהיה לי מספיק זמן להתעסק בעתיד שלי. המטרה להישאר באירופה ולהתקדם. חזרה לארץ? היו שמועות ודיבורים בלי בסיס. זה לא העסיק אותי".
נוחת: מוחמד גדיר (וואסלנד בוורן)
ראובן עטר קיבל הרבה מאוד החלטות שגויות כמאמן מכבי חיפה ואחת הגדולות ביניהן הייתה הוויתור על מוחמד גדיר. שחקן עם מהירות, טכניקה ויכולת הבקעה כמו של גדיר היה יכול להכניס קצת פלפל במשחק ההתקפה התקוע של הירוקים בעידן עטר, הן כשחקן כנף או אפילו כחלוץ מרכזי, אבל המאמן העדיף ללכת עם שחקנים אחרים (ורד, אזולאי ותורג'מן) וגדיר קיבל אור ירוק לעזוב בהשאלה.
גדיר בסך הכל בן 21. הוא נחשב לכישרון גדול שלא פרץ עדיין עד הסוף. היו לו תקופות נהדרות תחת אלישע לוי וגם פציעות לא פשוטות ותקופות ארוכות בהן התייבש על הספסל. שחקן בגילו ובמעמדו צריך לשחק שבוע אחרי שבוע, לכבוש שערים ולצבור ביטחון. הוא לא צריך לצאת לקבוצת תחתית באירופה ולהיאבק על מקום בהרכב.
לזכותו של גדיר ייאמר שהוא מאוד רצה לעבור לבני סכנין, אבל הירוקים העדיפו להרוויח כסף מדמי ההשאלה ובחרו בהצעה הבלגית. בינתיים, העסקה הזו לא נראית משתלמת לאף אחד מהצדדים. החלוץ אמנם סבל מחוסר מזל, נפצע בהופעת הבכורה שלו ונעדר חודשיים מהמגרשים, אבל גם לאחר החזרה, מצבו המקצועי לא מעודד. לאחר פיטורי המאמן דירק ג'רארד, החלוץ הצעיר יצא מההרכב ובהפסד לסטנדרד (2:0) שיחק רק חמש דקות כמחליף ושוב הוא מוצא עצמו נאבק על מקום בהרכב עם שחקנים מנוסים ובכירים ממנו, כמו למשל ווסלי סונק בן ה-34.
בראיון שהעניק לוואלה! ספורט לפני כחודשיים אמר סטיבן כהן, שחתם בקיץ בבוורן ושוחרר לבקשתו: "זו קבוצה שמשחקת אגרסיבי, בלי כדורגל ועושה 90 דקות הגנה. לא חשבתי שזה בשבילי". האמת, זו גם לא קבוצה בשביל שחקן במצבו של גדיר. אחרי 18 מחזורים בוורן שקועה במקום הלפני אחרון והיא צפויה להתמודד עד סוף העונה נגד הירידה, מה שיקשה על גדיר לשוב להרכב.
ראוי להדגיש, הליגה הבלגית חזקה ותחרותית בהרבה מליגת העל. גם קבוצת תחתית משחקת מדי שבוע ברמות ובקצב גבוהים בהרבה. גל שיש, שחקן שלא נספר בליגת העל, ניצל את הבמה לשדרג את מעמדו. ברק בדש בן ה-31 קיבל הזדמנות לחוות אירופה, אבל לגדיר וגם למכבי חיפה שמחזיקה בכרטיסו יש הרבה יותר מה להפסיד.
האינטרס של הירוקים היה צריך להיות טובתו המקצועית של השחקן ומציאת במה שתעזור לו להתקדם ולהרוויח שנה. האינטרס של גדיר היה לקבל כמה שיותר דקות משחק, מה שגם אולי היה עוזר לו לשוב לסגל הנבחרת הצעירה. אירופה? כל דבר בזמן שלו. ואם כבר לשבת על הספסל ולהילחם על דקות מועטות, שני הצדדים היו מרוויחים יותר לו החלוץ הצעיר היה נשאר בכפר גלים.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: אפס שערים ואפס בישולים. עלוב. אולי בן שהר ויובל שפונגין יצילו את המצב הערב.
מוכנים לפורטוגל: דודו אוואט, תומר חמד, ביברס נאתכו, מאור מליקסון, גל שיש ובירם כיאל (במשחק הליגה ברביעי) הם שחקני סגל הנבחרת היחידים שהשלימו 90 דקות. איתי שכטר (68) פתח בהרכב.
מתאוששים: רמי גרשון חזר לסגל סטנדרד אחרי פציעות שהשביתו אותו כארבעה חודשים, דן מורי שיחק לראשונה בליגה אחרי חודשיים, ערן זהבי קיבל דקות נדירות בפאלרמו ודור מלול השלים לראשונה העונה 90 דקות.
צל"ש השבוע: מתן אוחיון, שבעונה שעברה אפילו עומר גולן שיחק לפניו כבלם במכבי פתח תקוה, הפך להיות שחקן קבוע בהרכב שרלרואה ומוביל את הקבוצה לקמפיין מרשים. אלי גוטמן מחפש בלם?
ביזאר השבוע: תומר חמד, שפנדלים הפכו לסימן ההיכר שלו בלה ליגה, נאלץ בתום ויכוח לוותר לחברו ויקטור קסאדסוס על ביצוע בעיטה. הפנדל הוחמץ.
שימו לב ש: ארבע שנים וחצי אחרי שפוטר, אברהם גרנט עומד לחזור לצ'לסי כיועץ על הראש של רפא בניטס. אין מה לומר, הבן אדם גאון!